(זה בעצם עיבוד של תגובה קודמת שלי כאן בפורום)
במישור האמונה, אנחנו יודעים שהכל בידי ה', והוא היחיד שבאמת מחליט מה יקרה במציאות.
אבל יש גם את המישור של ההשתדלות שלנו, שזה התפקיד שלנו לפעול בעולם. גם הוא חלק מהאמונה שלנו, הוא רצון ה' מאיתנו.
ומשום מה, בדרך כלל אנחנו זוכרים אותו היטב, אבל בנושא החתונה הוא נשאר פחות רלוונטי לכאורה.
למשל, כשחסר לחם בבית, אני יוצאת לקנות לחם במכולת, ולא יושבת בבית ומתפללת שה' ידאג לי ללחם שיגיע כשהוא יחליט שזה הזמן. למרות שמצד האמת כמובן שרק מה שה' ירצה זה מה שיקרה. ואם הוא יחליט - אז גם אם אלך לקנות לא אצליח. כי ייגמר הלחם בחנות או שאני לא אצליח להגיע לשם או המון אפשרויות אחרות.
כשמדובר על דברים פשוטים אנחנו מדגישים את מישור העשייה כי יש לנו אשליה שזה בידיים שלנו.
אבל כשאנחנו מרגישים שהמשימה היא גדולה, אנחנו עלולים להתייאש או להרגיש חסרי אונים, ואז להצדיק את חוסר העשייה והכוחות מאחורי אמונה מזוייפת ותפיסה מיסטית. כאילו בוטחים בה', ובעצם פשוט קצת מיואשים ומחכים שהפתרון "יצנח מהשמיים".
(יכולה להיות מציאות גבוהה כזו של אמונה גדולה בכח התפילות בלבד, בלי עשיה, אבל אז מצופה שזה יתבטא בכל התחומים בחיים, ולא רק בנושא אחד כך ובנושאים אחרים אחרת).
כמובן שהמטרה שלי היא לא להפחית אמונה! אלא לחזק במקביל, גם את האמונה - שתהיה אמיתית ועמוקה, וגם את העשייה - שתהיה במלוא ההשקעה והאנרגיות.
וזה חשוב כי באמת זו הדרך כאן בעולם.
אדם שמקים עסק - מתעסק בהמון פרטים מעשיים כדי שהעסק שלו יצליח. הוא לא מסתפק בתפילות להצלחת העסק, למרות שבלי רצון ה' כלום לא יצליח.
וגם בעניין חתונה. כמובן שאנחנו מאמינים בהשגחה. אבל צריך להזכיר לעצמנו את מה שקצת נוטה להשכח היום, שיש לנו תפקיד לפעול בכל הכח מתוך אמונה שזה מה שה' רוצה מאיתנו. וזה יהיה הכלי שדרכו השפע האלוקי יופיע אלינו.
כמו במשל המפורסם על האיש באוניה הבוערת שהתפלל לה' שיציל אותו. כשהגיע מסוק לחלץ אותו הוא דחה אותו כי הוא מאמין ומחכה שה' יעזור לו. וגם כשאוניה שעברה בסמוך הציעה עזרה. כשהגיע לשמים, בא בטענות לה' למה לא עזר לו למרות שהתפלל אליו והאמין בו, והתשובה שקיבל היתה: אני עזרתי לך, שלחתי אליך מסוק ואוניה, אבל אתה לא הסכמת...
דווקא מי שמאמין - הוא מלא באנרגיה לפעול בדרכים המעשיות, כדי לקדם את רצון ה' בעולם.
חשוב לי להבהיר, שכשאני כותבת "לפעול בכל הכח" - הכוונה היא לא בהכרח להכנס למרתון עשיה מטורף. זו יכולה להיות גם עבודה פנימית נפשית אם זה מה שנצרך כרגע. העיקר - לא להשאר בהמתנה ולקוות ש"יהיה בסדר".
זה נושא יקר מדי מכדי להזניח אותו, חבל לשלם את המחיר...
משמעותי לשים לב לזה שהדרך לחתונה היא תהליך טבעי, בדיוק כמו ללכת לקנות לחם במכולת או להקים עסק. אפשר ללמוד איך לעשות את זה צעד אחרי צעד, וזה יקרה. בע"ה. אם פועלים בדרכים הנכונות, התוצאה - החתונה - היא טבעית. אמנם אף פעם אין בטחון של 100% שזה יקרה, אבל זה באותה רמת בטחון כמו דברים אחרים שאנחנו מניחים בוודאות שאם נפעל - זה יקרה. שוב, בע"ה.
הנושא הזה דורש עוד נקודות של הסבר, אבל כתבתי כבר ארוך, אז אולי בפעם אחרת.. אם עוררתי שאלות - זה מצויין
, תמיד אפשר לשאול!
