שאלה קצת מפדחת (בנושא מין):שובחדש
ביחסי מין יש את השלב ה"מקדים"
ואחרי זה יש את השלב של הביאה.

האם הגברים שביניכם, או לבעליכן (עבור הנשים) - אתם נהנים מהשלב המקדים?

אני רק אסביר - זה לא שאני סובל מהשלב הזה, פשוט לא נהנה מזה יותר מדי.
ובמיוחד כשהיא רוצה שאני אבקש ממנה להוריד בגדים.
כאילו - אני מרגיש שאני יותר עושה את זה בשבילה מאשר בשבילי... אז גם לבקש ממנה?

זה קצת מרגיש לי כמו להגיד לה שתבקש ממני לבשל לי...

סליחה אם זה חורג מכללי הפורום, אני חדש כאן
למרות שזו השאלה הכי טרולית שבעולם, אני כן אענה עליהנתנאל וייס
(טרולים, תלמדו להתנסח! לפחות אל תצעקו "היי לכולם, אני טרול!!!")

בעניין ההכנה לחיבור הזוגי,
צריך להבין שיש לזה חלק מאוד מאוד גדול בזוגיות, ולא - לא רק כדי שהחיבור יהיה מעולה.
כשחז"ל מדברים על ההכנה הם קוראים לזה "פיוס", ולא סתם.
מבחינת האשה, ברובד הפשוט ביותר לפני שהיא בתוך החוויה של האקט הזוגי, יש במיניות משהו שמבייש אותה, אפילו מעליב.
אצל האשה הרגש הרבה הרבה יותר חזק ופעיל, ומאליו הראדרים שלה קולטים בקלות מתי הבעל מתעניין בה, ומתי הוא פשוט מעוניין בגוף שלה....
תהליך הפיוס, למעשה מוכיח לאשה שהבעל מעוניין בה, קשוב לה, מבין את הצרכים הכי עדינים שלה.
דרך אגב, תהליך הפיוס הזה אמור להתחיל לא בשעה שלפני ערב הטבילה מהרגע שהאשה חוזרת הביתה - אלא כבר בעת קבלת הוסת!
לא סתם בימי הנדה אסורים במגע. חז"ל למעשה הכריחו את הבעל "לצאת מעצמו" ולפתח את הקשר בשפה של אשתו - בשיחה, בהבנה, בהכלה, בביטוי רגשות ובהאזנה אליהם.

שמעתי בעבר מהרב יהושע שפירא שאמר בשם אמא שלו שהמטרה של הזוגיות היא להפוך 1 שהם 2 ל2 שהם 1 ואסביר.

כשהאדם נוצר כשהאשה היא חלק ממנו, לאחר תהליך הנסירה האשה נפרדה ממנו ונהיתה לגוף עצמאי. מבחינתנו הגברים זה כל כך שורשי, שאנחנו לפעמים שוכחים שהאשה שלצידנו היא אדם אחר. ברור לנו שכל מה שאנחנו רוצים גם היא רוצה, שכשבא לנו להיות יחד בודאי ובודאי שמתחשק לה וכו'. וזה שיא הטעות האפשרית!

לעומת זאת, כשהאשה "באה לעולם" היא קלטה שהיא גוף נפרד, היא לא ראתה את עצמה כחלק מבעלה וצריך "מאמץ שכנוע" לתזכר אותה.

ה' עשה איתנו חסד עצום, שלגברים מטבעם החשק יכול להתעורר מאוד מאוד בקלות, כשבא לו הוא "צריך לפרוק" אך האשה, ההתעוררות המינית שלה צריכה ממש להבשיל. (המחקרים מדברים על מעגל התגובה המינית, ומראים שכדי שאשה תגיע לתשוקה מינית יש צורך ב24 ולפעמים 48 שעות לפני האקט!)

למעשה, זה גורם לכך שכדאי שיהיה אקט זוגי, הגבר צריך לזכור שהם שניים נפרדים, ולהתחיל ב"מאמצי שכנוע" וחיזור על מנת לפייס ולרצות את אשתו (מלשון ריצוי).
בתהליך הזה, מתעוררים באשה "הזכרונות" שהם פעם היו אחד והיא מעוניינת לדבוק האחד בשני ולהיות שוב לגוף אחד.

כל הזמן צריך לשים מול העניינים את מאמר חז"ל: " כל המשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה לפני הארי, מה ארי דורס וטורף אף עם הארץ דורס ובועל, אך תלמיד חכם מפייס תחילה".
וידוע שהסטייפלר אמר משהו בסגנון של 'לצערנו בתחום הזה יש הרבה תלמידי חכמים שהם עמי ארצות גמורים, ויש הרבה עמי ארצות שתלמידי חכמים צריכים ללמוד מהם".

אז כן, אם אשתך הטרולית מבקש ממך שתבשל לה,
היא יודעת שפשוט ככה האוכל של שניכם יהיה הרבה יותר טעים...
א. תודה על התגובהשובחדש
ב. אני לא טרול, סתם חבל להיות טרול בפורום כזה.
ג. עם כל ההערכה על כמות הזמן שהקדשת לתגובה (ואני באמת מעריך!) - קשה לי קצת השפה הזו... היא קצת "רוחניקית" מדי בשבילי.

כלומר היא עצמאית כמו שאני עצמאי.
לה יש צרכים ולי יש צרכים.

לא אומר שחייבים לספק אותי בלבד ושאותה לא (ממש לא!) - אבל חשבתי שאולי אחרים חווים את זה או שאולי לא בגלל החלק המקדים.

זו בדיוק הנקודה.נתנאל וייס
שברגע שאתה תופס את זה כשני עצמים שבאים למיטה כדי להגיע לפורקן מיני עקרת את היסוד של המסוגלות להנאה.

ברגע שכל אחד בא לספק את העצמאיות שלו ואת הצורך שלו, ברגע שיש פורקן האחר יכול ללכת לכל הרוחות....

המדד הוא מה קורה אחרי הפורקן, האם מיד כל אחד מסתובב לצד אחר של המיטה, נרדמים ומתוסכלים או שיש פתאום חיות גדולה שנכנסת לחדר המיטות, שמחה גדולה, קרבה וחוסר רצון להתנתק האחד מהאחר.
יש לי שאלה אליךקיקה
באמת בעלי בדר''כ מנסה לרצות אותי ולפייס וכו.. אבל הרבה פעמים קורה שמסתיים מה שהיה וההרגשה שלי היא קצת מעצבנת, בעלי ישר נרדם ומתהפך לצד השני (לא תמיד אבל קורה) ואיכשהו ההרגשה שלי לא נעימה מזה, מה אני בתור אישה יכולה לעשות בנידון? זה לא שאני יכולה לשנות את בעלי עכשיו ללמד אותו שגם אחרי הוא צריך להמשיך להיות איתי וכו, במיוחד שיש פעמים שהוא כן עושה את זה אבל זה מרגיש לי מאולץ, דקה שתיים של ליטופים וכו וישר למיטה כאילו אמרו לו בהדרכת חתנים שצריך לעשות את זה אז הוא עושה מה שהוא חייב, מבחינתי אני מרגישה שזה לא אמיתי אז יאללה, עדיף שתוותר על זה...
אני אציין שאנחנו מאד פתוחים בכללי ביננו אבל בנושא הזה יש לנו כמו טאבו לא מדברים על זה אף פעם זה מין נושא שלא עולה לשולחן ולכן כל העצות של תדברי ותגידי ותשאלי פשוט לא רלוונטיות לי..
בתחום הזהנתנאל וייס
צריך לדעת שהבסיס לשלום בית בתחום הזה זה שכל אחד צריך לדעת את החובה שלו

לשאלה שלך, כשכתבתי את הדברים התלבטתי המון האם זה נכון כדי לא ליצור ציפייה חלילה.
השאיפה להגיע לזה, אבל זה דורש המון המון עבושה וזה גם לא קורה בכל פעם - העיקר זה ההתכווננות לשם.

אני מבין שב"כ השיח ביניכם מאוד פתוח וזה מאוד חשוב ובריא, תנסי לשאול אותו מה יוכל לסייע לו לפתח את הצד הרגשי שסביב הקשר האינטימי ולא רק את הסיפוק הגופני, הרבה פעמים אנחנו מתמקדים בגופים ושוכחים מהנשמות
למה לא מדברים על זה??כלה נאה
אתם עושים דברים יותר מפדחים מלדבר על זה.

אסור שיווצר מצב שיש משהוא שמפריע ולא מדברים עליו. ובכל נושא.
יכולה להגיע לשמור טינה או להפגע מדבר קטן. ובגלל שלא מדברים זה יתפרץ על משהו אחר.
לדבר! זה דווקה הנושא הכי חשוב לתקשורת זוגיתמקרוני בשמנת
מה החוכמה לדבר על החיסונים של הילד ומה אני רוצה לאכול? הייחודיות שבזוגיות, היא דווקה הדיבור על האינטימיות שלכם.

חשוב להבין גם שטכנית, האקט מאוד מעייף, ולכן הרבה מהאנשים נרדמים מיד אחרי. זה לא בהכרח מחוסר אכפתיות בכלל.
ועדיין.. המסר באקורד הסיום חשובזיויק
טכנית מאוד מעייף? אם זה המצב, לא נראה לי תקין.קרן-הפוך
אם זוג צעיר, בריא, ללא בעיות בריאות - מתעייף מהעניינים שעושים ביחד, זה נשמע לי מוזר.

עד כדי כך הכושר ירוד?
בכלל לא מוזר!זיויק
אין לי אלא לרחם על מי שמרגיש תשישות וחוסר כוח להמשיךקרן-הפוך
בפרט אם התשישות היא של הגבר.

גבר צעיר בריא אמור לחזור לתפקוד נוסף בתוך זמן לא ארוך במיוחד.
וטם זה לא קורה - ההפסד הוא של שניהם.
או שהוא 'עבד' כהוגן ומגיע לו צל"ש זיויק
מה גם שהשעות לזה הרבה פעמים בסוף היום.

מסכים איתך שחלק מהחובה שלו זה לתת אקורד סיום טוב ולא להתהפך הצידה ולהירדם.... זה מעליב את האישה
אצל אחוז לא מבוטל מהגברים, כך מפורסם במקורות שוניםקרן-הפוך
יש תופעה של פליטה מהירה מידי.

לפעמים זה גם יותר שכיח אחרי הפסקה ממושכת, דווקא בליל הטבילה, כי אז הריגוש יותר גבוה אצלו ....

אם במקרים כאלו הבחור ״נוטש את המערכה״ - ההפסד, התסכול ועוגמת הנפש הם של בני הזוג.

במקרים כגון אלה, יש חשיבות לחזור לתפקוד כעבור זמן סביר כדי לסיים בהנאה.
מסכיםזיויק
זה לוקח כרבע שעה מינוס "להיטען מחדש"
👍קרן-הפוךאחרונה
כתבת יפה... חוץ מהחלק שאתה חושד בו שהוא טרול...סוסה אדומה
אני מאוד לא מסכימה עם זהמקרוני בשמנת
יש נשים שנהנות מהמגע הפיזי לא פחות מהאנשים שלהן ובעצמן מחכות מאוד לליל הטבילה כדי להיות יחד.
להגיד שזמן האיסור הוא בשביל האשה ולהכריח את האיש לשלוט בעצמו ולראות בה מעבר לכלי קיבול זה רדוד כל כך ומכליל בצורה פוגענית לדעתי.
מיניות היא חיבור, לא פריקת יצר. זאת המטרה האמיתית שאליה אנחנו מצווים לשאוף.
אנחנו מדברים על אותו דבר בדיוק נתנאל וייס
לרגע לא אמרתי שאין נשים שאין להם את החשק ואת הצורך בציניות. תראי מה כתבתי בנוגע לתכונות זכריות ותכונות נשיות וכתבתי במפורש שלא תמיד התכונות הזכויות נמצאות דווקא אצל הגברים. (ולא, זה לא אומר שום בעיה או פגם).

זמן האיסור הוא הזמן בו צריך להגביר את התשוקה הזוגית שלא באמצעות חיבור גופני שלרוב מהווה איזשהו "שוחד" שמטשטש את הצורך בחיבור רגשי עמוק שלא באמצעו מגע.

החיבור הזוגי הפיזי הוא נעלה וחשוב ומהווה את קודש הקודשים של הבית היהודי, במידה ונעשה הקדושה, כהלכה ובמלוא התשוקה הראויה לכך.
יותר מקבלת.בסדר.מקרוני בשמנת
בהכללה אשה צריכה את זה בשביל להרגיש שאתהאליפ
חי אותה ולא רק את הצרכים שלך (זה נכון גם אם היא נהנית מאד מן השלב השני)
אם תעבוד על חיזוק השלב הרגשי ותזכה לחוש כיצד אתם מתחברים עם כל אלומה של תשומת לב יש צ'אנס שאפילו החלק המקדים יהיה עבורך לא פחות מהנה
אולי אתה צריך שיעור באנטומיה נשיתציפ'קה
כדי להבין שנשים לא מגיעות להנאה מקסימלית מהביאה עצמה. נדיר שיש כאלה וגם כשזה קורה זה בד"כ אחרי השלב ה"מקדים". בשבילנו הוא לא מקדים, זה כל המהות של הייחוד הזה...
איבר ההנאה הנשי הוא חיצוני, אולי פספסת את זה בהדרכת חתנים... כדאי מאוד לטובת אישתך שתתחלי ליהנות מזה שאתה גורם לה להנאה...
ויש מה ללמוד.
אני נהנה מזה שאני גורם לה הנאה,שובחדש
תודה על התגובה, כמובן.

אני שמח שטוב לה ושהיא נהנית, אבל יש ממש הבדל בין להעניק מתנה לאשתך ושהיא מסתכלת על זה באהבה ושתודה שחשבת עלי וכו' לבין מקרה שבו היא מצפה לזה ומבקשת ממך לרצות להעניק לה.

שוב, אין לי בעיה בכלל להעניק, זה פשוט מרגיש לי ממש פוגם וקצת הורס בעיניי...

חוץ מזה לא הבנתי מהו איבר ההנאה החיצוני ואיך הוא קשור כל כך למה שכתבת.
ואכן אני לא מבין באנטומיה נשית..
אישה בדר"כשוקולדד ציפס

לא רוצה שתעניק לה בלי רצון

היא רוצה להרגיש שזה חשוב לך.

שאתה נהנה מזה.

 

הרבה נשים לא יהנו מכל ה'מקדים' הזה 

אם התחושה שלהן ממנו

הוא שהוא בשבילן

הן לא רוצות יחסי 'תן וקח' 

(קרי: אם אני אעשה לך מה שמשמח אותך- המשחק מקדים

תסכימי לתת לי מה שמשמח אותי- ביאה)

 

ובשביל אישה יחסי אישות מבחינה טכנית אינם יכולים להיות חדירה וזהו.

המקדים הוא בשבילן חלק נחוץ מאד פיזית

הרבה לפני מהנה ומשמח- מונע כאב.

 

ואם חסר לך ידע באנטומיה נשית- בקש מאשתך להשלים לך.

זה סתם הזדמנות טובה ללמוד אותה יותר

מה משמח אותה

איפה נעים לה

אולי תגלה שתוכל לגרום לה עונג גדול יותר

בדרכים שלא חשבת עליהן.

ייתכן שגם היא לא יודעת... כדאי ללמוד ממקור אמיןציפ'קה
לא יודעת מה רמת הדתיות שלה אבל יש כאלה שמגלות את האנטומיה שלהן בגיל מאוחר יותר.
יש היום הרבה יותר חומר מדעי על האנטומיה הנשית, כדאי מאד ללמוד.

בכל אופן, שוקולד צ'יפס, לא ממש מסכימה איתך. הוא אומר שהוא לא נהנה שהיא מצפה ובשבילה זה מובן מאליו שהוא ייתן (טוב שהיא דורשת לדעתי!)
את אומרת שאישה לא אוהבת שזה "תן וקח" וברור שזה לא נאמר אבל זה נמצא שם!
בדיוק כמו שהוא מצפה שתהיה ביאה, היא מצפה שיהיה מעבר לזה!
נראית לי תגובה חשובה.שובחדש
מעלה תובנות,
תודה.

והיא אכן לא יודעת בעצמה.
^^^ זאת למשל, קונספציה שגויהזיויק

שעושה הנחות לבעיות באישות
נראה שהמנהלים נרדמו בשמירהיהודה224
היייייקאאאפפפפפ
אם לא תשתמש באופציית הדיווח - כנראה לעולם לא נדעאלעד
עבר עריכה על ידי אלעד בתאריך י"ט באב תשע"ט 13:38

אנחנו לא מנטרים את הפורום יום ולילה
ואין לנו שום דרך לדעת און ליין אם לא תדווחו

צודקיהודה224
קיבלתי..
מה הבעיה בשאלה שלו? שאלה לגיטימית.סוסה אדומה
היו פה כמה תגובות מאוד לא לענייןאלף המגן

שהמנהלים מחקו

כולה קישור לויקיפדיהציפ'קה
שכל אחד יכול להגיע אליו בכמה לחיצות בגוגל...
לא הבנתי מה כ"כ לא מתאים בזה, הכל מדעי, מי שרואה את זה כלא מתאים בעיני זה כי הראש שלו עקום. עדיף להגיד מה רבו מעשך ה'.
כתבתי שהיו כמהאלף המגן

ולא דיברתי על שלך ספציפית

וכן אני חושבת שהקישור הזה היה מיותר, כמו שנכתב פה בשרשורים קודמים

גולשים פה גם חברה לא נשואים.

ואני מאמינה שפותח השרשור יודע על מה דיברת ואם הוא רוצה להרחיב את הידע בנושא ידע בדיוק לאן לפנות.

עובדה שהוא אמר שהוא לא יודעציפ'קה
ושוב, אז מה שיש לא נשואים? עובדה שיש להם גישה לאינטרנט אם הם בפורום אז מה זה משנה
ובלי קשר לא מבינה למה אסור לרווקים לדעת
זה שהוא טען שהוא לא יודע על דבר כל כך בסיסי (והוא בנ"א נשוי)אלף המגן

רק אמור להראות לך לאן הוא רוצה לגרור את השרשור.

והטענה שלך לגבי הגישה לאנטרנט מגוחכת

זה פורום דתי והגולשים פה דתיים וזה ש"יש להם אנטרנט" לא מתיר לך לכתוב כל העולה על רוחך!

בהחלט לגיטימיתיהודה224
לא בפורום פתוח שכזה...
שאלה חשובה שאלתמוש השור.
כמו בכול מפגש של שני אנשים יש לכול אחד צרכים ורצונות נפשיים ופיזיים שרווצים מצפים שיתממשו.
במקרה שציינת לדעתי אין מדובר בשני שלבים אלא בשלב אחד
שנועד לתת ביטוי ומענה נכון ומלא למפגש המשותף ובפרט שמדובר כאן בשני צרכים שונים והפוכים בין האיש לאישה.
דבר עם אישתך היא השותפה שלך לחיים .תשמח להיות קשוב ולמלא את כול רצונותיה וצרכיה גם במחיר של איפוק סבלנות וכבישת צרכיך. דברו ביניכם על המפגשים. יש תהליך ומוכנות נפשית שלא מתבטאת רק בזמן המפגשש אלא כול הזמן. זה חלק מההבניה והלימוד של הזוגיות ושל התא המשפחתי .
חשוב מאוד לא לקרוא ולנסות לקבל מידע ממקורות שהם לא בקודש וכול שכן לא לקבל הכוונה מאנשים שלא עוסקים בזאת מהצד של הקודש ועל אחת כמה וכמה שאתה לא לבד בסיפור ולא מדובר בפתירה של משוואה מתמטית. כל דבר שתלמד ותקרא אתם תצטרכו ליישם ביחד ולראות אם זה מתאים לכם אם זה מתאים לה . היא הקובעת בנושא זה בפרט ובעניני הבית בכלל. כמו שלמדנו שהאישה תמיד במקום הראשון לפני הכול

יפה, ועוד יותר יפה בהתחשב בזה שגבר כתב את זה ..סוסה אדומה
לא חושבת שאתה טרול. בלת"ק.סוסה אדומה
ביחסי מין יש "משחק" מקדים.
ביחסי אישות ה"שלב המקדים" הוא חלק בלתי נפרד מהיחסים, כי מדובר בחיבור שבין איש ואישה.

ואני אסביר.
יחסי אישות כל עניינם זה להביע את החיבור והאהבה שבין איש ואישתו.
מבחינה אידאלית, כל אחד חושב על האחר, וכל המטרה שלו היא לספק את הצד השני.
ממילא, אנחנו חייבים להיות מלאים בקשב לצרכים של השני, וזה מה שבסופו של דבר מענג אותנו באמת. (אחרת, יש תחושה גדולה של ריקנות - האיש הישראלי הוא לא אגואיסט בבסיסו).

אישה, לא נהנת, ואפשר להגיד אפילו - סובלת! אם היא מרגישה "מוחפצת".
מה שגורם לה להרגיש מוחפצת (בין היתר), זה זה שאין ביטוי של אהבה כלפיה שמספק אותה לפני שמקיימים את החיבור עצמו.
היא צריכה להגיע למצב שהיא רוצה בזה באמת (פיזית שמושפע מהנפשית)- כדי להנות מהחיבור ולא לסבול ממנו.
וכדי שהיא תרצה באמת, היא צריכה להרגיש אהובה.
היא לא תרגיש אהובה אם האיש שלה לא יהיה קשוב לצרכים שלה, היא רק תרגיש כמה הוא אוהב את עצמו ומנצל אותה בשביל הסיפוקים שלו.
היא לא תרגיש אהובה גם אם הוא יעשה את זה "בשבילה".
היא רוצה להרגיש שהוא ממש רוצה *בה* ומשתוקק אליה.

בשביל זה, גבר צריך לעבור תהליך כזה שבו הוא זוכר מה המטרה של יחסי האישות. זה לא פשוט, אבל זה הכרחי לשניהם.


אישה בנויה ככה גם אנטומית.
היא פשוט לא מתעוררת מספיק בלעדי זה (פיזיולוגית)
אפשר להתבאס מזה, ואפשר מאידך לנסות להבין איזה טוב אמיתי רצה הבורא להעביר דרך הפערים האלה שבין איש ואישה.

בתת מודע או ב-על מודע, אישה גם לא רוצה להיות מושפעת ממישהו שלא *ראוי* להשפיע עליה.
היא תרגיש שהוא ראוי כשיהיה לה ברור שהיחסים האלה הם יחסי אישות ולא יחסי מין. כלומר, הוא לא אגואיסט - מה שמרתיע אותה מאוד.
וגם, היא רוצה להרגיש שהשפע הזה מכוון *כלפיה* ולא כבררת מחדל.
בקיצור, זה שתהיה קשוב אליה באמת ותהנה מזה - יעזור לה להיכנס לזה באמת ולהנות מזה, שלא נדבר על לא לסבול.

אם גברים לא היו מתעוררים ורוצים בזה אפילו ללא המשחק המקדים, לא היה מישהו שחותר לזה ונותן ל"אקט" הזה ייתכנות.

(גם אישה שכן מסוגלת במקרים יוצאי דופן להיכנס לזה בלי החלק המקדים (זה לא משחק. זה מהות), זה רק כי התהליך הזה קרה אצלה כבר מחשבתית והיא השתוקקה אליו מאוד לפני כן.
באופן רגיל זה לא ככה).

ואני רואה שאתה חושב שאתה לא נהנה מזה יותר מידי.
א. יכול להיות שבתהליך עצמו יש נתונים שגורמים לכם להנות מזה פחות. תצטרכו לבדוק ולהבין מה הם.
ב. כגודל הציפיה גודל העונג והסיפוק. החלק המקדים הזה אמור לספק גם אותך הרבה יותר בסוף. הנטיה היא לא לדחות סיפוקים, אבל כשיש אילוץ מובנה שכזה לדחוץ את הסיפוק, הסיפוק גדול הרבה יותר. "עינוי" שסופו לענג.

אתם תעבדו עם הזמן על התקשורת בינכם גם במה שנוגע בזה.
וייתכן גם שתצטרכו הדרכה. אין פה מספיק נתונים כדי לדעת מה קורה שם.


לגבי מה שהיא רוצה ממך, זה לא הכרחי.
לא ברור גם מה בדיוק היא רוצה. שלא תעשה את זה בעצמך לפני שאתה מבקש רשות? שלא תצפה ממנה שהיא תעשה את זה בלי שאתה מבקש ממנה? בקיצור, לא ברור.

יכול להיות שהיא מתביישת להוריד בעצמה, או שהיא רוצה להרגיש את הרצון שלך, או שהיא מתחברת לדפוס הזה (אקטיבי פסיבי על גבול שולט ונשלט). או שאולי היא מרגישה שאתה לא מספיק מעריך את זה שהיא נותנת לך את עצמה, אז היא כביכול אומרת לך לבקש רשות - כדי שתעריך. או שהיא מרגישה ממך באופן חריף מאוד שאתה עושה את זה רק בשבילה והיא מזכירה לך שגם היא עושה רק בשבילך. בקיצור, אתם על אותו גל באיזשהו מקום.

אם מבחינתך זה זכות בשבילה שהיא מבשלת לך, ואתה עושה לה טובה כלשהי בזה שאתה מאפשר לה לבשל לך, והיא לוקחת את זה כמובן מאליו, אז טבעי שתצפה באיזשהו מקום שהיא תבקש רשות לבשל לך - כי זה לא מה שהיית רוצה מלכתחילה. כך גם בנמשל - אצלה.

בקיצור, תצטרך לבדוק למה זה ככה.

אבל יכול להיות גם שהיא רוצה שתבדוק נכונות. כלומר, אולי היא הרגישה כמה פעמים שאתה מגיע לזה מהר מידי והיא פשוט רוצה שתשאל קודם אם היא מוכנה לעבור שלב.
אבל שוב, לא ברור מכאן מה היא רוצה בדיוק.

סליחה אם כתבתי מבולגן כתבתי במהירות...
תודה על התגובה הארוכהשובחדש
אני אשתדל לקחת לתשומת לבי.

אני רק לא מבין - אם זה נכון, אז למה אנשים "אגואיסטים" (ובטוח קיימים כאלה בעולם) מקיימים יחסים?

הרי האישה לא תרצה בזה, כי הגבר מחפש את הנאתו בלבד, לא?
תשובהסוסה אדומה
קיימים אנשים אגואיסטים בעולם שמקיימים יחסי *מין*. המטרה של שניהם היא לספק את עצמם.

גבר שלא עובד על עצמו הוא אגואיסט (למרות שהאיש הישראלי בבסיסו הוא ישר אבל עדיין גם אצלו זה לא בא לו באופן טבעי וגלוי).
ואישה שהתקלקלה גם היא אגואיסטית.

ואז הם מקיימים יחסי מין. ואז או שזה מספק אותם באותו רגע ואחר כך הם מרגישים ריקנות גדולה והרבה עצב. או שבשלב מסויים נמאס להם והם חייבים גיוונים שירגשו אותם כי הם חיים כל הזמן בתחושה של ריק וחוסר מיצוי.
כשיחסי אישות מבטאים אהבה שבין איש לאישתו, זה מספק וממלא ומעצים את הקשר שבינהם במיטה ומחוצה לה.
אבל צריך לעבוד בשביל זה.

בקיצור, יחסי מין מענגים ברמה כלשהי תמיד. רק שיש הרבה חשיבות למאיזה מקום זה נובע.
אצל אישה, שנבראה מהצלע (כן, זה לא סתם וורט), זה מורגש יותר והיא אפילו מסוגלת לסבול מאוד כשהיא חשה בזה.
אישה בריאה שלא התקלקלה לא תהיה מסוגלת להנות בלי החלק המקדים. גם אישה שהתקלקלה לא תהנה באמת (חוץ ממה שהגוף מסוגל אולי להנות ברגעים מסויימים עד מידה מסויימת), אבל תסכים ליחסים מהסוג הזה.
היא תרצה לרצות אותו במחשבה שהוא יאהב אותה בזכות זה.
היא לא מבינה שזה לא יעזור לה/ם. או שהיא תרצה לספק את הצרכים הפיזיים שלה מחוסר אמון ותקווה באהבה וחיבור אמיתי.
^^^^מצטרף ממשק"ש
ככל שתעבוד על זה, כמה שזה יהיה לטובתה וישמח אותה, זה יהיה גם לטובתך. גם להגעה לעונג אמיתי מהותי ולא סתם להנאה גופנית רגעית וגם להתגדלות אמיתית ויציאה מהאנוכיות. (סוג של 'עבודת המידות' מהותית)
עברתם הדרכה לפני החתונה?יפעה1986
בהדרכה ממש מפרטים על הנושאים האלה... אולי היית ביישן מכדי לברר. אחרי מה ש@סוסה אדומה @@ציפ'קה כתבו אין לי מה להוסיף, תקרא אותן ממליצה בחום.
היו לי 5 מפגשיםשובחדש
בכל מפגש הוא ניסה להדגיש לי כמה חשוב לא להתנפל על האישה ובמקביל אצלה ניסו להבהיר כמה שיחסי אישות זה דבר נחמד וכיפי.

ועברנו על הלכות של מה מותר ואסור וכאלה... וקצת על ערב החתונה, שלדאוג לשמח אותה.
לא זכור לי בכלל שהוא הסביר לי על מבנה אנטומי של אישה (חוץ מלהבהיר כמובן שמחזור זה לא נעים).
גבר לא צריך לדעת אנטומיה של אשהיפעה1986
בשביל להבין את החשיבות של המשחק המקדים... מספיק שפשוט תדע שזה העיקר ומה שחשוב לאשה! אשה צריכה להרגיש שבעלה רוצה אותה ולא רק בא לספק את עצמו. אם אתה לא מבין את זה אז אתה בא לספק רק את עצמך ואשתך תהיה מסכנה...
זה לא הנושא כאן...שובחדש
זה לא שאני מחפש את הביאה בלבד וזהו.
את כל המקדים עשיתי.

אני בעיקר עשיתי את זה כי זה חשוב לה, כי היא רוצה ולי אין עניין בזה כל כך לעומת הביאה עצמה.

אבל הבהירו לי יפה כאן, שזה לא אמור להיות ככה, אז אני אשתדל לעבוד על עצמי בעניין הזה.

תודה לכל המגיבים.
אולי כדאי למצוא מדריך ותיק ומנוסהק"ש
אפשר דרך מכון פוע"ה, אפילו לשיחה אחת. יכול מאוד לעשות לך סדר.
אז אתה לא מודרך בכלל.כלה נאה
עיקר ההדרכה היא ההשקפה בנושא הזה.
ולא רק מעשית או ההלכות.
אכן התגובות באמת נתנו לי קצת אורשובחדש
אבל אני מתחיל קצת לחשוש שאולי כל הזמן הזה לא באמת תפקדתי כמו שצריך בתור בעל...

או שאולי אני לא באמת מרגיש אליה מה שאמורים להרגיש ולכן זה נתקע... :/
חברים, מדובר בנושא גבולי מאוד לפורום פתוחאלעד

אבקש לשמור על תרבות דיון גבוהה וזהירה במיוחד על מנת שלא נאלץ למחוק או לערוך הודעות נוספות.
רווקים ורווקות - קישטה. במחילה, זה לא המקום הטבעי שלכם אז אל תתלוננו לי בפרטי על נושאים לא שייכים. אנחנו מבינים שהנושאים הללו עשויים להשמע לכם רדודים או סוטים, וגם לנו היו נשמעים כך לפני שהתחתנו.

מאה אחוז!!!קיקה
תגובההעני ממעש
א. פנה למדריך.
ב. יש הנחיות כלליות, מעבר לזה העניין אישי.
ג. פירוט יתר ניתן לקבל במכון פועה, ואצל מטפלות. יש אחת שמכירים, עם הרצאות באינטרנט, נראה לי מהגוש.

כל טוב
כל הכבוד על השאלהאנננ

מקובל לחשוב שהמשחק המקדים הוא "בשבילה".

 

הייתי מציע כיוון מעט שונה.

המשחק הוא יותר בשבילך.

 

אפרט:

 

שאלה: למה ה' ברא את האישה באופן שאינה נהנית רק מקיום יחסי אישות בלבד? כפי שציינת לגברים יש את התכונה ההפוכה כך שנוצרת שונות שמתבטאת בתפקוד שונה.

התשובה שיכולה לעבור בראש של חלק מהגברים כי ה' סתם רצה "לבאס להם ת'צורה" או משהו בסגנון.

 

ולא היא,

הגבר הוא יצור די אנוכי באופן כללי ובמיוחד בתחום זה.

כדי שהוא ייצא מהאנוכיות שלו ויתחיל לעבוד על החיבור הנפשי שלו עם אשתו.

 

המשחק המקדים נועד לייצר אצל הגבר איזושהי זיקה נפשית הקודמת למעשה האישות.

למעשה כך הגבר מתגבר על האגו שלו ומצליח לייצר משהו שמחוץ אליו.

 

גם לגבי הרצון שלה שתבקש ממנה לעשות דברים מסוימים.

זה לא בא ממקום קטנוני.

זה בא ממקום מאוד עמוק בנפש שלה שרוצה שאתה תתייחס אליה כאל אישיות, כאל מטרה בפני עצמה ולא כאל אמצעי לסיפוק מיני, וכך גם ה' רוצה שתראה אותה.

 

בקש ממנה מקרוב. תפנה אליה מקרוב. זה הגוף שלה. כמו שאורח דופק לפני שהוא נכנס כך גם ראוי שתשאל אותה אם אפשר להיכנס לביתה הפרטי.

כמובן שלא מספיק לבקש בקשה אחת להוריד את כל הבגדים. על כל בגד צריכה לבוא בקשה.

אט-אט היא תרגיש את הכבוד וההערכה שאתה נותן לה ולגופה.

 

בנוסף דרושה גם הרבה אמונה מצידך ש"סוף השכר לבוא". זה רק יחזק את המקום המיני וחלילה לא יבוא על חשבונו (יתקנו אותי הגולשות פה אם אני טועה).

 

יש עוד דרכים שאפשר להקביל אותן למשחק מקדים, וניתן מס' דוג':

פתק קטן עם כמה מילות חיבה / הערכה, לתת גלידה סתם ולהגיד לה שזה כי אתה אוהב אותה ורוצה לשמח אותה, לסדר מיטות שיהיה לה נעים, לשים בושם, לנשק שוב ושוב בעדינות-עדינות בכל הפנים, לשיר לה באוזן שיר על דברים שאתה מעריך שהיא עושה (להלביש מילים שלך על לחן מוכר), מסאז' של בעל (שילוב של לחיצות, ליטופים ונשיקות).

 

ספר לה כמה אתה שמח בה, ספר לה שנעים לך להיות יחד איתה, ספר לה כמה אתה מאושר ביופיה.

לא לספר כמו צולר. תחשוב שאתה איזה רב ספרדי שמספר סיפור...;)

 

נסה לשמח אותה כי אתה רוצה לשמח אותה. לא כי אתה מחכה שיסתיים המשחק מקדים וסוף-סוף תוכלו להיות ביחד.

אה, ואין אפשרות לעבוד על האישה. היא מרגישה מתי זה כך ומתי זה כך...

 

כל הדברים הללו יכולים להיות בפני עצמם או בנוסף למגע נעים (מה שהמדריכי חתנים קוראים לו 'משחק מקדים').

 

וכדי שכל זה יהיה בנחת ובלי שום לחץ מצידך - אל תגיע עייף!

עדיף תשמיש ביום בשמחה מאשר בלילה בעייפות... (רק שהביאה עצמה צריכה האפלה)

 

אני לא אומר שכבר בפעם הראשונה יהיה שינוי מטורף (אולי כן..), ייתכן שייקח לה כמה פעמים להפנים שאתה באמת השתנית ושאתה רוצה נטו לשמח אותה ושכיף לה איתך.

 

"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".

 

בהצלחה!

אמן ואמן!שובחדש
תודה לך.

בעיקר התחברתי להצעות הפרקטיות בחצי האחרון של מה שרשמת.
^^^^ כמו שהצטרפתי למעלהק"ש
כשיש כוח השלב הזה הכי כייפיהלוי מא
זה מושך את הרגע וזה ממש נעים
אני חוזר בי ומבקש את סליחתך.נתנאל וייס
בהתחלה ממש חשבתי שטרול כתב את ההודעה,
עקבתי אחרי השרשור ואני רואה את הכנות שלך ואת הרצון ללמוד.
סליחה ומחילה!

אם אתה רוצה ספר טוב מאוד שעוסק בתחום, אני ממליץ בחום על "בניין הבית" של הרב שוחוטביץ.
ספר חובה ומולץ מאוד. מדובר על רב חרדי ששימש רבות את כל גדולי ישראל ומביא בצורה מאוד נקיה ויפה את חשיבות וערל המצווה, למה צריך לרצות ולפייס ולהשקיע בהכנה למצווה ועוד.
מומלץ בחום.

ואם יורשה לי, אני חושב שההרחבה בתחום האינטימי של כרטישיח מאוד מאוד יכולה לתת פתח לשיח זוגי בתחום הספיציפי של המיניות.

בהצלחה!
קיבלתי המלצה על הספר הזה!שובחדש
אבל לא יצא לי לקרוא אותו באמת.

איפה ניתן לשאול אותו?
בחנויות הספרים בבני ברקנתנאל וייס
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>אחרונה

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיהאחרונה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה
מה שלא מספרים לנו 🤫נגמרו לי השמות

ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,

גם כי אין לזה רייטינג,
 

זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.

ומה שצריכים ללמד וללמוד 

זה איך להיות בתוך קשר

איך לבנות קשר

איך להישאר בקשר בטוב

איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.

 

לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא 

לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד

לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה

אלא בתוך

ותוך כדי

ומתמשך

ומלא חיים

וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל

בתוך חיי הנישואים 

שנה ראשונה 

עשר שנים ראשונות 

עשרים שנים

 מה עושים אז?

מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?

איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?

מהי בכלל מהות הנישואין?

איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?

איך פותרים קונפליקטים?

מה עושים כאשר פערים צצים?

איך לריב נכון?

וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.

 

את זה צריך להראות.

את זה עלינו ללמוד וללמד

וגם לשמור ולעשות ולקיים

ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.

גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.

תהיה לו אנרגיה - יתקיים

לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.

 

אלו לא חיים של בערך

ולא כמעט

לא ליד

ולא בצל או בצד

אלא אלו החיים עצמם

בדיוק

בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.

והמתמידים מרוויחים

כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי

כמו בשיא גופני שדורש התמדה

כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות

וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו

 

נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח

לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.

החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.

אני מתחבר לגמרימתוך סקרנות

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

 

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

כן, יש המוןנגמרו לי השמות

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

 

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

מעניין, תודה.מתוך סקרנות
איזה אטרקציות זוגיות אתם אוהבים לעשות בנופש בחורף?עינב66

יוצאים קצת לנופש, בקטע של ממש להתפנק, להנות, להתקרב אחרי תקופה אינטנסיבית.

חשבנו על ירושלים, אבל קפואא.

על מה ממליצות?


נצא מן הסתם לסיור דרך עיר דוד/הקרן למורשת הכותל אבל מחפשת עוד רעיונות במיוחד בכפור שבירושלים.


תודה רבה מראש!

משהו על ''קפוא''פשוט אני..

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...


 

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

זה גם נכוןעינב66
רוצה לדייק אותך: לא הכל בראש, אלא בארון הבגדיםזמירות

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

 

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

 

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

 

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

מסכים שהקור האירופאי דורש בגדים שאין לרוב הישראליםפשוט אני..

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

יש באיזור ירושליםסטודנטיתאמא

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

לא יודע, אנחנו בנופש זוגי כמעט שלא יוצאים מהצימרהסטורי

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

 

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

נופש בירושליםיהושבעט7

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

יש ניווטים זוגייםשלומית.
של מיטל אדמוני. תגגלי. לא ניסיתי אישית, אבל מהפרסומים שראיתי נראה ממש יפה ומגניב
יש מלא!שדמות בחולות

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

 

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)

בחורף הכל יותר רומנטישם פשוטאחרונה
משבר שמתבטא בטבילה...שםאנונימי

בוקר טוב לכולם, קצת רקע:

נשואים כ7 שנים + 3 ילדים בגילאים קטנים.


 

לצערנו עשינו טעויות בתחילת הנישואין, מה שגרם (בין היתר) לזה שאנחנו לא מקיימים יחסים בכלל.

ניסינו במשך שנים ללכת לסקסולוגים, ייעוצים זוגיים ואחרי שזה לא עזר, סוג של התייאשנו ולמדנו "לחיות עם זה".

אנחנו חיים סבבה, מסתדרים טוב, יוצאים לדייטים יחסית באופן קבוע ונותנים תמיכה אחד לשניה, פשוט בלי יחסי אישות.
 

אחד הדברים שאנחנו מרגישים זה שאנחנו לא באמת יודעים להעריך "מה הנזק" כי מעולם לא היו לנו חיי נישואים עם יחסים כדי להשוות אליהם וזה די מסתמך על מה שאחרים מספרים שזה כדאי ונחמד.


 

 

אשתי טבלה אתמול אחרי המון זמן שהיינו מותרים ובלילה הייתה שיחה קצת עצובה שהיא לא מבינה למה היא טובלת: זה מציק, מטריח ושבתכלס גם ככה אין איזה מגע מטורף שזה שווה לעשות את זה בשבילו ושמבחינתה הקושי העיקרי זה שהמיטות מופרדות כשילדים רוצים להיכנס בינינו בלילה.


 

המשכנו לדון בנושא, אבל אשמח לשמוע ולהבין:


 

מכיוון שאיני אישה ואני באמת לא זוכר את החוויה של לחיות ככה כל חודש - האם חיי האישות זה באמת מה שנותן מוטיבציה לטבול? גם אחרי מלא זמן?

היא תיארה את כל המהלך ההלכתי כעניין שממש מוריד לה ושאם הייתה נחסכת הטבילה והריחוק, אז לא היה לה כזה נורא.


 

מכיוון שכנראה יעלה בהמשך העניין של טיפול זוגי - הייאוש אתמול נבע מזה שניסינו כמה שנים ללכת לאנשי מקצוע (כולל מיכל פרינס שאשתי מאד התרשמה מהספר שלה) אבל בגלל שזה לא עזר והעלות הייתה ממש גבוהה (וההצלחה לא מובטחת), אז אשתי לא בקטע.

חשבתי אולי אם ננסה ללכת לאיזו רבנית שאידיאולוגית עובדת בזה ולא לוקחת מחירים גבוהים (או בכלל), אז זה יוכל לתת לאשתי מוטיבציה.

אין לי בעיה להוציא את הכסף על זה, אני מבין שיש כאן חשיבות שאני לא מבין.


 

אם יש המלצות לאיזור חיפה והקריות - נשמח

תודה ושבת שלום.


 

 

אמן ואמןתהילה 3>

אל תוותרו על לחפש את הטוב

פרנסה בזוגות צעיריםרק נשמה

היי כתבתי את זה בהתחלה בלנ"ו אבל אז הפנו אותי לכתוב כאן

שאלה שיושבת עלי כבר תקופה היא איך אנשים שעד אתמול היו ילדים שגרים אצל ההורים ובקושי עבדו פתאום אחראים לתפעול משק בית

כאילו להתחתן יחסית צעיר זה אחלה וזה גם מה שאני רוצה אבל איך מתמודדים עם ההוצאות? אני גם רוצה שבעלי לעתיד יהיה אברך כמה שנים ואני באמצע לימודים אבל יקח זמן עד שאסיים את התואר ועד שתהיה הכנסה נורמלית אבל זה מרגיש לי פשוט לא נכון לא לצאת בגלל זה כאילו אם מישהו בוגר ומבין שיש לו בית לתפעל אז גם אם אין לו הכנסה קבועה זה כבר משהו אבל תכלס מה עושים? כל הזוגות הצעירים נסמכים על ההורים בהתחלה? אני לא מאמינה בקסמים ונראה לי שלהתחתן מתוך מחשבה שה' יעזור זה קצת זריקת אחריות כלפי שמיא אבל מצד שני יש הרבה אברכים בעם ישראל ברוך ה שנשותיהם מרויחות מינימום ובכל זאת הכל נראה טוב

חח מקוה שיצא ברור מה דעתכם?

יכול להיותסטודנטיתאמא

אני לא רואה את זה כך.

אולי יעניין אותך