סליחה שאני מופתעת ככה, אבל זה באמת מפתיע שאת חושבת שיש קנאה בגיל ארבעה חודשים...

בגיל ארבעה חודשים תינוק *יודע* שהוא מרכז העולם, ומתוך כך הוא מרגיש שכל מה שהוא רוצה/צריך אמור להגיע אליו בזה הרגע. וזה טבעי, ונכון, ואין מה להילחם עם זה, והעובדה שיש לו תאום כמעט לא אמורה לשנות את התחושה הזו...

אז כן, זה הדבר הכי קשה לדעתי בתאומים - שיש לך פה שני תינוקות עם צרכים דומים ואפילו זהים, ואת לא יכולה לומר לאף-אחד מהם להמתין עד שתסיימי עם תאומו...

מה אפשר לעשות?

קודם כול - להיעזר כמה שאפשר במי שאפשר.

שנית - לעשות בכל פעם אבחנה בין הצרכים הנוכחיים של כל אחד מהם, ולהחליט מה כרגע דחוף יותר ובזה לטפל. למשל - תינוק שעוד רגע מחליק מהעגלה (נגיד) דחוף יותר מתינוק שקשור בעגלה אבל צורח. או תינוק שלא אכל יחסית הרבה זמן דחוף יותר מתינוק שהרגע סיים לאכול. או תינוק שהחיתול שלו גדוש ומלכלך את כולו דחוף יותר מתינוק שרוצה לאכול. וכו'...

שלישית - ללמוד לעשות דברים לשניהם בו זמנית. למשל, להיניק את שניהם ביחד. לקלח את שניהם ביחד (אישית לא זכור לי שעשיתי זאת, אבל אולי אפשר). לנענע את שניהם בעגלה או על הידיים. וכו'...

זה קשה, אבל זה עובר.

ולגבי קנאה - זה מגיע רק בגיל שנה וחצי פלוס, לדעתי... וגם אז עוד לא ממש...

לטפל בהם כמיטב יכולתך עם הענקת יחס לכל אחד מהם כמה שאת מצליחה, ולהאמין בתוכך שטוב להם שהם נולדו תאומים... (עוד כמה חודשים תוכלי בע"ה לראות את זה בעצמך, כשהם יתחילו לשחק ביחד ולתקשר זה עם זה בצורה מופלאה )

צריך לתת לכל אחד את היחס שמגיע לו/שהוא זקוק לו באותו רגע. לעולם לא תוכלי לתת להם בדיוק אותו דבר... נניח שבעתיד אחד יצטרך משקפיים והשני לא - אז תיקחי גם את השני לעשות משקפיים אם הוא יחשוב שזה כיף? או שבכיתה של אחד מהם יחלקו ממתק שווה - תרוצי מיד לקנות לשני את אותו ממתק? לא. הם תאומים, אמנם, אבל שתי ישויות נפרדות. וכבר עכשיו היחס אליהם צריך להיות כזה, כשכל אחד מהם מקבל את מה שהוא זקוק לו באותו רגע, ולא בדיוק אותו דבר כמו השני.

ו - תיהני מזה שהם מחייכים ועוד מחייכים זה לזה . זה אושר גדול!

הגיוני שהכביסה תסריח במכונה עד שהם יהיו בני שנה וחצי, שנתיים.

גידול תינוק בגיל 4 חודשים ובוודאי תאומים זה ידים מלאות (עבודה) ברוך ה'.

קחי עצירה מהחיים מסביב אל תנסי להספיק הרבה

תעזרי בכל מי שניתן (אחיינים, דודים, בן זוג, שכנים, חברות, נערות מתנדבות, נערות בתשלום...)

ותביני שזו תקופה כזו שבסוף תעבור ואת עוד תחזרי לתיפקוד גבוה,

אבל בנתיים אל תהיה מתוסכלת מהחוסר הספק...

בהצלחה !!

וההורים צריכים רק לתמוך רגשית...

בכל אופן, בפורום הזה אין אימהות לתאומים בגיל הזה.

גם אצלינו עם התאומים היו קצת יותר בעיות עם השיניים. לא זוכר משהו היסטרי, רק זוכר שאמרו שבגלל הלידה המוקדמת משהו באזור השיניים לא הספיק להתפתח.

לגבי שאר הדברים אני לא יודע, הם כבר לא ככ קטנים אבל אנחנו עדיין מתבלבלים לפעמים 🤣🤣

אבל בהתחלה היה פער בהתפתחות, ולאט לאט הוא הצטמצם.

מגיל שנה וחצי כבר לא היה פער.

בלי עין הרע המצב של השיניים שלהם טוב (אחד לא עבר שום טיפול, השני רק מעט טיפולים).

וב"ה היה להם עיכוב מוטורי תואם לגיל הפגות בהתחלה ואז עיכוב שפתי שטופל בגן שפה. מגיל ארבע-חמש כבר לא רואים שום זכר לפגות. (אחד מהם היה בגן שפה כל שנות הגן, השני רק שנה אחת)

נולד בשבוע 34. כיום בן שנתיים.

בינתיים יש לו עיכוב בצמיחה של השיניים. הניבים עדיין לא צמחו.

כיום, חוץ מהגודל והמשקל שעדיין קטנים מאוד, לא רואים השפעות של הפגות.

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

לק"י

או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.

מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...