עניין שעובר לי בראש תקופה ארוכה ואשמח לשמוע את תגובותיכם..קופקליפטוס

ערב טוב,

מצ"ב קטע שכתבתי השבוע אחרי שכבר תקופה שהוא מתבשל בתוכי.. אשמח מאוד לשמוע את תגובותיכם.. 

תודה רבה!

 

הגיע הזמן לפתוח עיניים

 

אולי תפסיקו כבר לאכול את כל מה שמאכילים אותכם?

מתי תפסיקו כבר לחיות משקרים? מתי תתחילו לראות את המציאות?

מתי תפתחו את העיניים?..

הגיע הזמן.

*****

תפסיקו כבר לקרוא בעיתונים על השנאה והפילוג בעם,

צאו לרחוב לראות את האהבה בין האנשים, את העזרה ההדדית. את החיבוקים החמים, את השיח החברי בין האנשים השונים.

תפסיקו כבר לשמוע בחדשות שיש הדתה, מלחמה וכפייה דתית,

לכו תראו אלפי אנשים ששרים בלהט שירי אמונה של ישי ריבו, לכו תראו עשרות אלפי אנשים שעונים אמן לברכה של עומר אדם על כוס מים בהופעה. לכו רק תנסו לספור כמה גרעינים תורניים, בתי חב"ד ומוסדות הפצה שפועלים ימים ולילות למען כל עם ישראל שרק מחכה לזה! רק תראו איזה צימאון יש ברחובות..

תפסיקו כבר לראות בטלוויזיה את הליכלוכים והמתקפות על החיילים שלנו,

לכו תראו אותם חוזרים לבתים אחרי שבועות של לילות וימים מלאים באימונים, מעצרים ושמירות עלינו ולמעננו. לכו תראו את כל החיילים שלנו – מסורים, מאומנים ומלאי מוטיבציה ורעל בעיניים למען עם ישראל! רק תראו את המסירות נפש והגבורה שלהם..

תפסיקו כבר לשמוע את ההתקפות משולחות כל רסן של אנשי תקשורת על קצינים בכירים בצבא שלנו,

תראו את המהפכות שהקצינים הללו עושים למענינו, בשביל לשמור עלינו, בשביל שהצבא שלנו יהיה יותר מקצועי, איכותי ומאומן. תראו את מה שהם עושים כדי שהצבא שלנו יהיה יותר מוסרי, יותר תורני.

תפסיקו כבר לראות את הסירטונים של 'הישראלי המכוער' ולהזדעזע,

צאו לרחוב, לתחנות מרכזיות, לאוטובוסים ולרכבות ותראו את כל האהבה וכל המעשי חסד בין האנשים, תראו את הכבוד למבוגרים. תראו את הצדקה והטוב שקורה בגמחי"ם, במוסדות למען נצרכים ונזקקים ובכל האירגונים שעושים את המדינה שלנו טובה ומלאה בערבות הדדית וסיוע למען החלשים.

תפסיקו לשמוע את הבזיונות והליכלוכים על השליחים שלנו בכנסת ובמוסדות המדינה,

לכו, תפגשו אותם. תראו אנשים עם אש בעיניים ומסירות אינסופית למען עם ישראל. אנשים שמוסרים את כל ימיהם ולילותיהם למענינו.

 

אז נכון, המציאות עדיין לא מושלמת. יש עוד הרבה לתקן, לפעול ולקדם בעולם.

אבל אסור, פשוט אסור לנו להתעלם מכל הטוב והיופי שיש בעולם. כי הרוב טוב. והרוב קובע.

אין לנו ארץ אחרת, אין לנו עם אחר, אין לנו דרך אחרת.

וטוב שכך.

לקראת פורים הבעל"טהולך דרכים

לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf

שכוייעח עצום. עבודה חשובה מאדההרהמורניקאחרונה

ונצרכת לכלל ישראל

(ובוודאי שלפרט ישראל)

אםההרהמורניק

אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.

בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.

#יש לי סילברדו#

 

אני שוב לא חדשההרהמורניק

אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????

למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????

כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורום (גם אתה ככה…)Gini
כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורוםGiniאחרונה
יש כאלה שערים עכשיו?אהבה 18
כלומר?הרשפון הנודדאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אולי יעניין אותך