אני שלושה חודשים אחרי לידה עם קטנטונת מהממת בבית, ועוד בן שנתיים וחצי שנמצא במעון, בעלי עובד הרבה ובקורס קיץ ולא נמצא הרבה.. אני רוב הזמן איתם לבד, וגם די משתלטת על עבודות הבית לבד. בנוסף אני בחופשת סמסטר עם מלא עבודות..
כביכול בזמנים שאני יכולה לישון בתוך האינטנסיביות הזו, כשהיא ישנה, ובערב שהם סוף סוף נרדמים- היה מתבקש שאני אשן גם ואצבור כוחות. אבל אני מוצאת שזה פשוט מבאס אותי. בא לי גם זמן לעצמי ולמה שאני צריכה לעשות, ולזוגיות כמובן. לנצל כל רגע לישון מרגיש לי לחיות בהישרדות... מצד שני אני נורא עייפה ובסוף זה משפיע על המצב רוח והכל. בעלי נגיד הוא נורא כזה שמעדיף לנוח כשאפשר..
מבינות על מה אני מדברת?
מרגישות את זה גם?


