אבל גם לדעתי אני אחווה רגשות עוצמתיים יותר

ועבודת המידות גם תהייה נוכחת יותר..

וזה קצת תלוי בניסוח של השאלה - הרי אני לא מחפש אהבה. אני מחפש להקים משפחה *עם מישהי*, ואני מחפש זוגיות *עם מישהי*. אני רק לא יודע עם מי. ואני פוגש מועמדות שונות לתפקיד הזה (סליחה על סגנון ה"ראיון עבודה" הזה). וכל אח תמהן יכולה לבנות זוגיות שונה איתי. אלה מהן שהצלחתי להגיע לרמה מסוימת שאפשר לקרוא לה רגש של זוגיות, היו השפעות מדהימות - מ"לחזור למי שהייתי" דרך "להפוך למי שתמיד רציתי להיות" ועד "לגלות בעצמי יופי שלא ידעתי עליו ויכולות שלא ידעתי עליהן".

ולפי התשובה שלך זה כנראה מה שהתכוונת בשאלה, ואז זה ממש תלוי את מי אמצא. אני כן מזהה עם איזה סוג של בנות שפגשתי ההשפעות היו כאלה וכאלה, ומשתדל לחפש מי שמתאימה למה שאני באמת רוצה - אבל המציאות תמיד יכולה להפתיע.

אבל יש גם משהו שלא תלוי במי שאמצא:

הדבר האחד שאפשר לשים את האצבע, חוץ מהדברים האלה שהם פשוט חלק מהזוגיות בעצמה - כי שניים ביחד זה יותר משניים בנפרד - זה יציבות. אני יודע עם מי אני מקים משפחה, אני יודע עם מי אני בונה זוגיות. אני מכוון את כל היכולות שלי כדי לאהוב את מי שמצאתי, ולא מנסה לחשוב מה טוב לי ומה רע לי, כי אני עובר למצב של יש. כמו ההבדל בין היחס שלי ליד שלי לבין היחס לעט. עט אני מאבד, אני מחליף, פעם אני מעדיף כזה ופעם כזה. אבל היד שלי היא היד שלי, אני יכול רק לעזור לה ולדאוג לכל מה שהיא צריכה, כי זאת היד *שלי*.

מנקודת המבט שלי אהבה היא רגש מאד מסוים, לא בטוח שאפילו נכון לומר שמוצאים אהבה.

מה שאתה קורא לו כאן זוגיות אני קורא לו נישואין בין אנשים סבירים.

לדעתי מה שאתה מדבר עליו (וקורא לו אהבה) הוא מה שאני קורא זוגיות - כלומר זה שאתה מוצא משהו מאד מיוחד במישהי, שאתה במערכת יחסים מאד מורכבת איתה והיא משמעותית בשבילך, ואתה שמח שזאת היא, והיא טובה לך ואתה טוב לה.

אהבה היא רגש ממני כלפי מי שאני במערכת יחסים חיובית איתה (או איתו. למשל פיצה - יש לי מערכת יחסים מצוינת איתה), למשל מערכת זוגיות. הרגשות שלי הם הרגשות שלי - למה שזה ישפיע עלי? הרי אני זה שמייצר את הרגש הזה.

מה שמשפיע עלי הוא שמצאתי זוגיות - כלומר מצב שבו אני במערכת יחסים מאד חיובית מהסוג שיש בין בני זוג, או מזה שמצאתי אדם שמשפיע עלי לטובה בלי קשר למערכת היחסים בינינו, או מזה שמצאתי בת זוג שזה משנה את המשימה הנוכחית שלי מחיפוש לתחזוקה

כל החיפושים המחשבות התהיות והספקות גורמים לי ללחץ תמידי ותחושה מתמדת שאני לא עושה מספיק

אני בן אדם שעושה מה שצריך ולא דוחה,

ופה זה תמיד עומד באוויר.

לא רק לגבי המציאה גם לגבי ההרגשה

צריך להשתנות בשביל להרגיש 

משפט מצריך מחשבה

זה רק אם תהיי דרשנית...

@והוא ישמיענו (שם, שם)

שזה היה חידוש שלך..

את חיברת בין השניים

נשמע לי גישה ממש לא בריאה. פחד להיקשר בגלל שאולי נצטרך להיפרד.

לכל דבר טוב יש סוף. אז לא נעשה דברים טובים?

נעשה את מה שטוב, וכשזה ייגמר נכאב, ונבכה, ונקום ונמשיך ללכת.

ואם אנחנו מפחדים לפגוע אז נלמד לעשות את זה הכי פחות כואב, אבל לא להיקשר למישהו כדי שלא נצטרך להיפרד ממנו ולהכאיב לו - הכאב של הבדידות המשמימה וזה שמישהי לא רצתה להיקשר אלי כואב פי כמה מאשר התחושה שהיא נפרדה ממני כי לא היתה ברירה

אז גם אם לפני החתונה - בשלב של ההתאהבות אין פגיעה, זה בא להתחייב שלא יהיה אחרי?

נו באמת..

הרי אין היום זוג נשוי שלא חווה פגיעות ודברים

יש כאב של בדידות

יש כאב של פרידה

ויש כאב מהבעל / מהאישה

ולכולם יש רמות

מסכימה איתך שמפחדים מהכאב שיגיע

לא מסכימה שבגלל הפחד אנחנו נמנע לעשות צעדים

אוקי אז יכאב ונתמודד עם זה 

הרי גם עכשיו כואב!

בדידות זה בין התחושות הנוראיות שיש

אני לא אומרת "אל תפחד"

הפחד הוא לא פחד סתמי

הוא עוזר לנו להיות מחושבים עם הרגש

רק צריך לבדוק שהוא לא משתק

@נאור97

אתה לא עושה שום דבר לא הגיוני? לא אוכל פיצה? לא אוהב שוקולד? נטול תאוות?

השכל שלך שולט עליך? זה רע מאד. תשתלט עליו.

יכול להיות שיש כאן משהו אחר שמפריע לך, תבדוק מה הוא

לגבי זה שלדעתי אתה נכנע ל"שכליות" או באופן כללי להתנהלות שלא משרתת אותך

וזה נכון שבחתונה מקריבים הרבה יותר מאשר בלאכול פיצה, ומרוויחים הרבה יותר מאשר מלאכול פיצה (אחרי שניהם בדר"כ משמינים)

אבל אם כך הסיפור הוא ממש לא שכלי אלא שעל פחדים קטנים (להשמין) אתה מתגבר בשם תאוותיך ועל פחדים גדולים (להתחתן ולהשמין) אתה לא מתגבר...

ואם מדובר לא בפחדים אלא בחששות - כמו "האם אוכל להרגיש מספיק אהבה כלפי אשתי" - אז כאדם שכלי הייתי מצפה ממך לעשות "תצפיות", לבדוק עם אנשי מקצוע ובעלי נסיון כמה אהבה צריך, כמה אהבה אתה יכול להרגיש, ואם צריך - כמה אתה יכול לשנות את המצב

אחרי חורבן המקדש אנשים איבדו את הרצון לחיות. זה מה שאתה רוצה? לקפוץ מגובה מאה אמה לתוך האש הבוערת? שום יד מהשמים לא תצא כדי לקחת את המפתחות

תקום, תתעודד, תהיה ריאלי, ותבדוק מה אתה יכול למצוא. אם במשך שנים אתה מחפש משהו ולא מצאת, אולי חבל שתמשיך לחפש. זה לא חייב להיות זה. יש הרבה דברים אחרים.

הדבר הכי מרכזי בחייך הוא הכי מרכזי בחייך בתנאי שאתה חי ויש לך אותו. אם אתה לא חי הוא לא מרכזי בחייך, ואם אין לך אותו אז הוא גם לא מרכזי בחייך

ואם התחושה חשובה לך - תבדוק איך אתה גורם לעצמך להגיע לתחושה הזאת עם מישהי אחרת. יש דרכים לשלוט ברגש. זה בדיוק מח שליט על הלב, לא לתת לשכל להיות משועבד לצרכים רגשיים, אלא להבין שהם קיימים ולראות איך הם עוזרים לך

אז אתה יודע מה לחפש

אני מבין מה אתה אומר, אבל אתה לא יכול לתלות את החיים שלך במשהו שאין לך ואתה לא יכול לראות את עצמך משיג. אם כמו שאתה אומר אתה בכיוון, יופי.

"שליט על" זה לא "מפעיל את". זה אומר שהוא בודק מה הולך, ואם מה שהולך זה לא מה שאמור לקרות, הוא עוצר את זה בזמן ומתעל את זה למקום נכון יותר

הנפש האנושית ניתנת לשינוי

ובשביל הכינוי לא היית צריך לשאול אותי. יש לפורום הזה שכן, קוראים לו google, והוא יודע

כדי שלא תטרח - זה ביטוי בלטינית שמשתמשים בו בהקשר של "להביע דעה בתחום שאתה לא מבין בו" (זה לא הפירוש המילולי. אם לא בא לך לקרוא את פליניוס, תגיד לי וארחיב)

צייר (apelles) צייר איש. בא סנדלר ואמר "הסוליות של האיש הזה הן בלתי אפשריות". הצייר שמע את ההערה ותיקן את הסוליות בציור. ואז לסנדלר היתה עוד הערה. אז הצייר אמר לו "סנדלר - לא מעל הסוליה". פליניוס ואחרים מביאים גרסות שונות של המשפט כשהוא כבר הפך לפתגם לטיני מקובל. 

Ultracrepidarianism - Wikipedia

Sutor, ne ultra crepidam - Wikipedia

יש רמה מוגבלת של אהבה שאתה יכול להגיע אליה לפני הנישואין

"לאהוב באמת" - איזו הגדרה אתה נותן לזה? עד איפה זה יהיה מספיק בשביל לומר " זהו אותה אני רוצה"?

עומק זה דברים שמעמיק עם הזמן

כלל שמכירים יותר וחווים יחד דברים כך הקשר נהיה יותר עמוק 

מי שעובד עם רגש אולי יותר קל לו להיקשר אבל גם יותר קשה לו להיפרד

הוא ייפרד מאחת שגם הקשר לא היה כל כך עמוק אבל מבחינתו זה שברון לב

וגם יהיה לו יותר קשה לעשות שיקולים שכליים.

צריך למצוא את המיוחד 

נראה לי שבגדול אתה מצפה להגיע ליותר מידי לפני הנישואין

לגיטימי לרצות כל דבר 

השאלה כמה מציאותי ופרקטי

אני גם מאוד שכלית ולכן התחברתי למה שאתה אומר

זו התמודדות גם שלי

לא ברור לי עדיין איך אצלח אותה

אבל למדתי שלהניח על עצמי כותרות מצריך אותי אח"כ להשיל אותן, וזה קשה. קשה מאוד אפילו.

יכול להיות שאתה כזה

אבל יכול להיות שאתה כזה פחות ממה שאתה חושב

ללכת עם זה לדייט או להתנהל ככה בעולם השידוכים - אממ לא רואה איך זה תורם

להיפך

תהיה פתוח 

תן לעצמך לחוות את הרגש כמו ש@חדשכאן אמר. זה בדיוק זה.

השלט הזה של  "אני צריך היכרות ואהבה עמוקה לפני" מייאש. לפחות אותי.

מקסימוםםםםםם מה יקרה? מה הנורא מכל?

האנשים הכי חכמים שאני מכירה אומרים על עצמם שהם כל הזמן מגלים כמה הם לא מכירים את עצמם וכמה הם מופתעים פתאום מיכולות וכושר הסתגלות שהיו קיימים אצלם.

מה שתיארתי זה לא שלבים זו דרך חיים.

מי אמר שאתה צריך לחוות דברים כמו שחווית פעם?

יש 7000 דרכים לאהוב 

אז פעם הלך לך בדרך X (שבעצם לא הלך, אז אולי זו לא הדרך... סתם נקודה למחשבה)

ופעם אחרת ילך בדרך Z

אם הייתה לנו דרך לקבל מסרים מה' מה לעשות הייתה נחסכת לנו הרבה עוגמת נפש

מה שבטוח זה שהשם רוצה שנעשה משהו

שמיצית את ההתפתחות האישית שלך ועכשיו אתה רק צריך מישהי שתעזור לך.... זה לא נכון בעליל!!!

אין סוף להתפתחות האישית שאתה יכול להשיג וזה לא תלוי באף אחד אחר

וזה בדיוק  דוגמא לכותרת

וגם -  הרגש שלי לא פתוח זה כותרת

זה להאמין באמונה שלימה שזה מי שאני ואין מה לעשות את זה 

רק תחשוב לרגע מה יכול לקרות אם תקח את האמונה החזקה הזאת שיש לך ותהפוך אותה לכיוון השני - לכיוון חיובי יותר

אתה צודק לגמרי שלכל אחד יש דרך משלו

אני רק אומרת אל תחליט על הדרך שלך

אל תחליט על דרך מסוימת שבה הכול צריך להתנהל ותנסה להתאים את הכול לפי זה

תן לזה לקרות

תן לזה להתגלגל איך שיתגלגל

מי יודע אולי תופתע

אח"כ בדיעבד אפשר להגיד על הדרך המיוחדת שעברת אבל לא מלכתחילה

אתה יכול לפתח רגשות אבהיים יותר מהרבה אבות. אפילו רגשות אמהיים. זה שאלה של השקעה ומאמץ ואם תשרוד את זה מבחינה נפשית לפני שהמוח שלך ישתגע

אתה לא חסר רגשות עכשיו

הוא ירד

והוא יתעצם כשתהיה לך זוגיות 

ללא ספק

אתה לא נשמע מיואש אתה נשמע החלטי

ועל זה רציתי לערער

צדדים חלשים מתחזקים כשמפעילים אותם

בדיוק כמו שריר

אני בעד ניסוי

לך על זה

אני בא פתוח לגמרי. אם התחברתי - מצוין. אם לא - אני בודק מה לא התאים. ברור שאני מסנן דברים שלא מתאימים לי, אבל ממש לא מחפש תכונות *מסוימות*. לכל היותר אם יש עשר תכונות שהוכיחו את עצמן כמועילות לקשר, אז הן מוסיפות נקודות להצעה, עומק בתחומים שאני יכול להתחבר מוסיף נקודות, אם ראיתי תמונה - זה יכול להוסיף נקודות, ומעבר לרף מסוים אז זה טוב.

אחרי פגישה זה מבוסס תחושות מהפן הרגשי ובדיקה של המציאות מהפו השכלי (קיום מצוות, תיק פלילי, מחלות, תכונות רעות שיפגעו בי)

עם הזמן למדתי יותר מה טוב לי ומה פחות, אבל באתי בראש פתוח וברשימה של ניסויים - כמו שהיא כותבת - אני כל הזמן, ממש כל הזמן, מגלה דברים חדשים על עצמי

יש לי את הדברים החשובים לי

צריך לבדוק אם מה שקיים בו זה מספיק לי

כי מין הסתם יהיו חכמים ממנו עמוקים ממנו ויפים ממנו אז אין לזה סוף

אתה שואל איך אני ירגיש?

לא יודעת

זה משהו שעדיין לא הרגשתי למען האמת

זה שאתה אוהב מישהי לא אומר שהיא "הזיווג שלך". יכול להיות אדם שנגזר עליו זיווג שהוא והיא ישנאו זה את זה מעמקי נשמתם. אין שום קשר בין התחושות החיוביות שלך לשאלה אם משמים נגזר עליך להתחתן איתה. לכל היותר אם זה יהיה לך כיף. לא מבין מה הענין להתעסק בחשבונות שמים. אם זה כל כך חשוב לקב"ה שאשתי תהיה מישהי מסוימת הוא ימצא את הדרך (יש מקרים למשל שיש לאנשים כל מיני שריטות בראש ואז הם לא מתחתנים עם מי שההגיון היה אומר שיתחתנו, ואז מתעכבים עד שמתחתנים עם מישהי שנגזרה להם...)

לך להתחתן עם מישהי משורש נשמתך 

כנראה שאתה מודע למשמעות של זה

בפרקטיקה אין לך הרבה מה לעשות עם זה חוץ מלהתפלל על זה

יכול להיות שתצא עם מישהי שלבך ייצא אליה אבל היא לא תהיה משורש נשמתך ולהיפך

תרפה

לענד בימינו זו דרישה מוגזמת

אני מכיר הרבה אנשים מיוחדים מאד, עם עשרות שנים של עבודה עצמית, והם לא סומכים על עצמם ברמה שאתה מציג כאן. אתה מגזים ביכולות שלך. אני מקווה שתמצא מישהי שתאזן אותך עם קצת ענווה

אנחנו לא נביאים

אתה לא באמת יכול לדעת

אבל אתה יכול להרגיש ולסמוך על השם ולענד זה מספיק

מה עוד אפשר לעשות?

הורוסקופיה?

גם היו הרבה שהרגישו תחושת שלמות לפני ואח"כ חתכו

אז כן, קרה לי, ויותר מפעם אחת, והקשרים הטובים שנגמרו בכאב נורא השאירו אצלי רושם יותר טוב מאשר הקשרים המתישים של נסיונות התקרבות "לא יותר מדי" שנגמרו מתוך ייאוש

סט התחושות שאתה יוצא מקשרים מהסוג הראשון הוא: אני מסוגל לאהוב ולתת אהבה, אני יודע לקבל אהבה ויכול להיות נאהב וראוי לזה, היה לי רגע בחיים של אהבה מדהימה, ואני מסוגל גם להרגיש את הכאב כשזה נגמר. המסר לקשר הבא: לך על זה, יהיה מדהים, ונקווה שהפעם יצליח

סט התחושות שאתה יוצא מקשרים מהסוג השני: לא יודע מה לא היה בסדר, אין לי מושג מה הבעיה, אין לי כח לזה, נמאס לי, למה אף אחת (או לפחות זאת) לא חושבת שאני ראוי לאהבה, מה לא בסדר איתי, האם אני לא מספיק כדי שבחורה תרצה ותאהב אותי. המסר לקשר הבא: עזוב אותך, ייקח חצי שנה עד שהיא בכלל תגלה שהיא לא אוהבת את צבע החולצה שלך. יהיה משמים, לא תצליח להרגיש כלום ורק להיפגש עם מישהי ולקוות שהיא שמחה לראות אותך כי היא בחיים לא תגיד את זה שחס וחלילה לא יווצר קשר

אולי מח שליט על הלב זאת אחת *הבעיות* שלי

צריך להיות שלמים עם כך שיהיו פגיעות ויהיו תקופות פחות טובות בזוגיות וזה קורה לכולם וזה נורמלי

את לא יכולה לדרוש מעצמך שאף פעם לא תטעי - זה לא אנושי

גם בעבודה טועים - אז מה לא נצא לעבוד?

יהיו פעמים שתתנהגי לא כמו שצריך ותצטרכי לתקן וללמוד להבא (מדיעבד לא מלכתחילה, כן?)

כמו שאת לא מצפה למושלם ככה אף אחד לא מצפה ממך

@חופשיה לנפשי

מרגיש לי שאין לך מוטיבציה ואמון שאת יכולה להצליח, את מגיעה לקשרים (אם בכלל את מנסה - ?) מתוך פחד ורתיעה. את אומרת שאת לא רוצה ולא מאמינה בזוגיות

희망

לא יודע מה ההבדל בין "מאמינה בזוגיות" לבין "לא מתאים לך"

אם אני מבין אותך נכון - תתקני אותי - את אומרת שצורת החיים שלך היא לא של למצוא את מי שאת בתוך זוגיות. חופשיה לנפשך.

לדעתי זה לא סותר את היכולת למצוא זוגיות. זוגיות נותנת לך המון דברים, אולי ביניהם דברים שאת לא רוצה או לא צריכה - ואז את יכולה לחפש זוגיות שתתאים לזה. יש אנשם שמנהלים זוגיות בריאה ברמת החברות כי הם באמת אוהבים רק בלי איזה רגש מטורף. וזה מדהים בעיני. במובנים מסוימים יפה יותר מזוגיות של התאהבות.

באמת מקווה שיהיה לך טוב. מה שכתבת על הקושי שלך ליצור קשרים באמת גרם לי לעצב וכאב עמוק. מקווה שתמצאי דרך להגיע לזוגיות מדהימה בדרך שלך - או בדרך שתבני לעצמך, כי אולי תלמדי דברים חדשים שיעזרו לך לבנות אישיות שקל לה יותר וטוב לה יותר

הפחד מאחריות יכול להפריע להרגיש אהבה, כי אם מרגישים אהבה עלולים להתחייב לאחריות ואז למצוא את עצמנו לא מוכנים

או כמעט הכל.

"יין קשה, פחד מפיגו"

פחד הוא מניע מאד חזק. ואם התאהבות מנצחת אותו, זה מאד מסוכן - כי היא לא מבוקרת בכלל. הפחד הוא חשוב בדיוק כדי לבקר את ההתאהבות. אם הפחד חזק מדי, צריך לטפל בו ולא לרסק אותו

אפשר גם להעלות את זה בשיח

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"