למי שרוצה להכיר דרך האינטרנט.....חשבשבת
  • כמה כללים חשובים....
  • מאת רודי איינהורן.
  • האינטרנט יכול לפתוח בפניכם עולם שלם של בני זוג שלא הייתם פוגשים בדרכים קונבנציונליות. הכניסו את המילה "היכרויות" לכל מנוע-חיפוש והתוצאות יראו עשרות אתרי שידוכים מסוג "עשה-זאת-בעצמך", המתבססים על מכנה משותף כגון דת, קריירה, מקום מגורים או תחביב.

    כמעט כל האתרים האלה מציעים לך לסנן מועמדים בהתבסס על פרופיל משתמש והם מבטיחים את האנונימיות של שני הצדדים. אבל אנונימיות אין פירושה ביטחון: יש אתרים שדורשים פרטים אישיים או ראיון לפני שהם מאשרים את הרישום לאתר, אבל רוב האתרים מסתמכים על היושר של המשתמשים. הדבר יוצר הזדמנות פז עבור מתחזים למיניהם (או סתם מוזרים) להעמיד פנים שהם מישהו אחר. זאת גם הזדמנות עבור אנשים שלא בדיוק מרוצים מחייהם, להמציא לעצמם "זהות אינטרנט" בדויה.

    עם כל האפשרות של ניצול אמצעי זה לרעה, האינטרנט סייע לאלפי גברים ונשים פנויים ליצור קשרים נהדרים. הדרך הטובה ביותר להצליח בהיכרויות דרך האינטרנט היא להשתמש בהן ככלי ליצירת הקשר הראשוני, במקום לבסס עליהן יחסים מקוונים משמעותיים יותר.

    התחילו קרוב לבית

    הדרך הטובה ביותר להתחיל היא לחפש בן זוג פוטנציאלי ברדיוס של מרחק נסיעה סביר ממקום מגוריכם. החליפו מידע בסיסי על עצמכם וקבעו להיפגש זמן קצר יחסית לאחר שיצרתם קשר באינטרנט.

    אתם עלולים להתחיל לבנות חברות אינטימית עם מישהו שהמילים שהוא כותב נפלאות – רק כדי לגלות בהמשך שהאישיות, האופי או המראה החיצוני שלו/ה אינם מה שציפיתם לו.

    העמקת ההיכרות דרך האינטרנט היא לא רעיון טוב. אתם זקוקים לאינטראקציה פנים-אל-פנים כדי להחליט אם אתם מתאימים זה לזו, וחשוב לא פחות - כדי לגלות אם יש ביניכם משיכה (המשיכה לא חייבת להיות מיידית – עבור אנשים רבים היא מתפתחת במהלך הפגישות הראשונות). אחרת, אתם עלולים להתחיל לבנות חברות אינטימית עם מישהו שהמילים שהוא כותב נפלאות – רק כדי לגלות בהמשך שהאופי או המראה החיצוני שלו/ה כלל לא קרובים למה שציפיתם. כשתיפגשו בסופו של דבר, ייתכן שלא תצליחו להסתגל לפער בין המציאות לבין מה שדמיינתם.

    נכון שהחלפת תמונות מראש יכולה להקל על חלק מההפתעה, אבל הבעיה מורכבת יותר. לדוגמה, ייתכן שהאנונימיות שבאינטרנט תגרום לכם לגלות לאדם "זר" זה מידע אישי ביותר, שלרוב הייתם מספרים רק למישהו שאתם מכירים זמן מה. ייתכן, לחילופין, שאתם בעצמכם תתפתו לייפות עובדות מסוימות, או אפילו לפנטז על הגרסה החדשה והמשופרת של ה"אני האינטרנטי" שלכם.

    באופן דומה, האם אתם יכולים להיות בטוחים שהאדם שלו אתם מגלים את סודותיכם מספר לכם את האמת? לדוגמה, ייתכן שאתם מצפים להיפגש בקרוב ומקווים להעמיק עוד את יחסיכם, בשעה שלצד השני אין שום כוונה להיפגש כיוון שהוא/היא לא יכולים להתמודד עם מערכת יחסים אמיתית "בשר ודם" או שהוא/היא כבר סיפרו שקרים כה רבים על עצמם, שאינם יכולים לגלות לכם את האמת.

    אלה הן רק חלק מהסיבות להימנע מהעמקת הקשר און-ליין. ככל שאתם מאריכים את החיזור שלכם באינטרנט, כך אתם הופכים להיות פגיעים יותר לאכזבות.

    הולכים רחוק

    נניח שאתם פוגשים דרך האינטרנט בן זוג פוטנציאלי שגר בעיר אחרת. להלן כמה קווים שינחו אתכם כיצד לפעול.

    למרות הזמן וההוצאות הכרוכים בנסיעות, וגם אם החלטתם להישאר ימים מספר כדי להכיר זה את זו, מוטב לערוך פגישה ראשונה קצרה, שתימשך שעתיים או שלוש לכל היותר. אם אתם מתרשמים לחיוב, היפגשו שוב לאחר יום או יומיים. אל תגזימו באורך הפגישה רק בגלל שהשקעתם כל כך הרבה כסף, זמן ומאמץ כדי להיפגש.

    כל זוג שנמצא בתהליך היכרות זקוק לזמן בין הפגישות, כדי לאפשר לתהליכים הרגשיים והאינטלקטואליים של בני הזוג לפעול. זוגות שמתגוררים במרחק רב זה מזו חייבים ללמוד לאזן בין הרצון שלהם למצות את הזמן הקצר שהם מבלים יחד, לבין הצורך במרחב אישי. שנות ניסיון רבות לימדו אותנו שזוג שמנסה לבלות את כל שעות הערוּת שלו ביחד, גורם בסופו של דבר לאווירה של מתח, אי שקט וחוסר סיפוק.

    אנו ממליצות שגם במהלך שבת או סוף שבוע שאתם מבלים יחד, תתכננו כמה שעות שבהן תהיו בנפרד. אם אתם נמצאים במקום אחד במשך שבוע או יותר, תוכלו לשקול פגישה ארוכה אחת או שתיים (הכוונה לטיול של יום או בילוי של אחה"צ וערב) ושתי פגישות קצרות בערבים. רצוי, עם זאת, לקבוע מרווח של יום עד שלושה ימים בין הפגישות ולגוון את הפעילויות המשותפות שלכם.

    מומלץ לתכנן את הפגישה שלכם סביב נסיעת עסקים או ביקור אצל קרובים או חברים

    בזמן שאתם מבלים בנפרד בקרו חברים, בני משפחה, צאו לסידורים, טיולים או קניות, קראו ספר, התאמנו במכון כושר וכן הלאה – יש שפע דברים מועילים שתוכלו לעשות כדי למלא את זמנכם. מומלץ לתכנן מראש את הפגישה שלכם סביב נסיעת עסקים או ביקור אצל קרובים או חברים. הדבר יאפשר לכם למלא את הזמן שבו אתם בנפרד, והנסיעה לא תהיה כישלון מוחץ גם במקרה שלא תהיה לכם כימיה עם בן הזוג מהאינטרנט.

    לאחר שנפגשתם בפועל ואתם מתחילים ליצור קשר אישי, תוכלו להמשיך לבנות אותו באמצעות האינטרנט, שיחות טלפון ופגישות נוספות. הקשר יזרום היטב אם שניכם מעוניינים בו למטרת נישואין, וצופים מראש נושאים (כגון מקום מגורים) שיהיה עליכם להתמודד עמם אם הקשר יצליח. קשה יותר לשמור על קשר ממרחק אם אין מטרות ברורות לעתיד משותף.

    אמצעי זהירות פשוטים

    אולי תחשבו שאנחנו פרנואידיות, אבל... רוב האנשים שמשתמשים בשירותי ההיכרויות באינטרנט הם אנשים מבוגרים בריאים ומתפקדים, אך חלקם לא כאלה. האפשרות להיפגע ממישהו שאתם פוגשים באינטרנט סבירה יותר מהאפשרות להיפגע כאשר ההיכרות נוצרת דרך חבר משותף, עמית לעבודה או מסגרת ארגונית כלשהי. העובדה היא שאנשים אינטליגנטים נפלו קורבן להונאות אינטרנט, לאנשים שחיפשו דרך להפיג שעמום בחיי הנישואין, לרמאים שניסו להוציא מהם כספים ואף לאנשים שגרמו להם נזק גופני או רגשי. לכל מי שמשתמש בשירותי ההיכרויות באינטרנט רצוי לנקוט כמה אמצעי זהירות פשוטים כדי לשמור על הפרטיות ולהישמר מצרות:

     

    1. שמרו על אנונימיות. כשאתם מתכתבים באינטרנט, אל תספקו פרטים אישיים כמו שם מלא, כתובת, מספר טלפון, מקום עבודה או מידע כלכלי כלשהו (אתרים רבים מאפשרים לכם גם להשאיר את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם חסויה).

      זוהי עצה שטוב לזכור בכל פעם שאתם פוגשים מישהו באופן עצמאי (לדוגמה, בבר, באירוע של פנויים-פנויות או דרך מודעת היכרות), מישהו שלא הופנה אליכם על ידי אדם שאתם מכירים וסומכים עליו. אתם יכולים לספק מידע מצומצם, כגון שם פרטי ואזור מגורים, אבל מוטב לשמור מידע אישי לפגישה פנים-אל-פנים.

       

       

    2. קבעו את הפגישה הראשונה במקום ציבורי, כגון בית קפה. אל תיפגשו במשרד שלכם בעבודה או בבית של אחד מכם. מומלץ לאמץ קו מנחה זה לכל פגישה ראשונה. אל תטיילו בלילה בחוף שקט או בפארק מבודד. אם אתם רוצים לטייל ולהכיר זה את זו, לכו למקום שבו מטיילים עוד אנשים, כגון טיילת או קניון.

      בסוף הפגישה, אל תסעו במכוניתו של בן/בת הזוג. תוכלו להניח לו/לה ללוות אתכם חלק מהדרך הביתה, או לארגן לעצמכם תחבורה בחזרה. אתם עדיין זרים יחסית. מדוע להכניס את עצמכם למצב שעלול להתגלות כמסוכן או לא נוח?

       

       

    3. אל תנדבו יותר מדי מידע אישי בפגישות הראשונות. זוהי עצה טובה גם אם אתם יוצאים עם מישהו שעליו יש לכם המלצה אישית מחבר. פגישות ראשונות אינן הזמן לגלות את הסודות הכמוסים שלכם, את פחדיכם ופרטים אינטימיים אחרים. אם הקשר נועד להתקדם, יהיה לכם די והותר זמן להכיר זה את זו בהדרגה.

       

       

    4. היזהרו מסימנים שמרמזים על כך שלאדם עמו אתם יוצאים יש בעיות שאינכם מעוניינים להתמודד עמן. לדוגמה, אם הדייט שלכם מספק לכם פרטים אישיים שמתגלים כלא נכונים, אם הוא/היא מתנהגים בדרך שגורמת לכם להיות זהירים או להרגיש שלא בנוח, או אם הוא/היא מתפארים בדברים הגרנדיוזיים שעומדים לקרות בחייו בעתיד הקרוב.

       

       

    5. סמכו על תחושות הבטן שלכם. אם מישהו נראה לכם מוזר או מפחיד, או אם אתם חשים שאתם עלולים להיות בסכנה, הקשיבו לקול הקטן בתוככם. השתמשו בשיפוט שלכם והחליטו אם אתם יכולים לסיים את הפגישה מוקדם יותר. אם זה לא הולך, תוכלו אפילו לחמוק החוצה בדרך לשירותים. מוטב להיזהר מאשר להצטער.

     

    היכרות באינטרנט יכולות להיות חוויה נהדרת, כזו שיכולה להוביל לנישואין ולחיים של אושר. אבל זכרו את מגבלותיה – בעיקר בתחילת הקשר.

    נפגשים באינטרנט? תיהנו - ותשמרו על זהירות!

    איזה כיף ששמת את זה פה!נמו.
    אומנם קראתי ברפרוף (גם רפרוף בעצם זו מילה מתאימה... משהו כמו את הפסקה הראשונה...)
    אבל אני בהחלט מסכימה שיש אם זה בעיות... לא סתם הציבור שלנו מברר לפני שהוא מתחיל לצאת, כי אדם יכול מאוד למצוא חן בעינייך אבל לא להתאים לך בכלל ובסוף תמצא את עצמך מסנוור ובקשר שלא מתאים לך למטרת חתונה. ובאינטרנט ק"ו - כשאין לך מושג מול מי אתה עומד (או בעצם יושב ברוב המקרים) - גם אם השיחה נעימה... לך תדע!
    דרך מעניינת זה בטוח! דברים חיובים גם יצאו ממנה! (וב"ה יש פה הרבה עדים לכך) אבל צריך גם לדעת להישמר ולשים את הגבול... שנזכה...
     
     
    מומלץ לקרוא!!!לכל האורך!מאמע צאדיקה
    חשוב מאוד, וצודק, אבל מרוח מאוד!ברוךש
    וזאת אמר האדון שתשובותיו הן בין 20-35 שורות מינימואנונימי (פותח)
    ......
    היה לי תגובה אחת קצרה היום, מה את מוציעה שם רע?ברוךש
     
    יפה........חשבשבתאחרונה
    זה אומר שהשתפרת..........
    עד כמה אתם מרגישים שמודל הזוגיות של ההורים שלכםפתית שלג

    משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?

    אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.

    לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..

    תדייק ותסביר את כוונתךפ.א.

    אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

    לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

    אני למדתי המון מהזוגיות של ההורים שליפשוט אני..

    למדתי מה לא לעשות

    גם אנירקאני

    אותו דבר

    השפיע בוודאיארץ השוקולד

    בעיקר לטובהארץ השוקולד

    מופתע שזה חריג

    שאלה מעניינת.חתול זמני

    בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

    הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

    מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

    פעם חשבתיoo

    שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

    היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

    אלא האדם באשר הוא

    כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

    גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

    יש חלקים שנשארו

    השפעות מילדות

    אפילו כאלה בתת מודע

    תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

    לעשות נכון יותר

    לי היו 2 מודליםעל הנסאחרונה

    אחד של ההורים

    השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

    הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

    מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

    מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

    אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

    היא היתה ממש נסיכה שלו.

    שליחת תמונה מלפני 15 שנה +- להצעותראומה1

    הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++

    איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.

    הוא נראה אחרת לגמריי..

    זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...

    אין דיבר כזהבחור עצוב

    אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

    ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

    חחח אל תתפוס אותי על קוצו של יוד הרעיון הובןראומה1

    "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

    מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

    אולילגיטימי?

    לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

    מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

    הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

    עוד כיוון של לדון לכף זכות -

    יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

    נחמד נחמד אבל לא ואני הכי לומדת זכותראומה1אחרונה

    גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

    וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

    התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

    אז מתחילים איתך, תרגישי בנוח?אחיקר

    סתם מעניין אותי, בנות דוסות רוצות שיתחילו איתם? ברור שכל סיטואציה והמקרה שלה, אבל אשמח להתייחסות אם ליגיטימי ואיך?

    באוטובוס? ברחוב? או באיזה שיעור מעניין? בהלל של הרב שמואל אליהו? או בשמחת בית השואבה במרכז? או סתם כששניכם רכזים באיזה תנועת נוער?

    וישיר? או שמעדיפות שחבר יפנה לשאול אם רלוונטי בכלל? וישר זורמים או שעדיין ליגיטמי לבקש לברר? גם מצידו?

    ואתן חשבתן על זה? רציתן פעם להתחיל אבל היה פשוט מוזר מידי? זה אמור להיות מרתיע?

    תודה מראש

    הדוגמאות שנתת הן של ציבור קווניקי- מרכזניקיחושבת בקופסא

    בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

    בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

    אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

    מעניין אם קיימות גם בנות מחוץ למקומות האלוכְּקֶדֶם

    רציתיהפי

    התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

    זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

    נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

    אפשר להבין את הרצון שהבחור יפנהמתוך סקרנותאחרונה

    רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

    אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

    שידוכיםאשר ברא

    איך אתם מבררים מה קריטים לכם?

    (שלא קשור למידות של האדם)-

    לדוגמה נושא הצבא.

    איך יודעים אם זה באמת באמת קריטי לי או שיכולה להבליג אם הבחור לא עשה או לא מתכנן אבל כן פעיל במישורים אחרים?

    מרגישיםintuscrepidam

    השאלה למה חשוב לך שהבחור יעשה צבאאביעד מילוא

    האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

    האם משהו מרגיש לך חזק שהוא חסר או קייםארץ השוקולד

    אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

    נניח שהייתי צריך לחיות עם הבן־אדם הזה 100חתול זמניאחרונה

    שנה,

    האם המשהו הזה היה מציק לי?

    גיל בייחס לבשלות לזוגיותאחד האם שומע

    הציעו לי מישהי בת 19, מסיימת שנה שנייה של שירות לאומי. אני בן 23, בשירות קרבי. יש בינינו פער של 3-4 שנים, 3 שנתונים. ומשהו בזה ממש מפחיד אותי. בסוף אני אדם בוגר מאוד, ומשהו בגילאים האלה נשמע לי ממש ממש ילדותי. עכשיו ברור שאי אפשר להכליל, ויש מקרים הפוכים לגמרי וכו וכו. השאלה שלי היא מה הבירורים שהייתם עושים לגביה וגם לגבי עצמכם כדי להבין האם היא בוגרת ברמה שמתאימה למה שאני מחפש? אני מדבר גם על בירורים לפני שיוצאים (שזה איפה שאני נמצא כעת) וגם על בירורים תוך כדי הפגישות במידה ומחליטים לצאת..

    בנוסף גם יש את החשש הפרקטי, שהיא, בניגוד לבנות בגילי, עוד לא התחילה בכלל לימודים, ולא יודע אם היא סגורה על הכיוון שלה בשנים הקרובות (אפילו אם יש לה תכנון מסוים ללמוד משהו)

    תודההההה

    לדעתי תתקדםחוזר תמיד לאשתי

    אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

    מאוד יכול להיות שיש פה משהו

    תתקן אותיהפי

    מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

    לפני שבדקת מי היא באמת(:

    בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

    ברוראחד האם שומע

    אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

    או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

    הממממממממממממממ.חתול זמני

    האם עובד גם הפוך?

    לדעתי, אין באמת איך לברר מראשלגיטימי?

    אפשר לדון על מה זה בגרות.

    ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

    אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

    אבל -

    קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

    לגבי פער השנים,

    אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

    תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

    ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

    בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

    אבל --

    רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

    אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

    תודה רבה!אחד האם שומע

    .

    בתחילת הדרך היה לי קשר עם פער דומהadvfb

    ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

    תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

    כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

    אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

    חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

    מכירה לא מעטשלומית.

    זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

    ( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

    בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

    מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

    קיצור, לא לפסול על הסף

    יש לי חברהרקאני

    שהתחתנה כשהייתה בת 18

    עם בן 24

    אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

    אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

    והם התאימו

    גבולי, אבל עדיין נראה לי בסדרPaslash

    בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

    תלוי כמה היא ספציפית בוגרתזיויק

    אפחד לא הולך לדבר על המתיקות של התמונת שירשורכְּקֶדֶם

    חן חןאריק מהדרום
    עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך י"ב באב תשפ"ו 22:59

    אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

    הפרש הגילאים לא באמת משנהאנונימי17

    העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

    השאלה שלך כאן מעוררת בי שאלההמגיד מרשש

    האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

    אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

    שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

    בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

    והוא בכלל לא מכיר אותך...

    אתה רציני??אביביייאחרונה

    3 שנתונים זה קלאסי

    פער בעומק100

    היא במקום פשוט יותר, לא מסתבך, פחות שיחות עומק

    יותר מעשית

    והוא בשיח יותר עמוק.. וחשוב לו שיח גם כזה בקשר

    יש מה לנסות?

    אפשר לנסותהפיאחרונה

    לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

    סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא

    כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?

    ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?

    (לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)

    ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?

    לדעתי כן,חתול זמני

    (עד גבול מסוים)

    אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

    וכמובן המוסד מחזק את העניין

    אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

    בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום

    לק"י

    והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

    לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

    אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

    כן ולאברוקולי

    לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

    לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

    גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

    מה שכן-

    זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

    (עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

    מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

    ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

    אני אדייקאביעד מילוא

    אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

    כמובן שאשמח לתשובות כי זה יעזור לי להבין ולדעתאביעד מילוא

    אני חושבת שלפעמים בנות משתנות מכיתה ט'יעל מהדרום

    לק"י

    עד לגיל 20+

    הרבה בנים ובנות הולכים ללמוד בגלל שהחבריםפ.א.

    הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

    זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

    תלויאחד האם שומע

    אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

    שאלה יפההפי

    אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

    פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

    לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

    למה זה לא נראה לי רלוונטילגיטימי?

    לבדוק מוסד תיכוני:

    א. מי בוחר את המוסד?

    עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

    ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

    ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

    ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

    מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

    אבל בהחלט -

    סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

    אני מסכים עם הנאמראביעד מילוא

    יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

    ואני אסייג בדברי משהואביעד מילוא

    ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

    בקיצור...אביעד מילוא

    איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

    מסכימה איתךלגיטימי?

    ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

    ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

    רעיון נחמדאביעד מילוא

    אני אנסה לראות

    בכלל לגיטימי לעשות את זה?אביעד מילואאחרונה

    לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

    עוד פעםטבע, אמת

    האמת,שקצת נמאס לי

    אני יוצאת כבר תקופה, בת 22

    ודי נמאס לי.

    אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים

    ואז זה לא מתאים,

    כי החלומות שונים

    כי סגנונות התקשורת לא מתאימים

    סתם כי זה פשוט היה מוזר.

    בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,

    אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו

    נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,

    ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.

    קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.

    קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה

    אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

    סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

    מאוד יפה וחכם.נחלת

    מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי

    ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

    את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

    אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

    ברור שלאטבע, אמת

    הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

    אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

    אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

    בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

    מבינה אותך ככמחפשת111

    פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

    ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

    אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

    ספרי לי על זההפי

    תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

    שאת נאמנה לדרך שלך .

    ...אילת השחר

    יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

    ועכשיו,

    שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

    אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

    רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

    'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

    הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

    וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

    לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

    אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

    ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

    אֲת.

    לא קל אבלזיויקאחרונה

    נשמע די התשה רגילה...

    צריך לחרוק שיניים ולהמשיך

    אולי יעניין אותך