שמעאנונימי (פותח)
מי ערב לי שדבר כזה לא יקרה שוב? מי ערב לי שמחר כולם יקומו? מי ערב לי שלא אצטרך להיפרד שוב? מי ערב לי?
הפחד מטפס לי בגרון, משתק ומקפיא כל חלק בי
חותך אותי מבפנים, מפלח אותי בבטן, הפחד ננעץ לי בלב.
אני לא מצליחה לנשום
אני לא רגועה

מי ערב שזה לא יקרה לי?
אבל אלוקים בבקשה
אני רוצה לחיות אלוקים אני רוצה לעבוד אותך, להמליך אותך בעולם, לקדש אותך, לעבוד לפיך
ה' אני רוצה להקים משפחה, להקים בית יהודי טהור על טהרת המשפחה והתורה, שהתורה תלך לנגד עיננו, בית של יראת שמיים, של אהבת אמת, בית של אמת. בית מקדש מעט לכבודך
אני רוצה להביא ילדים, לחנך אותם בדרך התורה והצניעות, בפשטות ובאהבה בדרך ארץ.
אני צריכה לקום כל בוקר אלוקים אני לא יכולה למות
היום הבטחתי בלי נדר שאני חוסכת כסף מכספי מעשר כדי לכתוב ספר תורה. לכבודך ה', לכבוד התורה הקדושה
להגדיל ולפאר את שמך בעולם
אבא תן לי לחיות תן לי לקיים מצוות תן לי עוד זמן לאהוב אותך, להמשיך את העם היהודי, את הבית שלי הפרטי בעזרת ה'.
ועוד פורום.מקפיצים נטושים

שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה - 
בכבוד!

אני מעדיפה לכתוב בעט כשאני פורקת רגשותעשב לימון

אבל תודה על ההצעה בכל אופן!

משום מה הרבה מעדיפים פורומים גלוייםמקפיצים נטושים

מודה שלא הבנתי את ההעדפה.

אולי רצון שמישהו ישמעעשב לימון

בקשת עזרה בצורה עקיפה

😁טויוטהאחרונה

יש לי חלום:

שמישהו יכין לי ארוחת צהרייםאנונימי (פותח)

בסיר אחד. קצת פתיתים קצת רוטב

לא אכפת לי.

רק שמישהו יבוא וילטף לי את הפנים ויגיד יהיה בסדר, הכנתי לך ארוחת צהריים תרימי את הראש מהכרית.

כפית אחר כפית.

{}אנונימי (פותח)

חשבתי שיש לי איפה לכתוב.

חשבתי שאני נותנת אמון.

חשבתי שאני קצת יותר בטוחה.


בסוף זה דמעות כל הזמן

אין לי כלום

אין לי בית.אנונימי (פותח)אחרונה
()אנונימי (פותח)

אני מתגעגעת לפה

אולי נחזור לכתוב

האיןשגרה הזה סוחט אותי.

אין לי מקום.

כל יוםאנונימי (פותח)
אני מאבדת
[]אנונימי (פותח)

תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי

מה איבדתי

מה היה לי

מה כאב לי, מה העלה בי אושר

אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח

ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות

משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות

לחבר זונדה, חמצן, משקפיים

לחבק לחבק לחבק.

 

 

מה היה לי

ומה אין 

מה קיבלתי ומה הפסדתי

וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.

 

 

(אי אפשר להגיב האחרון כבר, אבל תודה לך. התגעגעתי.)אנונימי (פותח)
אני מתגעגעת לפה.אנונימי (פותח)

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד. 

לב.אנונימי (3)אחרונה
חושבת עלייך.

אולי יעניין אותך