מה לך נרדם?
המלך בשדה!
קום, קום!
המלך בשדה!
קרא בתחנונים לפני שוכן מרומים
מהר נא, רוץ, קום ולך אל השדה
שפוך שיחך אצל אדון האדונים!
המלך בשדה!
שובו בנים שובבים, שובו אלי ואשובה אליכם
המלך מגיע לשדה! מה לך נרדם?
קום, בן אדם, קום!




אני בוכה כי אנחנו לא מבינים כלום.. אני לא מוכנה לזה שאשכרה בשבת הקרובה, עוד פחות משלושה ימים המלך שמנהל פה את כל העולם הזה מגיע קרוב אלינו. הוא יוצא אלינו! אני לא מוכנה, זה מפחיד, אפשר להיות הכי קרובים אליו, זה מגיע ממש עכשיו אני בוכה זה קדוש מידי זה ענק מידי זה מלך מלכי המלכים בכבודו ובעצמו יורד בחמלה ואהבה עצומה אלינו, כדי להיות הכי קרוב אלינו ואני לא רוצה לפספס אפילו לא שניה אחת ממנו. רוצה להיות קרובה קרובה אליו ואני לא מוכנה, זה מרעיד, זה עצום, זה קדוש זה אור עצום מסנוור, זה הוא בכבודו ובעצמו. זה מי תכלית החיים שלנו, זה מי שאנחנו חיים לפיו כל הזמן, דקה דקה, זה מי שמכוון אותנו בכל דבר, זה עצום זה משהו שאני לא מצליחה לבטא במילים אז אני בוכה כי זה ענק וקדוש ומרגש שהוא מגיע לפה עוד יומיים! אני לא מוכנה, חייבים להתכונן, להתעורר! המלך מגיע!
אבא, אבא רק רגע שניה אני לא מוכנה
אתה מגיע לפה וזה מפחיד בלי הכנה, זה בילתי אפשרי בלי הכנה, יהודים! תקפצו על ההזדמנות הזאת! צאו החוצה, רק אל תשארו לשבת בבית! צאו אליו החוצה, המלך מגיע
ה מ ל ך

אני מאבדת

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד.