סתם 

נראה לי ההשקפה והתפיסת עולם

מבחינת קיום תרי"ג מצוות - לאו דווקא הבדל מהותי

חרדי זאת חברה עם המון סגנונות פנימיים. אז קצת קשה להגדיר. אבל הם מובדלים בצורה ברורה מאד מ"דתי תורני" או "חרד"ל".

פשוט כי הם חרדים. זאת קבוצה אחרת ומובחנת מאד (כהכללה - אצל ספרדים זה יותר על רצף, אצל אשכנזים זה יותר מובחן), עם סגנון שלהם, תקשורת משלהם, שפה שלהם...

דתי לאומי תורני זה האגף של הציבור הדתי לאומי שמצהיר בגלוי על ההקפדה על מצוות, ועם ערכים שקרובים יותר לאלה של הציבור החרדי (הערכים האלה מגדירים את דרכו של הציבור החרדי, גם אם בפועל יש לא-חרדים שמקיימים יותר) - יותר דגש על לימוד תורה ועבודת ה', גם התחום שבין אדם לחברו לא מוגדר על ידי "מוסר" אלא יותר על ידי תורה ומצוות.

חרד"ל זה לפעמים פשוט תיאור של "דתי לאומי תורני", אבל הרבה פעמים משתמשים בזה כדי לציין קו נוקשה יותר, שהוא מובחן מהציבור הדתי לאומי הכללי - דתי לאומי תורני יכול להגדיר גם אדם בודד שמתנהל בחברה "לא תורנית". חרד"ל בדרך כלל יהיה חלק מחברה/קהילה שהיא כמוהו. זה משתקף בזה שחרד"ל יצפה מהאנשים בסביבה שלו להיות כאלה, ולכן הדימוי הוא בדרך כלל קשוח יותר.

ברור שזה המון הכללות, אבל זה פחות או יותר המשמעות של המושגים, גם אם כסטריאוטיפ

מבחינת ההבדלים של המנטליות בין ילד שגדל בבית דתי לאומי לילדה שגדלה בבית חרדי ולמדה בבית יעקב

וגם מה זה אומר רבני הציונות הדתית?

(אני מבין שאת כחרדית מבית מנסה להבין מה תהיה המנטליות של בחור דתי לאומי. מנסה, לפי ההיכרות שלי עם בתים חרדיים וההבדלים בינם לבין הבתים הלא-חרדיים שאני מכיר. כמובן יש חריגים לפה ולפה)

זה יכול להיות היכרות עם טלויזיה

שימוש במחשב שלא לצרכי עבודה, אינטרנט חופשי ברמות שונות

באופן כללי יחס יותר פתוח לתרבות הכללית (מודרנית יותר או פחות), והיכרות איתה - ברמות שונות

יש יותר יחס לערכים שיש עליהם דגש בציבור הדתי לאומי - עם ישראל, ארץ ישראל, שירות צבאי

ולפעמים על חשבון הערכים העיקריים בסולם הערכים החרדי - תורה, דעת תורה

יש הבדל מסוים בסגנון (כיבוד הורים, צדקה, תפילות, לבוש)

בדרך כלל פחות מחויבות לרבנים

דוגמה מאד מייצגת בעיני היא השאלה החרדית הנפוצה מאד "מי הרב שלך" שבציבור דתי לאומי פחות רלוונטית (בציבור חרד"ל לדעתי כן אבל זה הבדלים מאד דקים), כי שואלים רב רק כאשר: יש שאלה, ברור שהיא שאלה הלכתית או קשורה לערכי תורה ומצוות, וברור שאנחנו לא יכולים להכריע לבד בשאלה (מחיפוש בספרים וכדו'). וכיון ששואלים פחות, זה בדרך כלל פחות מצוי שיש רב מובהק לשאלות.

רבני הציונות הדתית הם אותם רבנים שמנהיגים את הציונות הדתית, ובאופן עקרוני שהערכים שהם מדגישים כוללים את הערכים של הציבור הדתי לאומי - ארץ ישראל וגישה "כללית" לעם ישראל. יש הרבה, לא בהכרח שלכולם יש עמדה זהה בכל נושא

(לדוגמה: הרב שמואל אליהו; הרב חיים דרוקמן; הרב טאו; הרב דוד סתיו; הרב שלמה אבינר. באופן כללי, רבנים של מוסדות דת"ל - ישיבות גבוהות/הסדר או מכינות. הדוגמאות שפירטתי הם רבנים שממש לא דומים אחד לשני בגישות שלהם)

לפעמים קוראים לזה ציונות. ומתוך הבסיס הזה החיים כולם שונים. מהביגוד עד האידיאלים והמידות.

השניים האחרונים הם שם דומה לאותו תת ציבור.

מהי כוונת המשוררת?

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳