-דני, מה נשמע?
אני בסדר. מה שלומך ישראל?
-סבבה כזה.. אבל..
מה קרה? מה הבאסה?
-לא יודע, יש לנו קצת בלאגן במשפחה.
וואי וואי, קשה. מה העניין?
- תשמע, אתה יודע, אנחנו הרבה אחים ואחיות, ובזמן האחרון זה מצב מורכב. כאילו ממש התרחקנו אחד מהשני.. אנחנו אחים ממש שונים, יש אצלנו חרדים, דתיים, חילונים, וגם בתוך זה עוד המון.. ולא בקטע מגזרי, גם בתוכנו, אנחנו באמת שונים.. הבעיה היא שאנחנו משפחה, ולאבא שלי זה ממש עצוב. הוא ממש כועס ופגוע מאיתנו.. אבל הוא גם מה זה אוהב אותנו, לא משנה מה אנחנו עושים, הוא מחבק אותנו. הוא תמיד אומר לי: הו ישראל, כמה אני אוהב אותך.. אבל קצת קשה לי עם זה שאתם, האחים שונאים בפנים את האחים האחרים שלכם.. מה הסיפור? איך זה הגיוני? אז מה, אז מה אם כל אחד שונה? יש לכם אותה נשמה, אתם בדיוק אותה משפחה. אי אפשר לשנוא חלק מעצמך..
אנחנו לא יכולים להמשיך ככה יותר.
באמת, אנחנו כל הזמן רבים, לא אומרים שלום, אפילו בלי קשר, פשוט לא מחייך לעבר אח שלי, גם סתם באמצע הרחוב, אפילו לא מרגיש אליו קרבה מיוחדת כי זה אח שלי..
פשוט מין שנאה פנימית. וזה לא שהוא רע, הוא פשוט...
הבעיה הכי גדולה, שאבא שלי הציב לכולנו מטרה משותפת, מטרה ענקית. מיוחדת כזו.. הבעיה היא שצריך את כולם. את כל סוגי האופי והיופי, פשוט את כולם. וצריך ביחד. המון ביחד..
וגם, אנחנו גם צריכים להקשיב להוראות של אבא, כי זה לטובתינו ורק ככה נצליח..
יש כמה מטרות, אני יודע רק חלק.
בעיקרון, רוב המטרות הן דווקא הדרך..
ובסוף, אנחנו צריכים לבנות איזה בית מדהים כזה.. לא ממש יודע מה זה, אבל אבא שלי מספר על זה... וזה נשמע מדהים!! כאילו, כזה ממלא מבפנים, לא יודע להסביר, אבל משהו בפנים ממש רוצה את זה, לא יודע למה.. האמת היא, אבל אל תגלה דני, שגם אותו קול פנימי, באמת יודע ואוהב את כל האחים שלי. כי אנחנו באמת אחים, עם אבא גדול כזה.. וואי, הוא באמת מלך!! ויש לנו מטרה. ומעבר לזה, אני פשוט אוהב אותם, מטורף עליהם!!
ואני יודע שבתוך תוך כולם, כולנו ככה.. אוהבים, שמחים.. רוצים אחדות.
וזה קשה.
אתה לא מבין כמה.
דווקא בגלל שאנחנו משפחה כל כך מיוחדת..
אז אנחנו לא תמיד מצליחים ואפילו לא מנסים, כמו שהבנת.. ואז אבא רוצה לעורר אותנו, וזה קצת קשוח. ויש המון שונאים למשפחה שלנו.. ולפעמים זה מחליש. מחליש ממש. אבל אבא אומר כל הזמן להתחזק, הוא מחבק אותנו כל פעם, בוכה איתנו ... בתקופות האחרונות גם נרצחו המון אחים שלי, בטח שמעת.. ככה זה כשייש לך שליחות.. ואתה לפעמים מפשל. אני יודע שאם נתאחד זה פחות יקרה כי אבא ישמח.. אבל אבא גם אומר, שכשנבנה את הבית, לאט לאט יהיה יותר קל. אבא שוב מחבק אותי ואומר שאסור לנו בתור משפחה להתייאש, כי אנחנו כבר על הדרך..
ושוב, אבא לא מפסיק להגיד כמה הוא אוהב אותי (: זה עושה טוב..

וואוו, ישראל, זה מה זה קשה לשמוע את זה..

- כן, אתה יודע מה, בזמן האחרון יש לנו כזה המון ריבים ושנאה יתרה במשפחה. יש כזה זמן כזה, שאנחנו צריכים לבחור חלק מהאחים שיהיו יותר אחראים על המשפחה. יותר ישלטו.. וזה חשוב, ממש. חייב מישהו קרוב יותר שקצת ינהל.. הבעיה הגדולה היא שזה בצורה כל כך לא טובה. פשוט ההפך ממה שאבא רוצה. יש המון דעות.. יש כאלה שכותבים את דכם ביד ימין, ויש בשמאל.. כל הזמן משקרים, ושונאים. וכעס, ושנאה, שוב ושוב.. אנחנו כל הזמן נופלים.. כי זה לא בדרך טובה.. אנחנו שוכחים מה הרצון של אבא שלנו, כשהוא הקים ובחר במשפחה הזו..

אתה יודע, אבל, חוץ מהקטע הכללי, גם לי קשה קצת, לעשות את מה שאבא שלי רוצה, זה מבלבל. כי אני כל כך אוהב אותו, אבל זה משהו מוזר. פשוט יש בי איזה כוח פנימי כזה.. שהוא.. הוא נותן לי חיות כזו, וקרבה לאבא, ולאחים שלי, ולעצמי.. אבל אבא תמיד מחבק אותי ואומר לי שאני בדרך, אני וכל האחים שלי..
ושוב, זה עושה כל כך טוב שהוא מלטף לי את הראש, מחייך, יורד אליי ואומר לי: ישראל בן יקר שלי, אני אוהב אותך ומאמין בך..

ואז, אז אבא קורא לכולם ואומר: ישראל בני, אני אוהב אתכם! בהצלחה בהמשך הדרך. אני כאן איתכם. מאמין.
בבקשה תאהבו, זה קשה לי לראות אתכם ככה.. זה קשה לאבא אוהב. תבינו..
ואז אבא מחבק את כולם, כמו תמיד..

אשמח לתגובות (:

שואלת לחוות דנת לגבי אולפנות של בנות דתי לאומי עם פנימיה/חצי פנימיה. עזרו לי איך לבחור נכון.

מישהי מכירה??? ויכולה לספר