הייחדש..
פתחתי נייק לכבוד המאורע..
אני לא יודעת מה לחשוב כבר..
ועד כמה זה גרוע..
עשיתי משהו ממש לא טוב.. שאני מתחרטת עליו ממש ממש ממש: ואני לא בדיוק יודעת אם אני בתור אדם דתי, ראויה בכלל לאהבה מאדם דתי..או ראויה לאהבה בכלל...
בגדול, לא התכוונתי שהדברים יתפתחו ככה, אבל ככה יצא וכבר אי אפשר להחזיר לאחור...
מה אני אמורה לעשות עם המחשבות האלו?
בפני כל אדם תמיד פתוחה הדרך לחזרה בתשובה.קרן-הפוך
וידוי - פירוט החטא, חרטה, קבלה לעתיד.

אנחנו עושים זאת בצורה מאורגנת מידי שנה בימים הנוראים ...
מתפללים על החטאים שעברנו בשנה החולפת, מתוודים, מתחרטים ומקבלים עלינו לא לעשות זאת שוב.
ברור שאת ראויה לאהבהcintetit

כל אדם ראוי

 

את צריכה רק ללמוד להתמודד עם רגשות אשמה.

 

ברוב המקרים זו רק מניפולציה חברתית ואין לבהם שום משמעות.

הי לךאוורסט
איזה כיף שאלול בדיוק הגיע... וכיף לדעת שאת לא מושלמת, אם היית מושלמת כנראה לא היית איתנו פה בעולם. שבע יפול צדיק וקם. מה את אמורה לעשות אם המחשבות? לחזור בתשובה אמיתית, והכי חשוב זה שלב החרטה ולפי איך שנשמע ממך את ממש ממש שם.
הדרך ארוכה והכל בסדר
את בת מלךחלל הפנוי
לא משנה מה עשית.
תחזרי בתשובה שלימה... את כבר בצעד הנכון. הכרת החטא.
מזכיר סיפור שקראתי מרב שלמה קרליבך.
פעם רבי לוי יצחק מברדיצב הלך לכיוון העיירה מסויימת והתחיל לרדת גשם. הוא ותלמידו רצו לכיוון איזה בית שהגג של יצא החוצה כדי להסתתר מהגשם. פתאום שמעו קולות... רבי לוי יצחק אומר לתלמיד שלו ללכת לבדוק מי בבית... התלמיד חוזר ואומר שזה כל הגנבים של האיזור... אז רבי לוי יצחק אומר לו שילך לשמוע מה הם אומרים... התלמיד חזר ואמר שכל אחד מספר כמה הוא הצליח לגנוב השנה... רבי לוי יצחק התחיל לבכות בכי כה עצום! ואז רץ לתוך הגשם לכיוון בית הכנסת... נכנס לבית הכנסת פתח את ארון הקודש ואמר "ריבונו של עולם! תראה את בניך!! כבר התחילו ויידוי ואני , צדיק מידי בשביל וידוי??" ואז התחיל ווידוי בפני ה על החטאים שלו..

תמיד אפשר לחזור בתשובה... לא משנה מה עשית.. יש מספיק זוגות שאני יודע עליהם אישית שאחד הצדדים היה "צדיק" והשני עשה דברים בחיים שהוא מתחרט עליהם. והם נשואים באושר...
לא להתייאש
היultracrepidam

מה שעשית שייך לעבר. השאלה מי את היום.

 

אומר לך בכנות - כבחור דתי (ברמת דוס טרור רק בלי הטרור), מי שעשתה בעבר דברים שליליים - לא משנה כמה שליליים - ראויה בעיני לגמרי אם היום היא לא שם. אם משהו יפריע לי זה מה הוביל אותה לזה, וכמה מזה נשאר עדיין. אבל המעשה כשלעצמו שייך לעבר.

 

אז כן תנסי להבין מה הוביל אותך לשם, ותשני את זה. כך שמה שעשית יהיה משהו שאת לא מסוגלת יותר לעשות. משהו שאת מנותקת ממנו לגמרי. זה ינקה את התחושה שאת לא טובה מספיק, כי מי שהיית אז זה לא מי שתהיי.

 

ובכל מקרה - לא משנה מה - את ראויה לאהבה. כל אדם ראוי לאהבה, וגם את בייחודיות שלך ראויה לאהבה. תעריכי את הרצון שלך להתנתק ממה שקרה - זה לא ראוי להערכה? תעריכי את ההבנה שלך שזה לא בסדר - לא ראוי? תעריכי את כל הטוב שיש בך, ויש בך. המון טוב. את לגמרי ראויה לאהבה.

 

המון הצלחה!

 

 

לחזור בתשובההסטורי
אם צריך למצוא כתובת להתייעץ איתה.
ובוודאי שאת ראויה.
כל יום מתאים לחזרה בתשובהתפוחית 1
ולהתחלה חדשה. חדשה.
ה' מוחל וסולח.
ברגע שעשית תשובה את כמו דף חדש.
אין מה לדאוג
תשובה קדמה לעולםיודו ל-ה' חסדו
בפני הקב"ה תמיד יש תיקון ותמיד את ראויה.
הדרך לטפל במחשבות הקשות על איזה חדש הייתי ברגע ההוא, איך חדש עשתה דבר כזה וכל ההרגשה הקשה שעולה לך ממה שקרה שם, היא לדבר אל עצמך ב2 רבדים:
חדש של היום מדברת עם חדש שעשתה את מה שהתפתח ככה. מקשיבה לה, מכילה אותה, אומרת לה דברים מנחמים. מבינה. אולי נותנת לה עצה או מתנה.

חדש של אז היא חלק בתוכך. החלק הפחות יפה כנראה, זה שאת פחות מחוברת אליו אולי. אפילו כועסת על איך הוא התנהג ככה.
כשתצליחי לעשות שלום בין 2 החלקים שבתוכך, הלב שלך ייפתח לעצמך...
קחי זמן ועשי את התרגיל, זה לוקח זמן.

כעיקרוןהפי
ממש קשה לי לקבל את האנשים שעשו משהו רע ועכשיו חוזרים בתשובה אבל התורה לגמרי לא איתי...
כל עוד חזרת בתשובה זהו כל העוונות שלך מחולים לגמרי!!! ואת הקטנוניות הזאת אני צריכה לתקן בעצמי.
בכל מקרה אם באמת את מתחרטת אין בעיה נשמה חבל סתם לחשוב על זה זה לתת ליצר הרע מקום ליאש אותך שזה בדיוק מה שהוא רוצה.
אין דבר כזה תעיפי את זה מהראש שלך אם את מאמינה באמת באלוקים תאמיני שיש תמיד תמיד תמיד מקום לשינוי.וזה ממש לא סיסמא תפתחי תנ"ך תקראי.
אולי זה בגללultracrepidam

שבעינייך (ואולי גם בעיניהם) הם "עשו משהו רע ועכשיו חוזרים בתשובה". תשובה כזאת, שהיא השלב הבא של החטא, משאירה את החטא בנוכחות ואז באמת האדם אולי טהור ונקי אבל יש את החטא כחלק ממנו.

 

יש תהליך אחר, חוץ מהתשובה שחייבים לעשות על חטא, שהוא לנקות את הרושם בנפש שיש מהחטא ואת מה שהוביל לחטא.

שרשרת אלי בטעותהפי
לא, עניתי לשורה הראשונה שלךultracrepidam

לכותבת עניתי לפני זה

אנאהבתעולם
עבר עריכה על ידי אהבתעולם בתאריך כ"ד באלול תשע"ט 22:34
עבר עריכה על ידי אהבתעולם בתאריך ב' באלול תשע"ט 13:41

 

תראי מה זהפוטפוט

ר' יוסי נכד רשב''י היה מצוי אצל פרוצות (בלשון הכי עדינה שיכולתי), וחזר בתשובה ונהיה תנא... מדהים כמה ה' רחמן לא? 

בבא מציעא פה,א. הכל תולי בתשובה אמיתית.

 

אבל מומלץ מאוד לעשות 'תיקון' ע"פ תורה שימחק את החטא, כולל צדקה ווידוי מיוחד. תרגישי הקלה. חפשי בגוגל 'ארגון ונשמרתם' למידע להורדה.

 

ואולי קשה לך לסלוח לעצמך כי קשה לך לסלוח לאחרים? ואולי לא.

מומלץ לקרוא את הספר תשוב תחיינישירה חדשה~

מעמיק הרבה בעניין של תשובה.

אבלחדש..
הבעיה היא לא לחזור בתשובה...
אני מבינה שעשיתי טעות, ולא אחזור עליה.
הבעיה היא שזה נעשה.
חזרה בתשובה מוחקת את מה שהיה.קרן-הפוך
המהות שלך טובה וטהורה. אלוהיי נשמה שנתת בי - טהורה.נפש חיה.
כן בזה בדיוק עוסק הספר.שירה חדשה~

באפשרות לפתוח דף חדש ונקי גם אחרי המעשים הכי חמורים בעולם. זה חלק מתהליך התשובה.. ממליצה מאוד.

אם בענייני ספרים עסקינןאילת השחר
השיבה לי ששון ישעך של הרב אלי פיינסילבר -
זה ספר שיצא לי לקרוא ממנו מעט וממש התחברתי לרעיונות, אולי גם את.

כתבו לך פה הרבה דברים שאפשר לקחת מהם שיעורים גדולים לחיים, ומרגישה שאין לי הרבה מה להוסיף מעבר לזה, אבל יש דבר אחד שכן יכולה להוסיף.
מה העניין שהופך את העסק בעייתי יותר מהרגיל?
שלכתוב זה קל. אך לכתוב זה לא בהכרח אומר שקל להפנים.
זה עדיין לא להיות בהרגשה פנימית ומלאה, שבדבר הזה את מאמינה. מה זה הדבר הזה?
קלותה של תשובה.
מציאות החיים מלמדת אותנו יום יום, שרשמים לא נעלמים כל כך מהר אחרי שהוטבעו במשהו. אם זה פצע שלוקח לו זמן להתרפא, פגיעה שמשאירה צלקת בלב, דבר שאוכלים ומשפיע על הגוף, חוויות וטראומות ודומיהם. מעבר לכך, אנחנו לומדים מגיל צעיר, שלחטא יש רושם בעולמות נסתרים מעינינו. אז מה הפלא שקשה לנו להכיל ולהפנים שרושם החטא אפשרי לו להימחות ולהמחק, ובמקרים מסויימים אף להפוך את עורו ולמצוא את עצמו מתוסף לכף זכויותינו? במיוחד כשאיןלו יכולת ואפשרות לראות בכלים שלנו את השינוי הזה.
אך זה מה שמגלים לנו: לחזור בתשובה קל הרבה יותר ממה שאנחנו משערים לעצמנו.
וכן, המעשים שלנו שאולי לבשו בגד שחור בזמן מסויים, יכולים להצרף בתשובתנו, להיטהר ולהלבין.
למה אני קוראת להם בגדים? כי הם לא העיקר הם לא ה'גוף', וכיוון שכך, ה'גוף' הזה תמיד נשאר כמו שהוא, הבגד אולי יושב עליו אבל לא משנה אותו מהותית. בגד יכול להעביר צבע לגוף (אם הוא מאיכות לא משהו...), אבל זה משהו שעם מים וקצת בורית אפשר למחוק את הרושם שהשאיר.

הנשמה לא משתנה מהותית בגלל המעשים שלנו,
והיחס והאהבה של הקב"ה אלייך לא תלויים במעשים שלך. הם עמוקים מזה.
המחשבה שהאהבה תלויה במעשים, טעות ביסודה, ואת זה מסביר הרב פיינסילבר בספר שהזכרתי בהתחלה.
לענ"ד, דבקות והליכה בדרכיו של הקב"ה ביחס לאחר היא להחזיק באותה מחשבה, שהאדם- נשמה טהורה בקירבו, ומעשיו חיצוניים , בין אם הם טובים ובין שאינם.
אדם כזה שיתחבר למהות הפנימית שלך, ולא רק לביטויים החיצוניים שמשתנים (גם אם בתוכך), יאהב באמת. בלי תלות בדבר.

זה נעשה וזהוזיויק
מכאן אפשר רק לעלות...ואפשר!
"אל תצטערו על מה שהיה אבל תלמדו מזה לחיים"
תנסי להשתמש במה שעשית כקרש קפיצה לדרגה גבוהה יותר מאשר הדרגהנאור97
שהיית בה לולי חטאת.
מי שעשה רע, התבונן טוב טוב במה שעשה, הבין מה הוביל אותו לעשות את החטא, ואז הצליח לנקות את הנפש שלו מהרצון לאותו חטא- הוא בדרגה גבוהה יותר ממי שלא היה לו נסיון או אפשרות לחטוא ולא ניקה את הנפש שלו מהרצון לאותו חטא.

ככה תרגישי ברמה כלשהי שהחטא לא היה לחינם.
זה אחד המובנים של תשובה מאהבה והפיכת זדונות לזכויות.
מבין אותךאורות הכתובה
גם לי קשה עם זה.
פעם לקחתי חלק באיזה פרוייקט משותף עם חבר, ופגעתי בו בהתנהלות שלי. לא שהתכוונתי, הייתי שביעיסט דביל והתנהלתי בחוסר אחראיות. וזה השפיע לרעה על הצלחת הפרוייקט

והסתובבתי תקופה מאד ארוכה עם רגשות אשם-
הפקתי לקחים, ביקשתי סליחה, באמת. אחרי שנים תפסתי אותו לשיחה ארוכה בנושא וממש הצטערתי על כך, ובאמת התחרטתי, והוא באמת סלח לי והעריך ממש את השיחה שיזמתי איתו-
וזה לא שינה את העובדה שכבר גרמתי נזק. ואת הנעשה אין להשיב. גם על מעלתה של תשובה דיברנו, היה נחמד. ועדיין.

אמירות לגבי מעלתה של תשובה ישנן, וכבודן במקומן מונח. אבל לעניות דעתי הפרשנות שלעיתים נותנים להן היא לא מדוייקת במקרה הטוב, שגויה במקרה הפחות טוב

זדונות נעשות כזכויות. יותר קרוב לקב''ה מלפני- הכל נכון, והכל צריך להבין כדי שיהיה נכון.
אני מאד מבין ומתחבר למימרות האלה, מהגמרא ועד הרב קוק- אבל כמבט אל ועל העתיד. הלקחים שהפקתי מאז נפלאים. ממש גדלתי מהחוסר אחריות שלי אז. הרבה מהאחריות שלי שרכשתי בחיי הגיעה מההתנסות הזו.

אבל כל זה רלוונטי לעתיד. זה לא שינה את העובדה שגרמתי נזק מסויים.

אני מבין תשובה כחרטה על העבר בהווה, ומתוך כך להכווין לעתיד טוב יותר-
אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים לשנות את העבר
זדונות נעשות כזכויות- במימד מופשט וחסר זמן הכל אפשרי.
תשובה קדמה לעולם, קדמה לזמן, ומוכוונת לנצח- אינסופי, בלתי מוגבל וחסר זמן גם הוא. כשהמוקד הוא המגמה, לאן אנו צועדים.

אך מה שאנו עושים בעולם הזה- זה תחת מגבלה של זמן ומקום
ישנם דברים הפיכים, במידה כזו או אחרת- וישנם דברים שלא.
ובתשובה ישנם מימדים שאפשר לשנות- הווה, עתיד-
וישנם שטכנית כבר התרחשו- עבר

אני לא בא לרפות את ידיך. אני פשוט מזדהה עם מה שכתבת, וחושב שזה פספוס לא להציף תנקודה הזו אם זה יושב עליך, כי אמירות טהורות על תשובה לא משיבות נפש במקרה כזה.


אבל מה כן, בכל זאת

אני באמת התנחמתי מהעובדה שהחיים כל כך מורכבים ומסועפים, והבחירות שאנו עושים הן, בהרבה מקרים, חלק משרשרת תגובות רחבה הרבה יותר- שפשוט אין לנו מה לשפוט ולהלקות את עצמנו על מה שכבר היה.

לו היינו בוגרים יותר בנקודת הזמן בה חטאנו- אולי היינו לא נופלים. אבל לא היינו שם אז. היינו קטנים יותר, תרתי משמע. ועל זה באמת אין לנו מה לבוא לעצמנו או על עצמנו בטענות.

אנו מתקדמים ומשתכללים עם החיים. אנו לומדים מטעויות. וטעויות הן חלק מהחיים שלנו. השאלה כמה נבחר להיבנות מהן.
'עת צרה ליעקב- וממנה יוושע'.
ממנה. לא אף על פי שהיתה. אלא ממנה. מתוכה ממש
'בזכות' הצרה- נושענו
וגם בעבירות, נסיונות. אין מה לעשות, אנחנו טועים, אנחנו לומדים..

רובנו ככולנו לא רשעים, מבטיח לך. ומבטיח לך שגם את לא רשעה.
צדיקים גלויים יש הרבה. צדיקים נסתרים יש ל''ו. רשעים יש עוד פחות מזה. רובנו פשוט עם כאבי גדילה

תהיי בטוחה שה' לא כועס עליך, ודוקא אוהב אותך-
לענ''ד לא כועס על הנפילה אלא שמח במקום בו את נמצאת- כי הוא מבין תסיטואציה. הוא שם אותך שם. את נפלת, נכון, מכורח נסיבות מסויימות שיותר או פחות היו בשליטתך ובהבנתך אז.

והאם את ראויה לאהבה?
התשובה היא כן
האם תמצאי מישהו שיאהב אותך?
בע''ה, כן. את תמצאי
יכול להיות שיהיה מי שיפריע לו. לא רוצה להתל בך.
אבל אחד כזה- הוא פשוט לא שלך, כנראה
ומי ששלך- יקבל אותך איך שאת.



רוצה להגידאילת השחר
עבר עריכה על ידי אילת השחר בתאריך ג' באלול תשע"ט 10:40
תודה על התגובה הזו.
היא העבירה הרבה אמת וחיבור אמיתי פנימה, היא נתנה הרבה
.

ברשותך, שומרת אותה.

תודה תודהאורות הכתובה
בהצלוחה
תקבלי את עצמך כמו שצריךהלב בוער למלך!
ואם את מקבלת את עצמך.. אזי גם בן זוגך יקבל אותך. יש דברים שלא צריכים להגיד. גם לזוג יש סודות שהם לא מספרים... בהצלוחה
אם אני מבינה נכון...אנונימיות
מדובר בטעות מסוג איבוד הבתולין...
אם אכן בזה מדובר אז זה באמת לא משהו שתוכלי לשמור בסוד מבן זוגך לעתיד אבל וזה אבל גדול-
את בהחלט ראויה לאהבת אמת מאדם דתי וגם לאהבה מעצמך. תתחילי בלעשות תשובה שלמה ולקבל את עצמך ככה במצב הנוכחי אחרי תשובה שלימה. כשתהיי שם, תוכלי להתחיל לצאת בשלב מתקדם תוכלי לספר בעדינות שנפלת פעם היית במצב לא טוב ומשם עלית. נכון- יהיו בחורים שזה ירתיע אותם. יהיו שלא. אולי בעל תשובה יבין אותך
אם אפשר להוסיף משהו..נאור97
האבידה של הדבר הפיזי והחרטה על כך, צריכים לגרור התבוננות בחשיבותו, בערך שהוא מסמל, ואז אפשר להתחבר אל המהות שלו שוב.

אשה שמבינה מה היה נתנה בבלי דעת ומה היא הפסידה, יכולה לשחזר את הרגש הזה כלפי מי שתתחתן איתו אם תעבוד על זה.
ואז בבחינה מסויימת היא תהיה טובה יותר מאחת שלא עבדה על זה, בגלל שהיא חיזקה אצלה את הכח הזה בנפש. כמו אדם עיוור שבגלל עוורונו חוש השמיעה שלו מפותח יותר.

הדבר החד פעמי הזה שיש לאשה נועד ליצור אצלה ואצלו הרגשה שהיא שלו (לא במובן שוביניסטי..). היא נאמנה אליו בשלמות. זו תכונה מיוחדת שיש לנשים.
ומי שאבדה את זה פיזית יכולה להתבונן בהרגשה הזו, להתחבר אליה, לרצות אותה, וכך לתקן.
מאידך, יכול להיות אשה שלא חטאה ובאה שלמה לפעם הראשונה, אבל גם לא התבוננה במהות העניין כ"כ ולכן הדבר הפיזי לכשעצמו לא יצור אצלה ממש את התחושה הנ"ל.
היום זה לא כמו פעם שבודקים בתוליןהלב בוער למלך!
ואם מישהי איבדת בגלל שנסעה באופניים? אז היא לא תתחתן?
יש היום ניתוח להחזיר את הקרום הזה.
היא תיקח דתי מבית ;)
נכון. אבל זה לא רק העניין הפיזי.אנונימיות
אצל הרבה גברים זה נפשי
יש גם כאלה עם קרום גמיש שלא נקרע ועוד סיפורים. העניין זה באמת החלק הנפשי של הדבר
יש"כ. חלק מהדברים פה ידועים, חלק הם תגובה לתרבויות מוסלמיותנאור97
וכדו' ולא רלונטיים וחלק נראה לי מוקצנים (כלומר הן עשו מהמיעוט רוב).
אבל בעל אופן להבנתי הנקודה פה היא פחות איבוד הבתולין אלא יותר הפעם הראשונה עם מישהו וההרגשה שהיא יוצרת אצל האישה (התמסרות. וחלק מההתמסרות מתבטאת ע"י הכאב והדם).
לכן אם אישה לדוג' עשתה את זה לא מתוך אהבה אלא סתם בגלל להט נעורים או כי כולן עושות ואני רוצה גם, הבעיה קטנה יותר.
ככה להבנתי הדלה בעניין.
לא מסכים איתך לגבי ההתחלה - אבל אני לא רוצה לפתוח דיון על זהצלילי השקט
עבר עריכה על ידי צלילי השקט בתאריך ג' באלול תשע"ט 16:06
כי לא רואה בו תועלת לשרשור הזה. ואפילו להיפך.

בכל מקרה אם תרצה לעיין אז עיין בדיני אור (אר נמ) סעיף 14. דיני איסין (לפת-אשתר) סעיף 33. ודיני חמורבי סעיף 131. ועיין בפשט המקרא של דברים פרק כב יג- כא. ועיין רשבם על פסוק טו.

ואפילו שהפרשנות ההלכתית במובן מסויים שינתה את ההבנה של הפשט - עדיין האפקט עצמו נשאר. (כתובות מה-מו. והלכות נערה בתולה פרק ג.) עיין גם בויקיפדיה "ברכת הבתולים". ליהדות יש חלק במסיבה הזו.




ושוב, מעדיף ממש לא להכנס לדיון בנושא.
צודק. אבל לפי התורה דנים ומתנהלים לפי הרוב ומכיוון שכךנאור97
למרות שיש מיעוט שיפגע הדין (כלומר האפקט שלו) נשאר כי יש בו צורך (ולעניין הדין בפועל-דיני נפשות, חז"ל דרשו מה שדרשו כי לא הורגים מספק. זה אותו עקרון של כל האומר ראובן חטא וכו'. התורה מתארת את הטבעיות ומחנכת וחז"ל באים ונותנים את הגדרים המשפטיים המדוייקים או מתארים את המציאות שבאמת קרתה).
חוץ מזה שם מדובר בגיל מסויים שאולי פיזיולוגית יש הבדלים.

יאללה אז פה סיימנו.
אני רק רוצה לתקן אותךצלילי השקט

 

 

אל תחפשי אהבה מאנשים דתיים (או בכלל) - כי הדבר הראשון שאת רוצה לחפש זה לא אהבה, הדבר הראשון שאת רוצה לחפש זה סליחה לעצמך. ברגע שזה יקרה - האהבה לעצמך פשוט תזרום - ואת תרגישי ראויה לאהבה לאחרים. 

 

וכן, אני מבטיח לך שכמה שיכתב כאן בשרשור על תשובה, על מקומה של התשובה, ועל מעלתה הקסומה של התשובה - לא יגרום לך להרגיש אהובה. זה בסך הכל ייתן לך עוד נתונים. את גם יכולה לשוב בתשובה כלפי אלוהים. זה לא אומר שתסלחי לעצמך כלפי עצמך. תשובה לאלוהים היא חלק חשוב - אבל את צריכה משהו אחר כרגע - את צריכה את השחרור של הסליחה לעצמך (וזה גם המקום העמוק יותר של התשובה). 

 

למה את רוצה לסלוח לעצמך? כי אם תישארי עם הטינה שיש לך על עצמך - זה יתנקם בך, טינה היא כעס שצבור בלב. היא כעס על כך שהיית אמורה להיות אחרת, שהיית אמורה לעשות אחרת, את תעמדי מידי יום ביומו מול כיתת יורים שזה בעצם עצמך, ותאמרי לעצמך כמה את לא שווה, רעה, שנואה, גרועה, אפסית . ונכון שקשה לנו לעמוד בסביבה של אנשים ששונאים אותנו? ככה גם בפנים. אנחנו נברח מעצמינו - ממי שאנו - לכל מה שאנחנו לא - רק כדי לא לשמוע את הקול המייסר הזה. אז יש כאלו שבורחים לסרטים, יש כאלו לרשתות חברתיות, יש כאלו לפורנוגרפיה, יש כאלו שיברחו לאלכוהול, יש כאלה שיברחו לסמים לאקסטזה, יש כאלו שיברחו לסם של מיניות חסרת אהבה, יש כאלו שיברחו לאוכל, יש כאלו שיברחו לאובססיביות מ"שעמום" וצורך חזק באנשים ליד, יש כאלו שיברחו לעבודה, ויש כאלו שיברחו להרבה אסטרטגיות בריחה (שלא כתבתי) מהקול המצליף שבנו.

 

טינה על עצמינו גורמת לנו להיות פחות טובים במערכות יחסים עם אחרים - כי טינה חוסמת את המקום החומל והאנושי שבנו לעצמינו - וכך גם לאחרים. לכן אנחנו נכעס על אחרים הרבה יותר ולא נהיה חברותיים וחומלים - בגלל הטינה העצמית. 

 

בסופו של יום טינה היא כעס תמידי שצבור. ואנחנו לא יפים כשאנחנו כועסים. אנחנו לא שמחים ואנחנו לא צוחקים. ברמה האסתטית טינה מכערת אותנו. אבל טינה עושה משהו הרבה יותר מלכער אותנו היא הורסת אותנו. כי טינה היא כעס. וכעס גורם להפרעות בקוהרנטיות העיצבית של קצב הלב - והוא מחליש את המערכת החיסונית שלנו - וזה מסביר את זה שבמצב של כעס יש לנו סיכוי פי 4 לחלות בסרטן!

 

אז את רוצה לסלוח לעצמך. לשחרר את הטינה הזו. וככה האהבה לעצמך מעצמך תזרום, וככה תרגישי ראויה לאהבה מאחרים. 

 

לפני שאני אכתוב. אני אתן לך עצה שקראתי פעם של חוקרת רצון. תנסי לדמיין אם זה היה לחברה קרובה שלך במקומך. מה היית אומרת לה? אילו מילות עידוד היית נותנת לה? זה יגרום לך להבין שהכל תלוי בנקודת מבט ופרשנות.

 

אז איך משחררים וסולחים?

הדבר הראשון שאת רוצה לעשות זה לקבל את זה. לקבל את זה שזה היה. לקבל את זה שזה מה שקרה. לקחת אחריות מלאה על זה. זה מה שהיית. אל תלחמי בזה. תני לזה מקום. הכעס נובע מהרצון לדחות משהו מהביוגרפיה שלנו - הסליחה נובעת מהיכולת לקבל את הביוגרפיה שלנו. 

 

הדבר השני שאת רוצה לעשות זה לתת לתחושות ה"שליליות" מקום - ולהיות אמיצה להרגיש אותן. את פוחדת להרגיש לא ראויה אם תקבלי את הביוגרפיה שלך. אם תקבלי את מה שקרה, אם תרגישי שכן - זה מה שעשיתי ותעמדי מאחורי זה. כי את מדמיינת שאחרי שתקבלי את מה שקרה יהיו מלא תחושות של אני לא ראויה. של אני לא שווה. של אני גרועה. אבל זה ייתן לך בדיוק את האפקט ההפוך. כי עכשיו את מרגישה שאת לא ראויה - והסיבה לכך היא את לא ראויה בעייני עצמך עם משהו בביוגרפיה שלך. את לא יכולה להיות את עם ביוגרפיה כזו. ברגע שאת מקבלת את מי שאת כמו שאת - את תרגישי שיש תחושות שליליות ותתני להם מקום - ועדיין תהיי את. וזה רק תחושות. שלא מאיימות על מי שאת. כשתתני מקום לתחושות הללו, באומץ, את תוכלי לסלוח לעצמך יותר. ולהיות את. רגועה, שלווה, ומקבלת את עצמך יותר. 

 

חשוב לי לומר עוד משהו. משהו שעשינו בעבר, לא קיים. הקיום שלו הוא בנו. בחשיבה שלנו. מה שגורם לו להיות קיים זה פחד. סיטואציה כל שהיא בעבר, או התניה חברתית אין להם באמת קיום, הקיום הוא בנו, והקיום הוא בגלל פחד, והפחד הוא הפחד להרגיש רגשות מסוימים. ברגע שאנחנו מסכימים לעצמינו עם עצמינו להרגיש את אותן רגשות, רק לחוות אותן, את התחושות בגוף, הפחד נעלם, וקיום של מה שבה בעקבותיו מתפוגג. 

 

מקווה שעזרתי במשהו @חדש..

בהצלחה

 

 

 

 

מקסים!! תודה שכתבתלגעת בלב
תודה רבה צלילי השקט


ואוו תודה רבה לכולם!!!!!חדש..אחרונה
תזכורתadvfb

גם לגברים יש רגשות

 

סופריקה

נכון ומדוייקאדם פרו+
3>advfbאחרונה
זה נהיה טרנד?הפי

לדבר עם בחורה ולברוח?

2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.

אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש

ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.

ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה

לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .

איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?

ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום


 

שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו

ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .

מדוע?


 

אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )

ובסוף הלכו בלי הסבר בבום


 

אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..

ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..

אבל לא כולן לוקחות את זה ככה

יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..


 

באמת קחו אחריות.

גוסטינג זה גועל נפש

אתם גועל נפש

 

השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.

אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..

נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??

(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?

 אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל 

 

דרך ארץ

 

כנל הפוך!! כלפי גברים

 

מעצבן ממשארץ השוקולד
פעם אחת קרה ליאביעד מילוא

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

קרה גם הפוךבחור עצוב
דיברתי עם מישהי איזה שבוע ופתאום פשוט נעלמה מעל פני האדמה. לא הגיבה להודעות. כלום.


אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

תגיד לה ברחל ביתך הקטנההפי
ההתנהגות הזו של היבוש לפני חודש לא היתה לעניין
לא בא לחנך אותהבחור עצוב
רק חתכתי וזהו. 
הלוואי עליadvfb
אם אחרי כל הבירורים זה מה שהתגלהintuscrepidamאחרונה

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

עד כאןכְּקֶדֶם

מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה

וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד.  ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.

ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.

אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.

ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.


אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.

הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.



התוהו קדם לעולם. 

נוגע, לא נוגע

עצוב וכואב לשמוע

 

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

נעמת לנו… חבל שאתה מחליט לעזובפ.א.
וואלה לא קלטתי שזה שרשור פרידהadvfb
כתיבה יפהאדם פרו+
מבטאת את ההרגשה
כואב ממשארץ השוקולד
מאחל רק טוב
חבר יקרכל היופי

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.


אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.


מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

חולה עליךךךadvfb

אחלה כתיבה

 

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

בהצלחהברוקוליאחרונה
יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

ביטחון עצמי כן חובהזיויק
לדעתי
מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנות
זה סביב ישיבת מיר?
תודה, מכיר קבוצת ווצאפ שלהםמתוך סקרנות

יש להם גם קהילה פיזית?

בוודאיארץ השוקולד
תשאל בקבוצה איפה הם גרים ואיפה המניינים שלהם, לרוב זה סביב אוניברסיטאות לדעתי.
מעניין, טוב לדעתמתוך סקרנותאחרונה
תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
יש בתחתית רשימת השדכנים בשרשור הנעוץלגיטימי?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

הייתי מחפש באינטרנט על JLICארץ השוקולד
ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולד

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

המצב הנפוץאריק מהדרום
הוא שיש צד אחד מאוד מעורב בפיננסים וצד אחד לא מעורב בכלל, העובדה שזה מצב נפוץ לא אומר שזה בריא, במקרה של גירושין או מוות או נכות פתאומית שתמנע מהצד המעורב לתפקד זה יקשה מאוד, מקרים שבו צד אחד לא רק שאין לו את הקוד לחשבון בנק, אלא שבכלל לא הוריד את האפליקציה לחשבון זה יהיה ללמוד להתנהל הכל מאפס.


בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

אם תרצהאריק מהדרוםאחרונה

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.


אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

ברור שמספיקברגוע
חחח גדולהפי
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

אולי יעניין אותך