הסיפור עם הגן של הבן שלי עוד לא נגמר.
ואחרי שהחלטתי שאין מצב ששולחת אותו לגן ששובץ
(גן של חינוך מיוחד) בגלל המרחק ובגלל שאין הסעה..
בעלי העלה פוסט שזיעזע כנראה סוף סוף את המערכת ופתאום נפתחו הדלתות של כל המנהלים.
אבל עדין התשובה שקיבלתי שאם אין גן קרוב וכרגע לא נמצא כזה אז אכניס לגן רגיל כי אין ברירה ויתנו לי את מעטפת הטיפולים אחרי שעות הגן.
כמובן שלא הסכמתי כי הוא לא יכול להיות בגן רגיל ולא סתם עבר וועדת השמה וגם לא יכולה להתרוצץ כל יום לטיפולים כשיש עוד קטנים בבית.
עשיתי זאת באהבה ובכייף שנה שלמה ועכשיו זו אחריותם לדאוג לגן..
מברור שאני עשיתי דרך אשה נפלאה ש-ה' שלח לי הצלחתי לברר ולראות שיש גן קרוב אלי עם מקום אחרון. אממה היה צריך להפעיל הרבה לחץ כדי שיקבל את המקום הזה.
אז אחרי מיליון ריצות וישיבה של בעלי בעירייה בוקר שלם הצלחנו לקבל אישור מהמפקחת לשבץ אותו בגן הזה.
מחר אמורים לחתום על טפסים בירוקרטיים אחרונים ואני מחכה כל כך להיות אחרי ושיכנס לגן ויסתגל.
עצוב לי כל כך שהמלחמה הזועל חשבון הילד שלי שעדין יושב בבית ובבוקר כשהסברתי לו שלא הולכים היום לגן שאל אותי למה (בפרצוף עצוב) וכן כשהיה בגן בכה מאוד כשהלכתי אבל הוא זקוק למסגרת וכל כך רוצה אותה..
ה' תודה.
ממני אמא עייפה...



