מחפשת עצה כי אני מתפוצצת מאמא שליMamina
בסד

שלום לכולם. פתחתי ניק חדש שלא יזהו.
אמא שלי אישה עצבנית. כעסנית. צרחנית. לא יציבה. לא יודעת להגיד סליחה. ביקורתית. גומרת את כולם בהערות.
אחי היחיד עוד שאיכשהו סופג אותה.. ומרחם עליה. אני ואחיותי נעלבות וכל פעם מישהי אחרת מסוכסכת איתה...
והשניות מנסות לרכך ולהסביר שככה היא והיא גם עוזרת וכו.. והיא לא תשתנה בגילה וזה לא יעזור להוכיח אותה וכו...
היתה צריכה איזה יום לשמור לי על הילדים. שזה קורה לעתים נדירות נדירות כי אני גרה רחוק... ביקשתי במיוחד שתבוא עקב השתלמויות שיש לי לקראת שנהל תשפ. והודיעה לי שאחותי הגדולה תיקח את 2 הגדולים לאטרקציה ו2 הקטנות שאחת מהן לא קטנה בכלל תישאר איתה. הסברתי לה בעדינות שהיא תקנא וכבר עדיף שלא תיקח אף אחד ושישארו יחד כולם. והתחילה להתנפל עלי.. צרחות צרחות. תדמיינו שמישהי צורחת כמו משוגעת... יורדת עליכם. כותשת אתכם. ותדמיינו שזאת אמא שלכם... היא יורדת עליכם על כל פיפס מאז שאתם קטנים. וביקורתית. צורחת על הנכדים כי נוגעים לה בקירות. הם לא רוצים לבוא אליה. כל בעיה קטנה אצלה טרגדיה. עברתי כמה הפלות ישר שואלת..נו מה עם הבדיקות מחטטת לי בחיים בכל פרט. אבל אם זה הפוך ישר זה את ילדה קטנה מה זה השאלות האלה. וכו... וכן לפעמים היא נורמלית וחמה במיוחד אם עברתי משהו בריאותי לא פשוט.. וגם זה רק אחרי פעם שלישית שזה קורה... ומתחנפת ונותנת לי מלא פידבקים ואז מספרת איך עם אחותי היא גמרה וכו.. ואז נגעתי לה בקיר ואז אני מקבלת ממטר של צרחות... אבא שלי תמיד היה חוטף ממנה שאגות צרחות ולא ענה... אני די בטוחה שהוא חי אתה בלי טיפת אהבה ואני די מודעת לזה כי גיליתי פעם משהו שלא אפרט. קיצר ככה גדלנו צרחות. קיבלת 50 במבחן צרחות..כבר לא העזתי להגיד כלום. שום קשר רגשי עם אמא. כל הזמן הסתרתי ממנה דברים והייתי טוםבוי ולא התחברתי לנשיות שלי כי היא הייתה הכי מתוקתקת נשית יפה שהיתה צעירה ולדעתי נירתעתי ממנה זה יצר לי מחסום.. היום אני נשית שמחה מאושרת עם בעליייייייי אוהבת אותו הכי בעולם. הוא ריפא לי פצעים רגשיים של שנים. אבל עדיין מרגישה חסך רגשי.. וכבד עליו כבר למלא את זה.. הוא אמר לי לפני כמה ימים שהוא חייב שאני אשחרר אותו קצת. הייתי אצל פסיכולוגים. אני אדם בריא בנפשי. מסתכלת על הטוב. שמחה בילדי ובחיי. גם לפעמים צורחת אבל מצד שני נותנת חום ויחס לילדים.ומודעת לבעיה הזו ורוצה לתקן ולשפר אותה... מתעניינת בילדי..חברה שלהם דואגת להם וכו. אמא שלי עוזרת לי גם כלכלית המון. היא ואבא שלי. הם ממש עוזרים בלי סוף. אני חיה בין העזרה העצומה שלהם לבין היחס המשפיל הנחמד הלא מאוזן שלה... אני באטרף ממנה. באטרף. לא יכולה כעת לסבול אותה. בצער שלא יכולה לקיים מצוות כיבוד הורים. לפחות כרגע ..אני מתחצפת אליה חזרה שהיא מתנפלת כי היא גומרת עלי עם ההערות שלה. אני מחפשת עצות להשתחרר ממנה רגשית.. אני מאמינה גם שבן אדם לא יכול להאשים את כולם במצב הרגשי שלו ושהוא צריך לקחת אחריות... אבל לראות את חמותי הצדיקה מולה זה בלתי נתפס... זה צורם. איך לי יש אמא כזאת מול חמותי שהיא רגועה טובה אחרת לגמרי...אז אחרי שהוצאתי את התסכול המטורף.. שאין לו מרפא מעל 30 שנה .. ואין לי באמת אמא לבכות לה על הבעיות שלי או המשברים אני פונה אליכם. למישהי שחוותה דבר דומה. איך משתחררים מאישה כזאת ?ולא נותנים לה להשתלט לכם על הרגשות.. ?ולא תלויים בההערות שלה..? איך מתנתקים ממנה רגשית??? אפילו אם אתקשר היא יכולה פתאם להתנפל " נו מממה את רוצה.. אני באמצע". אני חוששת ליצור קשר בגלל הקריזות הבלתי נסבלות שלה. ועם מצפון בגלל העזרה העצומה שלה ושל אבא שלי. אני רוצה להתנתק ממנה רגשית. עיזרו לי. תודה.
ואו...כואבמופאסה
הפתרון הוא מוח שליט על הלב
תתבונני בה בעומק וברוחב, באריכות, תגיעי למסקנה שהיא חולה!
פשוט חולה שאינה מטופלת ושאין לה ממש בחירה בהתנהגותה.
אז תעוררי אצלך רחמים כלפיה, אל תבקשי כלום ממנה שיכול להקשות עליה כמו שלא הייתי מבקשת לו היתה מאובחנת באיזה מחלת נפש קשה.
תנסי את זה, זה עובד.
כך השתחררתי מחבר קרוב מאוד, הלום קרב, הפסקתי להיפגע ממנו וחידשתי את קשר באופן אחר, בתור תומך.
מאחל לך הצלחה
פעם כך נהגתי... אבל זה קשה כי לא אובחנהMamina
כמו אצלך.. החבר שלך באמת הלום קרב... אז המחשבה שהיא חולה נעלמת..לא בטוחה שהיא חולת נפש. יותר בעיה רגשית. יש לה מיליון חברות גם שאוהבות אותה ועליהן היא לא צורחת.. אולי לפעמים צועקת כחברה וזה עובר.. לא יודעת מה לעשות... נראה לי ניסיתי את כל השיטות. גם הייתי דואגת להתקשר פעם בשבוע ולדאוג שהשיחה תהיה קצרה. ניסיתי בעבר עוד שיטות. לא חושבת שמשהו עזר לי . . אבל תודה. למישהו יש עוד עצות שאולי לא ניסיתי?
מבינה אותך מאדעץ הלבבות
הקשר איתה מאד מאד מאתגר ולעיתים אני מרגישה כמו שכתבת שאני נטרפת מההערות שלה, מהביקורתיות ועוד..
מה שאני מצאתי שעוזר לי הוא שאני מכינה את עצמי נפשית למצב ספיגה. משתדלת להתקשר אליה בזמן רגועה כשאני נינוחה. מזמינה אותם אלינו בזמנים נוחים ולא כשאני עייפה או מוטרדת. אני למדתי על בשרי שכשאני עייפה או מעט לחוצה זה כמעט בלתי אפשרי מבחינתי להכיל אותה ואז אני עונה לה או מגיבה בצורה לא נעימה שבהחלט אינה עומדת בגבולות כיבוד ההורים ומזה אני משתדלת מאד מאד להימנע. גם מה שכתבו מעלי לפתח חמלה כלפיה ולהבין שלה בעצמה קשה לחיות כך עוזר לי להתמודד ולהכיל יותר.
זו בהחלט עבודת מידות שדורשת השקעה אבל אני מרגישה שיפור כל כך גדול ביחסים שלי איתה שזה הסיפוק הגדול ביותר ב"ה.
נשמע הפרעת אישיות או משהוא כזה.כלה נאה
קשה לחיות בביקורת והתפרצויות כאלה.

את צריכה לעשות סדר בחיים שלך.
להפחית שיחות ומפגשים איתה. בסוף את תיהי חולה.
אל תבקשי עזרה בכלום. ואם היא עוזרת מעצמה תגידי תודה.
לא להיות תלותית בה בשום מצב.
תרחמי עליה כי היא באמת חולה ריגשית. והיא מסכנה לא עושה בכוונה. ואין לה שליטה על עצמה.
הסובלים מההפרעה הזאת הם המשפחה הקרובה
.אם תספרי לחברות שלה הן לא יאמינו לך שאמא שלך כזאת.

אם היא צועקת עליך נסי להתנתק ולרחם עליה שהיא חולה או לא נורמלית. איך שתירצי. ואת בסדר גמור. זאת היא שלא יודעת להתמודד אז מתפרצת.

טלפון פעם בשבוע ליפני שבת מספיק.

זה קשה. מכירה מישהיא כזאת.
הבעיה הגדולה שהם בטוחים שהם בסדר וכולם נגדם.
בדיוק. הגדרת את זה...הם חושבים שהם בסדר וכולם נגדםMamina
אני לא מבקשת כסף. היא לבד מחליטה לתת בלי סוף... ולעזור בהכל. ואם תיקח ממני משהו תחזיר לי כסף. יאמר לזכותה. היא גם לימדה אותי לוותר ולא להיות בריב אם אנשים שזה לא שוהה.. חחחח אבל עם עצמה ומשפחתה היא בדיוק הפוך... באמת מסכנה. איך מוגדרת הפרעת אישיות?
בטח שיש לה גם דברים טוביםכלה נאה
היא יכולה להיות רחמנית ואוהבת לעזור. ובזמני לחץ מתפרצת ומשפילה...

תנסי ליקרוא על זה באינטרנט ותיראי אם את מזדהה עם מה שכתוב.
בכל אופן גם אם לא זה יש לזה שם הפרעה כלשהו.
כדאי לך ללכת לפסיכולוגית אפילו מקופת חולים.
זה יכול מאוד לעזור לך. כי כמה בעלך יכול?

שאלת למה חמותך אחרת. כי לכל אחד יש מסלול אחר בחיים. מאמינה שגם להם יש ניסיונות משלהם.גם אף אחד לא יודע מה יהיה איתו כל רגע.
תשמחי שלפחות חמותך אישה עדינה ומכילה. חסר שהיה עוד צד כזה.
רק שזה לא תורשתי וזה יגיע גם אליMamina
אוף.. אני מוצאת את עצמי גם לפעמים עצבנית.. ומתחרטת ומבקשת סליחה... רק שלא אדרדר כמוה...
חחח אל תגזימי. כולם מתעצבנים לפעמיםכלה נאה
ואת עוד מבקשת סליחה ומודעת למה שלא בסדר.
לא יודעת בקשר לתוורשתי. אני רק יודעת שאפשר לטפל בבעיות רגשיות או נפשיות.

אל תכניסי לראש שלך סתם פחדים.
אם היית כמו אמא שלך בעלך היה אומר לך.
את בסדר.
הי , מכירה מקרוב .. לא בכזאת רמה ..מענין
ובאמת כדי שלא תתעצבן עלינו או תחפור יותר מידי, אני מספרת לה דברים שלא ההיתי רוצה לספר, (גם מנפחת קצת, "על תשאלי איזה קשה היה לי... " ככה ממש .. ) ואז יש תקופה (כי אני לא מספרת שעכשיו יותר טוב, או שאני מרגישה יותר טוב, ) שהיא כל הזמן ברחמים עלי, לא רוצה להקשות יותר, או להעיר .. (הערות בקטנה היא כן מעירה, אבל לא נופלת עלינו .. ) אז זה יותר קל ..
מישהי פעם אמרה לי "אמא זה בלי תמונה ליד.. "
וככה זה יותר קל ..
גם לעמים בתור ילדים, אנחנו יכולים להבין אותה, גם היא עברה/עוברת דברים בחיים .. אז יצא קצת עצבים עלי, לא נורא יעבור (לפעמים זה באמת קשה ) פעם באמת היא התקשרה וצעקה עלי וההיתי בתקופה נוראה, לא דרכתי אצלה לפחות שבוע או שבועיים, והיא פעם ראשונה בחיים, התקשרה להתנצל ..
קיצור, מקווה שיעזור לך לדעת שאתם לא היחידים שעוברים כאלו דברים ... ובאמת שאילו ההיו הצרות שלנו .. לנו נשאר לכבד כמה שאפשר ..
את צריכה לחכות שהיא תצא מעולמךמעל הרחמים
ואז לחזור בתשובה על כיבוד הורים
כי עכשיו אי אפשר לחזור ככה בתשובה
וואו.. מאיפה הבאת את התשובה ההזויה הזאת?חדשה ישנה
חחח הצחיק אותי קצת..Mamina
לשום הורה אין רשות להרוס את נפש ילדיו!! הם פיקדון בלבד!כלה נאה
יש הורים שחושבים שבגלל שהם ההורים הם יכולים לבזות להשפיל לעקוץ להכות.. ה' ישמור
שום התעללות נפשית או פיזית אני לא אצדיק בשם 'כיבוד הורים'
הילד צריך לכבד עד כמה שיכול. ולא להרוס את החיים שלו ושל הילדים והבעל רק בשם כיבוד הורים!
כיבוד הוריםמוש השור.
ההגדרה היא מאכילו מלבישו משקהו וכו.
מורא הורים-לא יישב במקומו לא יסתור את דבריו וכו. לא קשור כיבוד הורים. ודאי שעם כול הקושי צריך לדבר אליהם בגבוד ולא להתפרץ.
לפי מה שאת מתארת יש לך הורים עם לב רחב שמעניקים הרבה ברמה החומרית והערכית אבל יש חוסר איזון בין זה לבין ההתפרצויות הזעם והרגש. דבר שבהחלט הוא לא נעים וגם מבלבל ואיך שזה נראה גם לא בשליטתם...
לדעתי את ההורים לא ניתן לשנות אאכ הם ייבחרו בכך ויילכו לטיפול דבר שיאזן את הענינים. אבל היות והורים לא מחליפים וחשוב בשבילך ובשביל ילדיך שהקשר יימשך ולא יתנתק כדאי לך ללכת לטיפול ריגשי ולנסות להבין מה עובר על ההורים מדוע הם מתנהגים כך ולקבל כלים שתעבירי לך ולמשפחתך כיצד לפרש ולהתמודד נכון ואחרת את המציאות כדי פשוט ללמוד לחיות עם זה באיזון הנכון ולחוות אותם באור חיובי עם הניגודיות הלא פשוטה שאת מתארת.
מאוד מבינה אותךשירוש16
סיפור אישי שיותר מתאים לפרטי מאשר לפורום.

אבל...
בגדול, אני מבינה אותך. את ההרגשה, התסכול, הלחץ, הפחד, עצבים, כעס, רחמים, הזדהות, רתיעה ועוד.

מצד אחד- הפרעת אישיות. היא לא נורמלית. בנ"א נורמלי לא מתנהג ככה.
מצד שני - זה אמא. זה הורה. אף אחד לא יוכל למלא את מקומה. ואם תוותרי עליה כהורה - את מפסידה משהו שאת לא יודעת איך ומתי תוכלי למלא את מקומו.

המלצה אישית,
תבדקי עם עצמך מה הכי חשוב לך, מה עושה לך טוב.
אם הקירבה אליה חשובה לך ביותר להמשך חיים בריאים וטובים - תמצאי דרך לשלב אותה, במידה הנכונה בחייך.
אם הנוכחות שלה מזיקה לך- תעשי סטופ. עצור. אין כניסה.
הבריאות נפש שלך, בעלך והילדים יותר חשובה וקודמת לאמך. (עפ"י ההלכה...)

שנית -
יש מגוון דרכים לכבד הורים.
יש בלב ויש במעשים. לא כל סיטואציה מחייבת את שניהם. מניסיון..
ממליצה לך לבדוק מול רב שאת סומכת עליו, מכיר אותך את אמך ואת הסיטואציה. שיוכל להדריך אותך איך, מתי ועד היכן מצוות כיבוד הורים מחייב אותך.

בהצלחה!
מבינה את הקושי וההתמודדותלצמוח ולהצמיח
מציעה דרכי התמודדות שלי עזרו ועוזרים:

א. ההבנה שהיא האמא הכי מדוייקת שהקב"ה שלח לך, לצמיחה, גדילה, התפתחות, עבודה עצמית ולתיקון שלך. עם הטוב שבה וגם עם החולשות שבה.
ויותר מזה, שמעתי פעם בשיעור שהנשמה בוחרת אצל איזה הורים לרדת לעולם. אז בעצם את זו שבחרת בה לטובתך השלימה.

ב. לדמיין את עצמך בעוד 20-30 שנה, כשהילדים שלך יתחתנו ואיזה תלונות יהיו להם על ההתנהלות שלך ועל איך שהתנהגת וכו...
זה עוזר לקבל את עצמנו עם החולשות שלנו, לזכור שכולנו רק בני אדם ואנחנו לא מושלמים, ומתוך כך לקבל גם את הסובבים אותנו עם החולשות שלהם.

ג. להודות על עצם זה שיש לך אמא, למרות החולשות שלה, יש בה גם דברים טובים. וזה לא ברור ומובן מאליו. לא כולם זוכים....

בהצלחה!
מכיר מקרוב בצורה קצת אחרתמשה02

כואב.

לנו עזר לאחר התייעצות עם רב גדול להפחית בקשר. להגיע פחות לדבר פחות לענות פחות, במקום להגיע לפיצוץ (היה קרוב). זה הביא אחרי כמה שנים להרבה ברכה. אבל זה תהליך איטי(!) וצריך סבלנות.

 

אבל כל מקרה לגופו. יכול להיות מגוון דרכים לטפל בבעיה ואני ממליץ להתייעץ עם מישהו שאת סומכת עליו לגמרי (רב גדול/איש מקצוע ירא שמיים-שאכפת לו מהקשר/כיבוד עם ההורים) וללכת עם זה עד הסוף. 

 

בהצלחה רבה

נשמע קשה מאוד, בהצלחה!יהלומ
אחרי שאתה מבין שאתה לא יכול לשנות אחרים ברוב המקרים

אתה לומד לעשות עבודת המידות ולהתגבר+מתרחק מסיטואציות עם פוטנציאל פיצוץ גבוה ככל האפשר.

סתם נקודה אחת
ידוע שלמי שהוריו גרושים יש סיכוי טוב יותר להתגרש לצערינו
וזה נכון גם לגבי התנהגויות אחרות.
צריכים לעשות מלחמה אמיתית ולשפר את המידות בשביל שזה לא יעבור גם אלינו.

המון בהצלחה!
תתנתקי כלכלית בשלב ראשון.שאלהשאלה
תנסה אתה להגיד לה לא להעביר לי כסףMamina
מאז ומעולם העבירה פעם אמרתי לה משהו בסגנון וצרחה עלי.... אז אם אגיד לה תפסיקי לתת לי כסף היא תרגיש שאני לא רוצה ממנה טובות כי אחרת אין סיבה. ותתעצבן כמו פעמים קודמות....
אתה לא מבין עם מי יש לך עסק כל דבר היא תאשים ותפרש את המציאות מהנקודה שלה ולא תסכים לקבל משהו אחר. אלא אם כן היא רגועה באותו יום.. שזה נדיר. וגם אז מה להגיד? אמא אני מבקשת שתפסיקי לתת לי כסף?????
מדוע לדעתך היא מביאה לכם את הכסף?מוש השור.
האם
מרחמים... אני לא עניה אבל בעלי עוד סטודנטMamina
ולא אפשרי עוד שנסתדר. אחרי שיסיים יהיה יותר קל.
תראי, במערכת יחסים בין אנשים בוגרים אין מקום לצעקות ונזיפותשאלהשאלהאחרונה
ויחס ככ נוראי כפי שאת מתארת. אני מבינה שכך גדלת וזה עצוב וקשה, אבל וודאי שכיום כאשה מבוגרת אין סיבה בעולם שתסכימי לספוג את זה. מותר לך לחלוטין להציב גבולות.
מצד שני, במערכת יחסים בין אנשים בוגרים גם אין מקום לתלות כלכלית. מערכת יחסים של לספוג צעקות מצד אחד ולקחת כסף מהצד השני נשמעת לי מאד לא בריאה.
תעמדי על הרגליים משתי הבחינות ותראי ישועות.
דבר ראשון חיבוק( וירטואלי בלבד! )הלוי מא
דבר שני

יש שלב בהתבגרות שנקרא היפרדות מההורים.
שווה לך לנסות לבדוק בטיפול פסיכולוגי אם עברת אותו.

זה שלב שמשלב שני אלמנטים
1. להיות בעל עמדות עצמאיות בכל תחומי החיים.
2. להכיל ולקבל את ההורה כמות שהוא ולא להתרגש ממנו לרע.

נסי לבדוק מה יש לך להפסיד?
מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..אחרונה
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

איך הגעת למצב שחייבים לך 141 אלף ש"חנפשי תערוג

 לא מילאת 101 והורידו לך 47% מס במקור?

אני מכיר כאלה שעושים את זה בכוונה לקבל עם ריבית והצמדה. זה המקרה?

הסיבה הרבה יותר עצובהפשוט אני..
נפילת הביטקוין 😬
לא הבנתי למה זה...נקדימון
מדינת ישראל משתתפת איתי בהפסדים שלי מביטקויןפשוט אני..

ליתר דיוק:

 

בתחילת 2025 שילמתי מאות אלפי שקלים מיסים בגלל מימוש ביטקוין, כמה ימים לאחר המימוש קניתי דרך הבנק קרן מחקה ביטקוין, ובגלל שהקרן הזאת הפסידה - ביצעתי מכירה בשביל שאוכל לקבל בחזרה חלק מהמס ששילמתי בתחילת השנה. כמה ימים לאחר המכירה רכשתי מחדש כמובן, אבל זה כבר לא קשור להחזר שקיבלתי אלא לאדם המטורף שאני.

שם זה באמת סיפור עצובנפשי תערוג

אבל לזכרוני כתבתי בעבר על זה. שכל ההשקעה במטבעות דיגיטלים זה משהו מאוד ספקולטיבי.

לדעתי רוב מי שמשקיע במטבעות דיגיטליים לא עושה את זה בגלל שהוא מאמין בטכנולוגיה אלא כי הוא רואה שהערך עולה ואז זה השקעה "שווה"

לכן זה מאוד תנודתי.

כי שזה עולה, זה עולה חזק כי עוד אנשים מצטרפים לחגיגה

ושזה יורד, זה יורד חזק מאוד. כי אנשים בורחים מזה.


ואני בכלל חושב שזה הונאת פונזי הגדולה בעולם.

יכול להיות שעוד 20 שנים אני אוכל את כובע בצער.

נכון לכרגע עדיין לא השתכנעתי שזה שווה השקעה.



משה

יש פה משתמש בפורום שקנה דירה  בכסף שהוא הרוויח ממכירת ביטקויין. דעתי על המטבע הזה לא השתנתה מאז.

יש גם כאלה שקנו דירה בכסף שזכו בלוטונפשי תערוג
זה לא הופך את זה להשקעה חכמה
כן. נכון. אבל עד עכשיו זה פעל להם.משה
בוא נדבר אחוזיםפשוט אני..
כמה אנשים מילאו לוטו והרוויחו מכך, לעומת כמה אנשים השקיעו בביטקוין והרוויחו מכך?

לא יודע מה יוליד יום, אבל נכון להיום - הביטקוין מנצח בענק... 

אם תכניס את הנתונים תראה שזה לא רחוקנפשי תערוג

רווח הכוונה כסף מזומן ביד.


לא החזקת מטבעות מבלי לממש (כי אם כולם יממשו. זה יפול והאחרון יקבל הרבה פחות מאשר הראשון)


ואני לוקח בחשבון שבלוטו רק מעל זכיה מעל 30+ אלף יש מס.

בשאר השקעות (גם לא קריפטו) יש 25% מס מהשקל הראשון.


ואני לוקח בחשבון שכדי להיות להרוויח הרבה בקריפטו אתה צריך "לסכן" הרבה כסף.

לעומת בלוטו, שמספיק להכנס בסכום זעום כדי שיהיה סיכוי (נמוך מאוד אבל קיים)


לא שאני חושב שכדאי להשקיע בלוטו

אבל גם לא חושב שכדאי בקריפטו


כי כמו בלוטו.

כדי שהמשחק יהיה רווחי. מישהו צריך להפסיד

גם בקריפטו


בניגוד לחברה בורסאית שמייצרת הכנסות ולכן השווי שלה גדל

הקריפטו (וזה לא משנה איזה מטבע) לא מייצר שום הכנסות. לכן אין לו באמת שווי שוק אמיתי.

אלא תופח ויורד בהתאם לגחמות השוק

הביטקוין יעשה שוב אחוזים גבוהים?!נקדימון

קשה להאמין. מי שנכנס מוקדם לפני שנים וזכה לראות את הנסיקה לשמיים, זכה.

אבל האם יהיה שוב עליות של אלפי אחוזים? אפילו מאה אחוז נשמע כמו פנטזיה. אפילו 50 אחוז נשמע כמו דמיון. כיום.

ידוע למי ניתנה הנבואהפשוט אני..

ועדיין, 50 או 100 אחוזים, בכלל לא נחשב לדמיוני.

עניין הנבואה שניתנה לשוטים ידועאריק מהדרום

אז אם כך אל תשקיע בשום דבר, שים מזומן מתחת לבלטות וזהו.


אבל אתה כן יודע שאיזהו חכם הרואה את הנולד.

אתה יודע את ההיסטוריה של הטוליפ מאניה למיניה.

אתה מודע לסיכון שלא ישאר כלום מההשקעה הזו ותישאר זקן יסר כל.

אתה יודע מה המשמעות של פיזור.

אתה יודע מה המשמעות של תיק סולידי ומאוזן.

אתה בכל זאת מחליט להמר על הכסף שלך ועל הכסף של המשפחה שלך.

זה כסף שלך זה עניין שלך וזו אחריות שלך.


התלבטתי אם להגיב כיוון שלא נשאלתי ישירות לדעתי אבל עניין הנבואה שהזכרת בבא בתרא יב:  פשוט לא מתאים כאן כשם שאדם לא יצא ביום קיץ עם מעיל ומטריה כי הנבואה ניתנה לשוטים  

זה נראה כאילו ענית לטענות שמעולם לא טענתיפשוט אני..
אני שמח שלא טענתאריק מהדרום

אני מבקש שלא תשתמש בגמרא כדי להצדיק את חוסר האחריות שלך.

תודה

לא הצדקתי כאן כלוםפשוט אני..
והמשפט הזה כבר מזמן יצא מהגמרא והפך לביטוי נפוץ בעברית, אני לא זקוק לרשות של אף אחד בשביל להשתמש בו
לא רוצה לעשות עכשיו שיעור הסתברות אבל...נפשי תערוג

אבל לטובת הקוראים. נחשב בגדול.

 

הסיכוי לפרס נמוך ביותר בלוטו הוא כ3.3%

ולזכרוני הוא מגלם פי  500% מסכום ההימור. 400% רווח נקי. עד 30 אלף בערך.

אז בגדול. 400%×3.3%= 13% לרווח כלשהו

על זה יש גם פרסים גבוהים יותר. של אלפי ומאות אלפי אחוזי רווח.

עם כל הסיכויים לזכיות אחרות × גובה הפרס.

זה מגיע לסביב 20-30% לסיכוי לזכות ברווח כלשהו (תלוי אם זאת הגרלה של 5 מיליון או של 80 מיליון)

זה בגדול...


 

בקריפטו. יש לך בדיוק 50% לזכות. כי על כל שקל שאתה מרוויח, מישהו אחר מפסיד (זאת מערכת סגורה של היצע וביקוש)

וכל שקל שתרוויח. יקבל אוטומטית מס של 25%

אז בגדול. סיכוי רווח הם 37.5%


 

אז נכון.

יש יותר סיכוי בקריפטו לזכות

אבל לא בסדרי גודל שאתה חושב.

לא מנצח בענק. מנצח.


 

ההבדל בינו לבין חברות בורסאיות.

שבחברה בורסאית רגילה ערכה יכול לעלות גם בלי שמכניסים כסף למערכת. אלא על סמך ביצועי החברה (וככה גם יכול לרדת. מבלי שמשכו כסף. אלא על סמך ביצועים שליליים של החברה)


 

לקריפטו. בגדול.

אין באמת ערך ממשי.

אלא סתם מוסכמה בין הרבה אנשים שהוא שווה משהו. לכן הוא שווה (בניגוד לכסף פיאט של מדינה. שהמדינה עומדת מאחוריו)

אני חושב שהחישובים שלך שגוייםפשוט אני..

א. נניח, רק נניח, שהסיכוי להרוויח מביטקוין הוא 50%.

הוצאות מיסים לא יכולות בשום דרך להוריד את זה, כי המס חל רק על הרווח.

זה מוריד את סכום הרווח ותוחלת הרווח, אבל לא את הסיכוי להרוויח. הרי לא יכול להיות שסיימת עם רווח ברוטו, והמס יגרום לך לעבור מרווח להפסד.


 

ב. השקעה בביטקוין היא לא משחק סכום 0, זה לא נכון שאם אני מרוויח מישהו אחר מפסיד.

המוכר שמכר לי לא בהכרח הפסיד: יכול להיות שהוא קנה את הנכס נמוך בהרבה, עשה סיבוב רווח יפה, והחליט לפדות אותו. שנינו הרווחנו. 

עובדתית, נכון להיום, רוב מוחלט של משקיעי הביטקוין נמצאים ברווח. אתה יכול לטעון שזה רק על הנייר כי אם כולם יחליטו למכור מחר, אז האחרונים שימכרו יגלו ששווי השוק של ההשקעה שלהם ירד ב99%. אבל אותו הדבר נכון גם לגבי כל מניה של כל חברה בעולם: אם כולם יחליטו למכור בבת אחת, השווי יצנח אפילו אם החברה עצמה ממשיכה להיות רווחית. זה לא רק תיאורטי, זה קרה בכל פעם שהיה משבר גדול בשוק. אנשים משכו בלחץ את כל הכסף שלהם מהבורסה, וגם חברות טובות שממשיכות להרוויח חוו ירידות חדות בשווי המניות שלהן.
 

ג. שער של מניה רגילה לא נקבע לפי כמה כסף נכנס או לא נכנס למערכת, ולא נקבע לפי האם החברה רווחית או לא. מה שחשוב זה כמה אנשים מוכנים לשלם על אותה מניה ובכמה בעלי המניות מסכימים למכור אותן, זה הדבר היחיד שקובע את המחיר שלה.

 

האמת היא שזה שונה כי במניה אתה מרוויח גם דיבידנדים, אבל לצורך נוחות ופשטות אני מתעלם מזה, מה גם שהרבה חברות לא מחלקות דיבידבדים, והרבה אנשים לא מחפשים להשקיע דווקא בחברות שמחלקות.
 

כלומר לפי שיטתך, גם במניות הרווח שלי הוא הפסד של מישהו אחר, כי אם אני קונה ומרוויח אז מישהו אחר הפסיד מהעסקה הזאת, וזה לא נכון.

 

צודק. אמרתי סיכוי וחישבתי תוחלת רווחנפשי תערוג

אבל כוונתי היתה לתוחלת רווח


ב. לדעתי כן משחק סכום אפס. אשמח להבין למה לדעתך לא.


ג. מניות מחלקות דיבידנדים וגם חברה תחשב מוצלחת יותר אם הצליחה בשוק יותר. ערך החברה עולה  וכך המניה שלה עולה. גם בלי שיש עסקת מכירה/קניה

בנוסף, שיש לך ערך ממשי במניה.

לדוגמה אם תקנה את כל מניות אפל. כל רווחי אפל יהיו שלך.

לעומת זאת. אם תקנה את כל הביטקויין בעולם. לא תמשיך להרוויח כסף 

אבל תוחלת רווח היא מספר, לא אחוזפשוט אני..

אין דבר כזה תוחלת רווח של 37%.

 

וערך של מניה בבורסה לא עולה אם אין עסקת מכירה/קנייה, הערך נקבע רק לפי עסקאות שבוצעו בפועל. כמובן יש גם ערך שלא נקבע בבורסה, אבל פה אנחנו מדברים על נכסים סחירים.

 

בנוסף, אתה משווה מניה של חברה לנכס שמתיימר להיות מטבע, ולכן ההשוואה אפילו לא מתחילה.

 

הרי גם אם תחזיק אצלך במזוודה את כל השקלים שיש בעולם, אין לזה ערך פנימי ולא תקבל מזה תזרים מזומנים קבוע, בניגוד למצב שאתה מחזיק בכל מניות חברת אפל.

 

אז מה הכיף בלהחזיק את כל השקלים בעולם?

שיש אנשים שחושבים ששקל שווה ממתק ושני מיליון שקלים שווים דירת 4 חדרים בחדרה, ולכן אתה תוכל לקנות את הדברים האלה עם השקלים שלך. למה? פשוט כי יש אנשים שנותנים בזה אמון.

 

אין לכסף פיאט שום ערך פנימי, אלא רק אמון חברתי ואנשים שמוכנים לקבל ממך את הכזף בתמורה למשהו אחר שאתה רוצה.

אני חייב להגידפשוט אני..

לא חשבתי שזה יהפוך להיות דיון על ביטקוין, אני באמת לא חסיד גדול של העניין הזה, ולא תשמע אותי משכנע אנשים שזה העתיד של האנושות. אני לא גורו של כלכלה מבוזרת ואני לא מבין מספיק במדעי המחשב בשביל להבין איך הטכנולוגיה בכלל עובדת.


 

רק רציתי להעלות את המודעות לבקשות החזר מס...


 

אני אישית משקיע נטו מתוך רצון לגרוף רווחים, במובן הכי לא עמוק של המילה. כן, אני קונה במחיר מסוים מתוך תקווה שבעוד כמה שנים אוכל למכור במחיר גבוה יותר. הנה אמרתי את זה.


 

אני מבין היטב שביטקוין הוא לא מניה עם ערך פנימי, אבל אני לא מחפש ערך פנימי. אני מחפש נכס שבעתיד יהיה שווה יותר מאשר היום, זה הכל.

אף אחד לא מבטיח לי שזה יצליח לי, אבל אני מקווה ומאמין שכן. 

ככה כל המשקיעיםנפשי תערוג

לכן "לדעתי" זה משחק מסוכן מדי.

כי זה יכול לקרוס בזמן קצר עם סיכוי גדול לאיבוד כולל של הכסף.


ואני נותן את דעת הנגד

כי אנשים (וגם אני) מעריכים את דעתך

ויש סיכוי כלשהו שמישהו ילך לקנות ביטקוין כי אתה קנית. כי סומכים עליך

לכן אני מציב את הדעת הנגד


לא שיש לי משהו ספציפית נגד ביטקוין

(חוץ מזה שאני חושב שזה במקרה הטוב בועה עצומה ובמקרה הפחות טוב, הונאת פונזי)


מכיר אנשים שהרוויחו היטב מזה

ומכיר גם כאלה הפוכים.


מהחישובים שלי זה סיכון גדול מדי

אבל כגודל הסיכון גודל הרווח.

לכן יכול להבין למה אתה משקיע שם מתוך כוונה לרצון לרווח מהיר וגדול.


אתה אדם עם ראש על הכתפיים ואני בטוח שאתה משקיע באחריות


כאמור. הדיון הוא לא מולך.

אלא מול כל הקוראים הסמויים

לא אמרתי רווח מהירפשוט אני..אחרונה
מבחינתי זה לעשרות שנים קדימה, לחתונות של הילדים והלאה. לכן אני לא מתרגש מירידות חדות, ולא טס לדרום אמריקה לחגוג עליות חדות.

ולא כל המשקיעים כמוני, יש כאלה שהם באמת חסידים גדולים של מהות הביטקוין.


אם היה חשוב לך להבהיר שזה מסוכן, אני מצטרף אליך בפה מלא. אין לי ויכוח בנושא הזה.


איך עושים את זה? יודע להסביר?קפיץ

אני מנסה כבר בערך שנתיים ולא עבד

כותבים בגוגל ''החזר מס'' או ''טופס 1301''פשוט אני..
התהליך פשוט מאוד
אשמח גם לעזור - בדיוק השבוע מגישים את 1301 ל 2025זמירות
את ה 1301 ממלאים בסעיפים השונים על בסיס טפסים ואישורים מכל סוגי ההכנסות - משכורת, הכנסות כעצמאי (ואם עצמאי, צריך להכין גם דוח נספח דוח רווח והפסד), תרומות, פרמיות לביטוחי חיים ועל בסיס האישור למס של חברת הביטוח, אישורים למס של השקעות כעצמאיים בקופות גמל, טפסי 867 מבנקים וגופי השקעות - אישור ניכוי מס במקור. 
מי ש'רק' שכיר יכול גם להגיש ולנסות לקבל?לאחדשה
כן - גם 'רק' שכיר יכול לעשות לעצמו ביטוח חיים פרטיזמירות

באופן פרטי, שלא דרך המעסיק - ואז מגיע זיכוי מס של 25% מסכום הפרמיה ששולם, ו 'רק' שכיר יכול להיות זכאי להחזרי מס בזכות תרומות לעמותות מוכרות למס לפי סעיף 46 (החזר של 35% מגובה התרומות, בתנאי שסך התרומות

השנתיות מעל לרף המינימום), להיות שכיר ביותר ממקום עבודה אחד בלי שהתבצע תאום מס בין המעסיקים, וכמו כן 'רק' שכיר יכול להשקיע בשוק ההון ויכולים להיווצר תנאים לזיכוי מס, מהמס במקור ששולם על מכירות ברווחים (דוגמאות - המקרה שהביא פותח השרשור, או שאם משקיעים דרך יותר מגוף השקעות אחד, ומצד אחד נוצרו רווחים ושולם מס רווחי הון, והגוף השקעות אחר היו הפסדים - ואז אפשר לקזז בין הרווחים וההפסדים שהיו לאותו אדם).  


אבל אם אם אין ל 'רק' שכיר שום דבר מאלו שציינתי, אז כנראה שאין מה להתעסק עם דוח שנתי וניסיונות להחזרי מס.  

את בכלל מגיעה לסף המס?משה

אישה עם כמות יפה של ילדים צריכה להרוויח יפה בשביל שתעבור את סף המס ובשביל שכל הפרוצדורה תהיה לה משתלמת. ואם היא מתכננת ללדת בקרוב לפעמים עדיף לא להגיש הוצאות מוכרות.

היא נשואה, כלומר גם בעלה בסיפור הזה...פשוט אני..
לא בדיוקמשה

חישוב מס הכנסה הוא בגדול נפרד מבחינה חוקית (לא לגמרי, זה לא מדוייק), גם אם הדו"ח הוא דו"ח לזוג.

התכוונתי שהיא לא שואלת רק על עצמהפשוט אני..
גם לבעלה יש נקודות זיכויעדיין טרייה

ההבדל בין הבעל לאישה בנקודות זיכוי הוא מינורי. למה ההנחה שאישה לא משלמת והגבר כן? 

זאת לא הייתה ההנחה שלי אלא של משה...פשוט אני..
תלוי ברמת השכרמשה

זה נכון שהיום במידה רבה הושוו נקודות הזיכוי לגבר ולאישה. בממוצע נשים נשואות עם ילדים לא מגיעות לסף המס.

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

עשור אחרי: חזרתי עם כמה תובנותלגעת באופק

לפני כמעט עשור נחתתי כאן, על חופי הפורום הזה (בשם אחר, כמובן). הגעתי חבול ומותש אחרי שנים של זוגיות מורכבת. שפכתי כאן את הלב ואת החששות הגדולים מפירוק החבילה, וזכיתי להרבה תגובות - חלקן תמכו, חלקן האשימו, אבל כולן נתנו לי חומר למחשבה.
היום, תודה לה', אני נמצא במקום שונה לחלוטין. מקום בריא יותר, בטוח יותר, כזה שגם יודע לחייך.


אמנם המון זמן לא כתבתי כאן, אבל מפעם לפעם אני מציץ ורואה שהשאלות, הלבטים והקשיים בפורום חוזרים על עצמם לאורך השנים. זה גרם לי לרצות לעצור לרגע ולשתף אתכם בכמה תובנות שנולדו מתוך המסע האישי שלי ומפיקחון של זמן. אולי הן יתנו נקודת מבט חדשה למי שהנפש שלו סוערת עכשיו ומחפשת מנוחה:


1. יש אהבה בבית? תילחמו עליה בשיניים אם יש ביניכם את הבסיס הזה, את האהבה והרצון ההדדי - אל תוותרו בקלות. זוגיות היא דבר מאתגר, ויש בה תקופות מעצבנות ושוחקות, אבל אם הלב במקום הנכון - תילחמו. זה שווה את זה, ובפער עצום מהאלטרנטיבות. לא צריך לספר לכם על כאלו שלא שפר עליהם גורלם ומוצאים את עצמם מזדקנים לבד. בקיצור, אם זכיתם ויש לכם עוגן של אהבה אמיתית ביד, שווה לעשות הכל כדי לשמור עליו ולהצמיח אותו מחדש.


2. טיפול זוגי צריך תשתית, הוא לא קוסמות (יש מילה כזאת? או שכותבים "קסם"?) טיפול זוגי הוא כלי מדהים, אבל הוא דורש ששני הצדדים יגיעו עם רצון פנימי ואהבה בסיסית שעוד קיימת (ורק אתם, עמוק בפנים, יודעים את האמת). חבל לבזבז שנים יקרות ואנרגיות על טיפולים ארוכים רק כדי "לסמן וי" או כדי להרגיע את המצפון. כשאין תשתית רגשית מינימלית, הטיפול לפעמים הופך להנשמה מלאכותית שרק מאריכה את הסבל. אם בוחרים ללכת לטיפול - תגיעו כדי לעבוד באמת, ולא כדי לעבוד על עצמכם.


3. אל תחיו את החיים שאחרים מציירים לכם כשאתם מקבלים החלטות לגבי עתיד הבית שלכם, תוודאו שאתם עושים את זה מהסיבות הפנימיות שלכם, ולא בגלל "מה יגידו" - ההורים, השכנים, החברה או הקהילה. לרצות את הסביבה זה אולי נוח לרגע, אבל בסוף היום, מי שהולך לישון במיטה הזו ומתעורר למציאות הזו מדי בוקר זה אתם. הבחירות שלכם - בין אם להשקיע בתוך הבית ולבנות מחדש, ובין אם לחשב מסלול מחדש - צריכות להגיע מתוך הבנה עמוקה של מה שנכון לכם, ולא מתוך תכתיבים ופחדים מהסביבה.


4. מבחן הילדים: מה הם לומדים מהזוגיות שלכם? המשפט "נשארים ביחד בגלל הילדים" הוא משפט שקל להיאחז בו, אבל כדאי לזכור שהילדים שלנו לומדים מאיתנו איך זוגיות אמורה להיראות. אם אתם מתלבטים לגבי העתיד, תשאלו את עצמכם שאלה אחת פשוטה: אם הילדים שלכם היו גדלים ומגיעים בדיוק למצב הזוגי שבו אתם נמצאים היום - מה הייתם מייעצים להם לעשות? האם הייתם אומרים להם שיש כאן בסיס משפחתי יציב ששווה להילחם עליו, לעשות שינוי ולהשתפר למענו? או שהייתם מאחלים להם מציאות אחרת? התשובה לשאלה הזו תעזור לכם להבין איפה המצפן שלכם עומד.


5. גם השיקול הכלכלי או המשפחתי הוא לגיטימי - רק תהיו כנים לפעמים אנשים בוחרים להישאר יחד מתוך שיקולים פרקטיים לחלוטין - בין אם זה החשש מקריסה כלכלית, ובין אם זו הבחירה המודעת לשמור על המסגרת המשפחתית הקיימת למרות הכל. זו בחירה אנושית, מציאותית והגיונית לחלוטין, ואין מה להתבייש בה. אבל אם זו הסיבה שלכם - תהיו כנים עם עצמכם. כשמפסיקים לקרוא לזה "גזירת גורל רומנטית" ומבינים שזו בחירה מודעת שלכם לגורלכם, קל יותר לחיות איתה בשלום ובפחות מרירות.
 

אני כותב את הדברים לא כדי להטיף, ולא כדי לדחוף אף אחד לשום כיוון. חזרתי רק כדי להזכיר למי שמתמודדים עכשיו עם אתגרי החיים ומורכבויות בזוגיות, שהחיים קצרים מדי בשביל להעביר אותם על "אוטומט" של הישרדות רגשית. לבחור בעצמכם זה אומר לקחת אחריות על האושר שלכם – בין אם זה אומר לעשות מהפך פנימי ולהשקיע בקשר ב-100% אנרגיה, ובין אם זה אומר לבחור בדרך אחרת. בסוף, כשאתם שלמים ומדויקים עם עצמכם, זה לטובת כולם.


מאחל לכולכם שלווה, בהירות ובחירות נכונות.

אלימות לכל סוגיהסודית
וכן גם בגידות

אולי יעניין אותך