האם קיים צבע כחול בתנ״ך ? חלק אבן מערבא

אני עובר כעת (בפעם השנייה למעשה) על ספר מעולה ומומלץ (אם כי נקודת המוצא שלו היא לא אמונית ותכף נגיע לכך). 

לספר קוראים ״בראי השפה״ מאת גיא דויטשר. בגדול הוא עוסק בשפה תרבות וחשיבה. ספר מעשיר ומחכים. 

 

החלק הראשון של הספר עוסק במושגי הצבע בשפה. הוא מספר על חוקר של כתבי הומרוס שחי לפני בערך 150 שנה 

וכתב על היצירה של הומרוס מחקר מעמיק ומקיף, לענייננו הוא שם לב בין היתר לתופעה מוזרה בכתבים של הומרוס

והיא שתיאורי הצבע שלו לוקים מאוד בחסר. זה לא ממש שייך לנושא שלשמו התכנסנו אבל בוא נאמר שהוא מנמק ומדגים את זה בצורה משכנעת. יותר מכך הוא טוען שמדובר בתופעה כללית גם אצל סופרים יוונים מאוחרים יותר. המסקנה של אותו חוקר היתה

שלומדים מכאן שהרגישות לצבעים היתה לא מפותחת מספיק בימי היוונים הקדמונים והיה צורך לעבור תהליך של התפתחות ברגישות העין לצבעים עד שבני האדם קיבלו מודעות לגוונים שונים של צבעים. (בהמשך הספר מוצע הסבר אחר לכך). 

 

זה ממש על קצה המזלג הפרק הראשון בספר. הפרק השני בספר מתאר שאת אותה תופעה מוצאים גם בתרבויות אחרות, בכתבים הודיים עתיקים למשל. ואחרי כל ההקדמה הארוכה הזאת סוף סוף אני מגיע לנקודה שבגללה פתחתי את ההודעה הזאת. 

הוא טוען שאותה תופעה קיימת גם בתנ״ך. כלומר שאין שום אזכור לצבע הכחול בתנ״ך. אני מצרף צילום של העמוד מהספר ואמשיך את הדברים שלי בהודעה נפרדת. 

 

 

 

 

 

 

המשך - חלק בבן מערבא

 

 

כתבי הומרוס נזכרים במספר מקורות בדברי חז״ל, למשל:

 

״אומרים צדוקים, קובלין אנו עליכם פרושים, שאתם אומרים, כתבי הקודש מטמאין את הידיים, וספרי המֵירָס אינם מטמאין את הידיים. אמר להם (רבן יוחנן בן זכאי), אף כתבי הקדש לפי חיבתן היא טומאתן, וספרי המֵירָס שאינן חביבין אינן מטמאין את הידיים״ ( מסכת ידיים פרק ד משנה ו) 

 

עכשיו. קודם כל מאוד צרם לי הבורות הזאת שהוא מפקפק בקיומה של מציאות של ״פרה אדומה״ ומשווה את זה למוזרויות שבכתבי הומרוס שם שוורים מתוארים בצבע יין. הוא עושה רושם של אדם חכם בקי ורחב אופקים שמדבר דברי טעם, ואני באמת תוהה האם הוא לא שמע על פרות אדומות ? 

 

אני רוצה לכתוב לו על הנקודה הזאת של הפרה אדומה, אבל על עוד נקודה. 

בהערה שמופיעה בעמוד הקודם הוא מציין ש ״תכלת לעולם אינה משמשת בתנ״ך לתיאור צבע השמיים או הים, ‏ושום מילת  ‏צבע אחרת לא קיימת בתנ״ך במשמעות כחול״. 

 

חז״ל לכאורה הבינו את הוראת המילה תכלת במשמעות של כחול: 

״תניא היה ר' מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד שנאמר (שמות כד, י) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכתיב (יחזקאל א, כו) כמראה אבן ספיר דמות כסא״  

(בבלי מנחות מג ע״א)

ועד שהוא הולך לחפש פרשנות אצל כל מיני חוקרים מודרניים רחוקים, הרי לו פרשנות הרבה הרבה יותר קרובה לזמנו של הומרוס שהכירה את המושג של צבע כחול והבינה ככה את המושג של צבע תכלת. 

 

למה רק לכאורה ? כי במקבילה של האמרה הזאת בירושלמי מופיעה תוספת שמערערת את ההבנה הזאת שלי: 

 

״תני בשם ר"מ וראיתם אותה אין כתיב כאן אלא וראיתם אותו מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאלו מקבל פני שכינה מגיד שהתכלת דומה לים והים דומה לעשבים ועשבים דומין לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד והכסא דומה לספיר דכתיב (יחזקאל י) ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא״. (ירושלמי ברכות פרק א הלכה ב) 

 

מה קשור פה עכשיו עשבים ? איך ים דומה לעשבים ? 

 

אז לפני שאני פונה אליו אשמח אם מישהו יוכל להבהיר לי את הנקודה הזאת. וגם הייתי רוצה לקבל הערכה כמה זמן בערך חי רבי מאיר אחרי הומרוס ?

לפי סברא שלי, צבע התכלת הוא טורקיז שחרחר...נגרינסקי
יש לי סימוכין לכך גם מהמקורות שציינת כאן וגם ממקומות נוספים.
אין לי פנאי להרחיב על כך, בהזדמנות...
מעניין, מחכה לשמוע.בן מערבא

בינתיים, תוכל להדגים באמצעות תמונה מה הכוונה טורקיז שחרחר ?

הגוון הזה פחות או יותר...נגרינסקי
‎#164640 ערכות של קודי צבע הקס, תרשימים, לוחות צבעים

נסה לראות פעם על רקע שחור ופעם על רקע לבן...
תראה את הכחול שלים, את הירוק הדומה לעשב, את השמיים בגוון הזה לעת שקיעה ואת השחור שהתכלת דומה אליו שמשקפים את הנפקא מינה ההלכתית בדבר (בגד שחור, אם יעשה חוטי לבן שלו כעין צבעו או לא)
ע.י.צ'יאל

איך זה: "דמות הרקיע הנראית לעין בטהרו של רקיע"?

בימות קיץ, כאשר אין עננים,נגרינסקי

ואז יש 'טהרו שלרקיע', בעת הדמדומים, ישנו הגוון הכחול, ירוק כהה המשחיר הזה שעליו אני מדבר...

לא כ"כ ברורה לי הטענה שלו..אדם כל שהוא

אפשר לטעון שאנשים אז לא ראו דברים שצבעם כחול.

אפשר לטעון, שלא היה לאנשים יכולת להבחין בין כחול לאיזה שהם צבעים אחרים.

אפשר לטעון, שהייתה יכולת להבחין ובכל זאת כללו את הכחול באותו שם עם צבעים אחרים, ולא הייתה אבחנה לשונית ביניהם. [הרי אנחנו מבחינים בין הרבה מאוד גוונים של כחול, ולכולם אנחנו קוראים כחול].

אפשר שאנשים ראו את הצבע הכחול, אבל לא נתנו לו שם.

 

 

רבי מאיר חי כאלף שנה אחרי הומירוס. (לא בדקתי בדיוק, אבל זה הסדר גודל).

 

ולגבי אבחנה בין גוונים בחז"ל - ראה משנה בתחילת נגעים, לגבי גוונים של לבן.

 

 

 

אז אני אבהירבן מערבא

 

הטענה שאנשים לא ראו כחול / לא היתה להם יכולת להבחין בינו לבין צבעים אחרים עד תקופה מסוימת היא ההווה אמינא של המהלך שלו. הטענה שאנשים ראו פיזית את הצבע הכחול אבל לא הבחינו בו ביחס לצבעים הקרובים לו על פני הרצף, פשוט כי לא היתה להם אבחנה לשונית לכך היא ממה שאני זוכר הפתרון לקושיה בסוף המהלך. 

אז לגבי דבריך קודם...אדם כל שהוא

לכאורה, התכלת היא שם של חומר. (חומר הצביעה המופק מהחילזון, או הצמר הצבוע באותו חומר). לכן, האזכור שלה בחז"ל איננו סותר את הטענה שלא היה שם לצבע הזה באותה תקופה.

לגבי פרה אדומה - נראה לי שהפרות האדומות שקיימות היום הן בצבע חום/ חום-אדמדם. 

אוקייבן מערבא

 

 

אבל לגבי הפרה אדומה. זה מוזר (וההערה הזאת מתייחסת גם להעני ממעש) הרי בניגוד למצב ביחס לצבעים אחרים אדום וחום אלה צבעים שיש כבר הבחנה ביניהם בלשון של התורה. 

לגבי חום בלשון התורה...אדם כל שהואאחרונה

אתה מתכוון למה שמופיע אצל יעקב ולבן?

יש מחלוקת בין המפרשים מה המשמעות של זה, וגם אם הכוונה לחום כמו בעברית שלנו, ייתכן שהגבול בין חום לאדום היה שונה מאשר בלשוננו, וחום אדמדם היה מוגדר כבר כאדום.

ואגב, במפרשים שם לגבי חום, מוזכר הצבע האדום.

יש נפקא מינה גדולה מהו בדיוק צבע התכלתצהרים

ולכן הרבה עסקו בזה רבות בימינו. אני מעלה לך שני מאמרים. אחד עוסק באופן כללי בכל נושא הצבעים במקרא של נדב שנרב ואחד מתייחס לצבע התכלת.

20190813203611.pdf

 20190813203503.pdf

זה מעניין. תודה.בן מערבא

במיוחד כשזה נדב שנרב אז עשה אוזנך כאפרכסת. 

ללא התעסקותהעני ממעש
צהבת יילודים נקרא 'ירוק'
לגבי פרה אדומההעני ממעש
יש מסורת שאכן זה לא אדום שלנו. אלא חום. נראה לי רסג.
תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך