תכף יגמר הקיץ, יבואו הסתיו והחורף, ואנשים יתכנסו יחד בבית, מתאימים את עצמם בגוף ובלב, לעונה המתחלפת.
בסוכות ידברו דברי תורה יפים על דירת ארעי ודירת קבע ובחנוכה ידברו על הדלקת האור מתוך הבית אל חשכת החורף שבחוץ.
אנשים יתכרבלו בין שמיכות כשמהמטבח יש ניחוחות חמים של מרק.
חורף זאת תקופה של בית.
ולאיזה בית אני אכנס? עם מי אתכנס לי בבוא הקור? לאיזה בית קבע אכנס כשבקושי דירת עראי יש לי? עם מי אאיר את חשכת החורף?
**
רגע לפני הקור,
רגע לפני ראש השנה, רגע לפני שהכל נכתב, ברגעים האלה שהכל עוד יכול להכתב.
מתפללת לבית, ליחד, להתכנסות.
מתפללת שבסוף החורף נצא מן הבית יחד ונחגוג את הפריחה. ויחד נחגוג לאביב, לחרות לעצמאות. יחד נהיה כל הקיץ, ובסופו, כששוב יגיע הקור. נכנס פנימה הביתה, והפעם ביחד.




