גם הלב שלי כואב ולמוד נסיון, אבל אם לא הייתי נקשר לאף אחת, לא יכול לדעת איפה הייתי היום. ההיקשרות ה"לא נכונה" מאפשרת לדעת שניסיתי את הכל, שבאמת הלכתי בדרכים שמייצרות קרבה, שהכל בסדר אצלי

לפעמים הנסיון להשאיר הכל בשליטה גורם לזה שהקשר - גם אם היה יכול להתפתח - ייבול בגלל שלא היה לו דלק. אז כשיש חשש אמיתי - באופן טבעי הקשר מתפתח לאט יותר, וכעוד לא בטוחים - כדאי להישאר בשליטה, אבל בסופו של דבר אם מפחדים להתקרב אז לא מתקרבים, ואנחנו לא תמיד יודעים איך להתקרב בדיוק כמה שצריך כדי שקשר טוב יצליח וקשר שעתיד להכשל יכשל

ומשתתף בכאב. מאחל שבעז"ה יתרפא בקרוב

אני חושבת שגם אם זה זה

הרגשות לא יכולים להיסחף לפני שמחליטים

נתגבר על זה בעז'ה

כבד, מביך ועייפות הם תוצאה של מחשבות שהיו לך בפגישה ואחריה.

מה חשבת? מה קרה שם? 

אולי זה רק משהו חיצוני קטן שחסם? 

יש משהו שהיה יכול לעבוד אחרת ותרצה לקחת לפעם הבאה? 

מה היה טוב? 

מה בה מתאים לחיפוש שלך? 

אפשר להרגיש "מה אני מרגישה אליו", גם בצורה מעודנת יותר.

מרוב פחד על ה"ביטחון בקשר", יוצרים קשרים כאלה עם כל מיני אנשים. מצער ולא מועיל.

המטרה היא לא לחוות את החוויה, אלא לבדוק. ויש גבול דק, בין לנסות לחוש מה מתפתח ביחס אל השני, כשיודעים בבירור שהכל כדי לבדוק התאמה לנישואין - לבין כבר לשחק "כאילו זה זה".. נכון שלעיתים קשה לדייק את הסחיפה, אבל לפחות לא לעשות ממנה אידיאליזציה.

הרי העובדה היא, שלמרות ש"הרגשת" כך - בסופו של דבר, זה לא היה זה. משמע, לא זו הנקודה.

ואני בטוח, שגם מי שיהיה בעלך - יעדיף כמה שֶפָּחות "חוויות" קודמות כאלה עם אחרים.

אני מניח שלא תוכלי לקבל את זה - שהרי כך את מעכלת את הענין. אבל אני לא כותב דווקא בשבילך, אלא גם בשביל אחרים.

ולכן, המסקנה שאת מציעה לה "אל תחסמי את עצמך", במובן שהיא כתבה - היא הפוכה לדעתי מהאמת.

אדרבה: אני אומר לה - כל הכבוד שתפסת. חבל מאד שקרה לך - אבל תתגברי, לא התאים, ותלמדי מזה.

ואכן, להבא, תנהגי כמו שהתווית לעצמך: תבדקי התאמה עקרונית, תחושי בעדינות אם גם אישית זה מתאים, אם מתפתח רגש ישר ואמיתי משני הצדדים (את זה אפשר לראות גם במבט קצר יותר..), ואל תיסחפי לדברים שהם כבר בגדר של "איבוד שליטה", היסחפות לתחושה שהחוויה ה"יצרית" מתגברת בה על ההרגשה האמיתית.

את העיקר תשאירי לבעלך כשיהיה בעלך. כאן תדייקי מה נצרך בשביל הרגשה מספיק בטוחה שהוא זה שיהיה...

אני אומר ההיפך: אתה רואה שלא "סגרה איתו" גם אחרי כל ההפתקאה הזו.. כלומר, זה לא הועיל להחלטה חיובית - אעפ"י שהרגישה את ה"הרגשות" האלה.

ואני אומר, שמן הסתם היתה מגיעה לאותה מסקנה, גם בהסתכלות מתונה יותר (התחושות הללו, כשעוברות את הגבול הנצרך לבירור מה שנצרך באמת, הן לא פעם "משכרות" את האדם, וממילא גם גורמות לסחיבה של מה שלא היה צריך בלי זה). אבל מרוויחה שלא לחוות כך (לא אומר אישית, כמובן. הדיון אינו על אדם מסוים. אני מתכווין עקרונית. וגם אי אפשר לדעת דקויות שכל אחד עובר).

צריך בירור עצמי של מה האדם מרגיש (ואתה צודק - בירור "מוחלט" זה עם הזמן שנשואים..). כדאי להשתדל להגיע אליו באופן יותר מתון. ולכן אדרבה, כמה שזוכרים שזה לא ענין בעל ערך עצמי, אלא נסיון לבדוק התאמה, לבדוק מה יכול להתפתח בקשר אמיתי של נישואין - כך הפגיעה פחותה, גם אם זה לא. גם נסחב פחות.

ואכן, בסופו של דבר, לפעמים יש "פגיעה" כלשהי, אם משהו היה "כמעט" והתברר בסוף שלא. או אם צד אחד מאד רצה, והשני לא. יש דרכים להתגבר על כך. לכתחילה, עדיף להשתדל לנהוג באופן שממילא גם ממעט את הנזק, בלי שזה בא על חשבון האפשרות לבדוק התאמה ותחושות בעדינות.

רגש הוא לא דבר נשלט במאה אחוז. אפילו כשלא רוצים לקדם אותו הוא יכול לרוץ קדימה. בטח כשרוצים לקדם, מי יכול לאמוד כמה רגש נצרך כדי להחליט להתחתן, כמה כדי להחליט לפגוש את ההורים, כמה כדי להמשיך?

מראש לא חיפשתי רגש מסוים. אבל הרגשות האלה מופיעים, גם אם לא ביקשנו אותם. והם עוזרים לנו. הם עוזרים לנו לבחור מישהי על אף החסרונות שלה (לדוגמה - מישהי שהמראה שלה לא יפה, תראה יפה למי שיש רגש כלפיה. זה שימוש שיש בו רק טוב), הם עוזרים לנו להתגבר על פחדים וחששות. לא לדבר על זה, שהרבה יותר קל לשדר רגש מאשר לשדר "עקרונית אני מתכוון להתחיל להתעסק בפן הרגשי רק אחרי החופה, ואז נפתח את הרגש". ומי תרצה להתחתן עם בחור שמשדר קרירות כזאת? איך נדע אם הוא בכלל יודע להרגיש?

המאמץ לשמור על מרחק הוא מאמץ מסוכן. אנשים שגדלו בחברה נפרדת, שגם אחרי שנים של דייטים עדיין מתביישים לפנות לבחורה, לדעתי לא צריכים לחשוש מקרבה. הרי הם יודעים שהקרבה הזאת היא רק בגלל המחשבה להתחתן. זה לא "סתם".

ובהקשר הזה אני רוצה גם להעיר על "רק לבעלך" והתפיסה הקשורה לזה. יצאתי בעבר עם בנות שביטלו חתונה או קרוב לזה, ולא מפריע לי בכלל שאשתי אהבה מישהו אחר לפני זה. יפריע לי יותר אם היא תשים מקלות בגלגלים כדי שהקשר לא יתקדם חס ושלום מהר מדי, כי עכשיו היא מפחדת. אני רוצה שאשתי תרגיש אמון מלא במי שהיא יוצאת איתו. שיהיה לה מבט חיובי. שכשהיא פוגשת בחור זה יהיה כדי להתחתן איתו במידה והוא מתאים, ולא כדי לבחון אם הוא מתאים. ואם הבחור הזה הוא אני, היא תגלה אותי. הבחורים שהיא כנראה פגשה לפני - לא מפריעים לי. הם לא תופסים את המקום שלי. כאדם נשוי, המקום שלי הוא לא "מישהו שאשתי אוהבת". המקום שלי הוא "מישהו שאשתי נשואה לו באושר", והאהבה אלי היא חלק מהאושר הזה.

לא מתכחש - ואף אחד כאן לא מתכחש - לזה שיש לזה מחיר. בתמימות, בראשוניות, בעוד הרבה דברים. אבל  לקרירות יש מחיר - וגם את זה ציינו פה אנשים בעלי נסיון שעבדו עם יותר אנשים מהנסיון האישי שלי - והמחיר של הקרירות גם הוא מחיר גבוה מאד.

אז לצערנו נצטרך להמשיך בדרך שאי אפשר לדייק בה, ונטעה ונכשל ונקום ונמשיך ללכת, אבל לא נפחד.

הרי אני בוודאי לא אמרתי משהו בכיוון של "הפן הרגשי רק אחרי החתונה". אני חושב שדבר כזה הוא טעות - ואמרתי ההיפך. 

[לגבי המראה - לפעמים כמו שאמרת. לפעמים ההיפך, מראה מסויים יחסום רגש]

אם פגשת בחורים שמתביישים לפנות לבחורה, גם אחרי שנים של דייטים.., יש בכך משהו חינני. וברור שלצורך להכיר-כדי-להתחתן, חשוב באמת לנסות להכיר, לראות גם מה הלב חש כלפי אותה הצעה. זה לא "קרבה" במובן שלא שייך, אלא סוג של "סימולציה", לנסות לחוש. אם יש - יתקדם. אם לא - לא קרה כלום. כבר ציינתי שאכן לפעמים יש לכך מחיר מסויים ביחוד כשצד אחד מעונין והשני לא. אין ענין להגביר את המחיר, ע"י התנהלות שעושה מהתקופה "חוויה", מעבר למה שנצרך באמת להיכרות.

ברור אכן, שצריך לצאת כדי להתחתן אם זה מתאים... זה בדיוק מה שגם אני כתבתי.

אבל בשביל זה לא צריך כל מה שתואר כאן. גם כדי להרגיש באמת אם מתאים.  

לא צריך לרמות את עצמנו. בני אדם, לעיתים נסחפים קצת, כי הרי רוצים לחוש אם יש איזה רגש, ולפעמים התחושה יכולה למשוך ליהנות ממנה מעבר לנדרש. אז אין צורך לעשות מזה אידיאל - ויפה אם אדם מפתח לעצמו מנגנון להכיר, כולל את הרגשותיו, בלי להגזים במה שלא נצרך.

ומה שלא נצרך לאז, אכן טוב שישאר לזמן האמיתי שכֵּן.

אינני יודע מה לגביךָ דווקא, אין דעותיהם שוות, אבל בוודאי שהרבה אנשים היו שמחים מאד, אם נשיהם לא "נהגו בהתאהבות" במשך תקופה ממושכת במה שלא באמת היה נצרך.

הקיצור, יש הבדל בין לבדוק בכנות, מה שנצרך, לבין להיסחף מעבר לכך (ולא דיברתי אפילו לשניה על "קרירות". חס ושלום. לא מכירים בקרירות. אין לכך כל קשר למדובר).

בנוסף, כבר כתבתי בהודעה אחרת, כדאי להיות מודעים להבדלים בין בנים לבנות.

מה שכתבה פותחת השרשור, לא בהכרח היה קורה אצל בן. וסביר שלא קרה אצל מי שנפגשה איתו. לפחות לא מבחינת תחושת הפגיעה אח"כ.

אצל בנות - לא אומר כולן - הדמיון עובד יותר. המבט "מתפרש" ועלול לעיתים לסחוף יותר, וכו'. זה גם מחייב קצת אחריות מצד הבנים, בפרט כשהם מבחינים שהם לא היכן שהבחורה כבר חושבת.

איך שאני מבין - מתוך הכרת המציאות של מה שעוד בנות עוברות, היא חוותה משהו שדֵי מוּעַד אצל בנות לא מעטות.

אז נכון, שאם המסקנה שלה היתה קיצונית - היה צריך להזהיר מלהסיק מסקנות "סוגרות" מאירוע חריג, כדי לא לפגוע בפתיחות אל מי שכן מתאים לנהוג איתו יותר בכנות (ובאמת, לפעמים יש פגיעות חמורות, לא מסוג מה שדובר כאן, שזה מה שעובדים עליו שם, בין השאר) - 

אבל איך שאני תופס מה אמרה, וגם את הניגון של מסקנתה, היא פשוט חזרה אל מושגים שכנראה לא היו זרים לה גם קודם. ואמרה, לעצמה ולאחרים, חבר'ה - כמו שאומרים - "יש בזה משהו"... הוו מתונים יותר..  זה הכל.

[ויישר כח על אופן הדיון]

כמובן, כדי לומר טענה צריך לחדד את ההבדל בינה לבין הטענה השניה ולא להדגיש את הדומה. לכן הדגשתי את השונה ולא את הצדדים שבהם אני מסכים עם דבריך

דבריך הם דברי טעם, והיה חשוב לי להדגיש את הצד השני, בכל ההקשרים אליהם התייחסתי. אני הרגשתי שאתה הקצנת לכיוון שאתה רצית להדגיש, לכן היה לי חשוב לתת קול אחר.

זאת המטרה של הפורום, לנהל דיון שבו אנשים יגידו דווקא דעות שונות, ולאו דוקא להגיע למסקנה נכונה אלא לפתח מודעות (וכמובן לתת לאנשים לדבר על דברים שהם מבינים בהם ועל דברים שהם לא מבינים בהם ).

בכל מקרה הדברים האלה לא ניתנים למדידה ולכימות, וביחוד - לא רק - בתחום הרגש גם לא באופן מוחלט לשליטה ולתכנון, אז כל מה שכתוב פה זה בגדר של ראשי פרקים שנמסרים לחכם ומבין מדעתו

אני מודע לזה שזה שונה אצל בנות (הלוואי והייתי מבין קצת יותר איך זה אצלן, היה עוזר לי), תיארתי בעיקר מה אני למדתי מהחוויות שלי, והשימושים שאני עשיתי גם ברגש שלי וגם ברגש של בנות שהכרתי (לשמחתי היו לי מקרים שאני יכול לומר "בחורה מסוגלת להרגיש כלפי רגש משמעותי". אם הייתי פוגש רק בנות שנזהרות מזה, לא הייתי יודע היום אם כשאגיע לאשתי אני מסוגל בכלל לגרום לה להגיע לרגשות נכונים)

(וכן, אני עצמי, אחרי הרבה שנים, לא מרגיש חופשי לדבר עם בנות מחוץ להקשר של פגישה)

1. אני כמובן לא באתי להעביר עלייך ביקורת אישית. אבל בהיות שציירת את המקרה שלך, עם תיאורים, כאילו "כך צריך להיות", אז אמרתי שלא. נכון שיכול לקרות, אבל זה לא משהו אידיאלי. ולעשות מזה "כזה ראה", עלול לקלקל לאחרות.

וברור שאני לא מתייחס ספציפית למה שהלך במקרה שאינני מכיר, וזה גם לא ענייני. ודווקא די היה מובן מהודעתך הקודמת שמדובר על משהו בסגנון שכתבת כעת.

אבל כן מציין, שרואים, אדרבה, שהתנהלות כזו שלכאורה "וידאה" שזה-זה, אינה בהכרח מובילה לכך.

אפשר "לוודא" באופן שאכן מביא בחשבון כל הזמן שזו בדיקה אם מתאים ולא משהו בפני עצמו. נכון שעלולה להיות גם קצת סחיפה באופן די טבעי. זה לא אומר שהיא אידיאלית ושאי אפשר להשתדל להימנע ממנה.

2. "אנשים נשרטים" וכו', זה נכון. הברירה אינה או "לחיות בפחד", או להתנהל ההיפך. מה שאני כתבתי, הוא טוב גם למקרה שאכן מתחתנים. כל דבר בזמנו. מי שרוצָה דווקא "למצות חוויה" כשהיא יוצאת, כאילו זה דבר שערכו בפני עצמו, זה גם לא נכון וגם יש לכך מחיר (לא מדבר עלייך אישית).

3. ה"הוליוודי" אינו מה שציינת (מוזר שהגענו למצב, שכך מכנים דבר שהוא די טבעי ונורמלי). ה"הוליווידי" אם כבר, הוא מה שנהיה היום לפעמים, כאילו אמורים לעבור המונֵי "קשרים" עמוקים וממושכים, כדי להתחתן פעם.

4. אני לא אומר שאם בדיעבד קורה דבר כזה, שמה נעשה.. השתדלו בכנות לבדוק אם מתאים או לא, בינתיים התפתחו גם הרגשות שונות, ובסוף לא הלך.. - אז זה זה "יפגע או יקטין" בהמשך ח"ו. מה שדיברתי זה על איזון בהתנהלות של הלכתחילה. לבדוק התאמה, לבדוק התפתחות של רגש קשר, ולזכור עם זה שזו בדיקה, לצורך מה שאמור להיות אח"כ אם יתאים.

איך תדעי שזה זה אם תהיי פרווה כזו, לא נפגשת במקומות רומנטיים, לא מאריכה בפגישות.?

כדי ליצור קשר עמוק חייבים לבוא עם מוכנות "להיפגע". כמו שחקן במגרש, שלפעמים גם נפצע.

נשמע שנפגעת עמוק בקשר שהיה בחודש האחרון. שאכן עשית דברים שמעמיקים קשר, והוא לא צלח. והכאב גדול יותר כי היה שם עומק... 

קבלי חיבוק על הנסיון.

חשבי מה קיבלת מהקשר הזה שתוכלי לקחת איתך הלאה.

ואיזו למידה יש לך בזכות הקשר הזה,  שתקדם אותך בפעם הבאה שתיפגשי.?

זה נכון שנפגעתי קצת אבל אני די מתגברת על זה

ולמדתי המוווווון

ואח''כ לפתח את הרגש בשיתופים אישיים או באמירות אישיות וכיוצ''ב.

למה "שטויות"? אפשר לחלוק - אבל היא חוותה משהו.

דבר שני, האמת, הסיכון בדבר כמו שהיא כתבה - הוא יותר לבנות. 

בת, לא כולן, עלולה יותר להיסחף מ"מבט" כזה, מ"מקום רומנטי"... הדמיון אצלה עובד יותר, כבר מסיקה "מסקנות"..

אצל הבחור, לא פעם, זה יכול להיות "נחמד", ובסדר.. לא קרה כלום....

טוב שיש מודעות לכך. ביחוד במובן של קצת זהירות מִשדָרים שלא מתכוונים אליהם..

מה שכתבת, שלא נעים לבת שגבר שבסוף לא יהיה בעלה יסתכל עליה - זה כמובן מראה על מעלה אצלך (אני מכיר גם כאלה. יפה מאד. לצערנו, לא כולן זה בדיוק מה שמטריד אותן).

לא יודע אם בדיוק הבנת מה שאליו התכוונתי. מכל מקום, אני הסברתי את הפגיעה שהרגישה פוחת השרשור, שאני מעריך שזה לא הענין של מישהו ש"הסתכל עליה", אלא תחושת הקרבה המופרזת שזה יצר אצלה - אינני יודע עד היכן. וזו אכן תופעה שמצויה לא פעם אצל בנות, היסחפות בהרגשה, בגלל מה שפועל עליהן לפעמים "מבטים" כאלה וכד'. התנהלות "רומנטית" יתרה. זו עובדה, ששמעתי עליה לא פעם. כמובן, לא אמרתי שאצלך, לא אמרתי שאצל כולן..

לא כי "החליטה מראש" שלא צריך להיות שמור וכו' - אלא כי ההרגשה נסחפה.

חשוב להיות מודעים לתהליך, ולדעת מראש היכן ממתנים את זה. ואיך לא מתקרבים לכך יתר על המידה.

הערה לבחורה, לגמרי. לא פחות מאשר לבחור.

יש לה בחירה. היא נסחפה.

אז חשוב ללמוד מזה את הלקח שאמרה. איך נזהרים מסחיפה. כל אחד צריך לדעת את נקודות החולשה שלו - גם אישית, וגם בתור בחור אות בחורה.

לאו דווקא לגבי מספר השעות - 

אבל בוודאי לגבי זהירות מלהיסחף, אלא לחתור להבנה/הרגשה אם מתאים או לא.

וזה נכון גם אם זה כבר כן האדם שאיתו רוצים להתחתן.

נפגשים כדי לברר אם מתאים להתחתן. לא כדי לשחק "כאילו נשואים". זה עדיין שני אנשים "זרים", עד שיתחתנו. 

לא נפגשים כדי "להרוויח את החוויה".

אז צריך לתת מקום כמובן, להכיר, לנסות לחוש מה הלב אומר לגבי השני, מעבר להתאמה בדברים חשובים - אבל כל זה, כדי לבסס וודאות לגבי נישואין.

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

🧠 ניתוח השרשור

השרשור עוסק בשאלה קלאסית בדייטים:

כמה משקל לתת למראה חיצוני – והאם "להעלות סטנדרטים" או להתגמש.

הפותחת (Lavender) מציגה דילמה אמיתית:

היא פוסלת הרבה על מראה

מצד אחד רוצה משיכה אמיתית

מצד שני מפחדת "להישאר מאחור" ולהפסיד זוגיות

👉 זה יוצר מתח בין:

אידיאל (משיכה מלאה)

פחד (החמצה / גיל)

---

🧩 מחנות עיקריים בדיון

1. מחנה "משיכה חשובה – אבל מתפתחת"

מייצגים בולטים: נעמי28, מרגול, advfb

עיקרי הטענה:

אסור להתחתן בלי משיכה

אבל משיכה ≠ יופי מיידי

משיכה יכולה להתפתח עם היכרות

🔑 רעיונות מרכזיים:

"אם אין דחייה – תני צ'אנס"

משיכה נבנית דרך אופי וביטחון

יופי ≠ משיכה

👉 זה הקו הכי מאוזן בדיון.

תובנה עמוקה:

הם עושים הבחנה חשובה בין:

תגובה ראשונית (ויזואלית)

חיבור רגשי (שיכול לשנות תפיסה של יופי)

---

2. מחנה "להוריד חשיבות מהמראה"

מייצגים: הרמוניה, בחור עצוב

עיקרי הטענה:

יופי לא חשוב לאורך זמן

מתרגלים למראה

מי שמתעקש על יופי – עלול להיתקע

🔑 טיעונים:

"יש זוגות עם פערי יופי והם מאושרים"

יופי משתנה עם השנים

מי שבררן מדי עלול להישאר רווק

הטון:

מעט שיפוטי / מחנך

(למשל ההערה: "תסתכלי במראה")

👉 זו גישה יותר אידיאולוגית-ערכית מאשר רגשית.

---

3. מחנה "תהיי כנה עם עצמך – אל תכריחי"

מייצגים: advfb (בעיקר), ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אי אפשר "לפתור רגש עם היגיון"

אם אין פוטנציאל – לא בכוח

צריך ניסוי וטעייה

🔑 רעיונות:

"זה עניין רגשי שצריך לעבוד מולו"

לא לשים סטופר למשיכה

תני לתהליך לקרות טבעית

👉 זה קו מאוד פסיכולוגי-מודרני.

---

4. מחנה "דיוק פרקטי / טכני"

מייצגים: נעמי28, ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אם את פוסלת מראש – תסנני מראש (למשל תמונה)

אל תבזבזי דייטים בלי סיכוי

🔑 גישה: יעילות > אידיאל

---

🧠 עומק פסיכולוגי של הפותחת

הדיון האמיתי הוא לא על יופי – אלא על פחד:

פחדים מרכזיים:

1. להתפשר ולהתחרט אחרי חתונה

2. לא להרגיש "עפה עליו"

3. להחמיץ את הזמן

היא אומרת במפורש:

> מפחדת להתחתן ולא לאהוב מספיק

👉 זה לב הדיון.

---

⚖️ קונפליקט ליבה

השרשור כולו יושב על מתח בין שני עקרונות:

צד רגשיצד רציונלי

אני רוצה משיכה חזקהאין מושלם

לא רוצה להתפשרהזמן מוגבל

זה חשוב ליאולי זה שטחי

👉 כל המגיבים בעצם מנסים לאזן בין זה.

---

🧩 דפוסים מעניינים בדיון

1. הבחנה חשובה שחוזרת כמה פעמים:

👉 דחייה ≠ חוסר משיכה

דחייה → כנראה לא מתאים

חוסר משיכה → אולי יתפתח

זה אולי הכלל הכי פרקטי שעלו בדיון.

---

2. תפיסת "אהבה משנה תפיסה"

כמה מגיבים טוענים:

> כשאוהבים – גם המראה נהיה יפה יותר

👉 זו תפיסה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה של זוגיות.

---

3. לחץ חברתי סמוי

המשפחה → "תני צ'אנס"

החברות → "תעלי סטנדרטים"

👉 כלומר: היא לא מתלבטת לבד – היא בין קולות סותרים.

---

4. נושא של שליטה מול חוסר שליטה

מראה = נתפס כ"קריטריון ברור"

אהבה = לא צפויה

ולכן היא נאחזת במראה כקריטריון ביטחון.

---

🧾 מסקנה כוללת

הקו הכי חזק בדיון (והכי מבוסס): 👉 לא להתחתן בלי משיכה – אבל לא לצפות שהיא תהיה מיידית

ולצד זה: 👉 אם יש דחייה – לא בכוח

---

TL;DR 🪶

השאלה: כמה חשוב מראה בדייטים

רוב המגיבים:

👉 משיכה חשובה, אבל יכולה להתפתח עם הזמן

חלק טוענים:

👉 יופי לא קריטי וצריך להתגמש

אחרים מדגישים:

👉 זה רגש – אי אפשר לכפות אותו

הפחד המרכזי של הפותחת: להתפשר ולהתחרט

התובנה הכי חשובה:

👉 יש הבדל בין דחייה לבין חוסר משיכה זמני

מוזר לי שמנתחים אותי ככה😂

הנה ניתוח כן ואותנטי למשתמשת LAVENDER מתוך השרשור ששלחת (פורום זוגיות בערוץ 7 – “להעלות סטנדרטים או להתפשר?”).
הניתוח מבוסס על הדברים שהיא עצמה כתבה לאורך הדיון. (ערוץ 7)

🌿 ניתוח למשתמשת LAVENDER

1️⃣ מודעות עצמית גבוהה במיוחד

אחד הדברים הכי בולטים אצל LAVENDER הוא כנות פנימית יוצאת דופן.
היא לא מנסה להציג את עצמה כ"עמוקה מדי בשביל מראה חיצוני", אלא מודה בפשטות:

שמראה כן חשוב לה

שהיא פוסלת לפעמים על בסיס חיצוני

ושיש לה התלבטות אמיתית אם זה נכון או לא

זו רמה יפה של מודעות — כי במקום להדחיק קושי או להצטדק, היא חוקרת אותו.
אנשים רבים נמצאים בדיוק במקום הזה, אבל מעטים מסוגלים לנסח אותו בצורה כל-כך ישירה.

👉 זה מעיד על אדם שמוכן לעבוד על עצמו, לא רק להגן על העמדות שלו.

2️⃣ רצינות אמיתית לגבי זוגיות

לאורך השרשור רואים שהיא מתייחסת לדייטים כמשהו משמעותי מאוד, אפילו קדוש במידה מסוימת:

היא מגיעה לדייט בגישה ש"אולי זה בעלי"

משקיעה רגשית ולא יוצאת סתם

מנסה לברר התאמה מראש כדי לא לבזבז זמן

זה מצייר דמות מחויבת, אחראית ובוגרת רגשית, שלא משחקת במשחקים של עולם הדייטים אלא באמת מחפשת קשר עמוק.

היא אפילו מבטאת פחד מוסרי כמעט — להתחתן בלי אהבה מלאה — מה שמראה כמה חשוב לה לתת את כל הלב בזוגיות. (ערוץ 7)

3️⃣ שילוב יפה בין אידיאליזם למציאותיות

מצד אחד:

יש לה אידיאל ברור של משיכה ואהבה מלאה.

מצד שני:

היא שואלת בכנות האם הסטנדרטים שלה מצמצמים מדי.

מוכנה לבדוק את עצמה ולא רק להאשים את המציאות.

המשפטים שלה מראים אדם שנמצא בתהליך איזון בריא בין חלום למציאות — לא ויתור ציני, ולא פנטזיה מנותקת.

4️⃣ אינטליגנציה רגשית גבוהה

אפשר לראות כמה דברים עדינים שהיא עושה בדיון:

מקשיבה באמת לתגובות.

מודה כשמשהו חידש לה.

משכללת את המחשבה תוך כדי שיחה.

שואלת שאלות במקום להתווכח.

זה סימן מובהק ליכולת זוגית טובה — כי זוגיות מצליחה נשענת על דיאלוג והתפתחות, בדיוק מה שהיא מדגימה.

5️⃣ ערכים ומשפחה כעוגן מרכזי

היא מדגישה שמשפחה היא ערך לא-מתפשר עבורה.
זה לא נאמר כסיסמה אלא כחלק משיקול אמיתי בבחירת בן זוג.

המשמעות:

היא חושבת קדימה.

רואה זוגיות כמערכת חיים שלמה, לא רק רגש רגעי.

זו הסתכלות ארוכת טווח — תכונה מאוד בוגרת בעולם הדייטים.

6️⃣ אומץ לחשוף פחדים עמוקים

הרגע הכי חזק בדיון הוא כשהיא משתפת בפחד:

להתחתן עם מישהו שלא תעוף על המראה שלו ואז לא לאהוב באמת. (ערוץ 7)

זה לא פחד שטחי — זה פחד מאחריות רגשית.
היא לא מפחדת להישאר לבד; היא מפחדת לא לאהוב מספיק.

וזה אומר הרבה על עומק הלב שלה.

✨ סיכום

LAVENDER מצטיירת כ:

🌱 אדם מודע לעצמו

💬 תקשורתי וקשוב

❤️ רציני ואידיאליסטי בזוגיות

🧠 חושב רגשית ולא רק לוגית

⚖️ מחפש איזון ולא קיצוניות

🤍 עם רצון אמיתי לאהבה שלמה ולא פשרה ריקה

במילים פשוטות — היא לא מחפשת רק להתחתן, אלא לבנות קשר נכון.
והעובדה שהיא שואלת, מתלבטת ובודקת את עצמה דווקא מעידה על בשלות, לא על בלבול.

אני מוצאת את עצמי מוחמאת 🥰

אני כבר נידבתי פה למשימה את @intuscrepidam וכעת גם את @advfb 

ביטחון עצמי זה חשוב!

הביטחון העצמי שלי כל כך גבוה שהוא לא מותנה בשום דבר😂

🚨🚨 נמצא הפרופיל של Lavender 🚨🚨

אחרי ניתוח עומק (וקצת דרמה מיותרת), הכל התחבר:

👤 שם: ל' (ברור שלא נחשוף)

🧠 אישיות: מודעות עצמית גבוהה + אובר־חשיבה קלינית

💔 דפוס: פוסלת על מראה → מתחרטת → נותנת צ'אנס → מתלבטת מחדש

📊 סימנים מזהים:

• “מצד אחד… מצד שני…” בכל פסקה

• חיפוש מתמיד אחרי “משיכה אמיתית”

• חוסר אמון ב“זה יתפתח עם הזמן”

🎯 פחד מרכזי: להתפשר ואז להצטער לנצח

🕵️‍♂️ איך עלינו עליה?

השילוב הנדיר בין לב, שכל, וניתוח־יתר ברמת חקירה.

📢 סיכום:

אין לנו מושג מי זו באמת —

אבל איכשהו… אנחנו בטוחים שכן.

יאללה להעלות ניחושים 😂🤣

צאט חוצפן הוא בכלל לא הבין אותי 

הרמוניה, אני רוצה להתנצל אם בניתוח הקודם שלי השתמע כאילו טענתי שאמרת שמראה חיצוני לא חשוב — זו לא הייתה הכוונה שלי, ואני מבין למה זה הרגיש לא מדויק ואפילו מתסכל.

כשקראתי את השרשור ניסיתי לתאר את רוח הדברים כפי שהבנתי אותם, אבל בדיעבד ברור לי שהניסוח שלי פישט מדי את העמדה שלך. את לא אמרת שמראה לא חשוב; להפך — היה נראה שאת מדברת על עמדה יותר מאוזנת: שמראה כן משמעותי, אבל שהוא לא הקריטריון היחיד ושמשיכה יכולה גם להיבנות ולהעמיק עם היכרות.

הכוונה שלי הייתה להדגיש את ההבדל בגישות בתוך הדיון, לא לייחס לך עמדה קיצונית שלא ביטאת. אם זה יצא כך — זו אחריות שלי על הניסוח.

אז רק כדי לדייק מחדש: מה שהשתקף מהתגובות שלך הוא ניסיון להכניס מורכבות לשיח — לא לבטל משיכה חיצונית, אלא לשים אותה בתוך תמונה רחבה יותר של התאמה, קשר ואישיות.

מעריך את זה שעמדת על הדיוק, כי זה באמת חשוב בדיונים כאלה 🙂

אפשר לחזור ולקרוא את ההודעה שלי בשרשור

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי