על קצה קצהו הנוצץ של המזלג, טיפה, בשביל לטעום במה מדובר:
העניין של האולפנה- זה ה' יתברך....
כמו שהרב גדי אמר לטרמ"חיות:
"הדיבורים כאן.. הם פלא גדול"- וזה מדויק כל כך.
החוויות שהאנשים הקדושים כאן מכניסים לנו... ה' יתברך..
להרגיש אותו..לאהוב אותו...לדבוק בו..להתאחד עימו...
כמו להיות עם אבא- מלך- אהוב בחדר ייחוד...
תודה לטאטעע...
איך הוא שלח אל העולם, כזה צינור מתנה בשבילנו...
את תורת החסידות, שהיא פנימיות התורה,
להתחבר אל התורה ואל ה',
מבפנים.... מעומקא דליבא...
וה' יתברך כונן בעולם ,
מקום שמזין במים החיים האלו,
את הנשמות הבאות בשעריו...
בושם גן עדן שמתחדש בכל יום,
עם "בלבבי משכן אבנה להדר כבודו"
( יש עוד מקומות של לימוד חסידות,
אבל כאולפנה.. היא היחידה שזה עניינה התמידי..)
כמובן, בכל מקום בו יהודי נמצא, הוא יכול לעבוד את ה',
אבל כמו שמובא במשנה:
"הווי גולה למקום תורה"
ו- "אין אדם לומד תורה, אלא במקום שליבו חפץ".
אפשר להבין מכאן,
שהאדם בוחר-
איזה סוג של אור תורה הוא רוצה ללמוד בעיקר,
זה אשר יבנה ויעצב וירים את חייו.
וכמו שכתוב שם...שווה לגלות רחוק בשביל התורה הזו...
וגלות- אותיות גאולה.
רק ה-א' חסרה ב "גלות".
מכאן לומדים:
כשמכניסים ל"גלות" את ה-א'-
שהיא האלוקות, היא אלופו של עולם,
אזי רואים אותה כגאולה...
וזו הגאולה הכי עליונה ונשגבה,
לצמוח בקרקע פוריה כזו,
השותה מים מתוקים
של נחל נובע מקור חכמה
כלי לאורות גבוהים של אין סוף....
רק צריך לרצות...
לבוא עם חשק בכל רגע מחדש-
להרוות את הצימאון...
גם כשהעולם מפזר אותנו,
להתאמץ ולהכנס בקודש עוד ועוד.
למלא את הנפש בציורים
של רוממות קודשא בריך הוא ושכינתיה.
"דע את אלוקי אביך ועובדהו".
באותה עת, הכל מתבטל אל ה'.
נמסים פה בעולם. ("רצוא")
ואז ישנה עבודה. ("שוב")
והרושם של האור, שנשפך עלינו מהתורה,
מחזק ומקרב אותנו אל ה', אל התכלית.
(זו גם תורה מליקוטי מוהר"ן.)
וכמו שנורית מסבירה לטרמ"חיות...
בגלל שלומדים כאן, להתבונן בעיניים של פנימיות על העולם..
מתקשרים עם כל מיני סוגים של חברות.. מתוך אהבה עצומה...
גם כשמבחוץ אנחנו שונים..
וככה מתפתחות חברויות מאוד עמוקות,
והדיבורים שמתגלגלים בהן, על התכלית וגילוי ה' שבעולם,
זורמים טוב עם הכיופים הקלילים שגם הולכים פה הרבה..
חוץ מזה שהאולפנה מציפה אותנו בחוויות לגמרי...
כי החיים וה' יתברך, אחד הם..
שנזכה באמת לחיות את ה' בכל רגע...
"לית אתר פנוי מניה" ( =אין מקום פנוי ממנו)
ה' יברך אותך!
את כולנו...