התייעצות בנוגע ללימודיםהבוקר יעלה
שלום, כבר הרבה זמן שוקלת שינוי מקצועי. אשמח לדעתכם.
אני מורה,בסוף שנות ה20 ב"ה עם כמה ילדים.
מוצאת את עצמי לא מרוצה מהעבודה כבר כשנתיים. הסיפוק הוא מדהים, אבל עם סיפוק לא הולכים למכולת.. מעבר לזה הקול שהולך להגמר, משכורת מזלזלת ולא מספקת, השתלמויות שצריך לקחת בלי סוף, לתת מעצמי כמה שיותר בלי תמורה כי ככה המערכת עובדת... פשוט קשה.
מצד אחד, לצאת ללימודים אחרים בשלב שלי עם ילדים ובעל שרק עכשיו סיים בעצמו ללמוד- זה מאוד קשה. ומצד שני, לחיות עם התחושה הזאת ולהזכר לעשות משהו בעוד כמה שנים מן הסתם יהיה יותר קשה.
פעם חשבתי שהוראה זה המקצוע הכי מתאים לי ואילו מקצוע שיושבים במשרד מול מחשב ישעמם אותי. היום נראה לי שזה חלום, לא לעמוד או לרוץ כל היום, זמן נורמלי לפיפי, הערכה, לאכול נורמלי, בלי תורנות חמר ועוד..
וכמובן יש השיקול של החופשות.. הרי יולי אוגוסט עם הילדים.. קשה למצוא סידור כשאת לא מורה.
אז האפשרויות שעומדות בפני כרגע הן,
ללמוד ייעוץ חינוכי ואז אני עדיין במערכת אבל לא מדת פרונטלי כ"כ הרבה.
לפנות לתחום האמנות שמאוד מושך אותי, לדוגמא עיצוב גרפי. אולי העבודה תהיה יותר קלה מבחינת שעות..
אופציה נוספת בתחום האמנות היא תרפיה באמנות שנשמע לי מדהים אבל לימודים דורשים, ומבחינת עבודה לא יודעת עדיין איך זה עובד וכמה זה מתגמל.
לעזוב בכלל את תחום ההוראה ואת המערכת, אבל לא חשבתי האמת על עוד רעיונות. ללמוד עכשיו מקצוע דורש של כמה שנים לא בא בחשבון בכלל...
אשמח אם מישהו עשה מעשה ועזב, או למד אחד מהמקצועות שציינתי ויוכל לתת לי כיוון..
תודה רבה למי שקרא עד כאן
לעבוד מהבית מתאים? בנוסף להוראה או במקום..וואוו
למכור מוצרים (פוראוור..), או כל עבודה אחרת מהבית.. לפתוח משפחתון... כל מה שבעצם נותן לך לנהל את העניינים.. בלי ללמוד עכשיו מקצוע מחדש..
פחותהבוקר יעלה
כי למיטה הכנסתי למכור מהבית זה לא הכנסה קבועה ויציבה.. ובנות אמרו לי שלא מרוויחים הרבה בפוראבר.
ומשפחתן, אין לי סבלנות מספיק לצערי.
אני מכירה אישיתאברכית בשמחה
ומקרוב כמה וכמה נשים שמרוויחות יפה מאוד (!!) בעבודה כמו פוראוור.
רוב האנשים לא מכירים את הצד הכיף שבזה, לעבוד מהבית, כמה שרוצים ומתי שרוצים, בלי מחוייבות, ועם אופק כלכלי מדהים מדהים.
אני לא יודעת איך פונים האישי, מוזמנת בשמחה, ואסביר לך קצת יותר.
הצעה שלינביס
גם אני הייתי מורה, נשברתי אחרי כמה לידות. נמשכתי לתרפיה באומנות אבל חששתי מיציאה ללימודים בשלב הזה..
היום ב"ה עם תואר שני בתרפיה באומנות,
מתחילה לעבוד בתחום המדהים הזה,
עם תנאים מצוינים והרבה אהבה למקצוע.
כשרוצים מאוד משהו, זה לא משנה כמה המציאות מורכבת..
וואו יש לי כ"כ הרבה שאלותהבוקר יעלה
זה עניין אותי עוד מזמן..
אפשר לדבר איתך באישי? אולי טלפון או מייל? מה שנוח לך.. אני אשמח
ואם יש לי תואר ראשון ותעודת הוראה, זה נקרא שאני אלמד תואר שני בתרפיה?
יש בזה עבודה? תלוי מיקום בארץ?44444
הבנתי שיש מקומות שיש עודף היצע משמעותי.

וזה בהחלט נשמע מתאים לפותחת השרשור.
שכנה שלי היתה מורה ועשתה הסבה לעריכת דיןזיויק
נראית לי מרוצה סך הכל
תודה אבל זה לא תחום מתאים בשבילי..הבוקר יעלה
לא ציינתי למעלה. נמשכת יותר לתחומים הומנים..
בתחומים הומניים לדעתי עיקר העבודה בהוראה.44444
מה שעולה לי בראש זה- ספרנית.
ממה שאני יודעת יש אפשרות ללימודי תעודה לשנתיים ולתואר- 3 שנים.
הבעיה שתעודה מקבלים רק בספריות עירוניות וכד'...- שעות ממש לא נוחות ושכר נמוך.
תואר- נותן אפשרות לעבוד בסםריות באוניברסיטה. לא בטוחה שיש בזה כ"כ עבודה והשעות גם לא הכי נוחות.....
ובשורה התחתונה העבטדה בעיקר משרדית פשוטה. לא באמת מצריכה ידע בספרות.
תודה רבה!הבוקר יעלה
נראה מעניין. אצפה בהזדמנות הראשונה בע"ה
קחי בחשבון לגבי השכר שתרפיה באומנותישנה חדשה
ואולי גם ייעוץ
לא מרוויחים יותר..
את בטוחה?מופאסה
לא בטוחה. אבל לגבי תרפיה באומנות כמעט בטוחהישנה חדשה
הבנתי שלפחות בהתחלה נורא קשה להגיע למשרה מלאה ולהרוויח טוב
אבל זה לא אני אז ממליצה לבדוק לעומק
בכל מקרה לא להניח שזה יותר כי בכלל לא בטוח
תלוי מאד מאד איך עובדיםשוקולדד ציפס

אבל גם אני הבנתי שזה לא מקצועות הכי רווחיים.

כמו רב המקצועות ההומניים..

אני עבדתי קצת כשכירמופאסה
בסוגים אחרים של תרפיה (בעיקר באומנות לחימה ובבעלי חיים), לא מכיר את תרפיה באומנות ואת אפשרויות התעסוקה בה.

בסה''כ השתכרתי לא רע, באיזשהו שלב עזבתי והתחלתי לעבוד כפרילנסר שזה עולם אחר אם כי יש את החסרונות שלו גם
מתי תוכלי לקחת שנת שבתון? ללימודים צריך ראש פנויסודית
יש לזה עוד זמן..הבוקר יעלה
שלוש שנים. וגם הבנתי ממורים ותיקים שלא כדאי ללמוד תואר שני בשבתון
את היסודי? אולי תעברי לתיכוןנפשי תערוג
או הפוך. מיסודי לתיכון
זה עולם אחר לגמרי
תיכוןהבוקר יעלה
לא רואה את עצמי ביסודי. אין לי סבלנות לגיל הזה. על תיכוניסטים אני מתה. אבל בהחלט יש קושי
לכי על ייעוץחיים של
את יכולה לנסות לעבור ללמד מחוננים,L
אפשר גם לנסות למצוא תפקיד במשרד החינוך,
יש גם מכוני מחקר שמפתחים תוכניות לימודים והבנתי שצריך ללמד כמה שנים בשביל להתקבל לשם,
יש גם מכללות שאפשר לעשות הטמעה של מערכות מחשב (לא צריך להיות מומחה בשביל זה)
מה שאני אומר שיש אופציות לעשות הסבה גם בלי לעשות עוד לימודים רק צריך ללמוד את האופציות.
ואני יודע מאשתי היום מורה מתחיל מקבל 8000₪ למשרה מלאה שזאת משכורת לא רעה בכלל.
לא זה ממש לא נכוןהבוקר יעלה
מורה מתחיל בתיכון, זאת אומרת כיתות י עד יב. לרוב המורים בקושי יש כיתות בגיל הזה כי אי אפשר ללמד משרה מלאה רק תיכון. וזה למורה מתחיל ולא למורה עם ותק של חמש שנים נגיד. נשמע מגוצך אבל ככה משרד החינוך עובד.
אם את במשרד החינוךאמא וגם
ויש לך משרה מלאה או קרובה, יכול להיות שתגלי מבחוץ כמה החיים והתנאים של המורים הם דבש

ממש ממש לא מסכימה כיהבוקר יעלה
א. אין לי משרה מלאה וזה קושי עצום להשיג אחת כזאת בבית ספר אחד. אז לכי תהי בשני בתי ספר ופעמיים אסיפות הורים, ישיבות וכו במהלך השנה.
ב. לא מכירה מקצוע שקשה כ"כ ללכת לעשות פיפי. זה המינימום. ולא ארחיב אבל בהפסקה של רבע שעה כשצריך גם לצלם, לאכול, לשתות ואולי אפילו לנשום זה פשוט לא בר ביצוע.
ג. בהתייחס לסעיף הקודם ויתרתי על ההנקה של הילדים שלי כי יורה לא יכולה לשאוב בעבודה, אין לה באמת את הזמן בהפסקות כאלו.
ד. את מגיעה עם פחות סבלנות משמעותית לילדים שלך לאחר שכל היום היית עם ילדים אחרים. ואני אדם מאוד סבלני. וכמובן שצריך לעבוד על זה
ה. לא קיים מקצוע עם כ"כ הרבה בעיות בתלוש שכר ושאת צריכה לבדוק כך חודש לעומק לראות על מה הם הורידו
ו. אני עובדת המון המון שעות מהבית בערב, בדיקת מבחנים, עבודות, הכנת שיעורים. טלפונים להורים ועוד.
ז. לא מתחילה לדבר על זה שמצפים שתקחי תפקידים, לקשט, לעשות דברים בזמני הפנוי ללא תמורה והערכה.
אז כן, חופשים זה שווה. אבל זה מתחיל ונגמר בחופשים וזהו. לא יותר מזה. אין עוד יתרון. ומזל שאני מאוהבת בתלמידים שלי כי מי שלא, לא שורד.
לגבי ב'. ההפסקות הקצרות משגעות אותי גם בתור אמא לתלמידים.44444
כשיש לא מעט תלמידים על תא שירותים זה לא סביר.
אחד הילדים שלי כשהיה בכיתה א' היה מפספס כי לא הספיק ללכת לשירותים בהפסקה (לפעמים כי היה בתור למילוי מים) ולא לאכול פרי ב-12:00 כדי שיהיה יותר מרוכז בשעות האחרונות.
בנוסף, אם צריך לעבור כיתה זה גומר את ההפסקה.
לגבי המשכורת44444
במיוחד שאת מחפשת מקצועות הומניים לא נראה לי שתמצאי מקום עם משכורת יותר טובה משל מורה. אולי יש בתחום הטיפולי אבל תצטרכי להתחיל במינימום ולפעמים זה כמה שנים. את יכולה לעמוד בזה כלכלית?

דבר נוסף, קחי בחשבון שלעבוד ביולי- אוגוסט עולה הרבה מאד כסף ואפילו מצריך מעבר דירה לפעמים (מקום מגורינו נבחר בעיקר בגלל הקריטריון הנ"ל).

המשכורת לא תפריע ליהבוקר יעלה
אם התנאים היו יותר נורמליים..
אבל מסכימה שיולי אוגוסט זה כן שיקול לאמא..
רק אומרתאמא וגם
שגם אני מורה
וניסיתי כמה מצדדי המתרס.
בכל אופן אני מכבדת את החויה שלך ומאחלת לך למצוא מקום טוב יותר.


יכול להיות שיהיה לך טוב בהרבה בבית ספר אחר או בתיכון.
תודההבוקר יעלה
אני כבר בתיכון, לכן שוקלת לפנות לייעוץ או כן אופציה אחרת במשרד החינוך בה אשאר עם התלמידים והנוחות שבחופשות אך מצד שני פחות לחץ פיזי..
אכן לא ניסיתי תחום אחר ולפני שאעשה את הצעד רציתי לבדוק אם אחרים עשו ומרוצים..
אני עובדת עם מטפלות באומנות שעובדות במשרד החינוךמלאג
יש להן חופשים כמו לכל המורים. השכר הוא לפי דרגה באופק חדש פלוס 5 או 8 אחוז (לא זוכרת במדויק) יותר בגלל שזה עבודה בחינוך מיוחד. צריך לעשות השתלמויות כמו כל המורים בשביל לעלות בדרגות.. בדכ נמצאים בכמה מוסדות (בתי ספר או גנים) כדי שתהיה משרה מלאה.
יש אפשרות לעבוד כמטפלת באומנות בקופות חולים או בעמותות פרטיות אך לא בטוחה ששם מקבלים יותר וגם לא תמיד זה עם חופשים של משרד החינוך..
בקיצור, מבחינת סיפוק והנאה בעבודה, בהחלט זה נשמע מתאים לך, השאלה אם זה באמת ימלא אחר כל בקשותיך..
זה בהחלט יכול להיות מתאיםהבוקר יעלה
אבל מה שיותר מלחיץ זה ללמוד מקצוע דורש ובסוף למצוא את עצמי בלי עבודה בתחום..
הבנתי שעושים רפורמות בעניין הזהאמא וגם
כדאי לבדוק גם את זה באמת.
שלא יהיה לא שמיש...
אני לא מספיק יודעת כמה קשה למצוא בזה עבודהמלאג
ובאמת נזכרתי שהיום בבוקר היה דיון בבית משפט לגבי הכנסת מטפלים באומנויות תחת החוק של המקצועות הפרא רפואיים נראה לי או תחת חוק שיגדיר למי מותר לקרוא מטפל באומנות, שיהיו קריטריונים ברורים ושזה לא יהיה פרוץ כמו עכשיו..
בקיצור, שווה לבדוק עם מטפלת באומנות שעובדת בשטח ולשמוע ממנה יותר גם על ביקוש למטפלים באומנות וגם על תנאי הקבלה ללימודים, שבטוח יהיו מוכרים לאחר החוק שמנסים להעביר..
בהצלחה!
לא כל כך יודעת מה להגידאביול
אבל לגבי הקול שהולכת להיגמר- יש דרכים לטפל בזה. גם אני מורה, גם די מיואשת, אבל ממש לא מבטיחה לך שתמצאי את האור בחוץ... ביחס לעבודות במשק זה עבודה עם הרבה זכויות, בעיקר בשמים
ב"ה לכל מקום יש יתרונות וחסרונותmetorafiאחרונה

בתור מורה יש לך תנאים ו3 לפעמים קצת יותר חודשי חופש בשנה עם משכורת אז או שתעזבי לגמרי ותעברי לתחום מתגמל תעשי נניתוח טוב טוב כמה באמת מרוויחים הרוב במה שאת שוקלת לכשות הסווה ל או שתישארי מורה

המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסאאחרונה

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..אחרונה
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך