עם כניסתו לכנסת, ולאחר החשיפה למסריו ולפעולותיו התגייסו רבים מן החברה הישראלית, ביניהם גופים ממשלתיים ומוסדיים כיועץ המשפטי לממשלה, צה"ל, רשות השידור, משטרת ישראל, רובם המכריע של חברי הכנסת, ורבים נוספים בציבוריות הישראלית, לבלימת התופעה שהוצגה על ידם כסכנה לדמוקרטיה ולאיזון הקיים במדינת ישראל ביחסי היהודים והערבים.

היועץ המשפטי לממשלה התבטא בראיון לעיתון על המשמר כי בעבר ראה בכהנא וברעיונותיו תופעה חולנית אך שולית, אולם לאחר כניסתו לכנסת ברור שיש להלחם כנגדה. זמיר פנה אל ועדת הכנסת בבקשה להגביל את צעדיו של כהנא.

חברי הכנסת  יזמו דיון  ברוב של 12 כנגד 8 קיבלה ועדת הכנסת החלטה להגביל את חסינותו הפרלמנטרית של כהנא, ולא לאפשר לו גישה חופשית לכל מקום בו יחפוץ. לאחר מכן אישרה מליאת הכנסת החלטה זו ברוב של 58 נגד 36. כהנא עתר לבג"ץ נגד ההחלטה וערעורו נדחה מסיבה פרוצדורלית, הוא לא טרח להגיע אל הדיון. משטרת ישראל פעלה בהתאם להחלטה, והגבילה מאוד את תנועותיו של כהנא, כך נמנע ממנו להופיע אף בקמפוס אוניברסיטת בר-אילן בטענה כי נוכחותו תביא להסתה.

אמצעי התקשורת הממלכתיים החרימו אף הם את כהנא החליט הוועד המנהל של רשות השידור, שהייתה אז בעלת המונופול על שידורי הרדיו והטלוויזיה בישראל, כי:

"במטרה להבטיח שכלי התקשורת הממלכתיים לא ישמשו במה להסתה נגד אזרחים ולהצהרות הפוגעות במדינת ישראל והמנוגדות לעקרונות מגילת העצמאות - מאשר הוועד המנהל את הודעת המנכ"ל בדבר ההנחיות שנתנו למנהלי הרדיו והטלוויזיה כי יבדקו על פי העקרונות הללו ראיונות עם מאיר כהנא, או ציטוט הצהרות מפיו, וידיעות וכתבות הקשורות בפעילותו, ויותרו לשידור רק ידיעות בעלות ערך חדשותי מובהק ואשר אינן פוגעות בעקרונות אלה ובחוק רשות השידור ורוחו".

צה"ל החליט אף הוא להלחם בתופעה.  הקדישה תחנת גלי צה"ל יום שידורים למאבק בגזענות ובכהניזם. כן פורסם למפקדים תדריך מיוחד המתייחס בשלילה לכהנא ולתנועתו, וזאת בשל "הסכמה עם מוסדות המדינה ועם הרוב המכריע בחברה כי המסרים של כהנא הם גזעניים ומסוכנים.

הכנסת, כמוסד, הצרה את צעדיו של כהנא. בתחילה נטען כי אינו ראוי להגיש הצעת אי אמון בממשלה, מן הטעם שסיעת יחיד אינה יכולה לעשות כן. כהנא עתר לבג"ץ כנגד החלטה זו  ועתירתו התקבלה. לאחר מכן התבצעו מספר צעדים שנועדו להגביל את יכולתו להציע הצעות חוק גזעניות, וגם אלו נדונו בבג"ץ, ואף הביאו לתיקון בתקנון הכנסת שתוקן כך שהוסף לו סעיף 134(ג) לפיו "יושב ראש הכנסת והסגנים לא יאשרו הצעת חוק שהיא, לדעתם, גזענית במהותה או שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי",

כן תוקן חוק העונשין וקבע את ההסתה לגזענות כעבירה פלילית, בסעיף 144ב' לחוק העונשין, עבירה הנושאת עמה עונש של עד חמש שנות מאסר. כן נאסרה החזקת פרסום גזעני. נראה כי החקיקה נחקקה בעקבות דבריו של כהנא שבירך את משגרו של טיל לאו לעבר אוטובוס ערבי. בסמוך לחקיקה הביעה רות גביזון את הדעה כי היא תביא לצמצום יתר של חופש הדיבור לגבי הפתרון הראוי לבעיה היהודית-ערבית מחד, ומאידך תופעל במיוחד כנגד המיעוטים עליהם היא באה להגן ^[12] בפועל לא נעשה שימוש בחקיקה זו כנגד כהנא גם לאחר שהפסיק להיות לחבר הכנסת, והאדם הראשון שהורשע על פיה היה הרב עידו אלבה בשנת 1995.

התיקון המשמעותי ביותר, שנגע בחקיקה החוקתית הבסיסית במדינת ישראל, היה חקיקת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, שקבע כי רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

• שלילת קיומה של המדינה כמדינת העם היהודי.
• שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה.
• הסתה לגזענות.

נתפסה על ידי ועדת הכנסת כשוללת את זכות קיומה של המדינה כמדינת העם היהודי, אך ככהנא, הורשתה לרוץ לבחירות בשנת 1984. עם זאת, בבחירות בשנת 1988 הורשתה הרשימה להתמודד, גם על פי החוק החדש, בעוד שתנועתו של כהנא נפסלה מהתמודדות.

השופט מאיר:  כהנא מערערת הם באופן ברור גזעניים: ליבוי היצרים השיטתי על יסוד לאומי-אתני המביא איבה ומדנים ומעמיק תהום, קריאה לשלילה אלימה של זכויות, לביזוי שיטתי ומכוון של חלקי אוכלוסייה מוגדרים, המאובחנים לפי יסוד לאומי-אתני, ולהשפלתם באופן הדומה להחריד לגרועות שבדוגמאות בהן התנסה העם היהודי - כל אלה די בהם, לאור החומר הרב שהוגש לנו, כדי לבסס את המסקנה בדבר ההסתה לגזענות. עוצמת פעולתה של המערערת בכל צורותיה, הקיצוניות שבהצגת הנושאים ובמעשים המתלווים אליהם והעיוות החמור של אופייה של המדינה ושל משטרה הנובעים מכך, כל אלה מקנים למטרות ולמעשים את החומרה המפליגה, שדי בה כדי לבסס החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית."

אז עדין אתם חושבים שהמפלגה בסדר?!כל המדינה חושבת שהמפלגה קיצונית ומסוכנת שפוגעת בדמוקרטיה ובמדינה!!

יום טוב!

האופציה השניה היתה ללכת לסיור הזה בלי תיאום, או בלי ליווי צבאי בכלל. ואז מה היה קורה? לא נרצח אחד ו3 פצועים אלא חבורה שלמה טבוחה.

אני בא לומר שמאוד קשה לתת אמון בצה''ל אחרי שרואים דבר כזה

כשאני מסתכל על מה שאלפי החיילים עושים במשימות השונות, גם אצלנו ביו"ש, קל עד בינוני לתת אמון. זה לא אומר אמון בכל מצב, וצריך גם שכל - אבל להסתכל רק על האירוע הזה זה לא שגוי.

עכשיו אני רואה שבאמת שינו את הדיווח.

ועדיין, מיותר לציין שהביקורת על היעדר הירי של החיילים עד לאחר האסון היא מוצדקת בלי "אבל".

אפשר לעשות יותר אבל הפוסט הזה הוא במידה רבה כפיות טובה.

https://www.youtube.com/embed/PVy-bcTsO8A?cc_load_policy=1&hl=iw&cc_lang_pref=iw

אף פעם לא חשבתי שיהודים לא נוסעים משם.

אשמח למידע