(את יכולה לכתוב מה את מחפשת, אולי פה ידעו לעזור)

זה צעד כל כך לא מקובל בחברה שלי.

אוף. 

קודם כל כל הכבוד על התובנה (מניח שזה לא פשוט במקום שאת באה ממנו) ועל היוזמה.

שלוש עצות (שלצערי אני בעצמי לא מיישם, אבל נראות לי נכונות) :

א. להתמקד בתכלית ובמה שעשוי לצאת מהפעולה שדורשת אומץ ופחות בחוסר הנעימות או כל מחשבה מרתיעה אחרת לגבי התהליך עצמו.

ב. לפעול בזריזות ובלי הרבה מחשבה (כמובן אחרי שכבר החלטת בשכל שזה הדבר הנכון), כמו שלמשוך פלסטר עדיף במהירות בלי לחשוב על הכאב.

ג. לשתף מישהו בתהליך, שיעזור לך ויעודד אותך (ואפילו יחייב אותך) להתקדם בצעדים המעשיים. בד''כ עצם השיתוף כבר מוריד חלק גדול מהפחדים והחששות.

נקודה נוספת:

לגבי ההגדרה שלך, שלדברייך לא תואמת הגדרה של אף שדכנית/אתר/פורום:

א. היא ברורה לך מספיק? את יודעת מה את מחפשת (ומה את לא)?

זה בסדר גם אם ההגדרות לא ברורות ב100%, אבל אז הן גם לאו דווקא מוחלטות ו''לגמרי משהו אחר'' כמו שהן נראות, למעשה רק בגלל שהן לא מוגדרות כמו ההגדרות הסטנדרטיות (יצא משפט קצת מבולגן, מקווה שמובן בכל זאת).

ב. אולי את צריכה לתת קצת יותר אמון באנשים שיוכלו להבין אותך, גם אם הם עצמם לא עונים על ההגדרה. ואולי אם תנסי תגלי שדווקא כן קיימים אנשים שעונים להגדרות שלך (אולי עם ניואנסים כאלו ואחרים) גם במקומות שלא ציפית.

בהצלחה!

לגבי ה"נקודה נוספת"

האמת את א' לא ממש הבנתי.

ההגדרות שלי ממש ברורות לי וממש מוגדרות לי. רק שהן לא עונות על שום כותרת סטנדרטית. זה נורא ספציפי ואולי לא קיים.

ולגבי ב', צודק. אבל זה דורש לעשות סוויץ בראש לפתוח ולשחרררררררררררררררר.

וכבר מפחדת לשחרר. 

נניח ביחס להשקפה:

יש מישהו שיודע שהוא לא ממש ציוני, אבל גם לא לא - הוא לא יודע להגדיר מה כן אבל הוא מרגיש איפשהו בין דת''ל לחרדי.

ויש מישהו שממש ברור לו למה הוא לא ציוני ובמה בדיוק הוא לא ציוני (לא אפרט אבל תדמיינו שכתבתי כאן נאום ארוך ), ומצד שני הוא מכיר בתהליך הגאולי ומבין שיש דברים וערכים חיוביים במדינה ורואה את עצמו מחוייב להיות חלק (בדברים מסוימים ומוגדרים) בתהליך הזה.

או ביחס לרמה דתית:

יש מישהו שמרגיש מצד אחד דוס - רוצה קדושה וחיי תורה וכו', ומצד שני רוצה חיים נחמדים ולא מחוייבים עם פעם נפילה פה ופעם חוסר הקפדה שם - ובשורה התחתונה לא כל כך ברור לו איפה הוא.

ויש מישהו שברור לו שהוא רוצה לקבוע עתים ולהקפיד על ההלכה ברמה מסוימת ועל פי השקפה מסוימת, אבל הוא גם יודע שהוא לא מתכוון להיות אברך עד 120 ואת ההשקפה ההלכתית והתורנית שלו הוא שואב מבתי מדרש יותר 'מאוזנים' (הגדרה לא מוצלחת אבל כנ''ל - לא אפרט אבל תדמיינו שכתבתי כאן נאום ארוך ), ואפילו יודע לומר שיש דברים שהוא מתפשר עליהם (באופן זמני עם שאיפה לתיקון או אפילו בכלל). 

בקיצור - יש הבדל בין לומר "אני לא עומד/ת בהגדרות" או "אני מחפש/ת משהו שלא עומד בהגדרות" או "אני מחפש/ת משהו בסגנון של אדם פלוני" לבין לדעת להגדיר מה כן, גם אם בצורה יותר ארוכה ומפורטת מאשר הכותרות הרגילות של ההגדרות.

רק שההגדרה הזאת לא שייכת לאף משבצת. 

או שייכת למשבצת ספציפית מדי, ונדירה מדי.

ולכן זה לא משאיר לי הרבה ברירות אלא לפנות לאנשים בכיוון.

ואני נמצאת באפור.

על גווניו הרבים. 

תסבירי להם בהרחבה, בתקווה שהם באמת יבינו וישדכו לך לפי מה שאת מחפשת ולא לפי משבצת ה"לא מגודר" או משבצת ה"לא בתלם".

מכיר שדכנים שיש להם סבלנות להקשיב להסברים מורחבים?

לא יצא לי להכיר כאלה.

יש להם פחות או יותר רשימה עם צ'ק ליסט ואתה צריך לבחור את מה שמגדיר אותך.

ואם אין משבצת כזאת,אכלת אותה.

שלא יצא לי להכיר שדכנים בכלל, אבל גם אותם לא הייתי מכליל ומכניס למשבצת שכזו.

בדיוק ראיתי תגובה רלוונטית - בתור בת של שדכנית.

ומהיכרות אישית איתו (בתחומים אחרים) - @אלעד אמנם מתעסק בשידוכים שלא באופן מקצועי, אבל הוא בהחלט קשוב.

אז כנראה שיש כאלה, רק צריך למצוא.

וכיף לך.

באמת.

לא ביקשתי שמות כי אני חושבת שהשדכניות שתציעו כאן עובדות מן הסתם עם הציבור הדתי לאמי.

ואני לא.

ברמה הפרקטית ימל מנהל פה הסברים מאד יפים

מבחינת אומץ -

הרבה אנשים שמבינים מה את עושה ממש יעריכו את ההתנהלות שלך. הבאמת טובים שביניהם יטרחו לומר לך את זה.

ברור לי שיהיו אנשים שלא יבינו אותך, אבל אל תבהלי. את לא צריכה להתבייש. אם מישהו לא זורם איתך - וגם אם כן - תשאלי אם הוא יכול להפנות אותך לעוד מישהו שיכול לעזור.

הקשר האחרון שלי היה כשפניתי לחבר נשוי, שהפנה אותי לאדם שמכיר אנשים, שהפנה אותי למישהו שמתעסק בשידוכים, שפנה למיזם כלשהו, שמישהי שם פנתה אליו והציעה מישהי שקרובת משפחה שלה הכירה לה. וזה היה מצוין. אז אל תפחדי.

מצד שני, היו פעמים שפניתי לכאלה שמתעסקות בשידוכים והמסתעף, והן הציעו הצעות לא קשורות והעבירו ביקורת על ההחלטות שלי (אבל גם הן פרגנו לי על האומץ)

מה שאת כותבת זה לפעול הכי נכון והכי יפה שאפשר. זה מדהים, ואני בטוח שזה יקדם אותך. לפעמים לא בדיוק במסלול שחשבת, אבל בטוח תלמדי דברים חדשים ותהיי יותר ויותר מדויקת.

המון הצלחה ואומץ

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי