שאלה לנשים שביננו- וגם לגברים אם יש לכם מה להוסיףקיקה
כהקדמה- אני אישה חרדית, נשואה באושר יחסית ( כמובן שמדי פעם יש עליות וירידות אבל בכללי הכל מעולה ב''ה), אנחנו שנינו משתדלים לשמור על קלה כבחמורה, משתדלים להרבות ירא''ש וכו
רק בעיה אחת יש לי, ומעניין אותי לשמוע אם זה רק אני, אם זה צודק או לא צודק, ומה דעתכן/ם בכללי:
התחתנתי בגיל 19, ובוא נאמר שלפני החתונה הייתי תמימה באופן משווע, ידעתי שיש צורך להיות צנועה לא למשוך את העיניים וכו אבל לא היה לי שום מושג איך ראש של גבר מתנהל ומה בחורה לא צנועה יכולה לעשות לו. אחרי החתונה בכל מיני פעמים שדיברתי עם בעלי והוא סיפר דברים בתום לב הייתי ממש בשוק, זה לא שהוא אמר משהו מדי דרמטי פשוט סיפר לי מה קורה לגבר כשהוא רואה דברים לא צנועים, שזה יכול להתקע לו בראש גם הרבה זמן וכו.. בבת אחת נהפכתי לפרנואידית כי לקחתי את הדברים בהכי קיצוניות שלהם, והייתי בטוחה שכל מוכרת בחנות שבעלי מדבר איתה עכשיו תקועה לו בראש וכו, לאט לאט התאזנתי, והיום אני מבינה שלא הכל שחור ולבן ונכון שהנסיון קיים וקשה אבל זה לא כל בחורה או כל תמונה שהוא רואה וכו..
מה שמציק לי מאד- יש לנו הרבה ויכוחים על דברים שהם תחומים אפורים, לדוגמה אני חושבת שלראות חדשות עם מגישה שלבושה לא צנוע זה אסור, או לדבר עם אישה שלבושה מאד לא צנוע, או לראות איזו סדרה שהיא בעיקרה לא משהו לא צנוע, רק שמופיעות בה נשים לא צנועות, ללכת למקומות שיש בהם הרבה פריצות וכו, מאד מפריע לי כל הדברים האלו, אבל בעלי טוען שאין מה לעשות וזה החיים וברור שמדי פעם נכשלים ואין מה לעשות, ובכל הדברים האלו ואחרים אין שום בעיה, ואני אומרת שלדעתי אם אדם מחליט שהוא רוצה לשמור על העיניים הוא יצליח, וגם אם הוא נופל מדי פעם זה לא כל הזמן, וברור שאם אתה רואה דברים לא צנועים או הולך למקומות שיש שם הרבה פריצות אז במאה אחוז תיפול, ואז הוא לוקח את זה בהקצנה ושואל: אז אולי אסור לי לצאת גם לרחוב, כי יש נשים יפות ברחוב ואפשר להכשל, וקשה לי להאמין שאדם פיקח לא מבין את ההבדל בין לצאת לרחוב לבין לצפות בנשים לא צנועות בטלוויזיה וכו.
העניין הזה כל כך מעצבן אותי ואני באמת רוצה לדעת כמה אני טועה או צודקת, ומה אתם חושבים..
לצפות בטלוויזיה זו בעיה בפני עצמה, בלי קשר למגיש/הבסדר גמור
לגופה של השאלה -
תשימי לב לביטחון העצמי שלך ולביטחון שלך בקשר עם בעלך.
שם עשויה להיות התשובה שלך.
את לא הרב שלו לכן נסי בחוכמה לגרום לו להגיע לבד למסקנות הנכונות של התעלות ביר"ש ועבודת המידות.
מסכימה איתך אבלקיקה
אני מסכימה שזה קשור לביטחון בזוגיות, השאלה מי צודק פה, האם באמת גבר שרואה דברים לא צנועים יכול להשאר אדיש מולם? וגם האם חייב לקרות שפעם ב גבר ייכשל? גם אם הוא הכי נזהר ומשתדל? ושוב, אני יודעת שלכל אחד יכולות לקרות טעויות ואף אחד לא מלאך אבל יש הבדל בין זה לבין לקחת כעובדה את זה שקורה שנכשלים ולחיות עם זה בשלום
אני מעריךשובחדש
שזה משתנה בין גבר לגבר.

אצלי יש מנגנון שפשוט אוסר עליי (בקטע לא בריא) להידלק מנשים, לעומת זאת שמעתי על מישהו שסיפר שרק מתמונה הוא מתחיל להידלק.

האם יש מה לעשות בנידון?
זו שאלה טובה מאד. יש אנשים שמתמודדים כך בחיי היומיום ויש אנשים שמסתובבים ברחוב עם יד על הפרצוף כדי לא לראות.
האם חובה שאדם ייכשל? תלוי בהחלט בכם.

אני מאמין כמו שנאמר לפניי, שהכי טוב שאת תגרמי לו לחשוב כך בעצמו שזה לא בסדר ושיימנע מזה.
זה שאלה מדי ספציפיתשוקולדד ציפס

בכללי ממה ששמעתי מהגברים שסביבי-

יש הבדל בין רווק לנשוי (לרווק יותר קשה לשמור עיניים)

וגם ההרגל מחפספס- מי שגר במקום מעורב, רואה כל היום נשים חשופות- פחות מפריע לו.

כמובן זה לא סיבה.

 

אישית אני מרגישה שכאישה לבעלי תפקידי לא לקחת אותו למקומות פרוצים, אבל הוא בעצמו גבר בוגר ואחראי על עצמו ולדעת את הגבולות שלו האישיים.

 

וכן יש פה ענין של בטחון עצמי שלך מול בעלך...

 

יש הלכות ברורות מאוד לגבי כל דברOrit39
ובטח שלעניינים האלה. בטח שאת צודקת!! אף רב (אמיתי.. לא קריקטורה) לא מתיר להכניס טלויזיה הביתה ולגבי יציאה ושמירת עיניים גם יש הלכות ברורות. תפתחי לו ספר!
את רק תגרמי לו אטניקורא סמוי
בהלכות האלה יש המון שטח אפור!!!
זה משתנה בין אדם לאדם בין סיטואציה לסיטואציה ובין רב לרב ובין ספר שתיפתחי לספר.
מנעד הסיטואציות פשוט לא נגמר בחיי היומיום. אי אפשר לחיות כך. לכל גבר יש מנגנון פנימי שאומר לו מה נכון
בדיוק כמו שאין מדד באף ספר האם החולצה שתלבשי מחר היא צמודה או לא או שהבגד הצנוע מאוד שקנית הוא מושך עניים יותר מידי או בגיזרה שמבליטה יותר מידי.
בסוף את מחליטה. ולא יעזרו הספרים שהוא יפתח לך
לפי מה שאתה אומרOrit39
שכל אחד יחליט בשביל עצמו מהם הגבולות שלו... אם זה כך זה סדום ועמורה.... או שיש לנו חכמים שכתבו לנו מהם הגבולות ואנו הולכים לפיהם ולא מסתכלים לא ימינה ולא שמאלה. שיקבעו להם לפי מי הם הולכים, אבל הקוים הברורים (כמו טלויזיה וכו) הם ברורים לכולם...
נכון, מסכים. אבל...קורא סמוי

זה לא מתחיל ונגמר בטלוויזיה. החיים הם גדולים ומגוונים.

אני מסכים שיש גבולות אדומים ברורים אבל בתוכם השטח האפור רחב מאוד מאוד.

אני לדוגמה, לא יפריע לי לצאת עם אישתי למסעדה / פארק כאשר יש שם עוד משפחות גם חילוניות (כל עוד המצב נורמלי...)

ואני יודע שיש כאלה שזה יפריע להם.

כמו כן יש ויכוח ארוך בין החברים אצלנו האם אוכלים יחד קבוצה של חברים לסעודת שבת האם צריך להפריד גברים ונשים.

ברור לי ולך שכשאת מזמינה זוג לשבת את לא תשבי עם מחיצה. אבל מה קורה כשאת מזמינה שני זוגות? שלושה? ארבעה? עשרה? (לדעתי זה תלוי מאוד באופי המשפחות ובאופי הכינוס)

איפה עובר הגבול? זאת השאלה.

בשביל זה אמרתי שילכו לפי הרב שלהםOrit39
היא ציינה שהם חרדים שמקפידים על קלה כחמורה, לכן הגישה של בעלה נראתה לי תמוהה...
לא רק הגישה של הבעל.קורא סמוי

אני לא רוצה לפגוע באף אחד ולא אומר שום דבר אישית. 

אבל נראה לי שאנחנו מדברים על אנשים שאנחנו לא יודעים מי הם ומדמיינים.

לומר את האמת, אני דוס אבל מחשיב את עצמי יחסית פתוח ואני לא הכרתי את רוב הדמויות שהאישה זרקה בשביל להביא דוגמא והביאה דוגמאות לפרסומות בטלוויזיה מה שאומר שגם היא די בקיאה (שוב מאוד לא רוצה לפגוע)

אנחנו לא יודעים מה קורה אצל שני הצדדים...

אגב, גם אם יש הלכות מאוד ברורות בנושא...קורא סמוי

לא בטוח בכלל שכדאי לבוא בצורה כזאת לבעל ולטעון שאתה לא בסדר ואתה עובר עבירות ולפתוח ספרי הלכה ולהפוך את הנושא לדיון הלכתי יבש.

לעניות דעתי זה צריך להיות החלטה משותפת שלהם ושל כל אחד ואחד מהם. מתוך שיחה פתוחה כנה ואמיתית

תביאי לי מקור איזה בגד נחשב מושך תשומת לב..קורא סמוי

חוץ מאדום כמובן.. ההגדרה היחידה שתמצאי זה "שלא ימשוך תשומת לב" ומי מגדיר מה מושך ומה לא? רק את! אין הכשר של וועדת רבנים על כל בגד...

אין הגדרות מפורשות ברחל ביתך הקטנה מה מותר ומה אסור בדברים הללו, אלא בעלך סומך עלייך ועל האינטואיציה הבריאה שלך שכשאת הולכת לקנות בגדים את יודעת מה מתאים ומה לא. אני מאמין שהוא לא ישב לפתוח לך ספרים...

ככה בדיוק לגביו. על טלוויזיה עוד תמצאי תשובות של רבנים, אבל על סיטואציות יומיומיות אין סיכוי שתמצאי. 

הדרך הנכונה והבטוחה היא לסמוך עליו.

את יכולה לדבר איתו בכללי על איך אתם רואים את הבית שלכם מבחינה רוחנית אבל לפתוח ספר האם הפארק שהגעתם אליו הרגע הוא בסדר מבחינה הלכתית ואפשר לצאת מהאוטו זה לא הגיוני ולא רציונאלי

גם חילונים חושבים שהם צנועים עם גופיהOrit39
סה"כ האיברים האינטימים מכוסים.... אולי גם ביקיני זה צנוע?? השאלה היא אם הולכים לפי גדולי הדור הצדיקים או לפי הטמבלויזיה.... ויש הלכות ברורות מאוד! אורך שרוולים, אורך חצאית, עם מי מותר לדבר ועם מי לא ואיך, נעליים רועשת או לא, צבע בגדים..... הכל ברור. אין שטח אפור אחרת אין גבול בכלל. שוב, ללכת לרב ירא שמיים שסומכים עליו שבקיא בהלכות ויודע גם להתאים את ההלכות למצבים יוצאי דופן.
תפתח קצת את הבן איש חיOrit39
החת"ם סופר... ועוד גדולים וגם בדורנו את הרב עובדיה. כולם דיברו על צניעות הנשים ושמירת העיניים של הגברים בצורה ברורה מאוד... שום תחום אפור..... תחליטו אתם מה צנוע לכם...
שוב את חוזרת לקווים האדומיםקורא סמוי

כבר אמרתי לך שאני מסכים איתך עליהם.

 

אבל תביאי לי מקור האם חולצה ירוק זוהר נחשבת לצנועה? מאיזה רמת בוהק היא לא צנועה?

כמה החולצה תהיה צמודה כדי שהיא תהיה לא צנועה?

מותר לי לשבת בפארק שיש בו אישה עם חצאית מעל הברך? ואם רק כשהיא יושבת היא מעל? ואם אני עם הגב אליה? ואולי גם אם היא צנועה אסור לשבת במקום שיש בנות?

 

אורך שרוולים וחצאית זה קו אדום. תביאי לי מקור אחד לשאלות שהזכרתי. יש תחום שסומכים על שיקול הדעת של האדם. האדם שהוא ירא שמיים יודע מה לבחור

את משקפת בדברים שלך את ההשקפה ואורח החיים שרואים באישהקרן-הפוך
ייצור מיני, מועדת להכשיל גברים ואסור לגברים להסתכל על הסים כדי לא להתגרות.

באמת נראה לך שכל הגברים בעולם, מלבד החרדים, צופים בחדשות בטלויזיה ורק חושבים מחשבות מלוכלכות על מכירת החדשות?

הגזמת !!

האם בחדשות בטלויזיה הנשים לבושות כמו בשפת הים או עמו בבריכת השחיה?
לא אמרתי שכל מגישה גורמת למחשבות מלוכלכות, אחדד:קיקה
א. התורה אוסרת את זה, נקודה! לא אמרתי שכל מגישה לבושה כמו בים אבל הרבה פעמים הן לבושות חשוף, סתם העובדה שכלל מגישות החדשות במהדורה המרכזית זה נשים (יונית, גאולה, תמר איש שלום, דוריה למפל, קרן מרציאנו להוציא את דני קושמרו שמגיש מדי פעם) זה נראה לך מקרי? לוקחים רק נשים יפות (עוד לא יצא לי לראות איזו שמנה מכוערת מגישה מהדורה מרכזית) מלבישים אותן מכובד אבל בהחלט לא צנוע, זה מספיק בשביל שלא ארצה שבעלי יצפה בה שעה שלמה.
ב. כמעט כל יום יש לך כתבות לא צנועות, על דוגמנית איקס שעשתה משהו, הופעה של גניפר לופז או חתונה של הזוג עופר ועוד שלל כתבות שהתמונות וההסרטות מהן הכי לא צנועות שיש!!
ג. אם את ממש לא בדעה שאישה גורמת לגבר משהו מיני אז למה על חוף הים את כן מתירה לגבר לחשוב מחשבות מלוכלכות? למה בכלל קיים כל עניין הצניעות לדעתך? אולי שנשים תלכנה ערומות ברחוב וזהו? הן הרי לא אמורות להיות אוביקט מיני וזהו, אבל מה לעשות שזאת ההתנהלות של העולם, שגבר שרואה יותר מדי דברים לא צנועים נמשך מינית??
יש הבדל בין חילוני שרואה את זה כל היוםOrit39
וזה כבר פחות מרגש אותו לבין בחור חרדי שלא מסתכל על נשים. וחוץ מזה, לכי תדעי מה עובר להם בראש באמת גם כשרואים חדשות??.......
בדיוק, לזה בדיוק כיוונתי בתגובתי. מי שחי בחברה מעורבת,קרן-הפוך
בכלל לא מרגיש משהו מושך ומרגש למראה אישה בטלוויזיה, ולא למראה אישה ברחוב בקיץ, ולא רואה בכל אישה ייצור מגרה מינית.
לא מאמינה שבכלל לא. ואם כן אז הם חולים.כלה נאה
וגם לא באשתו..coffee
אני גדלתי בחברה מעורבת וחיה בחברה מעורבתrivki
ועדיין- אני רואה ברחוב נשים לבושות בצורה מזעזעת, ונראה שכל שנה זה יותר גרוע.
אם לי זה מפריע בעיניים, לגברים בטוח שכן.

אין לי פתרון למצב הזה, אני לא אומרת לא לצאת לרחוב או לגור רק במקום חרדי. פשוט מציינת את העובדה.
בחוץ אין ספק, גם במקומות עבודה יש סיבה להזדעזע מחוסרקרן-הפוך
לבוש מכובד.

ולפני כמה חודשים, שנה פלוס מינוס, היה מקרה שבכנסת נאלצו לאכוף קוד לבוש על הנשים... לאן הגענו, שנשים זקוקות לנהלים כדי להתלבש בצורה שהולמת את סביבת העבודה.


ועדיין - פותחת השרשור, כך אני מתרשמת, רואה, או לפחות ראתה, בכל אישה שאינה לבושה לפי הקוד החרדי, כאישה שמתלבשת כדי למשוך עיניים לגברים. והיא לקחה את ענייני הצניעות בפרנואידיות.
מי שחי בזבל כבר לא מריחכלה נאה
מרוב שהם רואים פריצות הם צרכים משהוא נועז יותר בשביל שהחוש טעם שלהם יתחיל לעבוד.

וכמה שאדם יותר נקי זה יותר יפריע לו.
החושים לא נשחקו כניראה.
אוי נו באמת, מצאת לך תירוץ שכליI am+
זה לא אורח חיים שרואה באישה, ככה התורה אומרת!!!
וזה שחילונים רגילים... זה כמו אדם שרגיל לשתות קפה עם 10 כפות סוכר, מה הקשר?
ובוודאי שבטלוויזיה יש פרסומות לא צנועות כמו בים ובבריכה, איזה היתר הלכתי יש לראות סדרות וטלוויזיה??
הם פשוט לא קוראים לזה מחשבות מלוכלכותיהלומ
לחילוני סטנדרטי להסתכל על דוגמנית יפה ולהנות זה בסדר גמור.
תגובההעני ממעש
א. כחברי קהילה חרדית, אתם לא אמורים להתמודד עם כל הנל. כעת זה אולי לא מורגש, אבל בשלב הכנסת ילדים למוסדות זה קריטי.
ב. בתכנית טלוויזיה יש בעיה עם מגישה לא צנועה, בעיה גם אם היא כן צנועה, ובעיה גם אם זה רק גברים. בעלך אמור להכיר את זה. וגם אמור להכיר את ההבדל בין רחוב שעליו ללכת, לתכנית טלוויזיה שאין עליו לראות.
ג. ההסבר שלו הישיבתי בשיח בנים חרדים, לא תורגם היטב לאזניים שלך לשפת בנות חרדיות. אין לך לפחד עליו מכל אשה שיראה על פני היקום. להרגיע. אם יש צורך, תפני למישהי שתעזור לך לעכל את העניין באופן נכון.

כל טוב
לא הבנתיOrit39
אתם חרדים שמקפידים על קלה כבחמורה אבל יש לכם טלויזיה ורואים סרטים לא צנועים? זה אמיתי?
ב״ה כל אחד והרמה שלו יש כאלהmetorafi
שזה בכלל לא נורא שהם רואים סדרות וכו
אני איתך!כלה נאה
חחח מזכירה לי את עצמי בהתחלה.
גם אני חרדית שהתחתנתי בגיל 18
ותמימה... והיו לי ויכוחים עם בעלי על כל מיני דברים שמשום מה לא ברורים לכל בחור ישיבה.
וגם לי זה היה הלם לשמוע מה גורם הסתכלות אסורה.

את תעמדי על העקרונות שלך!
איזה בית רצית?
איך אתם רוצים לחנך ילדים?
תשאלי אותו שיענה בכנות. באמת אף אחת שצפית בה טלויזיה לא גורמת לך להירהור אחד אפילו??
זה ניראה לו רצון ה' באמת?
ובכלל כל השטויות שמדברים שם. גם בלי ליראות כלום.
יראת שמים וטלויזיה לא הולך ביחד.

ללכת ברחוב צריך ואין ברירה. טלויזיה יש ברירה.
למה להכניס ניסיונות לבית?
הוא בא מבית חרדי הוא יודע את זה. את לא מחדשת לו.
אלא שכניראה נוח לו ככה.
ופה תעמדי על העקרונות שחשובים לך.
בהצלחה.



יש לי מה להוסיף. כגבררק להיום
ואוו.
אני קורא פה את כל התגובות של הנשים הצדקניות ויש לי רק תובנה חדה אחת:

אין לכן שמץ של מושג איך הראש הגברי עובד.

כמה תיאוריות שלא מחזיקות מים.

עצתי. כמו שגבר לא יבין כמה כואב לוותר על שרוולון כי הוא טיפה קצר מדי, כך גם אתן לא תבינו את ההתמודדות שלנו.

תדאגו לעצמכן.
שחררו את הגבר להתמודד עם שלו.
ככל שתציקו לו יותר כך הוא יעשה את זה יותר גרוע. פשוט. יורות לעצמכן ברגליים
אולי תלמד אותנו איך עובד הראש הגברי?כלה נאה
אחת ולתמיד ונידע את האמת.

בדרך כלל גברים מתחמקים מלענות את האמת. הכי קל להוציא את האישה קנאית, סתומה, פרנואידית...
כמה שננסה אף פעם לא נצליח באמתקורא סמוי
אתן דנות לדעתי דיון סרק
אי אפשר לתאר רגש מסויים או יצר למישהו שאף פעם לא חווה אותו. יש דברים שאי אפשר לתמלל למילים.
כמו שאת אף פעם לא תצליחי להסביר לבעלך על הקושי שלך בקניית בגדים - לוותר על בגד שקצת צמוד מידי, על הצורך שלך בחיבוק והכלה, למה חשוב לך להתאפר ולמה פרחים משמחים אותך
לא סתם בסטנדאפ התקשורת בין גבר לאישה מככבת
התקשורת בין בני זוג תמיד תהיה בנויה על אמון וידיעה שכל אחד אחראי על עצמו והשני פה רק כדי לתמוך ולא כדי לשמור עליו שלא יחטא ח"ו
בחורה דוסית שלא דיברה עם בנים נבהלת כשהיא מגלה דברים על בעלה כי היא בטוחה שרק הוא כזה... אבל תהיו רגועות כולם אותו דבר בעלך הוא לא חייזר.
כמו שגבר שלא דיבר עם בנות נבהל כשמגלה דברים שונים על אישתו.
השאלה היא איך מקבלים את זה ואת בן הזוג...
בהצלחה!
נכון שכל אחד וההתמודדות שלו, אבלcoffee
כמו שאני מצפה מבעלי שיעיר לי על בגד לא צנוע, ומצפה מעצמי להתגבר
אני אצפה גם ממנו לשמור עיניים.
כמובן שההערות צריכות להיות מכבדות ונעימות.
אבל יש בחינה שיותר קל להתמודד כשאתה יודע שזה חשוב ומשמח גם את השני (הרווח בהתמודדות יהיה יותר גדול מההפסד)
למה את לוקחת אחריות על מה שלא שלך?לב נתיים
שמרי על העיניים שלך בלבד
הרוחניות של בעלך נמצאת בידיים שלו הוא לא התחתן עם משגיח .. שחררי אותו לגמרי ותראי איך הוא שומר על עצמו כמו גדול

אני אמרתי לבעלי עוד בשנה הראשונה שמבחינתי אין לי מושג מה אסור ומה מותר לו מה שהוא להקפיד מחליט זה מה שיעשה..

פעם יצא שנסענו ברכבת וישבה מולינו מישהי לא צנועה אני בכלל לא שמתי לב (לא חסר לא צנועות בחוץ..) והוא ביקש שנעבור מקום כי זה מפריע לו אני ברוב טיפשותו כעסתי עליו שזה בכלל מפריע לו 🤦 אחרי שדברנו הבנתי שעדיף שיגידו כשמפריע לו מאשר שנמשיך לשבת וכו'.. משם עוד יותר שחררתי מסתבר שהוא יותר מקפיד ממה שאני אפילו חושבת .. לא יודעת מה היה קורה אם הייתי לוקחת על זה אחריות
אני לא הכי מסכיםשובחדש
כמובן שלא צריך להיכנס לו ל-וריד, אבל לדעתי צריכה להיות שיחה בוגרת בין בני הזוג שכל אחד יגיד את הציפיות שלו בתחום אצל אחד עם השני.

וכמובן לדעת שבסופו של דבר זה השני זה שעובר את זה..
אנחנו באים מאותו רקע אז יודעים מה הציפיותלב נתיים
אם היה משהו שמפריע לי/ו היינו מדברים - דברנו על כל מה שאפשר

אני יותר ''היצר הרע'' 😝 ככה שהמלחמה קצת הפוכה.. הוא לומד בערב ולי בפנים בא שיראה איתי סרט הוא רץ בבוקר למניין ולי בפנים בא שישאר עוד קצת במיטה..

אני יודעת שאני לא ממש עוזרת לו ולכן אני שותקת ולא הורסת את הטוב הקיים - כי אם אבקש הוא יעשה..

אני חושבת שאם הייתי לוקחת אחריות ומעירה אותו בבוקר יאללה חבל המניין מתחיל או אתה מאחר למנחה ומה עם לימוד יומי וכו' - אז היצר שלו היה עובד הפוך והיה יוצא לו המיץ מכל זה .. כנ''ל במראה עיניים וכו'

דוגמא בכיוון ההפוךלב נתיים
אני יודעת מה אני רוצה/צריכהה לעשות
אם היה בבוקר אומר לי אל תשכחי לעשות כביסה או כלים או לחתל את הילדים וכו' מתארת לעצמי שממש לא היה לי רצון לעשות. את כל התזכורת האלה...
תלוי מאוד בבני הזוגקורא סמוי
כמו שאתה יכול לראות פה יש המון זוגות שהאישה נכנסת לסרטים בעקבות שיחה בוגרת...
לא נראה לי שצריך לפתוח כל התמודדות עם בן הזוג
סלחי לי. נכון שהיא לא המשגיח שלוכלה נאה
אבל זכותה שלא תיהיה לה בבית טלויזיה!
במיוחד אם הם חרדים!
הוא מבין טוב מאוד למה היא מתכוונת. פשוט מכחיש כי נוח לו. או כי זה מה שבא לו.
אבל שלא יגיד שזה כמו לצאת לרחוב. ממש לא!

וזה שבעלך מקפיד על מה שצריך זה בגלל היראת שמים שלו. ולא בגלל שאת לא אומרת לו מה לעשות. תדעי שזכית!

תקראי שובלב נתיים
אין לה בעיה עם חדשות או סדרות אלא רק אם יש שם מישהי שלא לבושה צנוע ...

לא כל אחד בדרגת עצימת עיניים מוחלטת ולא כל ראיה מובילה למכשול חמור

יש יחידים בדור ששמים משקפיים במספר גבוה או מורידים תמיד את העיניים - רק מי שעושה את זה לא נכשל בכלל

אגב כל עוד האישה לא לבושה צנוע זה לא הגבר 'שרואה'' אלא אשה שלא מכסה את מה שצריך

יש הבדל בין ראיה סתמית לבין הנאה מראיה


וזה שאני לא מעירה לבעלי והוא לוקח אחריות זה כי שחררתי מהאחריות הזאת -וזה נכון גם בחינוך ילדים סליחה על ההשוואה

עוד לא ראיתי זוג שהאשה מעירה על דברים רוחניים לגבר וזה הצליח להם ולא עשה להם בעיות הזוגיות

לא דיברתם לפני החתונה על טלויזיה/סדרות וכדו'?הסטורי
בעייני זה לא תקין, לכל אין בבית טלויזיה ולא רואים סדרות. אבל זה לא יכול להגיע פתאום. על דעת זה התחתנו. אגב, הטלויזיה, סדרות וכו' יוצרת תודעה בעייתית, גם לולי בעיות הצניעות.
מי שהתחתן על דעת שיש בבית טלויזיה או אינטרנט פתוח - זה חלק מהחבילה.

ואגב, גם לאישה. אולי אין כל כך בעיה עם מגישה לא צנועה. אבל ההחספות לתרבות הזאת, על שלל בעיותיה - לא בריאה לנפש בכלל וליראת השמיים בפרט.
הגמרא אומרת בבבא בתרא שמותר ללכת ליד נשים מגולות שמכבסותאני איתך

כי לאדם יש צורך אמיתי ללכת דרך שם, והוא אנוס. ו*חסיד* אפילו אז לא מסתכל. (דף נד)

ואם יש לו דרך אחרת ללכת בה, זה אסור, אם היא פחות או יותר באותו אורך. (שם)

אבל אם אין לו צורך, אסור להסתכל אפילו מבט סתמי. (רוב הפוסקים)

 

מכאן יוצא, שמותר ללכת לקניות במקום פרוץ אם אין מקום אחר קרוב (אם אדם לא מזיד להרהר), וחסיד יחמיר.

אבל לראות מנחה בחדשות אין בזה צורך אמיתי ואסור. אפשר להאזין בלבד.

ומהדוגמאות תשליכי על שאר המקרים.

 

ואעיד על עצמי, שמראה שראיתי נשכח די מהר. אני בעיר שרובה חילונית, ואין שום מראה שרודף אותי על אף שהייתי אנוס לראות נשים רבות. אבל אני משער שראיה על מנת להנות היתה נשארת יותר.

 

וגם בהרהור, יש הרגשה חזקה שזה לא קשור אליך. נתק רגשי, תחושה של אי-שייכות. אתה מרגיש שזה משהו אחר כח אחר שבך גורם את זה, לא אתה. קשה להסביר... לכן גבר פחות נבהל מזה, בשונה מזוית הסתכלות של אשה.

האמת?הלוי מא
מה שאנחנו חושבים כ"כ לא רלוונטי.
את באמת רוצה שנשפוט ביניך לבינו?
באיזו זכות?

תסלחו לעצמכם את הגשרים עזבי השקפות חיצוניות לבית שלכם זה סתם מזיק
לא קראתי הכלבת 30
אבל מה שבלט לי-
את לא בתפקיד הרב ולא המשגיח הרוחני שלו!!
הוא ילד מספיק גדול כדי לנהל את עצמו.
ואת לא מתארת מצב חריג, שבו בעלך מבקש ורוצה להיות במקומות לא צנועים.
לדעתי, תניחי לו בתחום הזה.
את לא אחראית על שמירת העיניים שלו בדיוק כמו שהוא לא אחראי על אורך השרוול שלך.
אם את רוצה לשנות את המצב אז פשוט תשקיעי יותר בקשר ביניכם ותעלו אותו לרמה אחת יותר גבוהה ממה שהוא עכשיו.
ככל שהקשר ביניכם יהיה מהותי ועמוק יותר ככה החוץ פחות ימשוך.
וחוצמזה, אם אתם חרדים איך זה שיש לכם טלוויזיה?????
ואם יש ילדים?כלה נאה
חייב להיות הסכמה בניהם איזה גבול לא עוברים .
תארי לך כשיש ילדים. ואבא רוצה ללכת למקום שהאמא לא רוצה שהבנים יהיו שם מבחינת צניעות.

זה בעיה. הם חייבים לדבר ולהבין אחד את השניה כמה שאפשר.
לא מקבלת את זה היא לא המשגיח שלו. בנושאים שפוגעים גם בה.
אבל היא לא מתארת מצב קיצוניבת 30
זה לא משפחה שומרת שבת שהאבא החליט להפסיק לשמור, או משהו בסגנון.
זה נשמע שזה בגבולות החיים הנורמליים, לגמרי.
ואם יש להם טלוויזיה בבית, וזה גם בהסכמתה, אז כנראה שמלכתחילה משהו פה קצת אחר.

יש הרבה תחומים שאפשר להגיד שגישה או התנהלות אחרת פוגעת בילדים או בבני הזוג. אבל לפעמים צריך פשוט לקבל את העובדה שהוא אחר ממני וזהו. לא לחשוב שכל האמת נמצאת אצלי ולכן אם הוא עושה אחרת זה יפגע בילדים בהכרח.

מעבר לזה- ברור שיש גבולות, וברור שצריך לדבר על הדברים. אבל לא להיות מציקים. באמת, אם בעלי היה מדבר איתי ומתווכח איתי על אורך השרוול או החצאית או למה אני לא מתפללת עמידה כל יום או למה אני לא אומרת תהלים כל יום וכד', זה היה מציק ממש, ויוצר אנטי.


זה קיצוני אצל חרדים טלויזיה בבית.כלה נאה
ואם הוא הכניס את זה בלי הסכמתה בכלל בעיה.
או שהיא התחילה להתחזק יותר וקשה לה עם זה.
או שפשוט לא ידעה בתמימותה כמה פריצות יש שם.
עצם שבחור ישיבה חרדי לא רואה בזה בעיה. זו בעיה.
הוא צריך להתחשב גם ברגשות שלה. לצפות בחדשות זה לא הכל בחיים. הוא יכול לקרוא גם בערוץ 7 חדשות.
אלא שמפריע לה יותר שהוא מכחיש את הבעיה.
אולי.בת 30
ובכל זאת נראה לי ששיחות על הנושא שיש בהן ביקורת ותוכחה לא ממש יעזרו.
בלתק, בגדול בעלך צודק.ender13
עבר עריכה על ידי ender13 בתאריך כ"ב באב תשע"ט 02:22
עריכה:
כמובן שזה תלוי במה ההגדרה שלך ל"לא צנוע"
האם מה שתלבש אישה למשרד ונחשב בחוגים חילוניים ללבוש סולידי יחשב בעינייך ללא צנוע?
בזופו של שבר מדובר בהתמודדות של בעלך, לא שלך.
רק הוא יכול לדעת איפה הגבול שלו.
גם לגבי "להכשל" השאלה היא למה את מתכוונת.
אם הכוונה למחשבה שתעלם לאחר שניה וחצי? לאחר שתי דקות? משהו מעבר?
בסופו של דבר רוב העצות כאן נכונות
אתם צריכים לשוחח על דברים אלו, אבל את מעמדת המכילה, מקשיבה ומייעצת, לא מבקרת, זו ההתמודדות שלו
אם תזכי, אחרי כמה שנים של זה תוכלי להבין את ההתמודדות הגברית קצת יותר טוב.
ובעלך יהיה אדם טוב יותר בזכות התמיכה שלך.
דעתי היא שהדבר הטוב ביותר להתמודדויות הנ''ל הוא קשר נפשי עמוק בין בני הזוג.
להכנס ללחץ בגלל השפעה של יצר שאת לא מבינה עדיין לא יעזרו לזה.
א. לא הבנתי..ד.

"אנשים חרדים" רואים טלויזיה? סדרות בטלויזיה?

 

זה לכשלעצמו לא במקום.

 

ב. לא כל גבר "נתקע לו בראש" משהו שהוא רואה. יתכן שבגלל הרקע - אז "הפוך על הפוך", התרשם יותר.

 

ובכללי, אני חושב שאת  צודקת, בעיקרון. זה לא כמו ללכת ברחוב. אין כל הכרח לראות תוכניות עם חוסר צניעות וכד', או ללכת דווקא למקומות פרוצים. כשיש משהו שצריך, משתדלים להתנהל בצורה סבירה.

הדברים שונים מאדם לאדם. זה לא "מאה אחוז תיפול"..

 

מכל מקום, כדאי לשחרר. הדיבורים הללו, מזיקים לשני הצדדים. אדם צריך לקחת אחריות על עצמו ולהשתדל שלא להיכנס "בכח" לעניינים בעייתיים. ומצידך - חבל לעסוק בכך. סביר שזה רק מלבה את הענין. וסביר גם שבכללי זה לא מה שמעסיק אותו. 

‏אתם פשוט לא רוצים את אותם הדבריםcintetitאחרונה

הוא עושה מה שהוא רוצה

אני כמובן לא אשתמש במינוחים החרדיים שלך, אבל  בעלך רוצה לחיות בסגנון מאוד ברור.

הוא רוצה להסתובב ברחוב, הוא  ‏רוצה לראות טלוויזיה. הוא רוצה לראות נשים.

הוא לא רוצה שתגבילי אותו.

 

ואת לא תגבילי אותו.

 

 ‏זה בכלל לא קשור למי צודק או לא צודק, זה עניין של רצון.

אני לא יודעת אם הוא רוצה עוד דברים.

יכול להיות שלא.

 

 ‏אבל בדברים האלה הוא יתעקש.

 

עכשיו את צריכה להחליט מה את עושה עם זה.

 

העצה שלי, אל תעשי כלום.

בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>אחרונה

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999אחרונה

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיהאחרונה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה
מה שלא מספרים לנו 🤫נגמרו לי השמות

ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,

גם כי אין לזה רייטינג,
 

זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.

ומה שצריכים ללמד וללמוד 

זה איך להיות בתוך קשר

איך לבנות קשר

איך להישאר בקשר בטוב

איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.

 

לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא 

לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד

לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה

אלא בתוך

ותוך כדי

ומתמשך

ומלא חיים

וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל

בתוך חיי הנישואים 

שנה ראשונה 

עשר שנים ראשונות 

עשרים שנים

 מה עושים אז?

מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?

איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?

מהי בכלל מהות הנישואין?

איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?

איך פותרים קונפליקטים?

מה עושים כאשר פערים צצים?

איך לריב נכון?

וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.

 

את זה צריך להראות.

את זה עלינו ללמוד וללמד

וגם לשמור ולעשות ולקיים

ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.

גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.

תהיה לו אנרגיה - יתקיים

לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.

 

אלו לא חיים של בערך

ולא כמעט

לא ליד

ולא בצל או בצד

אלא אלו החיים עצמם

בדיוק

בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.

והמתמידים מרוויחים

כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי

כמו בשיא גופני שדורש התמדה

כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות

וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו

 

נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח

לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.

החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.

אני מתחבר לגמרימתוך סקרנות

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

 

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

כן, יש המוןנגמרו לי השמות

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

 

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

מעניין, תודה.מתוך סקרנות
איזה אטרקציות זוגיות אתם אוהבים לעשות בנופש בחורף?עינב66

יוצאים קצת לנופש, בקטע של ממש להתפנק, להנות, להתקרב אחרי תקופה אינטנסיבית.

חשבנו על ירושלים, אבל קפואא.

על מה ממליצות?


נצא מן הסתם לסיור דרך עיר דוד/הקרן למורשת הכותל אבל מחפשת עוד רעיונות במיוחד בכפור שבירושלים.


תודה רבה מראש!

משהו על ''קפוא''פשוט אני..

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...


 

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

זה גם נכוןעינב66
רוצה לדייק אותך: לא הכל בראש, אלא בארון הבגדיםזמירות

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

 

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

 

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

 

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

מסכים שהקור האירופאי דורש בגדים שאין לרוב הישראליםפשוט אני..

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

יש באיזור ירושליםסטודנטיתאמא

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

לא יודע, אנחנו בנופש זוגי כמעט שלא יוצאים מהצימרהסטורי

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

 

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

נופש בירושליםיהושבעט7

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

יש ניווטים זוגייםשלומית.
של מיטל אדמוני. תגגלי. לא ניסיתי אישית, אבל מהפרסומים שראיתי נראה ממש יפה ומגניב
יש מלא!שדמות בחולות

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

 

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)

בחורף הכל יותר רומנטישם פשוטאחרונה
משבר שמתבטא בטבילה...שםאנונימי

בוקר טוב לכולם, קצת רקע:

נשואים כ7 שנים + 3 ילדים בגילאים קטנים.


 

לצערנו עשינו טעויות בתחילת הנישואין, מה שגרם (בין היתר) לזה שאנחנו לא מקיימים יחסים בכלל.

ניסינו במשך שנים ללכת לסקסולוגים, ייעוצים זוגיים ואחרי שזה לא עזר, סוג של התייאשנו ולמדנו "לחיות עם זה".

אנחנו חיים סבבה, מסתדרים טוב, יוצאים לדייטים יחסית באופן קבוע ונותנים תמיכה אחד לשניה, פשוט בלי יחסי אישות.
 

אחד הדברים שאנחנו מרגישים זה שאנחנו לא באמת יודעים להעריך "מה הנזק" כי מעולם לא היו לנו חיי נישואים עם יחסים כדי להשוות אליהם וזה די מסתמך על מה שאחרים מספרים שזה כדאי ונחמד.


 

 

אשתי טבלה אתמול אחרי המון זמן שהיינו מותרים ובלילה הייתה שיחה קצת עצובה שהיא לא מבינה למה היא טובלת: זה מציק, מטריח ושבתכלס גם ככה אין איזה מגע מטורף שזה שווה לעשות את זה בשבילו ושמבחינתה הקושי העיקרי זה שהמיטות מופרדות כשילדים רוצים להיכנס בינינו בלילה.


 

המשכנו לדון בנושא, אבל אשמח לשמוע ולהבין:


 

מכיוון שאיני אישה ואני באמת לא זוכר את החוויה של לחיות ככה כל חודש - האם חיי האישות זה באמת מה שנותן מוטיבציה לטבול? גם אחרי מלא זמן?

היא תיארה את כל המהלך ההלכתי כעניין שממש מוריד לה ושאם הייתה נחסכת הטבילה והריחוק, אז לא היה לה כזה נורא.


 

מכיוון שכנראה יעלה בהמשך העניין של טיפול זוגי - הייאוש אתמול נבע מזה שניסינו כמה שנים ללכת לאנשי מקצוע (כולל מיכל פרינס שאשתי מאד התרשמה מהספר שלה) אבל בגלל שזה לא עזר והעלות הייתה ממש גבוהה (וההצלחה לא מובטחת), אז אשתי לא בקטע.

חשבתי אולי אם ננסה ללכת לאיזו רבנית שאידיאולוגית עובדת בזה ולא לוקחת מחירים גבוהים (או בכלל), אז זה יוכל לתת לאשתי מוטיבציה.

אין לי בעיה להוציא את הכסף על זה, אני מבין שיש כאן חשיבות שאני לא מבין.


 

אם יש המלצות לאיזור חיפה והקריות - נשמח

תודה ושבת שלום.


 

 

אמן ואמןתהילה 3>

אל תוותרו על לחפש את הטוב

אולי יעניין אותך