כחלק מה'שגרה' של הדייטים יכולים להיות הרבה פעמים שה'קשר' מסתיים די בהתחלה 3/4 פגישות אחרי שהיתה חוויה כולשהי שגרמה לשניים כן להיות 'עסוקים' (מבחינה רגשית) אחד בשני אך לא ברמה גבוהה מי יודע מה. במקרה כזה כאשר אחד הצדדים החליט לסיים את ה'קשר' לפי דעתי ראוי מאוד (מתי שאפשרי כמובן) לומר את הסיבה שבגללה הוא סיים.
משני סיבות עיקריות:
1. לעזור לצד השני שרצה להמשיך, 'להשלים' עם זה. בדר"כ שאדם יודע מה הסיבה. אם הוא מבין ומזדהה - מצויין. ברור שאז קל להשלים עם זה.
אבל גם אם אותו אחד/ת לא מבין/לא מזדהה עם הסיבה עצם זה שאתה רואה שאדם מולך מכבד אותך ורוצה שלא תפגע זה עושה טוב בנפש.
2. פרקטית - ידיעת הסיבה עוזרת לאדם להקנות מודעות עצמית ביחס לדברים שהוא משדר בדייטים. דבר זה מאוד יכול לעזור לאדם בהמשך הדייטים.
3. מרגיש לי לא נכון שאחרי שאדם אחר השקיע בך זמן ורגשות וכולי וכולי לסיים ב "פחות מתאים, בהצלחה, ביי" לא מסתדר לי ריגשית. דייטים זה ממש לגעת בחולשות של אדם וצריכים להיות רגישים לזה. לתת מקסימום כבוד לצד השני.
4. שהצד השני לא יחייה באשליות "אולי הייתי יותר מדי ככה וככה" ודמיונות. זה לא עושה טוב. ידיעת האמת משחררת מדמיונות.
אני מתכוון לא רק למי שמודיע שהוא החליט לסיים אלא גם מומלץ מאוד לצד שסיימו איתו את הקשר לשאול את הסיבה. בגלל אותם סיבות בדיוק.
מומלץ לשאול בדרך של ענווה ושקיפות דהיינו - לומר לצד השני: "אני יודע שזה יכול להיות לא נעים מה שאני הולך לשאול, אם תענה/י לי זה מאוד יעזור לי אם לא זכותך ואני מכבד החלטתך".
הכי דוגרי והכי ישיר.
וואו ממש חפרתי אבל אני חושב שזה חשוב (וזה מעסיק אותי). אם זה יעזור למישהו/י אחד/ת בזה יהיה שכרי.



