הייתי היום אצל חבר מבוגר ממני עם שלושה ילדים חמודים ומאוד פעלתנים. הם טיפסו עליי מאף רגל ועד ראש. ומה אני אגיד.. אני פשוט רוצה להיות אבא..
מישהו בא איתי לאמץ? :/
אני בכור..אור אש

אור אש
אור אש
והוא ישמיענועל פי ברכות מא: ופירוש רש"י שם
התרגום נגרין-רגליים הוא נדיר.
בדרך כלל "נגר" הוא
1) בעל המקצוע, נגר, כמו בעברית, או
2) יתד (ביחוד יתד שתפקידה להחזיק דלת - ציר או יתד שנועלת את הדלת)
כנראה רש"י מבין שהכוונה כאן ל-2, וכיוון שזה קצת מוזר מה השימוש של יתדות ברזל כדי לשרת מישהו, הוא מניח שהיתדות פותרות את תכונת הרגליים להתעייף
איכהתודה על השירות לציבור.



חיות צבעונית
אתה לא משמעותי בשבילם. אתה בשבילם הר טיפוס, שבסוף היום הם ירוצו לאבא ויספרו לו "אבא טיפסתי היום על איש אחד". ואתה תשאר לבד.
לא אומר את זה כדי להקניט אותך. אני אומר את זה כי המושג של "אוהב ילדים" הוא לדעתי מנותק מההקשר. יש מי שאוהב ילדים, ויש מי שאוהב את הילדים שלו, וזה לא קשור אחד לשני. כמובן אנשים בעלי תכונות אופי מסוימות נוטים להיות אוהבי ילדים באשר הם, ולהיפך; אבל סתם "רוצה ילדים" כי כיף לשחק איתם זה לדעתי לא אמירה נכונה
תחשוב על מגוון התחושות שממלאות אותך כשילד זר, או אחיין שלך, מתייחס אליך.
אני מנחש שזה תחושות בספקטרום של אמון/אמינות, יכולת להתנהלות נכונה, ודברים אחרים - בעיקר מה הילד מלמד אחרים ואותך על עצמך.
זה לא, עד כמה שאני מבין, התחושה כשילד שלך מתייחס אליך.
כשזה ילד שלך אתה גאה בו, אתה גאה בעצמך, אתה מלא אהבה אליו ומלא אהבה אליו כמייצג אותך.אתה השקעת בו וזה הוכיח את עצמו ביצירה של אדם, וההשקעה הזאת משתלמת.
זה שני סוגים שונים לגמרי של תחושות. לא בגלל שהילד הולך לשחק עם מישהו אחר. בגלל שיש סיבה לזה שהוא הולך לשחק עם מישהו אחר. כי הוא לא *שלך*. ותחושת השייכות הזאת היא כל כך חזקה, שהיא מאפילה על כל התחושות האחרות שאתה מרגיש כשאתה "אוהב ילדים"
אני ממליץ לך לא להשקיע כל כך בלחלוק על רגשות של אנשים. במקרה הזה אני גם לא מסכים איתך. אבל נניח שאתה צודק ואני פשוט מדבר הבל ושטויות. תחשוב, מה זה עושה לאדם שמביע רגש מסוים, כשבאים אליו ואומרים לו זה לא הגיוני מה שאתה מרגיש. זה יתסכל ואולי אפילו יעצבן אותו. כי ככה הוא מרגיש. במקרה הזה, בא לי ילדים. זה שתסביר לי שמפגש עם ילדים זרים לא קשור לילדים שלי לא יגרום לי פחות לרצות ילדים.

אני לא אוהב לפגוע ברגשות של אנשים. אני לא אוהב שעושים לי את זה.
ובהתחלה, גם אם לא הזדהיתי עם התחושות שלך - מהסיבות שפירטתי - לא טרחתי לציין את זה. אבל אחרי זמן חשבתי שכן חשוב להציג צד אחר. כי לדעתי ההשוואה היא לא בריאה וצריכה להיעשות בזהירות, ולכן חשוב שישימו לב לנקודה הזאת.
ואז הגבתי בקשר לתוכן של מה שכתבת.
אני מסכים שהייתי טיפה חריף, ולכן גם כתבתי שאני לא כותב כדי להקניט אותך אלא כדי לחדד את ההבדל. אולי הייתי צריך גם לעדן ולרכך את הסגנון (לא יודע עד כמה. אנחנו לא עשויים מנייר)
וקצת השתמשתי בשרשור שלך כדי להתייחס לבעיה הכללית, של הערבוב בין שני המושגים שהוא מאד מטעה
אשמח אם תציין בפני - כאן או בפרטי - אם אתה חושב שזה חוזר אצלי, שאני "חולק על רגשות של אנשים". אם כן, אשמח לתקן את דרכי.
אם היית כותב עוד דברים - שמתייחסים לרגשות שלך ולתחושות שלך - הייתי מתייחס לזה. מה שכתבת זה רק הרצון לילדים שמונע מהמפגש עם ילדים. ולזה התייחסתי. וזה לא שקיבלת פה המון ביקורת... רוב התגובות זרמו עם התיאור שלך. וזה עוד יותר גרם לי להרגיש שאני צריך להציג בעיקר את הצד שכנגד, ולא לעסוק בהשתתפות בתחושות.
אני לא חושב שכל תגובה כאן בפורום צריכה לכלול דמעות ואיחולים לבביים. אפשר גם להתייחס עניינית.
ואני חושב שכן, אם יש רגש שנובע מתפיסה מוטעית (-"אני אוהב אותה ורוצה להתחתן איתה כי היא צדיקה" -"אבל היא בכלל לא צדיקה, אתמול היא פרצה לבית של השכנים וגנבה כסף" -"אבל ככה אני מרגיש!") אז כן יש הגיון בלהסביר לאדם שהוא מבסס את הרגשות שלו על דברים לא נכונים
ועוד משהו - אני לא בזוגיות איתך. מותר לי לחשוב שאתה טועה ולחלוק עליך, רצוי שאעשה זאת בצורה מכבדת ומנומסת. אבל ההתנהגות שלי כלפי מי שאני בזוגיות איתה אמורה להיות שונה מהותית מההתנהגות שלי עם מי שאני לא בזוגיות איתה. יכול להיות שאני צריך לעשות מאמצים כדי לבטא צדדים מסוימים, ואז זה יקרה בזוגיות ולא בהכרח יקרה עם אנשים שאיתם אני לא בזוגיות, כי הקשר שלי איתם לא מצדיק את תשומת הלב והמאמץ.
אז אם לאשתי אתן יחס מסוים, אל תצפה לקבל את היחס הזה רק בגלל שאני מסוגל לתת אותו. שמעתי את המשפט הזה לא פעם, "אם ככה אתה מתייחס ל-- איך תתיחס לאשתך", והוא פשוט לא נכון. מהותית. הוא במקרה מתחבר לנושא שגרם לי להתייחס לשרשור הזה - אדם לא אוהב את הילדים שלו כי הם חמודים או כיף לשחק איתם. אדם צריך לאהוב את הילדים שלו גם אם הם הכי מעצבנים שיש. אבל זה בגלל שהם הילדים שלו. זה שיש לשכן ילדים חמודים יותר לא אמור להיות פונקציה בכלל. בדיוק באותה צורה, אם אדם נשוי למישהי מעצבנת, אז זה תיאור המצב שלו - אשתו היא מעצבנת. לא תיאור של "היא מעצבנת ולכן אני פחות קשור אליה מאשר אם היא לא היתה מעצבנת" - כמו שהיית מתייחס לקופאית שצועק עליך ועובר לקופה אחרת. כי אשתך והילדים שלך הם *שלך*, ואחרים הם לא *שלך*
אני מסכים שההשוואה בפיסקה האחרונה לא מושלמת. קצת כי היא אכן לא מדויקת, וקצת כי לא פירטתי
וההשוואה שנועדה להסביר "רגש שנובע מתפיסה מוטעית" היא כמובן דוגמה קיצונית
ומה שהסברת לגבי הכוונה שלו - לא נראה לי שהבנתי אותך. אם זה חשוב בעינייך את יכולה להסביר
אור אשוכשאני אומר "פגעתי ברגשות" אני לא מתכוון (רק) "העלבתי", אלא (גם) "לא כיבדתי את התחושות שלך"
(מקרה שקרה לי - התלהבתי ממישהי שפגשתי, וסיפרתי למישהו, והוא זלזל בה. זה לא פגע בי, אבל זה לא כיבד את התחושות שלי)
אור אשאחרונה
מרוב הדגש על זוגיות בעולם הרומנטיקני שאנחנו חיים בו כבר ששכחו את הדבר שהכי חשוב.. הילדים
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.
– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.
– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.
– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.
– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.
– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.
– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)
סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).
– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.
– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).
תרומות בביט
אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.
מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.
תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.
כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:
בהצלחה!
וכדאי להביא שתייה.
בקבוקים נפרדים.
פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך
ושיהיה בהצלחה🙌
אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה
ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה
מישהו יכול לפרט?😅
תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:
וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.
וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו
עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.
המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)
ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.
לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.
בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.
להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)
לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת
לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי להיפגש.
למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.
בהצלחה!
בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר
מנסים לעבוד עם מה שיש לנו
היה נחמד ואתם רוצים להמשיך
השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה
בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.
לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב.
לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי
בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ
להציע ליווי
היכרות טבעית ולא ראיון
תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...
אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...
משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...
והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...
ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...
בהצלחה צדיק!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
הרבה בנים נראים בסדר גמור+ במציאות, ובתמונה פשוט יוצאים לא טוב.
לא ראיתי תמונה של בעלי לפני הפגישה, (אין התנגדות עקרונית לזה, זה פשוט איכשהו התפספס מצד השדכן) ואחר כך כשכבר התארסנו והוא הראה לי את התמונה שהוא הקדיש לדייטים- הוא נראה בתמונה עם חיוך מאולץ שמשדר "אני ממש לא רוצה להיות פה".
באופן כללי קשה לו לחייך טבעי בתמונות, במציאות זאת לא בעיה.
זו גם לא פעם ראשונה שנתקלתי בתמונות לא מוצלחות כאלו של בנים. אני חושבת שלא הייתי פוסלת על זה כי אני מודעת לתופעה הזו, אבל כדאי שעוד בנות יהיו מודעות אליה: יכול להיות שהבחור פשוט לא פוטוגני ובמציאות הוא הוא נראה סבבה לגמרי, חבל לפסול רק על בסיס תמונה.
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.