שאלה לנשים שביננו- וגם לגברים אם יש לכם מה להוסיףקיקה
כהקדמה- אני אישה חרדית, נשואה באושר יחסית ( כמובן שמדי פעם יש עליות וירידות אבל בכללי הכל מעולה ב''ה), אנחנו שנינו משתדלים לשמור על קלה כבחמורה, משתדלים להרבות ירא''ש וכו
רק בעיה אחת יש לי, ומעניין אותי לשמוע אם זה רק אני, אם זה צודק או לא צודק, ומה דעתכן/ם בכללי:
התחתנתי בגיל 19, ובוא נאמר שלפני החתונה הייתי תמימה באופן משווע, ידעתי שיש צורך להיות צנועה לא למשוך את העיניים וכו אבל לא היה לי שום מושג איך ראש של גבר מתנהל ומה בחורה לא צנועה יכולה לעשות לו. אחרי החתונה בכל מיני פעמים שדיברתי עם בעלי והוא סיפר דברים בתום לב הייתי ממש בשוק, זה לא שהוא אמר משהו מדי דרמטי פשוט סיפר לי מה קורה לגבר כשהוא רואה דברים לא צנועים, שזה יכול להתקע לו בראש גם הרבה זמן וכו.. בבת אחת נהפכתי לפרנואידית כי לקחתי את הדברים בהכי קיצוניות שלהם, והייתי בטוחה שכל מוכרת בחנות שבעלי מדבר איתה עכשיו תקועה לו בראש וכו, לאט לאט התאזנתי, והיום אני מבינה שלא הכל שחור ולבן ונכון שהנסיון קיים וקשה אבל זה לא כל בחורה או כל תמונה שהוא רואה וכו..
מה שמציק לי מאד- יש לנו הרבה ויכוחים על דברים שהם תחומים אפורים, לדוגמה אני חושבת שלראות חדשות עם מגישה שלבושה לא צנוע זה אסור, או לדבר עם אישה שלבושה מאד לא צנוע, או לראות איזו סדרה שהיא בעיקרה לא משהו לא צנוע, רק שמופיעות בה נשים לא צנועות, ללכת למקומות שיש בהם הרבה פריצות וכו, מאד מפריע לי כל הדברים האלו, אבל בעלי טוען שאין מה לעשות וזה החיים וברור שמדי פעם נכשלים ואין מה לעשות, ובכל הדברים האלו ואחרים אין שום בעיה, ואני אומרת שלדעתי אם אדם מחליט שהוא רוצה לשמור על העיניים הוא יצליח, וגם אם הוא נופל מדי פעם זה לא כל הזמן, וברור שאם אתה רואה דברים לא צנועים או הולך למקומות שיש שם הרבה פריצות אז במאה אחוז תיפול, ואז הוא לוקח את זה בהקצנה ושואל: אז אולי אסור לי לצאת גם לרחוב, כי יש נשים יפות ברחוב ואפשר להכשל, וקשה לי להאמין שאדם פיקח לא מבין את ההבדל בין לצאת לרחוב לבין לצפות בנשים לא צנועות בטלוויזיה וכו.
העניין הזה כל כך מעצבן אותי ואני באמת רוצה לדעת כמה אני טועה או צודקת, ומה אתם חושבים..
לצפות בטלוויזיה זו בעיה בפני עצמה, בלי קשר למגיש/הבסדר גמור
לגופה של השאלה -
תשימי לב לביטחון העצמי שלך ולביטחון שלך בקשר עם בעלך.
שם עשויה להיות התשובה שלך.
את לא הרב שלו לכן נסי בחוכמה לגרום לו להגיע לבד למסקנות הנכונות של התעלות ביר"ש ועבודת המידות.
מסכימה איתך אבלקיקה
אני מסכימה שזה קשור לביטחון בזוגיות, השאלה מי צודק פה, האם באמת גבר שרואה דברים לא צנועים יכול להשאר אדיש מולם? וגם האם חייב לקרות שפעם ב גבר ייכשל? גם אם הוא הכי נזהר ומשתדל? ושוב, אני יודעת שלכל אחד יכולות לקרות טעויות ואף אחד לא מלאך אבל יש הבדל בין זה לבין לקחת כעובדה את זה שקורה שנכשלים ולחיות עם זה בשלום
אני מעריךשובחדש
שזה משתנה בין גבר לגבר.

אצלי יש מנגנון שפשוט אוסר עליי (בקטע לא בריא) להידלק מנשים, לעומת זאת שמעתי על מישהו שסיפר שרק מתמונה הוא מתחיל להידלק.

האם יש מה לעשות בנידון?
זו שאלה טובה מאד. יש אנשים שמתמודדים כך בחיי היומיום ויש אנשים שמסתובבים ברחוב עם יד על הפרצוף כדי לא לראות.
האם חובה שאדם ייכשל? תלוי בהחלט בכם.

אני מאמין כמו שנאמר לפניי, שהכי טוב שאת תגרמי לו לחשוב כך בעצמו שזה לא בסדר ושיימנע מזה.
זה שאלה מדי ספציפיתשוקולדד ציפס

בכללי ממה ששמעתי מהגברים שסביבי-

יש הבדל בין רווק לנשוי (לרווק יותר קשה לשמור עיניים)

וגם ההרגל מחפספס- מי שגר במקום מעורב, רואה כל היום נשים חשופות- פחות מפריע לו.

כמובן זה לא סיבה.

 

אישית אני מרגישה שכאישה לבעלי תפקידי לא לקחת אותו למקומות פרוצים, אבל הוא בעצמו גבר בוגר ואחראי על עצמו ולדעת את הגבולות שלו האישיים.

 

וכן יש פה ענין של בטחון עצמי שלך מול בעלך...

 

יש הלכות ברורות מאוד לגבי כל דברOrit39
ובטח שלעניינים האלה. בטח שאת צודקת!! אף רב (אמיתי.. לא קריקטורה) לא מתיר להכניס טלויזיה הביתה ולגבי יציאה ושמירת עיניים גם יש הלכות ברורות. תפתחי לו ספר!
את רק תגרמי לו אטניקורא סמוי
בהלכות האלה יש המון שטח אפור!!!
זה משתנה בין אדם לאדם בין סיטואציה לסיטואציה ובין רב לרב ובין ספר שתיפתחי לספר.
מנעד הסיטואציות פשוט לא נגמר בחיי היומיום. אי אפשר לחיות כך. לכל גבר יש מנגנון פנימי שאומר לו מה נכון
בדיוק כמו שאין מדד באף ספר האם החולצה שתלבשי מחר היא צמודה או לא או שהבגד הצנוע מאוד שקנית הוא מושך עניים יותר מידי או בגיזרה שמבליטה יותר מידי.
בסוף את מחליטה. ולא יעזרו הספרים שהוא יפתח לך
לפי מה שאתה אומרOrit39
שכל אחד יחליט בשביל עצמו מהם הגבולות שלו... אם זה כך זה סדום ועמורה.... או שיש לנו חכמים שכתבו לנו מהם הגבולות ואנו הולכים לפיהם ולא מסתכלים לא ימינה ולא שמאלה. שיקבעו להם לפי מי הם הולכים, אבל הקוים הברורים (כמו טלויזיה וכו) הם ברורים לכולם...
נכון, מסכים. אבל...קורא סמוי

זה לא מתחיל ונגמר בטלוויזיה. החיים הם גדולים ומגוונים.

אני מסכים שיש גבולות אדומים ברורים אבל בתוכם השטח האפור רחב מאוד מאוד.

אני לדוגמה, לא יפריע לי לצאת עם אישתי למסעדה / פארק כאשר יש שם עוד משפחות גם חילוניות (כל עוד המצב נורמלי...)

ואני יודע שיש כאלה שזה יפריע להם.

כמו כן יש ויכוח ארוך בין החברים אצלנו האם אוכלים יחד קבוצה של חברים לסעודת שבת האם צריך להפריד גברים ונשים.

ברור לי ולך שכשאת מזמינה זוג לשבת את לא תשבי עם מחיצה. אבל מה קורה כשאת מזמינה שני זוגות? שלושה? ארבעה? עשרה? (לדעתי זה תלוי מאוד באופי המשפחות ובאופי הכינוס)

איפה עובר הגבול? זאת השאלה.

בשביל זה אמרתי שילכו לפי הרב שלהםOrit39
היא ציינה שהם חרדים שמקפידים על קלה כחמורה, לכן הגישה של בעלה נראתה לי תמוהה...
לא רק הגישה של הבעל.קורא סמוי

אני לא רוצה לפגוע באף אחד ולא אומר שום דבר אישית. 

אבל נראה לי שאנחנו מדברים על אנשים שאנחנו לא יודעים מי הם ומדמיינים.

לומר את האמת, אני דוס אבל מחשיב את עצמי יחסית פתוח ואני לא הכרתי את רוב הדמויות שהאישה זרקה בשביל להביא דוגמא והביאה דוגמאות לפרסומות בטלוויזיה מה שאומר שגם היא די בקיאה (שוב מאוד לא רוצה לפגוע)

אנחנו לא יודעים מה קורה אצל שני הצדדים...

אגב, גם אם יש הלכות מאוד ברורות בנושא...קורא סמוי

לא בטוח בכלל שכדאי לבוא בצורה כזאת לבעל ולטעון שאתה לא בסדר ואתה עובר עבירות ולפתוח ספרי הלכה ולהפוך את הנושא לדיון הלכתי יבש.

לעניות דעתי זה צריך להיות החלטה משותפת שלהם ושל כל אחד ואחד מהם. מתוך שיחה פתוחה כנה ואמיתית

תביאי לי מקור איזה בגד נחשב מושך תשומת לב..קורא סמוי

חוץ מאדום כמובן.. ההגדרה היחידה שתמצאי זה "שלא ימשוך תשומת לב" ומי מגדיר מה מושך ומה לא? רק את! אין הכשר של וועדת רבנים על כל בגד...

אין הגדרות מפורשות ברחל ביתך הקטנה מה מותר ומה אסור בדברים הללו, אלא בעלך סומך עלייך ועל האינטואיציה הבריאה שלך שכשאת הולכת לקנות בגדים את יודעת מה מתאים ומה לא. אני מאמין שהוא לא ישב לפתוח לך ספרים...

ככה בדיוק לגביו. על טלוויזיה עוד תמצאי תשובות של רבנים, אבל על סיטואציות יומיומיות אין סיכוי שתמצאי. 

הדרך הנכונה והבטוחה היא לסמוך עליו.

את יכולה לדבר איתו בכללי על איך אתם רואים את הבית שלכם מבחינה רוחנית אבל לפתוח ספר האם הפארק שהגעתם אליו הרגע הוא בסדר מבחינה הלכתית ואפשר לצאת מהאוטו זה לא הגיוני ולא רציונאלי

גם חילונים חושבים שהם צנועים עם גופיהOrit39
סה"כ האיברים האינטימים מכוסים.... אולי גם ביקיני זה צנוע?? השאלה היא אם הולכים לפי גדולי הדור הצדיקים או לפי הטמבלויזיה.... ויש הלכות ברורות מאוד! אורך שרוולים, אורך חצאית, עם מי מותר לדבר ועם מי לא ואיך, נעליים רועשת או לא, צבע בגדים..... הכל ברור. אין שטח אפור אחרת אין גבול בכלל. שוב, ללכת לרב ירא שמיים שסומכים עליו שבקיא בהלכות ויודע גם להתאים את ההלכות למצבים יוצאי דופן.
תפתח קצת את הבן איש חיOrit39
החת"ם סופר... ועוד גדולים וגם בדורנו את הרב עובדיה. כולם דיברו על צניעות הנשים ושמירת העיניים של הגברים בצורה ברורה מאוד... שום תחום אפור..... תחליטו אתם מה צנוע לכם...
שוב את חוזרת לקווים האדומיםקורא סמוי

כבר אמרתי לך שאני מסכים איתך עליהם.

 

אבל תביאי לי מקור האם חולצה ירוק זוהר נחשבת לצנועה? מאיזה רמת בוהק היא לא צנועה?

כמה החולצה תהיה צמודה כדי שהיא תהיה לא צנועה?

מותר לי לשבת בפארק שיש בו אישה עם חצאית מעל הברך? ואם רק כשהיא יושבת היא מעל? ואם אני עם הגב אליה? ואולי גם אם היא צנועה אסור לשבת במקום שיש בנות?

 

אורך שרוולים וחצאית זה קו אדום. תביאי לי מקור אחד לשאלות שהזכרתי. יש תחום שסומכים על שיקול הדעת של האדם. האדם שהוא ירא שמיים יודע מה לבחור

את משקפת בדברים שלך את ההשקפה ואורח החיים שרואים באישהקרן-הפוך
ייצור מיני, מועדת להכשיל גברים ואסור לגברים להסתכל על הסים כדי לא להתגרות.

באמת נראה לך שכל הגברים בעולם, מלבד החרדים, צופים בחדשות בטלויזיה ורק חושבים מחשבות מלוכלכות על מכירת החדשות?

הגזמת !!

האם בחדשות בטלויזיה הנשים לבושות כמו בשפת הים או עמו בבריכת השחיה?
לא אמרתי שכל מגישה גורמת למחשבות מלוכלכות, אחדד:קיקה
א. התורה אוסרת את זה, נקודה! לא אמרתי שכל מגישה לבושה כמו בים אבל הרבה פעמים הן לבושות חשוף, סתם העובדה שכלל מגישות החדשות במהדורה המרכזית זה נשים (יונית, גאולה, תמר איש שלום, דוריה למפל, קרן מרציאנו להוציא את דני קושמרו שמגיש מדי פעם) זה נראה לך מקרי? לוקחים רק נשים יפות (עוד לא יצא לי לראות איזו שמנה מכוערת מגישה מהדורה מרכזית) מלבישים אותן מכובד אבל בהחלט לא צנוע, זה מספיק בשביל שלא ארצה שבעלי יצפה בה שעה שלמה.
ב. כמעט כל יום יש לך כתבות לא צנועות, על דוגמנית איקס שעשתה משהו, הופעה של גניפר לופז או חתונה של הזוג עופר ועוד שלל כתבות שהתמונות וההסרטות מהן הכי לא צנועות שיש!!
ג. אם את ממש לא בדעה שאישה גורמת לגבר משהו מיני אז למה על חוף הים את כן מתירה לגבר לחשוב מחשבות מלוכלכות? למה בכלל קיים כל עניין הצניעות לדעתך? אולי שנשים תלכנה ערומות ברחוב וזהו? הן הרי לא אמורות להיות אוביקט מיני וזהו, אבל מה לעשות שזאת ההתנהלות של העולם, שגבר שרואה יותר מדי דברים לא צנועים נמשך מינית??
יש הבדל בין חילוני שרואה את זה כל היוםOrit39
וזה כבר פחות מרגש אותו לבין בחור חרדי שלא מסתכל על נשים. וחוץ מזה, לכי תדעי מה עובר להם בראש באמת גם כשרואים חדשות??.......
בדיוק, לזה בדיוק כיוונתי בתגובתי. מי שחי בחברה מעורבת,קרן-הפוך
בכלל לא מרגיש משהו מושך ומרגש למראה אישה בטלוויזיה, ולא למראה אישה ברחוב בקיץ, ולא רואה בכל אישה ייצור מגרה מינית.
לא מאמינה שבכלל לא. ואם כן אז הם חולים.כלה נאה
וגם לא באשתו..coffee
אני גדלתי בחברה מעורבת וחיה בחברה מעורבתrivki
ועדיין- אני רואה ברחוב נשים לבושות בצורה מזעזעת, ונראה שכל שנה זה יותר גרוע.
אם לי זה מפריע בעיניים, לגברים בטוח שכן.

אין לי פתרון למצב הזה, אני לא אומרת לא לצאת לרחוב או לגור רק במקום חרדי. פשוט מציינת את העובדה.
בחוץ אין ספק, גם במקומות עבודה יש סיבה להזדעזע מחוסרקרן-הפוך
לבוש מכובד.

ולפני כמה חודשים, שנה פלוס מינוס, היה מקרה שבכנסת נאלצו לאכוף קוד לבוש על הנשים... לאן הגענו, שנשים זקוקות לנהלים כדי להתלבש בצורה שהולמת את סביבת העבודה.


ועדיין - פותחת השרשור, כך אני מתרשמת, רואה, או לפחות ראתה, בכל אישה שאינה לבושה לפי הקוד החרדי, כאישה שמתלבשת כדי למשוך עיניים לגברים. והיא לקחה את ענייני הצניעות בפרנואידיות.
מי שחי בזבל כבר לא מריחכלה נאה
מרוב שהם רואים פריצות הם צרכים משהוא נועז יותר בשביל שהחוש טעם שלהם יתחיל לעבוד.

וכמה שאדם יותר נקי זה יותר יפריע לו.
החושים לא נשחקו כניראה.
אוי נו באמת, מצאת לך תירוץ שכליI am+
זה לא אורח חיים שרואה באישה, ככה התורה אומרת!!!
וזה שחילונים רגילים... זה כמו אדם שרגיל לשתות קפה עם 10 כפות סוכר, מה הקשר?
ובוודאי שבטלוויזיה יש פרסומות לא צנועות כמו בים ובבריכה, איזה היתר הלכתי יש לראות סדרות וטלוויזיה??
הם פשוט לא קוראים לזה מחשבות מלוכלכותיהלומ
לחילוני סטנדרטי להסתכל על דוגמנית יפה ולהנות זה בסדר גמור.
תגובההעני ממעש
א. כחברי קהילה חרדית, אתם לא אמורים להתמודד עם כל הנל. כעת זה אולי לא מורגש, אבל בשלב הכנסת ילדים למוסדות זה קריטי.
ב. בתכנית טלוויזיה יש בעיה עם מגישה לא צנועה, בעיה גם אם היא כן צנועה, ובעיה גם אם זה רק גברים. בעלך אמור להכיר את זה. וגם אמור להכיר את ההבדל בין רחוב שעליו ללכת, לתכנית טלוויזיה שאין עליו לראות.
ג. ההסבר שלו הישיבתי בשיח בנים חרדים, לא תורגם היטב לאזניים שלך לשפת בנות חרדיות. אין לך לפחד עליו מכל אשה שיראה על פני היקום. להרגיע. אם יש צורך, תפני למישהי שתעזור לך לעכל את העניין באופן נכון.

כל טוב
לא הבנתיOrit39
אתם חרדים שמקפידים על קלה כבחמורה אבל יש לכם טלויזיה ורואים סרטים לא צנועים? זה אמיתי?
ב״ה כל אחד והרמה שלו יש כאלהmetorafi
שזה בכלל לא נורא שהם רואים סדרות וכו
אני איתך!כלה נאה
חחח מזכירה לי את עצמי בהתחלה.
גם אני חרדית שהתחתנתי בגיל 18
ותמימה... והיו לי ויכוחים עם בעלי על כל מיני דברים שמשום מה לא ברורים לכל בחור ישיבה.
וגם לי זה היה הלם לשמוע מה גורם הסתכלות אסורה.

את תעמדי על העקרונות שלך!
איזה בית רצית?
איך אתם רוצים לחנך ילדים?
תשאלי אותו שיענה בכנות. באמת אף אחת שצפית בה טלויזיה לא גורמת לך להירהור אחד אפילו??
זה ניראה לו רצון ה' באמת?
ובכלל כל השטויות שמדברים שם. גם בלי ליראות כלום.
יראת שמים וטלויזיה לא הולך ביחד.

ללכת ברחוב צריך ואין ברירה. טלויזיה יש ברירה.
למה להכניס ניסיונות לבית?
הוא בא מבית חרדי הוא יודע את זה. את לא מחדשת לו.
אלא שכניראה נוח לו ככה.
ופה תעמדי על העקרונות שחשובים לך.
בהצלחה.



יש לי מה להוסיף. כגבררק להיום
ואוו.
אני קורא פה את כל התגובות של הנשים הצדקניות ויש לי רק תובנה חדה אחת:

אין לכן שמץ של מושג איך הראש הגברי עובד.

כמה תיאוריות שלא מחזיקות מים.

עצתי. כמו שגבר לא יבין כמה כואב לוותר על שרוולון כי הוא טיפה קצר מדי, כך גם אתן לא תבינו את ההתמודדות שלנו.

תדאגו לעצמכן.
שחררו את הגבר להתמודד עם שלו.
ככל שתציקו לו יותר כך הוא יעשה את זה יותר גרוע. פשוט. יורות לעצמכן ברגליים
אולי תלמד אותנו איך עובד הראש הגברי?כלה נאה
אחת ולתמיד ונידע את האמת.

בדרך כלל גברים מתחמקים מלענות את האמת. הכי קל להוציא את האישה קנאית, סתומה, פרנואידית...
כמה שננסה אף פעם לא נצליח באמתקורא סמוי
אתן דנות לדעתי דיון סרק
אי אפשר לתאר רגש מסויים או יצר למישהו שאף פעם לא חווה אותו. יש דברים שאי אפשר לתמלל למילים.
כמו שאת אף פעם לא תצליחי להסביר לבעלך על הקושי שלך בקניית בגדים - לוותר על בגד שקצת צמוד מידי, על הצורך שלך בחיבוק והכלה, למה חשוב לך להתאפר ולמה פרחים משמחים אותך
לא סתם בסטנדאפ התקשורת בין גבר לאישה מככבת
התקשורת בין בני זוג תמיד תהיה בנויה על אמון וידיעה שכל אחד אחראי על עצמו והשני פה רק כדי לתמוך ולא כדי לשמור עליו שלא יחטא ח"ו
בחורה דוסית שלא דיברה עם בנים נבהלת כשהיא מגלה דברים על בעלה כי היא בטוחה שרק הוא כזה... אבל תהיו רגועות כולם אותו דבר בעלך הוא לא חייזר.
כמו שגבר שלא דיבר עם בנות נבהל כשמגלה דברים שונים על אישתו.
השאלה היא איך מקבלים את זה ואת בן הזוג...
בהצלחה!
נכון שכל אחד וההתמודדות שלו, אבלcoffee
כמו שאני מצפה מבעלי שיעיר לי על בגד לא צנוע, ומצפה מעצמי להתגבר
אני אצפה גם ממנו לשמור עיניים.
כמובן שההערות צריכות להיות מכבדות ונעימות.
אבל יש בחינה שיותר קל להתמודד כשאתה יודע שזה חשוב ומשמח גם את השני (הרווח בהתמודדות יהיה יותר גדול מההפסד)
למה את לוקחת אחריות על מה שלא שלך?לב נתיים
שמרי על העיניים שלך בלבד
הרוחניות של בעלך נמצאת בידיים שלו הוא לא התחתן עם משגיח .. שחררי אותו לגמרי ותראי איך הוא שומר על עצמו כמו גדול

אני אמרתי לבעלי עוד בשנה הראשונה שמבחינתי אין לי מושג מה אסור ומה מותר לו מה שהוא להקפיד מחליט זה מה שיעשה..

פעם יצא שנסענו ברכבת וישבה מולינו מישהי לא צנועה אני בכלל לא שמתי לב (לא חסר לא צנועות בחוץ..) והוא ביקש שנעבור מקום כי זה מפריע לו אני ברוב טיפשותו כעסתי עליו שזה בכלל מפריע לו 🤦 אחרי שדברנו הבנתי שעדיף שיגידו כשמפריע לו מאשר שנמשיך לשבת וכו'.. משם עוד יותר שחררתי מסתבר שהוא יותר מקפיד ממה שאני אפילו חושבת .. לא יודעת מה היה קורה אם הייתי לוקחת על זה אחריות
אני לא הכי מסכיםשובחדש
כמובן שלא צריך להיכנס לו ל-וריד, אבל לדעתי צריכה להיות שיחה בוגרת בין בני הזוג שכל אחד יגיד את הציפיות שלו בתחום אצל אחד עם השני.

וכמובן לדעת שבסופו של דבר זה השני זה שעובר את זה..
אנחנו באים מאותו רקע אז יודעים מה הציפיותלב נתיים
אם היה משהו שמפריע לי/ו היינו מדברים - דברנו על כל מה שאפשר

אני יותר ''היצר הרע'' 😝 ככה שהמלחמה קצת הפוכה.. הוא לומד בערב ולי בפנים בא שיראה איתי סרט הוא רץ בבוקר למניין ולי בפנים בא שישאר עוד קצת במיטה..

אני יודעת שאני לא ממש עוזרת לו ולכן אני שותקת ולא הורסת את הטוב הקיים - כי אם אבקש הוא יעשה..

אני חושבת שאם הייתי לוקחת אחריות ומעירה אותו בבוקר יאללה חבל המניין מתחיל או אתה מאחר למנחה ומה עם לימוד יומי וכו' - אז היצר שלו היה עובד הפוך והיה יוצא לו המיץ מכל זה .. כנ''ל במראה עיניים וכו'

דוגמא בכיוון ההפוךלב נתיים
אני יודעת מה אני רוצה/צריכהה לעשות
אם היה בבוקר אומר לי אל תשכחי לעשות כביסה או כלים או לחתל את הילדים וכו' מתארת לעצמי שממש לא היה לי רצון לעשות. את כל התזכורת האלה...
תלוי מאוד בבני הזוגקורא סמוי
כמו שאתה יכול לראות פה יש המון זוגות שהאישה נכנסת לסרטים בעקבות שיחה בוגרת...
לא נראה לי שצריך לפתוח כל התמודדות עם בן הזוג
סלחי לי. נכון שהיא לא המשגיח שלוכלה נאה
אבל זכותה שלא תיהיה לה בבית טלויזיה!
במיוחד אם הם חרדים!
הוא מבין טוב מאוד למה היא מתכוונת. פשוט מכחיש כי נוח לו. או כי זה מה שבא לו.
אבל שלא יגיד שזה כמו לצאת לרחוב. ממש לא!

וזה שבעלך מקפיד על מה שצריך זה בגלל היראת שמים שלו. ולא בגלל שאת לא אומרת לו מה לעשות. תדעי שזכית!

תקראי שובלב נתיים
אין לה בעיה עם חדשות או סדרות אלא רק אם יש שם מישהי שלא לבושה צנוע ...

לא כל אחד בדרגת עצימת עיניים מוחלטת ולא כל ראיה מובילה למכשול חמור

יש יחידים בדור ששמים משקפיים במספר גבוה או מורידים תמיד את העיניים - רק מי שעושה את זה לא נכשל בכלל

אגב כל עוד האישה לא לבושה צנוע זה לא הגבר 'שרואה'' אלא אשה שלא מכסה את מה שצריך

יש הבדל בין ראיה סתמית לבין הנאה מראיה


וזה שאני לא מעירה לבעלי והוא לוקח אחריות זה כי שחררתי מהאחריות הזאת -וזה נכון גם בחינוך ילדים סליחה על ההשוואה

עוד לא ראיתי זוג שהאשה מעירה על דברים רוחניים לגבר וזה הצליח להם ולא עשה להם בעיות הזוגיות

לא דיברתם לפני החתונה על טלויזיה/סדרות וכדו'?הסטורי
בעייני זה לא תקין, לכל אין בבית טלויזיה ולא רואים סדרות. אבל זה לא יכול להגיע פתאום. על דעת זה התחתנו. אגב, הטלויזיה, סדרות וכו' יוצרת תודעה בעייתית, גם לולי בעיות הצניעות.
מי שהתחתן על דעת שיש בבית טלויזיה או אינטרנט פתוח - זה חלק מהחבילה.

ואגב, גם לאישה. אולי אין כל כך בעיה עם מגישה לא צנועה. אבל ההחספות לתרבות הזאת, על שלל בעיותיה - לא בריאה לנפש בכלל וליראת השמיים בפרט.
הגמרא אומרת בבבא בתרא שמותר ללכת ליד נשים מגולות שמכבסותאני איתך

כי לאדם יש צורך אמיתי ללכת דרך שם, והוא אנוס. ו*חסיד* אפילו אז לא מסתכל. (דף נד)

ואם יש לו דרך אחרת ללכת בה, זה אסור, אם היא פחות או יותר באותו אורך. (שם)

אבל אם אין לו צורך, אסור להסתכל אפילו מבט סתמי. (רוב הפוסקים)

 

מכאן יוצא, שמותר ללכת לקניות במקום פרוץ אם אין מקום אחר קרוב (אם אדם לא מזיד להרהר), וחסיד יחמיר.

אבל לראות מנחה בחדשות אין בזה צורך אמיתי ואסור. אפשר להאזין בלבד.

ומהדוגמאות תשליכי על שאר המקרים.

 

ואעיד על עצמי, שמראה שראיתי נשכח די מהר. אני בעיר שרובה חילונית, ואין שום מראה שרודף אותי על אף שהייתי אנוס לראות נשים רבות. אבל אני משער שראיה על מנת להנות היתה נשארת יותר.

 

וגם בהרהור, יש הרגשה חזקה שזה לא קשור אליך. נתק רגשי, תחושה של אי-שייכות. אתה מרגיש שזה משהו אחר כח אחר שבך גורם את זה, לא אתה. קשה להסביר... לכן גבר פחות נבהל מזה, בשונה מזוית הסתכלות של אשה.

האמת?הלוי מא
מה שאנחנו חושבים כ"כ לא רלוונטי.
את באמת רוצה שנשפוט ביניך לבינו?
באיזו זכות?

תסלחו לעצמכם את הגשרים עזבי השקפות חיצוניות לבית שלכם זה סתם מזיק
לא קראתי הכלבת 30
אבל מה שבלט לי-
את לא בתפקיד הרב ולא המשגיח הרוחני שלו!!
הוא ילד מספיק גדול כדי לנהל את עצמו.
ואת לא מתארת מצב חריג, שבו בעלך מבקש ורוצה להיות במקומות לא צנועים.
לדעתי, תניחי לו בתחום הזה.
את לא אחראית על שמירת העיניים שלו בדיוק כמו שהוא לא אחראי על אורך השרוול שלך.
אם את רוצה לשנות את המצב אז פשוט תשקיעי יותר בקשר ביניכם ותעלו אותו לרמה אחת יותר גבוהה ממה שהוא עכשיו.
ככל שהקשר ביניכם יהיה מהותי ועמוק יותר ככה החוץ פחות ימשוך.
וחוצמזה, אם אתם חרדים איך זה שיש לכם טלוויזיה?????
ואם יש ילדים?כלה נאה
חייב להיות הסכמה בניהם איזה גבול לא עוברים .
תארי לך כשיש ילדים. ואבא רוצה ללכת למקום שהאמא לא רוצה שהבנים יהיו שם מבחינת צניעות.

זה בעיה. הם חייבים לדבר ולהבין אחד את השניה כמה שאפשר.
לא מקבלת את זה היא לא המשגיח שלו. בנושאים שפוגעים גם בה.
אבל היא לא מתארת מצב קיצוניבת 30
זה לא משפחה שומרת שבת שהאבא החליט להפסיק לשמור, או משהו בסגנון.
זה נשמע שזה בגבולות החיים הנורמליים, לגמרי.
ואם יש להם טלוויזיה בבית, וזה גם בהסכמתה, אז כנראה שמלכתחילה משהו פה קצת אחר.

יש הרבה תחומים שאפשר להגיד שגישה או התנהלות אחרת פוגעת בילדים או בבני הזוג. אבל לפעמים צריך פשוט לקבל את העובדה שהוא אחר ממני וזהו. לא לחשוב שכל האמת נמצאת אצלי ולכן אם הוא עושה אחרת זה יפגע בילדים בהכרח.

מעבר לזה- ברור שיש גבולות, וברור שצריך לדבר על הדברים. אבל לא להיות מציקים. באמת, אם בעלי היה מדבר איתי ומתווכח איתי על אורך השרוול או החצאית או למה אני לא מתפללת עמידה כל יום או למה אני לא אומרת תהלים כל יום וכד', זה היה מציק ממש, ויוצר אנטי.


זה קיצוני אצל חרדים טלויזיה בבית.כלה נאה
ואם הוא הכניס את זה בלי הסכמתה בכלל בעיה.
או שהיא התחילה להתחזק יותר וקשה לה עם זה.
או שפשוט לא ידעה בתמימותה כמה פריצות יש שם.
עצם שבחור ישיבה חרדי לא רואה בזה בעיה. זו בעיה.
הוא צריך להתחשב גם ברגשות שלה. לצפות בחדשות זה לא הכל בחיים. הוא יכול לקרוא גם בערוץ 7 חדשות.
אלא שמפריע לה יותר שהוא מכחיש את הבעיה.
אולי.בת 30
ובכל זאת נראה לי ששיחות על הנושא שיש בהן ביקורת ותוכחה לא ממש יעזרו.
בלתק, בגדול בעלך צודק.ender13
עבר עריכה על ידי ender13 בתאריך כ"ב באב תשע"ט 02:22
עריכה:
כמובן שזה תלוי במה ההגדרה שלך ל"לא צנוע"
האם מה שתלבש אישה למשרד ונחשב בחוגים חילוניים ללבוש סולידי יחשב בעינייך ללא צנוע?
בזופו של שבר מדובר בהתמודדות של בעלך, לא שלך.
רק הוא יכול לדעת איפה הגבול שלו.
גם לגבי "להכשל" השאלה היא למה את מתכוונת.
אם הכוונה למחשבה שתעלם לאחר שניה וחצי? לאחר שתי דקות? משהו מעבר?
בסופו של דבר רוב העצות כאן נכונות
אתם צריכים לשוחח על דברים אלו, אבל את מעמדת המכילה, מקשיבה ומייעצת, לא מבקרת, זו ההתמודדות שלו
אם תזכי, אחרי כמה שנים של זה תוכלי להבין את ההתמודדות הגברית קצת יותר טוב.
ובעלך יהיה אדם טוב יותר בזכות התמיכה שלך.
דעתי היא שהדבר הטוב ביותר להתמודדויות הנ''ל הוא קשר נפשי עמוק בין בני הזוג.
להכנס ללחץ בגלל השפעה של יצר שאת לא מבינה עדיין לא יעזרו לזה.
א. לא הבנתי..ד.

"אנשים חרדים" רואים טלויזיה? סדרות בטלויזיה?

 

זה לכשלעצמו לא במקום.

 

ב. לא כל גבר "נתקע לו בראש" משהו שהוא רואה. יתכן שבגלל הרקע - אז "הפוך על הפוך", התרשם יותר.

 

ובכללי, אני חושב שאת  צודקת, בעיקרון. זה לא כמו ללכת ברחוב. אין כל הכרח לראות תוכניות עם חוסר צניעות וכד', או ללכת דווקא למקומות פרוצים. כשיש משהו שצריך, משתדלים להתנהל בצורה סבירה.

הדברים שונים מאדם לאדם. זה לא "מאה אחוז תיפול"..

 

מכל מקום, כדאי לשחרר. הדיבורים הללו, מזיקים לשני הצדדים. אדם צריך לקחת אחריות על עצמו ולהשתדל שלא להיכנס "בכח" לעניינים בעייתיים. ומצידך - חבל לעסוק בכך. סביר שזה רק מלבה את הענין. וסביר גם שבכללי זה לא מה שמעסיק אותו. 

‏אתם פשוט לא רוצים את אותם הדבריםcintetitאחרונה

הוא עושה מה שהוא רוצה

אני כמובן לא אשתמש במינוחים החרדיים שלך, אבל  בעלך רוצה לחיות בסגנון מאוד ברור.

הוא רוצה להסתובב ברחוב, הוא  ‏רוצה לראות טלוויזיה. הוא רוצה לראות נשים.

הוא לא רוצה שתגבילי אותו.

 

ואת לא תגבילי אותו.

 

 ‏זה בכלל לא קשור למי צודק או לא צודק, זה עניין של רצון.

אני לא יודעת אם הוא רוצה עוד דברים.

יכול להיות שלא.

 

 ‏אבל בדברים האלה הוא יתעקש.

 

עכשיו את צריכה להחליט מה את עושה עם זה.

 

העצה שלי, אל תעשי כלום.

המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסאאחרונה

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..אחרונה
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך