אני מצטער שלא הבנתי נכון, ועוד יותר מכך על זה שלא הובנתי נכון. אנסה להבהיר שוב בקצרה את הדברים אחד לאחד:

1. אני מבין ש'לבוא מגבוה' פירושו לזלזל, לפסול את האחר וללחשוב שאתה המושלם והאחרים לא מתקרבים אליך. לפי דעתי והבנתי, אם אכפת לי ממישהו, ואני מציג לפניו נתונים שלא ידע ושהם חיוניים עבורו מאוד - אינני רואה בזה 'לבוא מגבוה'. אם היה אדם כותב משהו כמו 'תתבישו לכם, איך אתם מעיזים להיות בבני עקובא? טינופת'! או דבר מגעיל מהסוג הזה - זה 'לבוא מגבוה', אאך שוב - אם אראה את אחי אוכל בלא יודעים (לשם דוגמא, אין קשר ישיר בין המשל לנמשל) במסעדה שתעודת הכשרות שלה זויפה, ואני יודע שמגישים שם איסורים של ממש, ואני אומר לו 'תשמע - זה מסעדה לא כשרה! מה שאתה אוכל כרגע לא כשר!, ומכיון שאני יודע שהאוכל טעים לו והוא לא יעזוב אותו כל כך בקלות אני מראה לו פרסומים של הרבנות הראשית, ורב העיר וכד' עוד רבנים שפרסמו שההכשר מזויף ויודעים שמאכילים שם טריפות ונבילות, ואולי אפילו לפעמים איאלץ להשתמש בביטויים קצת חריפים יותר (תוך בקשת סליחתו) על אי-החוכמה שבהתעלמות מעובדות אלו - אני אישית רואה בכך מעשה חיובי שיש להוקיר בכל מקרה, ובשום אופן לא 'לבוא מלמעלה' בצורה פסולה.

אם ישנה דרך אחרת (בוא נצא מתוך נקודת מוצא שלי היא ברורה לחלוטין שכל חניך/ה דתי/ה בני ישיבה/אולפנא וכד' אסור להם לחלוטין להיות בבנ"ע, וכל עוד הם שם הם עוברים על איסור - הנה הכדור עובר לידים שלך - תני לי דרך אחרת לומר זאת ובצורה שתשפיע.

2. ראשית אביא שוב את דברי מרן הגראי"ה קוק זצ"ל שכולנו הולכים לאורו: "לקבץ את שני המינים יחד, צעירים וצעירות בבית לימוד אחד, ובמושב אחד, בלא שום הגדרה של צניעות ודרך היהדות... ד' יודע איזו תוצאות של קלקלות מוסריות תביאנה הנהגות כאלו. על זה ראוי למחות בכל כח"!. 

אני משתדל לצעוד לאורו (ולאור ההלכה).

באמת התלבטתי מאוד בהתחלה אם לפרסם את הדברים באופן פומבי כיון שבאחד מספריו כתב הרב אבינר שבנושא זה חשוב מאוד להוכיח, וכל אדם צריך לעשות זאת, אפי' נער בפני גדולים (-בערך לשונו עד כמה שאני זוכר, אני לא זוכר כרגע באיזה ספר ראיתי את זה, עמכם הסליחה), אולם צריך לזכור במיוחד בנושא זה כי 'כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע'. אולם, לבסוף החלטתי, בעקבות חוסר הידיעה האיום בנושא (כמה מהגולשים פה נתקלו אפילו בעשירית מהמקורות שהבאתי? אני נדהמתי כשנתקלתי לראשונה במקור הראשון - שמשהו אומר שזה אסור ממש? (דרך אגב - המקור הראשון בו נתקלתי ומשם התחלתי לחקור בנושא היה בילקוט יוסף). - בעקבות חוסר ידע זה, ובעקבות דברי הגרמ"צ נריה זצוק"ל (שאסר על בני ישיבתו להשתתף בפעילות בני עקיבא, וכתב שלא מיועדת בשום אופן לבני ישיבות ואולפנות - שוב, ראה במקורות הנ"ל)- בעקבות מה שכתב בהסכמתו ל'קדושים תהיו' שהיום ברוך ד' הדורות התחזקו והדברים כבר אינם 'דבר שאינו נשמע', ומתוך אמונה שפרסום בפורום של ערוץ 7 יגיע להרבה חניכים/ות דתיים/ות שאוזנם כן כרויה לשמוע מה ההלכה - החלטתי כן לפרסם זאת. אני תקוה שעשיתי נכון.

3. מצער אותי מאוד מאוד לקרוא שלדעתך לכתוב 'אסור להיות בתנועה מעורבת ע"פ רצון ד' זה לא יעזור כלל אלא רק יגרום לתוצאה הפוכה. אני מאמין ומקווה בכל ליבי ששגית בזה, והציבור שלנו כן מבקש לשמור תורה ומצוות ואיננו מחפש לעשות 'דוקא' ו'נגד' כאתאיסטים חלילה.

4. לגבי הרב אבינר - צר לי ששוב לא הובנתי. לא לחינם הדגשתי חזור והדגש שיש לשאול אותו אישית בלבד ולא בשום צורה או פורום ציבורי, כי גישתו של הרב אבינר היא שבפורום יותר רחב וציבורי יש להזהר מלפסול חד משמעית כך שהדברים יגיעו גם לאוזנים שלא אליהם מיועדות הדברים (=לאנשים שלפי שיטתו כן טוב שיהיו בבני עקיבא - כאלה שזה מה שמחזיק אותם), והוא נוקט בשיטת 'חכמים - הזהרו בדבריכם'. אולם כפי שכתבתי - בשאלה אישית - אין למי שקרא את דבריו שמץ ספק מהי תשובתו. וכי כל מה שכתב בכל ספריו היה 'סתם'? 'בצחוק'? 'צ'יזבט'? הלכה לעתיד לבוא? באמת. תקראי שוב ותחשבי האם זה נראה לך הגיוני. (-לא הסברת לי מה תעשי לפי גישתך עם כל מה שכתב. אולי בכלל הכל זיוף??...)

5. קראתי שוב את הפסקה האחרונה שכתבתי, ולא מצאתי בה את ההתנשאות עליה את מדברת (אולי צריך לחפש טוב כדי למצוא אותה?...). הבעתי שם דברי כאב, בגוף ראשון ברבים (בתוך עמי אנכי יושבת), וודאי שאין מדובר כלפי משהו ספציפי (וכי את 'בחורצ'יק? או מישהו מכל אלה שהגיבו לי בפורום זה?) (דרך אגב - בנים - לאן נעלמתם??).

תסבירי לי איך אפשר לומר ש-'בהדרכה - לצאת לבני עקיבא מי שמסוגל' זה בכפוף להלכה? - יש בזה מחלוקת גדולה אם זה אסור בכל מקרה ולכל אדם, או שאנשים מסוימים בהתיעצות אמיתית עם גדולי הדור יתכן שיהיה מותר להם.

אבל עיקר הבעיה שלי היתה עם הביוטי 'אני בעד' בנושא הלכתי. לא מדובר בשרשור זה על בני עקיבא, מדובר על תנועת נוער מעורבת. זהו נושא הלכתי בלבד, ולא שייך לומר לגביו אני בעד או נגד ולא משנה מה תוכן הדבר (דרך אגב - אני בעד שביום השביעי בכל שבוע לא נעשה מלאכה...)

6. אני מבהיר שוב – אני לא באתי לתקוף 'מי' שלא חושב כמוני, אלא באתי – במאמר הראשי להודיע, ובשאר התגובות לדון לגבי דעות מסוימות (לא לתקוף ולא אנשים. למה מוכרחים לנסות לגרור כל דבר לפסים אישיים? אם לא הייתי ברור – אני מצטער על כך, והריני להבהיר זאת שוב – אני מוקיר מעריך ואוהב מאוד כל אחד ואחד מהגולשים. יש לי חוסר הסכמה עם רבים מהם במגוון דברים, ביניהם בנושא של תנועה מעורבת שבו ישנה התעלמות גדולה (בד"כ בלא יודעין) מההלכה. אין בכך כדי להקטין את הערכתי ליהודי כשלהו ולא באתי (ובעז"ה גם לא אבוא) 'לתקוף' אף אחד, בין אם הוא חושב כמוני ובין אם לא.

ממני.

בס"ד

הגה"ר אברהם שפירא זצוק"ל- מובא בספר תורת אמך (חלק א עמ' 237).

הגה"ר שלמה אבינר שליט"א –באהבה ובאמונה (חלק ב תשובה ס), חסד נעוריך, תורת אמך א בית ספר, שאלה מו, גן נעול, שו"ת שאל נא, וכן מובא הרבה בספרו הרב שמואל כץ-'קדושים תהיו'.

הגה"ר מרדכי אליהו שליט"א – הסכמות לספרים רבים של הרב אבינר (תורת אמך, חסד נעוריך, ועוד) + תשובה מפורשת בספר יסוד יוסף בפרק שו"ת בעיניני חינוך עם הרב מרדכי אליהו בעמ' 28
('...האם לדעת מרן יש כיום צדדים להתיר פעילות מעורבת מכל סוג שהוא?
תשובת מרן: אין שום היתר לתנועה מעורבת בנים ובנות, וברוך ד' היום איכשר דרא (-הוכשר הדור) ויש תנועות נפרדות.)

הגה"ר דב ליאור שליט"א - חבר שלי, אחרי שהדריך 3 שנים באריאל שאל אותו האם הוא יכול להכנס להדריך בסניף בנ"ע ע"מ לתקנו, ונענה שאסור. וכן ראיתי בעוד מקומות, אולם כרגע אינני זוכרם.


הגה"ר זלמן ברוך מלמד שליט"א

והגה"ר אליעזר מלמד שליט"א - שדעתם בנושא מפורסמת וידועה (הקמת "אריאל", וכו', וראה תשובות באתר "ישיבה")

הגה"ר אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל - עיין היטב במובא בספרו של הרב נריה 'בשדות הראי"ה' עמ' 574, וכן ראה מה שנכתב על דעתו ביסוד יוסף עמ' 28.

הגה"ר שאול ישראלי זצוק"ל – בהסכמתו לספר קדושים תהיו.

הגה"ר צבי יהודה הכהן קוק זצוק"ל – בתחומין כרך ג עמ' 386 ו-388 – ביטויים חריפים מאוד (כגון "לתנועה דתית מעורבת אינני יודע שום צדד היתר", ועוד ע"ש) וכן מובא רבות מאוד בספריו של הרב אבינר (במקורות שצוינו לעיל).


הגה"ר חיים דוד הלוי זצוק"ל – (מחבר 'מקור חיים', ו-'קיצור שו"ע מקור חיים') - ראה בספרו 'עשה לך רב' בחלק ב ובעיקר בחלק ד' בתשובותיו בנושא, וכן בספרו 'מורה לרבים' פרק א' סימן ו',


הגה"ר עובדיה יוסף שליט"א- מובא בילקוט יוסף – דיני חינוך קטן, עניני אבה"ע , סע' ב'. ובילקו"י 'אוצר דינים לאשה' סימן לז סעיף יח בהרחבתו שם, וסעיף יט בהרחבתו, ועוד שם.
וביתר הרחבה ב-'יביע אומר' חלק ד' אבה"ע סי' ד וביחווה דעת חלק ד' סי' מו, יחווה דעת ח"ד סי' מו (חובת ההפרדה)
יביע אומר ח"ד אה"ע סי' ד' ד"ה א.הנה (-חובת ההפרדה לקטנים)
ועוד ועוד.

הגה"ר יוסף יצחק שליט"א - בילקוט יוסף הנ"ל

הגה"ר שמחה הכהן קוק שליט"א- בהסכמה ל-"קדושים תהיו", משלב מעין 'איגרת לנוער', ראה שם (וכן בעצם ההסכמה לספר השולל תנועה זו מכל וכל(

הגה"ר יעקב אריאל שליט"א – מכתב ב'קדושים תהיו' עמ' 251

הגה"ר אליקים גציל אלינסון שליט"א-בספרו הצנע לכת פרק א (בפרט אות יג- מעמ' 37 - דיון בשרידי אש , באות יא – דיון בחובת ההפרדה בגיל צעיר, וראה עמ' 35 הערה 90, ובאות י דן בועידות/לימודים משותפים). (הספר בהסכמת הרב עובדיה יוסף, שאף תיקן בו את הטעון תיקון לדעתו(.

הגה"ר אלימלך בר-שאול זצוק"ל- מובא רבות בספרו של הרב שמואל כץ 'קדושים תהיו'.

הגה"ר דוד חי הכהן שליט"א –ראה תשובה באתר ישיבה בקישור הבא:

 www.yeshiva.org.il/ask/?srch=1&orderby=&q=%22%E0%E9%E6%E5+%FA%F0%E5%F2%FA+%F0%E5%F2%F8%22&cat=1

ראה כמו כן על דעת הרב משה צבי נריה זצוק"ל במאמרו של המזכ"ל לשעבר של תנועת בנ"ע יוחנן בן יעקב, ב'עמודים' אדר תשנ"ו (שם מספר שבשיחה אישית ארוכה עם הגרמ"צ נריה זצוק"ל הוא הבהיר לו חד משמעית שהתנועה לא נועדה לבני ישיבות ואולפנות, ואף אסר על בני ישיבתו להשתתף בפעילות התנועה).

וכן בהסכמתו לספר 'קדושים תהיו'.

וכל אלו רק מהגדולים שהציבור 'שלנו' הולך לאורם, ואין צורך כלל )לענ"ד) להתחיל להביא מדעותיהם של הגאונים הגדולים מהמחנה החרדי.

ובכל אופן הבאתי מעט מדברי הגה"ר משה פיינשטין זצוק"ל, בשל המקורות והראיות שמביא שם לנושא בטוב טעם:
אגרו"מ אה"ע חלק ד' סי' ס' (עמ' קיח)-האיסור של חברות
אגרו"מ יו"ד חלק א סימן קלז
אגרו"מ יו"ד חלק ב סימן קד (חובת ההפרדה לקטנים)
אגרו"מ יו"ד חלק ג סימנים עח+עט (עח- מתקשר ישירות, עט- לגבי הרחקת מקום לימוד הילדים מהילדות)
אגרו"מ יו"ד חלק ג סימן עג ובפרט ד"ה ובדבר חשיבות (שעת הדחק שבה ניתן להקל)

וראה גם בדרי החפץ חיים במשנ"ב ביאור הלכה סוף סימן שלט (ומביא שם בשם שו"ת זכון יוסף סי' יז) וכן ב'גדר עולם' ח"ח פרק ט .

ראשית כל - נא לא להבבהל מהאורך - אלו ציטוטים קלילים בלבד, ואף לא חייב לקרוא הכל - אפילו קריאה של חלק היא גם דבר טוב.

אני בהחלט נגד ויכוחים אלו בראש ובראשונה מכיוון שהטענות שנשמעות (או נקראות) הם שוליות ביותר כאשר הנושא כלל לא מתחיל, שהרי רבותינו פסקו באופן מפורש את דבריהם, דיונים אלו מסיבים לי כאב כיוון שאני רואה בהם התעלמות מוחלטת מדברי הרבנים (אני מקווה מאוד שכל זה רק מחמת חסר ידעה - דבר שהשתדלתי לתקן בכך שכתבתי כמה מהמקורות).

(ומה עוד שהטענות אינן חד משמעיות וחותכות כלל, כך ש'משווקים' את ה'סחורה'  (לא למעורב) בצורה די גרועה וגורמים (לדעתי) בכך לזלזול וחיזוק האמונה ב'צדקת' הדרך.

אני מקווה שהבהרתי את עצמי בנושא זה, ובקשר לבקשה - מעט מאוד הבאתי למעלה, ואוסיף עכשיו מה שנגיש לי כאן בביתי:

הגר"ש אבינר, תורת אמך, עמ' 232-238:

"איני מכיר שום היתר על פי ההלכה, לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה, לא אצל רבותינו הראשונים ולא אצל רבותינו האחרונים, לחנך ילדים וילדות ביחד, בין שהם קצת גדולים, בין שהם בכיתה א' "(עמ' 232)

מביא מדברי הגר"מ פיינשטין זצוק"ל - "וכל שכן לגדולות וגדולים קצת שאסור לכולי עלמא, מדינא, בין בלימודי קודש, בין בלימודי חול" (עמ' 233)

מביא דברי הגראי"ה קוק זצוק"ל (אגרות הראי"ה ב עמ' נא)- "המינים, הבנים והבנות, צריכים להתבדל במחלקות מיוחדות. אין שיעור להקלקלה החינוכית הבאה ע"י איחוד בלתי טבעי זה בבתי ספרנו, לקטנים וגם לגדולים", ומאגרות הראי"ה א עמ' שטז: "לקבץ את שני המינים יחד, צעירים וצעירות בבית לימוד אחד, ובמושב אחד, בלא שום הגדרה של צניעות ודרך היהדות... ד' יודע איזו תוצאות של קלקלות מוסריות תביאנה הנהגות כאלו. על זה ראוי למחות בכל כח"!. (עמ' 235)

מביא דברי הגר"א שפירא זצוק"ל - "מכיתה ה' חייב להיות נפרד, וכן בכיתות א-ד כאשר ניתן הדבר" (עמ' 237. כאן המקום לציין שב"ה מצאתי טעות שנפלה בדברי - הבאתי כראיה לדעת הגר"א שפירא את העובדה שנתן הסכמה לספר זה, אך ב"ה עכשיו עלעלתי בזה שוב וראיתי שכתב במפורש שכיוון שלא הספיק לעבור על כל הספר - מכתבו איננו הסכמה הלכה למעשה לכל פסקי הספר. וב"ה שזכיתי למצוא את הטעות ולתקנה כאן).

אמנם חלק מהמקורות דלעיל מתיחסים לחינוך בבתי הספר, אך כתב שם הרב אבינר "ברור שכל הנ"ל לא נאמר דווקא לגבי בית ספר, אלא אף לגבי כל פעילות תרבותית, תנועת נוער, וכד', אני איני מכיר שום היתר לתנועת נוער מעורבת, וקל וחומר קייטנות ומחנות מעורבים" (עמ' 237).

מביא מדברי הגרצי"ה: "בחורים ובתולות יחד - איני יודע היתר לזה".

והטוב ביותר להביא את סיכומו של הרב אבינר עצמו למאמר: "סיכום: אינני מכיר שום היתר לבית-ספר מעורב ולתנועת נוער מעורבת. לכן, יש לתקן את המצב, כולנו יחד, באהבה ואחוה, שלום ורעות" (עמ' 238)

[אלו קטעי ציטוטים בלבד, מומלץ מאוד לעיין שם באורך (שם גם דוחה את ה'ראיה' מתשובתו הנודעת של הגאון הרב יחיאל יעקב ויינברג בעל שו"ת שרידי אש, ראה שם).]

עוד כמה ציטוטים של הרב אבינר מבאהבה ובאמונה (חלק ב' אות ס'): "אסור לנו במו ידינו לסבך את הנוער שלנו ולארגן לו מסגרות המנוגדות להלכה, כלומר תנועות נוער מעורבות. תנועת נוער מעורבת לא הותרה על ידי אף תלמיד חכם פוסק הלכה ...אין שום היתר לפעילות נוער מעורבת, גם בבית ספר וקל וחמר בתנועות נוער. 

דברי הגרצ"יה זצוק"ל מתוך תחומין חלק ג:

""...ובשום אופן לא בעירבוביה של בנים ובנות ביחד. ואין שום היתר של מצווה הבאה בעבירה ללמדם דברי תורה ביחד. ושומר ישראל ישמרנו ויגוננו בחסד זכותו... וכל השם של "תנועה מעורבת" הוא נורא ומזעזע, ומדוע לא לבנים לבד ובנות לבד??!!!" (עמ' 386)

"לתנועה דתית מעורבת אינני יודע שום צד היתר" (עמ' 388).

מדברי הגר"מ אליהו (הובא בתגובה הראשונה שכתבתי, אני מביא שוב למי שפספס, המקור מופיע שם): "...(- השאלה ארוכה יותר,והשמטתי את ראש השאלה בה מביא השואל את דברי הגראי"ה קוק שאסר את הדבר) האם לדעת מרן יש כיום צדדים להתיר פעילות מעורבת מכל סוג שהוא?
תשובת מרן: אין שום היתר לתנועה מעורבת בנים ובנות, וברוך ד' היום איכשר דרא (-הוכשר הדור) ויש תנועות נפרדות".

מדברי הרב דוד חי הכהן (באתר ישיבה, המקור בתגובה הראשונה שלי):
שאלה:
איזה תנועת נוער עדיפה: אריאל או בנ"ע?
אשמח לקבל פירוט.
תשובה:
... פשוט הדבר, שיש להעדיף את תנועת "אריאל" שהיא אינה מעורבת ובמקומות שגם שומרים בסניפי בנ"ע על זהירות ו"הערבוב" האסור והמדריכים והמדריכות הינם יראי שמיים, אין שום בעיה להשתייך גם אליהם , תקוותנו, שברבות הימים גם תנועת "בני עקיבא " תחדל מאותה תערובת.

הגר"ש ישראלי זצוק"ל (בהסכמה ל'קדושים תהיו'): " ...הלכות בגדרי הצניעות, שנתקלים בהם במיוחד בחברות נוער בהם משותפות בנים ובנות...הלכות אלו שלצערנו דשים בעקבם, והרבה חושבים שמתוך כך הותרו להם, בעוד שמהם פינה ויתד לכל הליכות חייו של האדם מישראל... לעקור השיבושים והתקלות שהשתרשו בשטח זה גם בנוער הדתי. והיה מחננו קדוש וטהור!".

הגה"ר שמחה הכהן קוק שליט"א (בהסכמה ל-'קדושים תהיו'):- "אילו זכינו היה נוער יקר זה בבואו לפתח פעילות חברתית יוצרת וחיובית, פועל בשתי קבוצות נפרדות... וכמה מיצר היה מרן הרב זצ"ל בכמה מאמריו על ענין זה של חינוך מעורב לבנים ובנות"... 

הגרמ"צ נריה זצוק"ל - "ההכרח למצוא דרכים חקרב נוער ליהדות, (נוער אשר גם הנהגת הוריו היתה פושרת ביותר), הוא שאילץ לקיים  בתנועת הנוער הדתית, מצב של "הנח להם לישראל, מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין" , תוך אמונה ותקה כי עם התבגרותם יתגברו על משובות הנעורים, ויתקיים בהם "אשרי זקנותנו שכפרה על ילדותנו" ...היה זה והוה זה מצב של 'בדיעבד' ... ואף היה צורך לא פעם להיאבק גם בתוך המחנה עם אלה שרצו לראות בהוראות שעה אלו מצב של לכתחילה". (ובהמשך דבריו מביא שעם הקמת 'ישיבות בנ"ע' והאולפנות הדברים כבר 'נשמעים נקשבים ונעשים' וכבר אינם 'דבר שלא נשמע').

הגרח"ד הלוי זצוק"ל ('עשה לך רב' חלק ד' עמ' רפד) - "..ברוח זאת עניתי לבנות דתיות הנמצאות בתנועות נוער... כששאלוני מה גבול האסור והמותר בחברה מעורבת וכו'. ועניתי שחברה מעורבת אינה קיימת בהלכה, משום שהיא כולה אסורה מעיקרה ומהיכא תיתי גבול לאסור ולמותר".

(בס"ד שמתי לב לעוד טעות - שם ספרו של הרב שמואל כ"ץ הוא 'קדושים תהיו' ולא 'והיתם קדושים' כפי שכתבתי בטעות בתגובה הראשונה, ועוד טעיתי שכתבתי פעם אחת שמחבר הספר הוא רב אחר).

אני חושב שציטוטים אלו מדברים בעד עצמם ואין לי צורך להוסיף אף מילה (יש תחת ידי עוד כמה מהמקורות, אך ההעתקה גוזלת ממני זמן רב מדי, וכן הצגובה הפכה להיות ארוכה מדי, לכן נראה לי שמה שכתבתי יספיק - ומי שרוצה - יעיין בעצמו במקורות).  

יצוין שהסכמת כל הפוסקים הנ"ל היא שהדבר אסור באיסור מוחלט כאשר יש אפשרות אחרת, אולם כאשר אין שום אפשרות אחרת ובלעדי עירוב יהיה המצב חמור פי כמה וכמה, ויש בזה משום חטא קל לעומת חטא חמור (מה שאני מאמין שאיננו נכון כלל לגבי אף אחד מהקוראים) - בזה יש שאוסרים,ויש שאומרים שבזה "צריך להתיעץ עם מבוגרים גדולי תורה ויראת ד' טהורה באמת". (-אך מובן שאין שום צד היתר ליחיד/ה שיש לו אפשרות שלא ללכת לתנועת נוער, וודאי וודאי אם יכול ללכת לאריאל וכד').