שאדם מחליט להתחתן עם מישהו שלא דתי, אני מניח שיש (חייב) להיות הבנה כלפי האחר וכל אחד בא לקראת השני בנקודות מסוימות. אבל מה עוד ההשלכות של זה חוץ מחינוך ילדים?
כמה זה קו אדום מצידכם?
גילוי נאות, אני די מתקשה עם "בינישיות" כול המסביב שמגיע עם זה מביא איתו נקודות שקשה לי איתם. ולמרות שאני מגדיר את עצמי כבייניש, תורני, קצת חרדלי. אבל עדין פתוח.
קשה לי עם דוסות מידי.
לאחרונה יצאתי חודשיים עם בחורה שהיתה שונה לטובה מכל האחרות. הרגיש לי הכי קליל שבעולם ושיחה זורמת, וראש טוב. אבל נפרדנו כי היה לי קשה עם הצינעות, יחס לשמירת שבת וכו'.. היא כן דתייה אבל מאוד פתוחה.
ומהצד שלה היה רצון שנגשר על הפער הדתי אבל לי היה מוזר לקבל את זה. מרגיש שאולי אני טועה בדיעבד.
צריך חיזוק

ושאני רואה דברים כמו הסטטוס הנ"ל גורם לי לחשוב על זה שוב


