אולי אני טועה, ויש כאלה שיגידו שבטוח, אבל אני לא מסכים עם השאלה שלך.

לפי ההבנה שלי, שלב החיפוש אחר בני זוג הוא לא תהליך של גילוי מי האחד או האחת שנועדו לנו. זה ממש לא מעניין. זה שלב של חיפוש אחרי אדם שנשמח להיות נשואים לו. ולכן זה הרבה יותר החלטה מאשר גילוי. ולכן השאלה היא לא אם "זה" "הוא", אלא אם בא לך להיות נשואה לבחור הזה. אם את רוצה להתעורר לידו אלפי בקרים. לגדל ביחד איתו את הילדים המשותפים שלכם. לשאת בדממה, או בתלונות, את השריטות שלו. ולאפשר לו להכיר ולסבול את השריטות שלך.

ולכן אותי לימדו שהשאלה היא אם כיף לכם ביחד ואם אתם חברים - כדי שתרצי אותו מסביבך. אם את מעריכה אותו מספיק, והוא מעריך אותך, כדי להבין שכל אחד מכם יצטרך לקבל את החסרונות של הצד השני כי בתוך המכלול הם לא משמעותיים - וכדי שכל אחד מהצדדים ירגיש שנותנים לו להיות מי שהוא בקשר. ואם יש לכם מטרות משותפות ויעדים דומים - כי אתם רוצים להקים בית משותף.

זה לא אומר שאת חייבת להתחתן עם כל אחד שעונה על התנאים האלה, אבל אם יש אחד כזה, ואת מרגישה שאת כן רוצה להיות בקשר איתו, אז התנאים האלה הם משהו שמבטיח מבחינה שכלית שזה בסדר.

נראה לי שהסיבה שאני לא מקבל את השאלה שלך היא בגלל הנחות יסוד שונות. לי היה ברור שאני צריך למצוא מישהי שארצה אותה והיא תרצה אות ולהתחתן. זה היה היעד מהרגע הראשון. השאלה היא אם אני אמור להתחתן איתה או להמשיך לחפש מישהי אחרת. אם השאלה היתה - "יש כאן מישהי. אין לך שום צורך להתחתן. בא לך להתחתן איתה?" התשובה ברוב, אם לא כל, המקרים, היתה "בשביל מה?" מנקודת המבט שלי, הכל מתחיל מצורך להתחתן (במקרה הקיצוני זה נקרא "לחץ לחתונה"). זה צורך בהמון מישורים - רגשי, נפשי, הלכתי, דתי, פסיכולוגי, חברתי. 

אם חתונה לא משרתת שום רצון שלך - השאלה היא לא לגבי הבחור אלא לגבי עצמך, מה יביא אותך לרצות להתחתן. כי בחור, כמה טוב שיהיה, לא בהכרח יגרום לך להתחתן (הוא אולי יגרום לך לרצות קשר איתו, אבל חתונה היא משהו אחר - וזה מה שאת עושה בינתיים). ואם יש לך רצון להיות נשואה (לא משנה הסיבה. יכול להיות שאת אוהבת טבעות נישואין) - אז השאלה היא לא אם "זה הוא", אחרי ששה חודשים שטוב לכם (?) ביחד, אלא אם את מעוניינת שהוא ימלא את תפקיד החתן בחתונה שלך. אם כן, אז אני לא מבין את השאלה.

השאלה שכן קריטית בעיני היא מה שאת מציינת לגבי משיכה. אני לא יודע מה המצב שלך, ואני גם לא יודע קריטריונים למדוד אם את נמשכת אליו או לא. לדעתי אחרי ששה חודשים שאלת המשיכה היא חשובה מאד (הרבה אנשים, אחרי ששה חודשי היכרות כבר נשואים...), ואולי היא המפתח לשאלה הראשונה גם כן. כי בלי משיכה - או עם המחשבה "אולי מה שאני מרגישה כלפיו זה לא נקרא" - מאד הגיוני להמשיך לתהות אם את "אמורה" להתחתן עם הבחור, במקום לומר שאת מאד מקווה שכן.

אם את לא מצליחה לקבל מהחברים כאן תשובות שיעזרו לך בשאלה הזאת, הייתי ממליץ לך להתייעץ עם דמות שאת סומכת עליה ויש לה נסיון בתחום, ורצוי יותר מאחת. גם לגבי ההבנה של מה את מרגישה, וגם לגבי ההבנה עד כמה צריך להרגיש.

בהצלחה

זה קצת משנה ניואנסים בתגובה שלי

כי באמת אחרי שש פגישות בדרך כלל הגיוני מאד להתלבט מבחינת הרגש, ולכן הגיוני שלא יכולים לגבש תחושה כללית לגבי הצד השני

ואז השאלה אם "זה הוא" היא בעצם השאלה אם כדאי/רוצה להתחתן איתו. שהיא שאלה מאד סבירה בשלב הזה - בעצם השאלה שכולם עוברים, וזה שלב מאד הגיוני.

ולכן חוץ מאשר הדגשה של נקודות שחשוב לשים לב אליהן, פשוט צריך לתת את הזמן שצריך.

מנקודת המבט הזאת, השאלה היא האם שכלית היא יכולה לבטוח בו - שאלה הקריטריונים החשובים (יעדים משותפים, הערכה), והאם רגשית היא מעוניינת בו, שזאת שאלת המשיכה (ששוב, אחרי שש פגישות ובערך חודש, זה זמן מצוין להעלות את השאלה במידה והיא קיימת).

ומעכשיו אזהר יותר לבדוק על מה אני עונה

על פי הכירותי רוב האנשים לא מתחתנים אחרי 6 דייטים. זה לא נראה מקרי. סביר להניח שזה לא מספיק זמן לרוב כדי להיות בטוחים. ומסתבר... שגם לך זה לא מספיק זמן. welcom to the club.

נראה לי שהשאלה שיותר תקדם אותך היא איך 'לקדם' את הקשר. איך להעמיק אותו יותר. 

בדרך כלל אני מאמין שהתשובה תהיה על ידי פגישות ברמה יותר גבוה כמו טיול, לימוד משותף אולי, 

אנשים נוטים להתחבר אחד לשני לעומק דרך חוויות משותפות שהם עברו, אם תוכלו ליצור בדייטים חוויות משותפות ברמה יותר גבוהה נראה לי שזה יעזור.

בהצלחה רבה!! 

כדאי אולי לשאול יועצת זוגיות..

צריך להיות הרבה יותר בטוחים לומר לא מאשר כן. להחליט שזה לא זה אומר שכנראה הקשר הלך (לפחות לתקופה מסוימת) ולהחליט שכן זה אומר רק עוד פגישה כרגע.

ויש רבנים שממליצים להיפגש 30 פגישות ואף יותר, וישנם שממליצים כמה שפחות, אז כל עוד את לא חושבת שבנית קשר שברור לך שזה כן, פשוט תמשיכי להיפגש את שתגיעי לנקודה מהותית שתביני כן או לא.

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.