בן זוגי זרק לי היום שהכל מתנהל ע"פ רצונותיי ושאני אנוכית.
כרגע אנחנו בטיול בחופש עם הילדים ואני זו שמארגנת תיק ליציאות, קונים מעט אוכל בחוץ. אני מקלחת, מחתלת את הילדים וסוחבת לרוב את העגלה. שכרנו דירה וישנה ב"מיטה הטובה" עם התינוק והוא בחדר נפרד במיטה פחות מוצלחת. אני מתעוררת פעם או פעמיים בלילה לתינוק וחוצמזה מתעוררת גם מהרעש מבחוץ. איזור מאוד מאוד רועש. אנחנו אוכלים היכן שהוא מחליט(אני לא אוכלת בשר/חלב) ויוצא שאוכלת רק תוספות(אורז/ציפס) וגם זה במנות קטנטנות ובנוסף מתחלקת עם הילדים. הוא בד"כ לא קמצן אבל גם לא בזבזן וקניתי רק דברים נחוצים לא.בוקר או מהסופר פארם..מגבונים וכו'. שום דבר לעצמי. מה אני עושה לא נכון?
הוא ביקש שאני אארגן אטרקציות(טיול והופעה..) שאני נהניתי ממנה מאוד והוא טוען שלא נהנה(אע"פ ששר ותופף לעצמו תוך כדי). הוא כועס עליי? זה נובע אולי מהמחסור בכסף? למה מוציא עליי הכל? רוצה ללכת לישון ב9 כל ערב כדי לקום להתפלל. מתלונן שלא מצליח לקום כי יצאנו עד מאוחר..מה קורה פה? אני אמורה להיות אחראית להכל?


תגובה נפלאה