וואו. הפורום הזה עוד קיים?
בכלל נוער גבעות עוד קיים?
אני אמנם כבר לא באותו צד של המפה הפוליטית, והאמת יותר נכון כבר לא מעניינת אותי פוליטיקה בכלל.. לא רואה את העניין הזה כפוליטי.
רואה מרחבים של חופש אמיתי לנשמה, רואה חיבור אמיתי ונטול אמצעים לטבע ולבריאה, רואה אמת נעוצה חזק בארץ, כי משם האמת תצמח..
וכן רואה וחווה את הגאולה מתרחשת דווקא פה. פה מרכז העניינים. פה מתרחשת ההתהפכות וההתפכחות הכי עוצמתית מחושך לאור.. פה בארץ ישראל.
לפני כמה ימים התחיל לנבוט בי געגוע חזק. הויז'ן הראשון שהתעורר בי הוא של הברושים שמול חומש. היום נכנסתי לגוגל מפות, הם שם.
הם שם בדיוק כמו שזכרתי, הם שם כמו שהכפר בורקה שם, על המפה זה נראה הזוי שהלכנו באישון לילה את הדרך הזאת משבי שומרון דרך בורקה עד חומש. איך התאספנו במועדון של שבי שומרון אחוזי התרגשות.. איך התחבאנו מרחש של ג'יפים צבאיים שעוברים. והעלייה לחומש לפנות בוקר.. והשהייה שם, אין מילים להסביר את הקסם. קסם שרק מרחבים נותנים לנפש..
התחלתי לבכות.
התחילו לעלות לי עוד המון זכרונות,
רמת מגרון, רכס אורות, שבות עמי, הרחיבי, הגיבורים, קומי אורי, גבעת האור, מעוז אסתר, רכס סלע, מעלות חלחול, ועוד גיחות למקומות קסומים שאת שמם אני לא זוכרת..
מה עוד שם? מה עוד קיים?
חיפשתי תמונות, ואין שום דבר. כמו היה הכל במעין חלום מעולם אחר. עולם חי וקיים גם ללא תיעוד במצלמה. לא היו לנו מצלמות כל כך משוכללות בשלוף.. לא היה אינטרנט בפלאפון, וגם את הפלאפון שהיה ניתקנו מהבטריה כדי לצאת מהרדאר.
ספרו לי קצת...
מי עוד שם נפשו להפתח במרחבים?
מי עוד נוטע באמת רגליו באדמה של הארץ המובטחת?
מי עדיין שם, לא יכול להרדם בלי משב הרוח על פניו?

אשמח לעזרה

איזו ברכה ב"ה. מרגש לראות את זה.

"לא עוצרים בסוף השמיטה – מעמיקים את החיבור לארץ ישראל" | ערוץ ７