אז אחרי שהגעתי למסקנה סופית,שמה שאני מחפשת, לא קיים באף הגדרה של אף שדכן או שדכנית, וגם לא באתרי היכרויות או בפורומים שונים,
הבנתי שאני צריכה לקום ולעשות מעשה.
לפנות בעצמי לאנשים שאני חושבת שעונים להגדרה שלי,ולהתחיל "להפעיל" אותם.
מה זה אומר?
לפנות בעצמי לראש ישיבה מסוים (שמכיר אותי מתוך קשרי עבודה)
או לפנות בעצמי למנהל פרוייקטים או לרכז בעבודה, (הם נשואים. אולי יש להם חברים....)
אבל אני מתביישת.
ממש. ממש. ממש.
יש למישהו ניסיון בזה?
הבו אומץ.
(את יכולה לכתוב מה את מחפשת, אולי פה ידעו לעזור)
זה צעד כל כך לא מקובל בחברה שלי.
אוף.
נפש חיה.קודם כל כל הכבוד על התובנה (מניח שזה לא פשוט במקום שאת באה ממנו) ועל היוזמה.
שלוש עצות (שלצערי אני בעצמי לא מיישם, אבל נראות לי נכונות) :
א. להתמקד בתכלית ובמה שעשוי לצאת מהפעולה שדורשת אומץ ופחות בחוסר הנעימות או כל מחשבה מרתיעה אחרת לגבי התהליך עצמו.
ב. לפעול בזריזות ובלי הרבה מחשבה (כמובן אחרי שכבר החלטת בשכל שזה הדבר הנכון), כמו שלמשוך פלסטר עדיף במהירות בלי לחשוב על הכאב.
ג. לשתף מישהו בתהליך, שיעזור לך ויעודד אותך (ואפילו יחייב אותך) להתקדם בצעדים המעשיים. בד''כ עצם השיתוף כבר מוריד חלק גדול מהפחדים והחששות.
נקודה נוספת:
לגבי ההגדרה שלך, שלדברייך לא תואמת הגדרה של אף שדכנית/אתר/פורום:
א. היא ברורה לך מספיק? את יודעת מה את מחפשת (ומה את לא)?
זה בסדר גם אם ההגדרות לא ברורות ב100%, אבל אז הן גם לאו דווקא מוחלטות ו''לגמרי משהו אחר'' כמו שהן נראות, למעשה רק בגלל שהן לא מוגדרות כמו ההגדרות הסטנדרטיות (יצא משפט קצת מבולגן, מקווה שמובן בכל זאת).
ב. אולי את צריכה לתת קצת יותר אמון באנשים שיוכלו להבין אותך, גם אם הם עצמם לא עונים על ההגדרה. ואולי אם תנסי תגלי שדווקא כן קיימים אנשים שעונים להגדרות שלך (אולי עם ניואנסים כאלו ואחרים) גם במקומות שלא ציפית.
בהצלחה!
ימ''ללגבי ה"נקודה נוספת"
האמת את א' לא ממש הבנתי.
ההגדרות שלי ממש ברורות לי וממש מוגדרות לי. רק שהן לא עונות על שום כותרת סטנדרטית. זה נורא ספציפי ואולי לא קיים.
ולגבי ב', צודק. אבל זה דורש לעשות סוויץ בראש לפתוח ולשחרררררררררררררררר.
וכבר מפחדת לשחרר.
נניח ביחס להשקפה:
יש מישהו שיודע שהוא לא ממש ציוני, אבל גם לא לא - הוא לא יודע להגדיר מה כן אבל הוא מרגיש איפשהו בין דת''ל לחרדי.
ויש מישהו שממש ברור לו למה הוא לא ציוני ובמה בדיוק הוא לא ציוני (לא אפרט אבל תדמיינו שכתבתי כאן נאום ארוך ), ומצד שני הוא מכיר בתהליך הגאולי ומבין שיש דברים וערכים חיוביים במדינה ורואה את עצמו מחוייב להיות חלק (בדברים מסוימים ומוגדרים) בתהליך הזה.
או ביחס לרמה דתית:
יש מישהו שמרגיש מצד אחד דוס - רוצה קדושה וחיי תורה וכו', ומצד שני רוצה חיים נחמדים ולא מחוייבים עם פעם נפילה פה ופעם חוסר הקפדה שם - ובשורה התחתונה לא כל כך ברור לו איפה הוא.
ויש מישהו שברור לו שהוא רוצה לקבוע עתים ולהקפיד על ההלכה ברמה מסוימת ועל פי השקפה מסוימת, אבל הוא גם יודע שהוא לא מתכוון להיות אברך עד 120 ואת ההשקפה ההלכתית והתורנית שלו הוא שואב מבתי מדרש יותר 'מאוזנים' (הגדרה לא מוצלחת אבל כנ''ל - לא אפרט אבל תדמיינו שכתבתי כאן נאום ארוך ), ואפילו יודע לומר שיש דברים שהוא מתפשר עליהם (באופן זמני עם שאיפה לתיקון או אפילו בכלל).
בקיצור - יש הבדל בין לומר "אני לא עומד/ת בהגדרות" או "אני מחפש/ת משהו שלא עומד בהגדרות" או "אני מחפש/ת משהו בסגנון של אדם פלוני" לבין לדעת להגדיר מה כן, גם אם בצורה יותר ארוכה ומפורטת מאשר הכותרות הרגילות של ההגדרות.
רק שההגדרה הזאת לא שייכת לאף משבצת.
או שייכת למשבצת ספציפית מדי, ונדירה מדי.
ולכן זה לא משאיר לי הרבה ברירות אלא לפנות לאנשים בכיוון.
ואני נמצאת באפור.
על גווניו הרבים.
תסבירי להם בהרחבה, בתקווה שהם באמת יבינו וישדכו לך לפי מה שאת מחפשת ולא לפי משבצת ה"לא מגודר" או משבצת ה"לא בתלם".
מכיר שדכנים שיש להם סבלנות להקשיב להסברים מורחבים?
לא יצא לי להכיר כאלה.
יש להם פחות או יותר רשימה עם צ'ק ליסט ואתה צריך לבחור את מה שמגדיר אותך.
ואם אין משבצת כזאת,אכלת אותה.
שלא יצא לי להכיר שדכנים בכלל, אבל גם אותם לא הייתי מכליל ומכניס למשבצת שכזו.
בדיוק ראיתי תגובה רלוונטית - בתור בת של שדכנית.
ומהיכרות אישית איתו (בתחומים אחרים) - @אלעד אמנם מתעסק בשידוכים שלא באופן מקצועי, אבל הוא בהחלט קשוב.
אז כנראה שיש כאלה, רק צריך למצוא.
וכיף לך.
באמת.
לא ביקשתי שמות כי אני חושבת שהשדכניות שתציעו כאן עובדות מן הסתם עם הציבור הדתי לאמי.
ואני לא.
ברמה הפרקטית ימל מנהל פה הסברים מאד יפים
מבחינת אומץ -
הרבה אנשים שמבינים מה את עושה ממש יעריכו את ההתנהלות שלך. הבאמת טובים שביניהם יטרחו לומר לך את זה.
ברור לי שיהיו אנשים שלא יבינו אותך, אבל אל תבהלי. את לא צריכה להתבייש. אם מישהו לא זורם איתך - וגם אם כן - תשאלי אם הוא יכול להפנות אותך לעוד מישהו שיכול לעזור.
הקשר האחרון שלי היה כשפניתי לחבר נשוי, שהפנה אותי לאדם שמכיר אנשים, שהפנה אותי למישהו שמתעסק בשידוכים, שפנה למיזם כלשהו, שמישהי שם פנתה אליו והציעה מישהי שקרובת משפחה שלה הכירה לה. וזה היה מצוין. אז אל תפחדי.
מצד שני, היו פעמים שפניתי לכאלה שמתעסקות בשידוכים והמסתעף, והן הציעו הצעות לא קשורות והעבירו ביקורת על ההחלטות שלי (אבל גם הן פרגנו לי על האומץ)
מה שאת כותבת זה לפעול הכי נכון והכי יפה שאפשר. זה מדהים, ואני בטוח שזה יקדם אותך. לפעמים לא בדיוק במסלול שחשבת, אבל בטוח תלמדי דברים חדשים ותהיי יותר ויותר מדויקת.
המון הצלחה ואומץ
ו"לא מתלהבים משטויות"...
כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.
זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.
פתית שלגאחרונהלדבר עם בחורה ולברוח?
2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.
אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש
ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.
ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה
לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .
איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?
ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום
שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו
ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .
מדוע?
אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )
ובסוף הלכו בלי הסבר בבום
אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..
ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..
אבל לא כולן לוקחות את זה ככה
יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..
באמת קחו אחריות.
גוסטינג זה גועל נפש
אתם גועל נפש
השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.
אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..
נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??
(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?
אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל
דרך ארץ
כנל הפוך!! כלפי גברים
התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה
אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.
היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.
ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.
לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…
נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.
בעולם הקלאסי זה היה הפוך.
הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.
וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.
תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות.
מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).
איך שלא מסובבים את זה,
זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).
עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים. יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.
אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...
אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.
גם לגברים יש רגשות
סופריקה
תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים
קצת יותר רגישות
אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי מפורק מזה שלא התקדם
מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה
וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד. ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.
ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.
אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.
ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.
אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.
הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.
התוהו קדם לעולם.
נוגע, לא נוגעעצוב וכואב לשמוע
קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.
שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך
עוד לא הגיע זמנך להיעלם.
הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.
הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.
האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?
אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.
כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.
אבל יש ויהיו רגעי אור.
אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.
אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.
מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.
אחלה כתיבה
הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.
לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.
יש שני צדדים יראה ואהבה.
היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב.
על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.
אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
שבתמונה רואים א' ובמציאות מקבלים ח' הנה, עכשיו אני מבין בגלל מי. אז לא בנות, אל תקשיבו לה, גברים לא סובלים את זה.
ולגבי להפסיק לבקש תמונה-בעד, מסכים שאין צורך בתמונה גם מונע הרבה עוגמת נפש(משני הצדדים), וגם נותן צאנס אמיתי להכיר
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
