האם קיים צבע כחול בתנ״ך ? חלק אבן מערבא

אני עובר כעת (בפעם השנייה למעשה) על ספר מעולה ומומלץ (אם כי נקודת המוצא שלו היא לא אמונית ותכף נגיע לכך). 

לספר קוראים ״בראי השפה״ מאת גיא דויטשר. בגדול הוא עוסק בשפה תרבות וחשיבה. ספר מעשיר ומחכים. 

 

החלק הראשון של הספר עוסק במושגי הצבע בשפה. הוא מספר על חוקר של כתבי הומרוס שחי לפני בערך 150 שנה 

וכתב על היצירה של הומרוס מחקר מעמיק ומקיף, לענייננו הוא שם לב בין היתר לתופעה מוזרה בכתבים של הומרוס

והיא שתיאורי הצבע שלו לוקים מאוד בחסר. זה לא ממש שייך לנושא שלשמו התכנסנו אבל בוא נאמר שהוא מנמק ומדגים את זה בצורה משכנעת. יותר מכך הוא טוען שמדובר בתופעה כללית גם אצל סופרים יוונים מאוחרים יותר. המסקנה של אותו חוקר היתה

שלומדים מכאן שהרגישות לצבעים היתה לא מפותחת מספיק בימי היוונים הקדמונים והיה צורך לעבור תהליך של התפתחות ברגישות העין לצבעים עד שבני האדם קיבלו מודעות לגוונים שונים של צבעים. (בהמשך הספר מוצע הסבר אחר לכך). 

 

זה ממש על קצה המזלג הפרק הראשון בספר. הפרק השני בספר מתאר שאת אותה תופעה מוצאים גם בתרבויות אחרות, בכתבים הודיים עתיקים למשל. ואחרי כל ההקדמה הארוכה הזאת סוף סוף אני מגיע לנקודה שבגללה פתחתי את ההודעה הזאת. 

הוא טוען שאותה תופעה קיימת גם בתנ״ך. כלומר שאין שום אזכור לצבע הכחול בתנ״ך. אני מצרף צילום של העמוד מהספר ואמשיך את הדברים שלי בהודעה נפרדת. 

 

 

 

 

 

 

המשך - חלק בבן מערבא

 

 

כתבי הומרוס נזכרים במספר מקורות בדברי חז״ל, למשל:

 

״אומרים צדוקים, קובלין אנו עליכם פרושים, שאתם אומרים, כתבי הקודש מטמאין את הידיים, וספרי המֵירָס אינם מטמאין את הידיים. אמר להם (רבן יוחנן בן זכאי), אף כתבי הקדש לפי חיבתן היא טומאתן, וספרי המֵירָס שאינן חביבין אינן מטמאין את הידיים״ ( מסכת ידיים פרק ד משנה ו) 

 

עכשיו. קודם כל מאוד צרם לי הבורות הזאת שהוא מפקפק בקיומה של מציאות של ״פרה אדומה״ ומשווה את זה למוזרויות שבכתבי הומרוס שם שוורים מתוארים בצבע יין. הוא עושה רושם של אדם חכם בקי ורחב אופקים שמדבר דברי טעם, ואני באמת תוהה האם הוא לא שמע על פרות אדומות ? 

 

אני רוצה לכתוב לו על הנקודה הזאת של הפרה אדומה, אבל על עוד נקודה. 

בהערה שמופיעה בעמוד הקודם הוא מציין ש ״תכלת לעולם אינה משמשת בתנ״ך לתיאור צבע השמיים או הים, ‏ושום מילת  ‏צבע אחרת לא קיימת בתנ״ך במשמעות כחול״. 

 

חז״ל לכאורה הבינו את הוראת המילה תכלת במשמעות של כחול: 

״תניא היה ר' מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד שנאמר (שמות כד, י) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכתיב (יחזקאל א, כו) כמראה אבן ספיר דמות כסא״  

(בבלי מנחות מג ע״א)

ועד שהוא הולך לחפש פרשנות אצל כל מיני חוקרים מודרניים רחוקים, הרי לו פרשנות הרבה הרבה יותר קרובה לזמנו של הומרוס שהכירה את המושג של צבע כחול והבינה ככה את המושג של צבע תכלת. 

 

למה רק לכאורה ? כי במקבילה של האמרה הזאת בירושלמי מופיעה תוספת שמערערת את ההבנה הזאת שלי: 

 

״תני בשם ר"מ וראיתם אותה אין כתיב כאן אלא וראיתם אותו מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאלו מקבל פני שכינה מגיד שהתכלת דומה לים והים דומה לעשבים ועשבים דומין לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד והכסא דומה לספיר דכתיב (יחזקאל י) ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא״. (ירושלמי ברכות פרק א הלכה ב) 

 

מה קשור פה עכשיו עשבים ? איך ים דומה לעשבים ? 

 

אז לפני שאני פונה אליו אשמח אם מישהו יוכל להבהיר לי את הנקודה הזאת. וגם הייתי רוצה לקבל הערכה כמה זמן בערך חי רבי מאיר אחרי הומרוס ?

לפי סברא שלי, צבע התכלת הוא טורקיז שחרחר...נגרינסקי
יש לי סימוכין לכך גם מהמקורות שציינת כאן וגם ממקומות נוספים.
אין לי פנאי להרחיב על כך, בהזדמנות...
מעניין, מחכה לשמוע.בן מערבא

בינתיים, תוכל להדגים באמצעות תמונה מה הכוונה טורקיז שחרחר ?

הגוון הזה פחות או יותר...נגרינסקי
‎#164640 ערכות של קודי צבע הקס, תרשימים, לוחות צבעים

נסה לראות פעם על רקע שחור ופעם על רקע לבן...
תראה את הכחול שלים, את הירוק הדומה לעשב, את השמיים בגוון הזה לעת שקיעה ואת השחור שהתכלת דומה אליו שמשקפים את הנפקא מינה ההלכתית בדבר (בגד שחור, אם יעשה חוטי לבן שלו כעין צבעו או לא)
ע.י.צ'יאל

איך זה: "דמות הרקיע הנראית לעין בטהרו של רקיע"?

בימות קיץ, כאשר אין עננים,נגרינסקי

ואז יש 'טהרו שלרקיע', בעת הדמדומים, ישנו הגוון הכחול, ירוק כהה המשחיר הזה שעליו אני מדבר...

לא כ"כ ברורה לי הטענה שלו..אדם כל שהוא

אפשר לטעון שאנשים אז לא ראו דברים שצבעם כחול.

אפשר לטעון, שלא היה לאנשים יכולת להבחין בין כחול לאיזה שהם צבעים אחרים.

אפשר לטעון, שהייתה יכולת להבחין ובכל זאת כללו את הכחול באותו שם עם צבעים אחרים, ולא הייתה אבחנה לשונית ביניהם. [הרי אנחנו מבחינים בין הרבה מאוד גוונים של כחול, ולכולם אנחנו קוראים כחול].

אפשר שאנשים ראו את הצבע הכחול, אבל לא נתנו לו שם.

 

 

רבי מאיר חי כאלף שנה אחרי הומירוס. (לא בדקתי בדיוק, אבל זה הסדר גודל).

 

ולגבי אבחנה בין גוונים בחז"ל - ראה משנה בתחילת נגעים, לגבי גוונים של לבן.

 

 

 

אז אני אבהירבן מערבא

 

הטענה שאנשים לא ראו כחול / לא היתה להם יכולת להבחין בינו לבין צבעים אחרים עד תקופה מסוימת היא ההווה אמינא של המהלך שלו. הטענה שאנשים ראו פיזית את הצבע הכחול אבל לא הבחינו בו ביחס לצבעים הקרובים לו על פני הרצף, פשוט כי לא היתה להם אבחנה לשונית לכך היא ממה שאני זוכר הפתרון לקושיה בסוף המהלך. 

אז לגבי דבריך קודם...אדם כל שהוא

לכאורה, התכלת היא שם של חומר. (חומר הצביעה המופק מהחילזון, או הצמר הצבוע באותו חומר). לכן, האזכור שלה בחז"ל איננו סותר את הטענה שלא היה שם לצבע הזה באותה תקופה.

לגבי פרה אדומה - נראה לי שהפרות האדומות שקיימות היום הן בצבע חום/ חום-אדמדם. 

אוקייבן מערבא

 

 

אבל לגבי הפרה אדומה. זה מוזר (וההערה הזאת מתייחסת גם להעני ממעש) הרי בניגוד למצב ביחס לצבעים אחרים אדום וחום אלה צבעים שיש כבר הבחנה ביניהם בלשון של התורה. 

לגבי חום בלשון התורה...אדם כל שהואאחרונה

אתה מתכוון למה שמופיע אצל יעקב ולבן?

יש מחלוקת בין המפרשים מה המשמעות של זה, וגם אם הכוונה לחום כמו בעברית שלנו, ייתכן שהגבול בין חום לאדום היה שונה מאשר בלשוננו, וחום אדמדם היה מוגדר כבר כאדום.

ואגב, במפרשים שם לגבי חום, מוזכר הצבע האדום.

יש נפקא מינה גדולה מהו בדיוק צבע התכלתצהרים

ולכן הרבה עסקו בזה רבות בימינו. אני מעלה לך שני מאמרים. אחד עוסק באופן כללי בכל נושא הצבעים במקרא של נדב שנרב ואחד מתייחס לצבע התכלת.

20190813203611.pdf

 20190813203503.pdf

זה מעניין. תודה.בן מערבא

במיוחד כשזה נדב שנרב אז עשה אוזנך כאפרכסת. 

ללא התעסקותהעני ממעש
צהבת יילודים נקרא 'ירוק'
לגבי פרה אדומההעני ממעש
יש מסורת שאכן זה לא אדום שלנו. אלא חום. נראה לי רסג.
ט"ו באבאביעד מילוא

מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?

מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר

כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה

אולי יעניין אותך