מה אתם עושיםהשתדלות !
כדי להתמודד עם כאב? לא כאב פיזי.
איך אתם מגיבים, מה אתם חושבים, איך אתם תופסים, מה אתם אומרים לעצמכם כדי להצליח להתמודד עם גודל הכאב והצער/עלבון או כל דבר אחר שמוריד את מצב הרוח שלכם?
בכי בדרך כללחופשיה לנפשי
שירים כשלא בא לי לבכות או גם וגם
אז בעצם שמיעת השירים זה סוג של הדחקה?השתדלות !
לא ממשחופשיה לנפשי
לפעמים כן, אם אני בחברת זרים או גרוע מכך-אותם האנשים שגרמו לכאב, כן.
ולפעמים זה פשוט מרגיע, ואז זה פשוט בכי של שחרור.
וואו, מתחברת לזה ממש.השתדלות !
יש סוג מסויים של מוזיקה שיכול להרגיע אותי בשניות...
אבל לטווח הרחוק? הרי זה לא משהו שאפשר ברגע לשכוח, ולפעמים השכחה עושה עוול עם הצורך לזכור את המעשה (כמו הצורך להצטער ולבקש סליחה, ללמוד להיות סלחניים כלפי עצמנו, או כשיש פיגוע ורציחות ח"ו ומחובתנו לזכור ולפעול)
שאלה טובה!רקשאלה
מנסה להגיד לעצמי שהאדם הוא רק שליח של הקב"ה וכנראה שהדרך שחשבתי לא נכונה לי
בפועל זה די קשה כשנראה שהאדם עושה לך רע ומצער אותך.
אבל כמובן שגם לאדם יש בחירה בין טוב לרע...השתדלות !
אי אפשר לנקות ממנו את כל האשמה...
והשאלה היא לא ספציפית על צער מבן אדם. לפעמים כאב על מות מישהו קרוב, או כעס על עצמנו...
יש בזה משהורקשאלה
כשמדובר בי- אתייחס לזה כמו שאת אומרת
כזמדובר באדם אחר- אין לי באמת מה לעשות עם זה, חוץ מלנסות לקבל את הדברים באהבה

ואוו בא לי להגיד לך מלא דברים, אבל באישי. תבואי מחר ונדסקס?
וואו יפההשתדלות !
איזה עוצמות יש כאן!
יאללה מחר בעז"ה
זה הרצון...רקשאלה
לא תמיד מצליחים
כמובן, אבל כשזה נמצא בתודעההשתדלות !
זה משפיע יותר על ההתנהלות
הלוואירקשאלה
פשוט בוחרת מתי להתאבל על זה כדי שזה לא יציףהפי
בדברים הרציניים של החיים זה עובד.. משום מה הדברים שפחות רציניים זה לא הכי עובד ואז זה בכי או עצבים אבל זה זמני לגמרי.
אז מה שחשוב אני מצליחה פשוט להבין שבכי לא יעזור .
וואלה מוזר אבל ככה אני.
וואו איזה כוח חזק!השתדלות !
אשרייך הלוואי עליי להיות ככה חזקה מבפנים😅
זה לא נראה חוזקההפי
כי בדברים שלא הכי חשובים אני כן מתבאסת וזה כן מציף אז לא יודעת אם חוזקה.
אבל אם למשל מישהו נפטר או דברים בסדר גדול מאוד רציניים אז שם יש לי חוסן שלהגיד לך את האמת אין לי מושג מאיפה הוא.
כנראה כי זה יחסיהשתדלות !
אצלי כלפי חוץ אני בוכה, מבפנים אני פשוט מתרסקת... ולהצליח להישאר יציבים, גם אם זה מדי פעם, זו חוזקה מאוד גדולה!
זה מאוד חכם לחלק בין חשוב לפחות חשוב
שמתי לב לאחרונה שאם אני מחלקת סיטואציות לפי מטרות, זה ממש עוזר לשלוט במצב הרוח ובהגברת השכל על הרגש כשהרגש מאיים לעבור את גבול ההגיון...
למשל אם משהו לא הולך לפי התכנון ממילא אין מה להצטער- כי המטרה היא לא ללכת לפי התכנון אלא להינות (למשל), והתכנון הוא רק אמצעי ודבר כל כך שולי. העיקר שהמטרה תתממש, בדרך כזו או אחרת.

חח וואו הרחבתי כאן הרבה🙈
זה מאוד עוזר עם ילדיםםםהפי
פעם ששמרתי על ילדים לא הייתי חושבת מה אפשר לא לדקדק איתם ומה כן..
פשוט הכל לא אסור.. בדברים שאסורים.

למשל לריב איתם שאסור להם עכשיו ארטיק יכול לגזול אנרגיות מיותרת ולכן היום אגיד על זה מילה או שתיים אבל לא יותר מזה.

ילד שרץ לכביש או חוצה לא במעבר חציה שמה כן להסביר את החשיבות לעמוד איתם על זה.

למה? כי ילד תמיד שומע לא ואנחנו בעצם מנסים להראות לו סדר עדיפויות גם ככה הוא יקח אותנו יותר ברצינות ולא נפתח מיליון שיחות עם לא בדברים האסורים לו.





לגבי מה שכתבת נשמע ממש מעניין חלק הבנתי את יכולה להרחיב על זה שאת מחלקת לפי מטרות ??
יפההשתדלות !
כשאחיינים שואלים אותי אם משהו מותר או אסור (או כשהם עושים משהו מסוכן או לא טוב להם) אני מסבירה להם ממש מה יכול לקרות אם.. (כמובן ברגישות), ולמה כדאי לפעול אחרת. ואז כבר בלי להשתמש במילה "אסור" הם מבינים בעצמם איך לפעול, ושכל ה'חוקים' באים מתוך חשיבה לשמור על טובתם
חח למרות שלא ממש הבנתי את ההקשר בדיון שלנו😅😅

לגבי המטרות- לפעמים כשפתאום אני מרגישה שעולה בי מחשבה של כעס על מישהו (וגם על עצמי)- למשל שברו לי משהו, התלכלך משהו, נהרס, קבעתי עם מישהי והיא פתאום לא יכלה כשכבר הייתי בחצי הדרך, קרעו לי מיתר בגיטרה או שרטו אותה והיא חדשה, מישהו נגע במשהו שהכנתי והכול נמרח על הריצפה, קנינו כרטיס לאיזו אטרקציה וכבר הייתי על זה וברגע האחרון החלפנו...
אני לוקחת לעצמי רגע שקט וחושבת עם עצמי- אז דבר ראשון- האם הוא באמת התכוון או שהוא עכשיו מבואס על זה ביחד איתי? (האם יכולתי למנוע את זה או שעשיתי בטעות?)
אם הוא לא התכוון אין למה לכעוס עליו, זה לא מועיל לאף אחד.
אם הוא כן התכוון- צריך לכוון את הכעס לכיוון "חינוך", ואז זה כבר ממילא לא כעס אמיתי. רק לגרום לאותו אדם להבין שמה שעשה היה מאוד לא נעים לי והעציב אותי. ולהבא הוא יכול להיזהר יותר.
והמטרות- למשל עם הגיטרה- מה המטרה לשמה הבאתי את הגיטרה? היא קישוט? לא, גיטרה נוצרה כדי שינגנו עליה. ככה שלא משנה אם היא מצוחצחת או שרוטה לגמרי, ומיתרים אפשר להחליף. ניגנו עליה? יופי! לשם כך קניתי אותה, לא כדי שתישאר שלימה ונטושה בבית.
קבעתי עם מישהי ולא הלך- אני יודעת שהייתי כנה עם עצמי והבנתי עד כמה אני מוכנה להשקיע בחברות שלנו בשביל נסיעה ארוכה. ואז אני מבינה עוד יותר באילו חברות מדהימות זכיתי שאני נוסעת שעות בשביל לפגוש אותן
לכאורה השגתי את המטרה (למרות שכמובן אחר כך נקבע זמן אחר למפגש)- העמדתי את הנכונות שלי להשקעה בקשר במבחן והיא עמדה בו בהצלחה. זה מראה לי שהקשר הזה עם החברה הזו הוא מאוד משמעותי לי.
מה גם שאני רוצה בטובתה, ואם לא הסתדר לה העיקר שיהיה לה טוב. אני בטוחה שהיא לא עשתה דבר בכוונה.
האטרקציה- המטרה הייתה שנהנה ביחד. לכן לא משנה מה אנחנו קובעים בסופו של דבר לעשות, אם אנחנו נהנים ביחד השגנו את המטרה. האטרקציה היא בסך הכול הדרך שלנו להשיג את המטרה. אלא אם כן רצינו בתור מטרה לעשות אטרקציה ספציפית, ואז גם, תמיד יש זמן אחר בשביל לקבוע
וכן הלאה...
פתאום אני קולטת שקצת קשה להסביר את זה באופן ברור, במוח שלי זה ממש מסודר ומובן😅
חחח באמת קשה להביןהפי
אבל אופ זה יפה
אממהפואנטה
בורחת. בעיקר.
ולפעמים פשוט נושמת עמוק. נותנת לכל הכאב להתפזר בגוף. בוכה.
משתפת (למרות שאפחד לא באמת מתעניין לכן פחות עושה את זה).
לנשום עמוק זה רעיון מעולההשתדלות !
חח אולי באמת כדאי לי לנסות פעם...
בשיתוף יש משהו כל כך מרגיע ומשחרר. לפעמים אפילו כתיבה יכולה לעשות את אותה פעולה כמו לשתף אדם קרוב... ואת הדף תמיד נוח לשתף אבל לא לכל האנשים זה מתאים..
תודה

חח שאני לא אהפוך את השרשור הזה לקבוצת תמיכה
טוב נו זה אף פעם לא מזיקהשתדלות !
(הסוגרים)מזמור לאל ידי
לגמרי.

לאנשים לא באמת אכפת,
נוח להם יותר להשלות את עצמם
שהכל בסדר
ועזרתם לא נדרשת
הם יודעים תמיד להתעורר
רק כשכבר מאוחר מידי.

כמו 13 סיבות.





"על קיר אחד
כתבה אחת
אני שקופה-
אבל תראו אותי..."
בכי בכי בכי.מקום בעולם
אכזבה תסכול וכעסחדשכאן
יודע שזה יעבור עם הזמן. הכל עובר עם הזמן.
בדרך כלל אני מתעל את זה לדיבור על ה', לבירור פנימי.
יפההשתדלות !
אבל לפעמים הדיבור על הקב"ה, של למה באו הקשיים והצרות, מעצים יותר את הקושי, מתוך ההבנה שלעולם לא נבין...
לפעמים 🙂חדשכאן
חושב שהדיבור הוא לא כדי למצוא פיתרון. יכול להיות שהוא ימצא, ולפעמים באמת אפשר לראות את הטוב שבזה, אבל זה לא העניין. זה הדיבור, החיבור, הקשר. הדיבור על זה שקשה, שלא טוב, שרוצה אחרת. וגם אם לא מבין, מאמין שיש סיבה ותכלית ואולי אבין ואולי לא. עצם החיבור הוא זה שמעודד, שמיקל. כמו חבר שאפשר לפרוק אצלו גם אם אין לו איך לעזור.

(וואי 🙈 יצאתי פה כאילו אני איזה מינימום הרב הרוש.. זה לא תמיד ככה וכמו שכתבתי בכותרת הראשונה. אבל כן, לפעמים יש את הרגעים האלה תודה לאל. כיף לדעת שגם כשלא מבינים ה' תמיד נמצא שם בשבילנו.)
כתבת דברים נכוניםהשתדלות !
באמת להיזהר עם הדיוק הזה של לא לחפש סיבה, אלא למצוא דרך להתמודד.
בשכל זה מובן לי תמיד, הרגש לפעמים מתעתע...
הקשר עם הקדוש ברוך הוא זו המתנה הכי גדולה שיכולנו לבקש, וקיבלנו אותה ככה בחינם, אין מדהים מזה
תודה
ממש ככה! 🙂חדשכאן
יש דווקא משהו טוב בזה שלא מחייב שנדע את הסיבה: זה כביכול מוריד ממנו את האחריות והדאגה לפעול אחרת, והאחריות מועברת כביכול לה'. 😏
זה כבר עניין של השתדלותהשתדלות !
חדשכאן
עד גבול מסויים.
לדעתי צריך פשוט לזרום עם התהליכים הטבעייםנאור97
שה' ברא בנו.
כמו אבל ח"ו לדוג'. בהתחלה בעיקר בוכים וכואבים. וככה משתחררים קצת ומשלימים עם הפרידה. אח"כ זוכרים ולומדים מהנפטר ועושים מעשים לעילוי נשמתו וכו', עד שבסופו של דבר הנפטר הופך להיות משהו יותר מופשט.

פרידה לדוג' ממישהי שמצאה חן- כואבים. עצובים כמה ימים. ואז מחליטים להתקדם למרות הקושי. החיים בסופו של דבר חזקים יותר. אא"כ אנחנו בחורים במודע להישאב יותר לכאב ולהפוך אותו מחבלי לידה לחבלי מיתה.

כמובן גם תפילה זה חלק מהתהליך. ורצוי לא תפילה מאולצת אלא להתפלל כשמרגישים שהגענו לשלב בתהליך שאנחנו רוצים להתפלל. כלומר גם אם לא מבינים למה זה קרה לנו אנחנו מתפללים כי זה פשוט מי שאנחנו, "ממך אליך אברח".
גם לשמוע שירים אם עוזרים זה חלק מהעניין.

העיקר זה לחיות ולהיות בתודעה אמונית ועם הראש קדימה ולא ליפול ליאוש.
וואו יפה,השתדלות !
אשתדל לזכור, הלוואי שנצליח כולנו...
אני מסכים עם הלזרום אבלוהוא ישמיענו
אבלות לדעתי זה קצת יותר מורכב..
(התהליך לא בדיוק כזה.. נראלי שההתמודדות מצריכה מעבר לזרימה עם התהליך. אולי לא לכולם.. לא יודע)
יתכן. גם אני לא ממש יודע. נראה לי שזה משקף יותר אבילותנאור97
רגילה, על מי שנפטר כשמלאו ימיו. באבילות על מישהו שנפטר בטרם עת באמת הגיוני שיש צורך במשהו מעבר לזרימה עם התהליך
מסכיםוהוא ישמיענואחרונה
הלוואי שהייתי יודע...מזמור לאל ידי
וודקה
מוזיקה עצובה
ובעיקר כתיבה

הכתיבה שלי מושחזת עד כאב
כמו חץ שננעץ
הישר בתוך הלב.

אבל זה לא עוזר
לא באמת
הכאב תמיד שם
מתעמק
מתחפר
ונובר
נובר ללא הרף
ביום
בלילה
בערות
ובחלומות

רודף אותי יום אחרי יום
שעה אחר שעה
שניה אחר שניה.
מחשבה אישית - אל תאכלו אותי חי..מחפש אהבה

מעניין אותי אם גם הנופלים עומדים במתיבתא דרקיעא בשעת הצפירה ומצדיעים...

מעניין אותי גם אם הם צופים במטחי היריות ובזרי הפרחים לרוב...

מישהו יודע?

קראנו וזכרנונקדימון

מה רצית שנעשה? שנתייג אותך כדי שתדע שעשינו את זה? אולי רצית שכל אחד יכתוב על הנופלים שהוא מכיר? יש לי 11 כאלה מהיישוב רק במלחמה הנוכחית, אחד ישב לידי בבית הכנסת כל החיים. לא הספיק להתחתן אפילו.
 

אתה באמת צריך להתבייש. על הלעג. אולי זה ערך יהודי ולא למדתי על כך?

לא רוצה להיות נשוי למלבנים דיגיטליים!!!!!!!!מחפש אהבה
כל 5 דקות שרשור חדש?אני:)))))
אהה. לא חייבת להגיבמחפש אהבה
זה לא ביקורתאני:)))))

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

שאלי את אלייצורמחפש אהבה
גמנישבור לרסיסים

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

מה הבעיה? דווקא נשמע נחמד קעלעברימבאר
זה נחמד אם אתה @קעליברימבער שאוהב את זה ל המשוגע היחידי

כמובן הכל ברוח טובה

נחמד שמישהו משתף את הגיגיו וליבו ורגשותיוקעלעברימבאר
תכלס נכון, וזה יעבוד רק אם אנשים פה יהיו מגיביםל המשוגע היחידי

ומוגבים..

לא מחייב. לפעמים אנשים קוראים גם בלי להגיבקעלעברימבאר
אולי כדאי לעשות פצל"ש לנושא הזה אבל,ל המשוגע היחידי

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

תקנה טלפון כשר / חצי־כשר וזהוחתול זמני

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

אז אל תיתן טבעת למלבן דיגיטליארץ השוקולד
ואז לא תהיה נשוי לה
מצחיק בקושימחפש אהבה
גם ככה צריך שהמלבן יסכים בכללמבולבלת מאדדדד

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

משהאחרונה
למה באמת שהמלבן יסכים.

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

לדעתכם - חילוני חוגג עצמאות אחרת מדתי?מחפש אהבה

כן?

איפה לדעתכם נעוץ ההבדל?מחפש אהבה
שדתי רואה את ה' ואת המהלך האלוקי וחילוני לאאני:)))))
שטויותכְּקֶדֶם

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

תרשה לי כקדם לחלוק עליך.נחלת
מדוע לדעתך החילוני כה מלא אותנטיותחתול זמני

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

פשוט. אפחד לא רודף אחריהם.כְּקֶדֶם

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.


למה מודרך אחשלי היקר.חתול זמני

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

 

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

בחירה ברור שישכְּקֶדֶם
מתוקף היותך שומר מצוות אתה מחויב לשו"ע ולמסורת שנקבעה על ידי חז"ל. פעם התפילות היו אישיות חז"ל מחקו את זה ותיקנו לנו מערכת תפילות מסודרת. הכל מסודר כמו שצריך אין בזה שום דבר טבעי כי אנחנו חיים בתקופה לא טבעית. ככה זה כשאין שכינה,חייבים עוגן. אתה יכול להגיד עד מחר כמה זה נחמד וקסום אבל אותנטי זה לא. אתה פשוט מחויב לעשות את זה
לא אני לאחתול זמני

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

 

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

גם שיש שכינה יש דברים שאתה עושה כי אתה מחוייבאני:)))))
בתור לא כל כך דתית לשעברנחלת

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

 

 

דווקא ביום העצמאות זה לא ככהברגוע
אין הדרכות של חז"ל איך בדיוק לחגוג, חוץ מהתפילות שהרבנות קבעה
לא מבינה את הקביעה הזו; רענן, אמיתי...במה?נחלת
אכן, אתמהא.חתול זמני
הנה עוד מהפרא האצילחתול זמניאחרונה

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

חילוני לא מברך על ההללאריק מהדרום
ולא צופה בחידון התנך
ממתי חילונים לא צופים בחידון התנך?קפיץ
חילונים מאוד אוהבים תנ"ךמחפש אהבה
יש וישאריק מהדרום

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

אולי הסטייק יותר זול..שבור לרסיסים

עוד משהו שפיספסתי?

מה הדיבור?אריק מהדרום
אני מבינה שגם אתה לא צופה בחידון התנךקפיץ

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

 

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני דווקא צופה בואריק מהדרום

אני לא מצליח לזהות חילונים.

בוודאי שיש השנה חילוני - גיאורגי ריבניקובפ.א.

 

 

 

השנה היה חילוני שהשתתףארץ השוקולד
הגיע למקום הרביעי נראה לי
כןנקדימון
חילוני מסתכל על שעבר, ואילו אנחנו מסתכלים על שעתיד לבוא. בעוד החילוני רואה כמעט רק את השואה, אנחנו רואים את הגאולה. בעוד החילוני בעיקר רואה הצלה, אנחנו רואים חזרה של עם ישראל למילוי תפקידו. בעוד החילוני ממוקד ב"כוחי ועוצם ידי", אנחנו ממקדים ב"וידעת... הוא הנותן לך לעשות חיל".
האם לשנמך זהות זה לגיטימינתקה

היי

תקשיבו יש לי חבר ש"זייף" את הגיל שלו בתור מדריך פנמייה

הבחור בן 30 והשתמע ממעשיו שהוא בן 25

 

הבחור מוכשר _נראה צעיר_ ועם בייבי פייס כאלה

ו- וואלה האמת שאני התרשמתי לטובה מהאומץ חומץ שלו

 

א) מה דעתכם ? לגיטימי ?

ב) הייתם עושים משו דומה בשביל להתקבל לחבורה שמקימה חווה או נערי גבהות?

 

אל תתביישו באלי לשמוע ריבוי דעות - 

(למרות שבתכלס כפי הנראה דעתכם לא חשובה כי גם ככה לא תדעו שהוא בן 30)

מה הסיבה שלא יכול להציג את גילו האמיתי?אני:)))))

תמיד האמת עדיפה

תגובה מהירה מדי תני לשאלה להבשילנתקה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

..אני:)))))

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

לא אוהב זיופיםחתול זמניאחרונה

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

אם כבר אנחנו בשוונגאריק מהדרום
ומעוררים שרשורים מפעם על עמידה בצפירה, למה שלא נעורר גם את השרשור מפעם על תגלחת ותספורת ביום העצמאות בספירת העומר ועל הברכה לבטלה של ההלל ביום העצמאות?
יש לי רעיון טוב יותרחתול זמני

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ג'פטו הוא במקרה הרע בעל הטיותנקדימון
ובמקרה הרע השני הוא מהאו"ם.
אפשר להמציא בינה דתייהחתול זמני

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

גם אנחנו, כמובןנחלת
רק אם יובטח שיתנהל פה דיון אמיתינקדימון

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

מישו מבין מה הסיפור של נקדימון?שבור לרסיסים

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

אם תצליח לפענח אשמח שתשתף אותי בפרטינקדימון
אני זה שמדברנקדימון

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

 

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

חחחחחחחחחחחחחחחשבור לרסיסים

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

חושבת שצריכה לבקש סליחה מכולםנחלת

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

 

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

 

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

 

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

 

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

 

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

 

כל היתר ממש לא חשוב.

 

כל טוב.

אל תהיי בטוחהארץ השוקולד
חזקיה לא נהיה משיח כי הוא לא אמר הלל לפי הגמרא, כך שחז"ל חשבו שנתבעים על זה בשמיים.
לא אמר שירהחתול זמני

אפשר לדון אם אותו הדבר

ישעיהו בנבואתו על האירוע קורה להלל שירהארץ השוקולד

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

 

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

לא ידעתי מעניין.חתול זמני
שמח שחידשתי משהוארץ השוקולדאחרונה
חרדיות זה קטע יותר מורכבמשה
יש להן מתח מורכב בפנים שהן לפעמים משליכות החוצה 
איזה קטע מורכב ואיזה מתח, אפשר הסבר?נחלת
חאבייר מיליימחפש אהבה

מישו יכול להסביר לי למה חאבייר מיליי ביקר דווקא בישיבת חברון ולא במרכז הרב?

בגלל הרב שהביא אותו לשם, שגריר ארגנטינה בישראלפ.א.
כי ישיבת חברון נחשבת ל"אם הישיבות" הליטאיות, מסמלת מבחינת הרב את עולם התורה היהודי בישראל.

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

בדיוק. בגלל פוליטיקהנקדימון
ולא מהצד של מיליי עצמו
היית אומר כך אם זה היה הפוך?חתול זמני
כנראה שלאנקדימון
כי הישיבות הציוניות יכולות לייצג את המדינה, ואילו החרדיות מתעקשות להתנתק ולהתבדל מהמדינה, ולכן יש היגיון שאם הוא מבקר בישיבה (מאיזו סיבה מוזרה שתהיה לו) אז זו תהיה ישיבה ציונית - ממש כמו שנתניהו מגיע למרכז הרב ביום ירושלים, ולא הולך לישיבת חברון.
מיליי מתעניין ביהדותחתול זמני

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

מה זה אוסטיודן ובחורים בפולו?נחלת
אוסטיודן = יהודי מזרח אירופהחתול זמני

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

 

פולו זה סוג של חולצה לא?

מח מצומצם כמו אבטיח מרובע...מחפש אהבה
זה מזכיר לי משהומחפש אהבה

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

ציירים לא יהודים ארופיים...עיונית
אוקיי,חתול זמני

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

 

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

 

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

מח מצומצם כמו אבטיח מרובע...צדיק יסוד עלום
אותו עצמו אני בוודאי דן לכף זכותנקדימון
נו אז מה הקשר לפוליטיקה?חתול זמני

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

 

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

בוא נשאל אחרתשבור לרסיסים

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

השאלה שלי היא למה הכל פרנויהחתול זמני
תקרא שוב את מה שכתב פ.א.נקדימון
עדיין לא ממש הבנתי מה פוליטי בזהחתול זמני

ומה הנפק"מ העצומה.

אין נפק"מ הפעםנקדימון

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

כי חרדים לא מציינים את יום ירושליםאני:)))))
מצוין, שיכניס בהם קצת ציונות ותנךנוגע, לא נוגע
וקפיטליזםברגוע
ישיבת חברון הזמינה אותו, ומרכז הרב לא הזמין אותו.איתן גיל

זהו.

כאילו שהוא מבין בדקויות הפנים-דתיותshaulreznik

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

ראש בקיר. בום. אייייייייייייייייייייייימחפש אהבהאחרונה
שמתי לב למשהו מענייןנוגע, לא נוגע

כל הבנות שזכו בחידון התנ"ך בשנים האחרונות הן בנות כהן שלמדו בבהר"ן
 

בד"כ אני לא מתחבר לכיוונים האלו, אבל כאן לדעתי בנוסף לכל הכשרון וההשקעה שלהן עומדת להן זכותו של מקים האולפנה הרב בהר"ן שהיה כהן

אם בדרך כלל אתה לא מתחברפשוט אני..
אני לא מבין למה הפעם החלטת לשנות...

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.


כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

הסברתי למהנוגע, לא נוגע
אבל אתה בוחר לקבוע מראש שזה מקרי וכותב דברים לא קשורים לעניין

בעייני זה הסבר בדיעבדפשוט אני..

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.


בכל מקרהפשוט אני..
לא מדובר כאן על מזל אלא על החלטה שלהן להשקיע במשך שנים רבות, וההשקעה שלהן השתלמה בגדול.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.


וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

רק שים לב שאתה מגיב לאיש קש שיצרתנוגע, לא נוגע
הרבנית ימימה גם התייחסה לזה…פ.א.

👍נוגע, לא נוגע

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

הרב בהר"ן זצ"ל הוא קצת כמו הרב טאו ומרכז הרבפ.א.

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

מעניין, אהבתי את הקישור..נוגע, לא נוגעאחרונה
פעם זה היה קטע של ישיבת חורב לנצח בחידון התנךאריק מהדרום
באווירת היום..לא יודעתת
יש פה מישהו/י שרוצה לספר על אדם שנפל/נרצח? ומה נוכל ללמוד ולקחת ממנו?❤️
משפחת גזמחפש אהבה

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

תמונה להכניס בלב ולא להוציא אותה משם לעולם..מחפש אהבה

נכון. לצערנו מאז יש הרבה אסונות יוצאי דופן.נחלת
נכד של דוד שלי - דוד יצחקעזריאל ברגר

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

רס"ן אליאב אביטבול למד איתי בישיבה התיכוניתאריק מהדרום
יזכור - רב סרן אליאב עמרם אביטבול

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

אוח.. השרשור הכי פחות פופולארי בערוץ 7...מחפש אהבה

מרגיש אצל החרדים..

לא צריך לגרור כל שרשור למקום הזה...חתול זמניאחרונה

אולי יעניין אותך