אבל גם לדעתי אני אחווה רגשות עוצמתיים יותר

ועבודת המידות גם תהייה נוכחת יותר..

וזה קצת תלוי בניסוח של השאלה - הרי אני לא מחפש אהבה. אני מחפש להקים משפחה *עם מישהי*, ואני מחפש זוגיות *עם מישהי*. אני רק לא יודע עם מי. ואני פוגש מועמדות שונות לתפקיד הזה (סליחה על סגנון ה"ראיון עבודה" הזה). וכל אח תמהן יכולה לבנות זוגיות שונה איתי. אלה מהן שהצלחתי להגיע לרמה מסוימת שאפשר לקרוא לה רגש של זוגיות, היו השפעות מדהימות - מ"לחזור למי שהייתי" דרך "להפוך למי שתמיד רציתי להיות" ועד "לגלות בעצמי יופי שלא ידעתי עליו ויכולות שלא ידעתי עליהן".

ולפי התשובה שלך זה כנראה מה שהתכוונת בשאלה, ואז זה ממש תלוי את מי אמצא. אני כן מזהה עם איזה סוג של בנות שפגשתי ההשפעות היו כאלה וכאלה, ומשתדל לחפש מי שמתאימה למה שאני באמת רוצה - אבל המציאות תמיד יכולה להפתיע.

אבל יש גם משהו שלא תלוי במי שאמצא:

הדבר האחד שאפשר לשים את האצבע, חוץ מהדברים האלה שהם פשוט חלק מהזוגיות בעצמה - כי שניים ביחד זה יותר משניים בנפרד - זה יציבות. אני יודע עם מי אני מקים משפחה, אני יודע עם מי אני בונה זוגיות. אני מכוון את כל היכולות שלי כדי לאהוב את מי שמצאתי, ולא מנסה לחשוב מה טוב לי ומה רע לי, כי אני עובר למצב של יש. כמו ההבדל בין היחס שלי ליד שלי לבין היחס לעט. עט אני מאבד, אני מחליף, פעם אני מעדיף כזה ופעם כזה. אבל היד שלי היא היד שלי, אני יכול רק לעזור לה ולדאוג לכל מה שהיא צריכה, כי זאת היד *שלי*.

מנקודת המבט שלי אהבה היא רגש מאד מסוים, לא בטוח שאפילו נכון לומר שמוצאים אהבה.

מה שאתה קורא לו כאן זוגיות אני קורא לו נישואין בין אנשים סבירים.

לדעתי מה שאתה מדבר עליו (וקורא לו אהבה) הוא מה שאני קורא זוגיות - כלומר זה שאתה מוצא משהו מאד מיוחד במישהי, שאתה במערכת יחסים מאד מורכבת איתה והיא משמעותית בשבילך, ואתה שמח שזאת היא, והיא טובה לך ואתה טוב לה.

אהבה היא רגש ממני כלפי מי שאני במערכת יחסים חיובית איתה (או איתו. למשל פיצה - יש לי מערכת יחסים מצוינת איתה), למשל מערכת זוגיות. הרגשות שלי הם הרגשות שלי - למה שזה ישפיע עלי? הרי אני זה שמייצר את הרגש הזה.

מה שמשפיע עלי הוא שמצאתי זוגיות - כלומר מצב שבו אני במערכת יחסים מאד חיובית מהסוג שיש בין בני זוג, או מזה שמצאתי אדם שמשפיע עלי לטובה בלי קשר למערכת היחסים בינינו, או מזה שמצאתי בת זוג שזה משנה את המשימה הנוכחית שלי מחיפוש לתחזוקה

כל החיפושים המחשבות התהיות והספקות גורמים לי ללחץ תמידי ותחושה מתמדת שאני לא עושה מספיק

אני בן אדם שעושה מה שצריך ולא דוחה,

ופה זה תמיד עומד באוויר.

לא רק לגבי המציאה גם לגבי ההרגשה

צריך להשתנות בשביל להרגיש 

משפט מצריך מחשבה

זה רק אם תהיי דרשנית...

@והוא ישמיענו (שם, שם)

שזה היה חידוש שלך..

את חיברת בין השניים

נשמע לי גישה ממש לא בריאה. פחד להיקשר בגלל שאולי נצטרך להיפרד.

לכל דבר טוב יש סוף. אז לא נעשה דברים טובים?

נעשה את מה שטוב, וכשזה ייגמר נכאב, ונבכה, ונקום ונמשיך ללכת.

ואם אנחנו מפחדים לפגוע אז נלמד לעשות את זה הכי פחות כואב, אבל לא להיקשר למישהו כדי שלא נצטרך להיפרד ממנו ולהכאיב לו - הכאב של הבדידות המשמימה וזה שמישהי לא רצתה להיקשר אלי כואב פי כמה מאשר התחושה שהיא נפרדה ממני כי לא היתה ברירה

אז גם אם לפני החתונה - בשלב של ההתאהבות אין פגיעה, זה בא להתחייב שלא יהיה אחרי?

נו באמת..

הרי אין היום זוג נשוי שלא חווה פגיעות ודברים

יש כאב של בדידות

יש כאב של פרידה

ויש כאב מהבעל / מהאישה

ולכולם יש רמות

מסכימה איתך שמפחדים מהכאב שיגיע

לא מסכימה שבגלל הפחד אנחנו נמנע לעשות צעדים

אוקי אז יכאב ונתמודד עם זה 

הרי גם עכשיו כואב!

בדידות זה בין התחושות הנוראיות שיש

אני לא אומרת "אל תפחד"

הפחד הוא לא פחד סתמי

הוא עוזר לנו להיות מחושבים עם הרגש

רק צריך לבדוק שהוא לא משתק

@נאור97

אתה לא עושה שום דבר לא הגיוני? לא אוכל פיצה? לא אוהב שוקולד? נטול תאוות?

השכל שלך שולט עליך? זה רע מאד. תשתלט עליו.

יכול להיות שיש כאן משהו אחר שמפריע לך, תבדוק מה הוא

לגבי זה שלדעתי אתה נכנע ל"שכליות" או באופן כללי להתנהלות שלא משרתת אותך

וזה נכון שבחתונה מקריבים הרבה יותר מאשר בלאכול פיצה, ומרוויחים הרבה יותר מאשר מלאכול פיצה (אחרי שניהם בדר"כ משמינים)

אבל אם כך הסיפור הוא ממש לא שכלי אלא שעל פחדים קטנים (להשמין) אתה מתגבר בשם תאוותיך ועל פחדים גדולים (להתחתן ולהשמין) אתה לא מתגבר...

ואם מדובר לא בפחדים אלא בחששות - כמו "האם אוכל להרגיש מספיק אהבה כלפי אשתי" - אז כאדם שכלי הייתי מצפה ממך לעשות "תצפיות", לבדוק עם אנשי מקצוע ובעלי נסיון כמה אהבה צריך, כמה אהבה אתה יכול להרגיש, ואם צריך - כמה אתה יכול לשנות את המצב

אחרי חורבן המקדש אנשים איבדו את הרצון לחיות. זה מה שאתה רוצה? לקפוץ מגובה מאה אמה לתוך האש הבוערת? שום יד מהשמים לא תצא כדי לקחת את המפתחות

תקום, תתעודד, תהיה ריאלי, ותבדוק מה אתה יכול למצוא. אם במשך שנים אתה מחפש משהו ולא מצאת, אולי חבל שתמשיך לחפש. זה לא חייב להיות זה. יש הרבה דברים אחרים.

הדבר הכי מרכזי בחייך הוא הכי מרכזי בחייך בתנאי שאתה חי ויש לך אותו. אם אתה לא חי הוא לא מרכזי בחייך, ואם אין לך אותו אז הוא גם לא מרכזי בחייך

ואם התחושה חשובה לך - תבדוק איך אתה גורם לעצמך להגיע לתחושה הזאת עם מישהי אחרת. יש דרכים לשלוט ברגש. זה בדיוק מח שליט על הלב, לא לתת לשכל להיות משועבד לצרכים רגשיים, אלא להבין שהם קיימים ולראות איך הם עוזרים לך

אז אתה יודע מה לחפש

אני מבין מה אתה אומר, אבל אתה לא יכול לתלות את החיים שלך במשהו שאין לך ואתה לא יכול לראות את עצמך משיג. אם כמו שאתה אומר אתה בכיוון, יופי.

"שליט על" זה לא "מפעיל את". זה אומר שהוא בודק מה הולך, ואם מה שהולך זה לא מה שאמור לקרות, הוא עוצר את זה בזמן ומתעל את זה למקום נכון יותר

הנפש האנושית ניתנת לשינוי

ובשביל הכינוי לא היית צריך לשאול אותי. יש לפורום הזה שכן, קוראים לו google, והוא יודע

כדי שלא תטרח - זה ביטוי בלטינית שמשתמשים בו בהקשר של "להביע דעה בתחום שאתה לא מבין בו" (זה לא הפירוש המילולי. אם לא בא לך לקרוא את פליניוס, תגיד לי וארחיב)

צייר (apelles) צייר איש. בא סנדלר ואמר "הסוליות של האיש הזה הן בלתי אפשריות". הצייר שמע את ההערה ותיקן את הסוליות בציור. ואז לסנדלר היתה עוד הערה. אז הצייר אמר לו "סנדלר - לא מעל הסוליה". פליניוס ואחרים מביאים גרסות שונות של המשפט כשהוא כבר הפך לפתגם לטיני מקובל. 

Ultracrepidarianism - Wikipedia

Sutor, ne ultra crepidam - Wikipedia

יש רמה מוגבלת של אהבה שאתה יכול להגיע אליה לפני הנישואין

"לאהוב באמת" - איזו הגדרה אתה נותן לזה? עד איפה זה יהיה מספיק בשביל לומר " זהו אותה אני רוצה"?

עומק זה דברים שמעמיק עם הזמן

כלל שמכירים יותר וחווים יחד דברים כך הקשר נהיה יותר עמוק 

מי שעובד עם רגש אולי יותר קל לו להיקשר אבל גם יותר קשה לו להיפרד

הוא ייפרד מאחת שגם הקשר לא היה כל כך עמוק אבל מבחינתו זה שברון לב

וגם יהיה לו יותר קשה לעשות שיקולים שכליים.

צריך למצוא את המיוחד 

נראה לי שבגדול אתה מצפה להגיע ליותר מידי לפני הנישואין

לגיטימי לרצות כל דבר 

השאלה כמה מציאותי ופרקטי

אני גם מאוד שכלית ולכן התחברתי למה שאתה אומר

זו התמודדות גם שלי

לא ברור לי עדיין איך אצלח אותה

אבל למדתי שלהניח על עצמי כותרות מצריך אותי אח"כ להשיל אותן, וזה קשה. קשה מאוד אפילו.

יכול להיות שאתה כזה

אבל יכול להיות שאתה כזה פחות ממה שאתה חושב

ללכת עם זה לדייט או להתנהל ככה בעולם השידוכים - אממ לא רואה איך זה תורם

להיפך

תהיה פתוח 

תן לעצמך לחוות את הרגש כמו ש@חדשכאן אמר. זה בדיוק זה.

השלט הזה של  "אני צריך היכרות ואהבה עמוקה לפני" מייאש. לפחות אותי.

מקסימוםםםםםם מה יקרה? מה הנורא מכל?

האנשים הכי חכמים שאני מכירה אומרים על עצמם שהם כל הזמן מגלים כמה הם לא מכירים את עצמם וכמה הם מופתעים פתאום מיכולות וכושר הסתגלות שהיו קיימים אצלם.

מה שתיארתי זה לא שלבים זו דרך חיים.

מי אמר שאתה צריך לחוות דברים כמו שחווית פעם?

יש 7000 דרכים לאהוב 

אז פעם הלך לך בדרך X (שבעצם לא הלך, אז אולי זו לא הדרך... סתם נקודה למחשבה)

ופעם אחרת ילך בדרך Z

אם הייתה לנו דרך לקבל מסרים מה' מה לעשות הייתה נחסכת לנו הרבה עוגמת נפש

מה שבטוח זה שהשם רוצה שנעשה משהו

שמיצית את ההתפתחות האישית שלך ועכשיו אתה רק צריך מישהי שתעזור לך.... זה לא נכון בעליל!!!

אין סוף להתפתחות האישית שאתה יכול להשיג וזה לא תלוי באף אחד אחר

וזה בדיוק  דוגמא לכותרת

וגם -  הרגש שלי לא פתוח זה כותרת

זה להאמין באמונה שלימה שזה מי שאני ואין מה לעשות את זה 

רק תחשוב לרגע מה יכול לקרות אם תקח את האמונה החזקה הזאת שיש לך ותהפוך אותה לכיוון השני - לכיוון חיובי יותר

אתה צודק לגמרי שלכל אחד יש דרך משלו

אני רק אומרת אל תחליט על הדרך שלך

אל תחליט על דרך מסוימת שבה הכול צריך להתנהל ותנסה להתאים את הכול לפי זה

תן לזה לקרות

תן לזה להתגלגל איך שיתגלגל

מי יודע אולי תופתע

אח"כ בדיעבד אפשר להגיד על הדרך המיוחדת שעברת אבל לא מלכתחילה

אתה יכול לפתח רגשות אבהיים יותר מהרבה אבות. אפילו רגשות אמהיים. זה שאלה של השקעה ומאמץ ואם תשרוד את זה מבחינה נפשית לפני שהמוח שלך ישתגע

אתה לא חסר רגשות עכשיו

הוא ירד

והוא יתעצם כשתהיה לך זוגיות 

ללא ספק

אתה לא נשמע מיואש אתה נשמע החלטי

ועל זה רציתי לערער

צדדים חלשים מתחזקים כשמפעילים אותם

בדיוק כמו שריר

אני בעד ניסוי

לך על זה

אני בא פתוח לגמרי. אם התחברתי - מצוין. אם לא - אני בודק מה לא התאים. ברור שאני מסנן דברים שלא מתאימים לי, אבל ממש לא מחפש תכונות *מסוימות*. לכל היותר אם יש עשר תכונות שהוכיחו את עצמן כמועילות לקשר, אז הן מוסיפות נקודות להצעה, עומק בתחומים שאני יכול להתחבר מוסיף נקודות, אם ראיתי תמונה - זה יכול להוסיף נקודות, ומעבר לרף מסוים אז זה טוב.

אחרי פגישה זה מבוסס תחושות מהפן הרגשי ובדיקה של המציאות מהפו השכלי (קיום מצוות, תיק פלילי, מחלות, תכונות רעות שיפגעו בי)

עם הזמן למדתי יותר מה טוב לי ומה פחות, אבל באתי בראש פתוח וברשימה של ניסויים - כמו שהיא כותבת - אני כל הזמן, ממש כל הזמן, מגלה דברים חדשים על עצמי

יש לי את הדברים החשובים לי

צריך לבדוק אם מה שקיים בו זה מספיק לי

כי מין הסתם יהיו חכמים ממנו עמוקים ממנו ויפים ממנו אז אין לזה סוף

אתה שואל איך אני ירגיש?

לא יודעת

זה משהו שעדיין לא הרגשתי למען האמת

זה שאתה אוהב מישהי לא אומר שהיא "הזיווג שלך". יכול להיות אדם שנגזר עליו זיווג שהוא והיא ישנאו זה את זה מעמקי נשמתם. אין שום קשר בין התחושות החיוביות שלך לשאלה אם משמים נגזר עליך להתחתן איתה. לכל היותר אם זה יהיה לך כיף. לא מבין מה הענין להתעסק בחשבונות שמים. אם זה כל כך חשוב לקב"ה שאשתי תהיה מישהי מסוימת הוא ימצא את הדרך (יש מקרים למשל שיש לאנשים כל מיני שריטות בראש ואז הם לא מתחתנים עם מי שההגיון היה אומר שיתחתנו, ואז מתעכבים עד שמתחתנים עם מישהי שנגזרה להם...)

לך להתחתן עם מישהי משורש נשמתך 

כנראה שאתה מודע למשמעות של זה

בפרקטיקה אין לך הרבה מה לעשות עם זה חוץ מלהתפלל על זה

יכול להיות שתצא עם מישהי שלבך ייצא אליה אבל היא לא תהיה משורש נשמתך ולהיפך

תרפה

לענד בימינו זו דרישה מוגזמת

אני מכיר הרבה אנשים מיוחדים מאד, עם עשרות שנים של עבודה עצמית, והם לא סומכים על עצמם ברמה שאתה מציג כאן. אתה מגזים ביכולות שלך. אני מקווה שתמצא מישהי שתאזן אותך עם קצת ענווה

אנחנו לא נביאים

אתה לא באמת יכול לדעת

אבל אתה יכול להרגיש ולסמוך על השם ולענד זה מספיק

מה עוד אפשר לעשות?

הורוסקופיה?

גם היו הרבה שהרגישו תחושת שלמות לפני ואח"כ חתכו

אז כן, קרה לי, ויותר מפעם אחת, והקשרים הטובים שנגמרו בכאב נורא השאירו אצלי רושם יותר טוב מאשר הקשרים המתישים של נסיונות התקרבות "לא יותר מדי" שנגמרו מתוך ייאוש

סט התחושות שאתה יוצא מקשרים מהסוג הראשון הוא: אני מסוגל לאהוב ולתת אהבה, אני יודע לקבל אהבה ויכול להיות נאהב וראוי לזה, היה לי רגע בחיים של אהבה מדהימה, ואני מסוגל גם להרגיש את הכאב כשזה נגמר. המסר לקשר הבא: לך על זה, יהיה מדהים, ונקווה שהפעם יצליח

סט התחושות שאתה יוצא מקשרים מהסוג השני: לא יודע מה לא היה בסדר, אין לי מושג מה הבעיה, אין לי כח לזה, נמאס לי, למה אף אחת (או לפחות זאת) לא חושבת שאני ראוי לאהבה, מה לא בסדר איתי, האם אני לא מספיק כדי שבחורה תרצה ותאהב אותי. המסר לקשר הבא: עזוב אותך, ייקח חצי שנה עד שהיא בכלל תגלה שהיא לא אוהבת את צבע החולצה שלך. יהיה משמים, לא תצליח להרגיש כלום ורק להיפגש עם מישהי ולקוות שהיא שמחה לראות אותך כי היא בחיים לא תגיד את זה שחס וחלילה לא יווצר קשר

אולי מח שליט על הלב זאת אחת *הבעיות* שלי

צריך להיות שלמים עם כך שיהיו פגיעות ויהיו תקופות פחות טובות בזוגיות וזה קורה לכולם וזה נורמלי

את לא יכולה לדרוש מעצמך שאף פעם לא תטעי - זה לא אנושי

גם בעבודה טועים - אז מה לא נצא לעבוד?

יהיו פעמים שתתנהגי לא כמו שצריך ותצטרכי לתקן וללמוד להבא (מדיעבד לא מלכתחילה, כן?)

כמו שאת לא מצפה למושלם ככה אף אחד לא מצפה ממך

@חופשיה לנפשי

מרגיש לי שאין לך מוטיבציה ואמון שאת יכולה להצליח, את מגיעה לקשרים (אם בכלל את מנסה - ?) מתוך פחד ורתיעה. את אומרת שאת לא רוצה ולא מאמינה בזוגיות

희망

לא יודע מה ההבדל בין "מאמינה בזוגיות" לבין "לא מתאים לך"

אם אני מבין אותך נכון - תתקני אותי - את אומרת שצורת החיים שלך היא לא של למצוא את מי שאת בתוך זוגיות. חופשיה לנפשך.

לדעתי זה לא סותר את היכולת למצוא זוגיות. זוגיות נותנת לך המון דברים, אולי ביניהם דברים שאת לא רוצה או לא צריכה - ואז את יכולה לחפש זוגיות שתתאים לזה. יש אנשם שמנהלים זוגיות בריאה ברמת החברות כי הם באמת אוהבים רק בלי איזה רגש מטורף. וזה מדהים בעיני. במובנים מסוימים יפה יותר מזוגיות של התאהבות.

באמת מקווה שיהיה לך טוב. מה שכתבת על הקושי שלך ליצור קשרים באמת גרם לי לעצב וכאב עמוק. מקווה שתמצאי דרך להגיע לזוגיות מדהימה בדרך שלך - או בדרך שתבני לעצמך, כי אולי תלמדי דברים חדשים שיעזרו לך לבנות אישיות שקל לה יותר וטוב לה יותר

הפחד מאחריות יכול להפריע להרגיש אהבה, כי אם מרגישים אהבה עלולים להתחייב לאחריות ואז למצוא את עצמנו לא מוכנים

או כמעט הכל.

"יין קשה, פחד מפיגו"

פחד הוא מניע מאד חזק. ואם התאהבות מנצחת אותו, זה מאד מסוכן - כי היא לא מבוקרת בכלל. הפחד הוא חשוב בדיוק כדי לבקר את ההתאהבות. אם הפחד חזק מדי, צריך לטפל בו ולא לרסק אותו

אפשר גם להעלות את זה בשיח

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז