ומה אתה אומר על העקרונות?  שאדם לא יהיה כזה צייתן ובחורה מחפשת מישהו שמביא עולם משלו?

לא שהוא בא לבסס על זה את כל המאמר. 

הוא פשוט מנסה לטעון למה זה קורה מבחינה פסיכולוגית... אם נחלוק עליו זה לא ישנה את המסר

בגדול הוא סך הכל רוצה להגיד שבחור לא יהיה זה שתמיד מנסה לרצות את הבחורות.

כי אמנם זה יגרום להן להיות ידידות טובות שלו, אבל קשר רציני לא יצא מזה. 

ותכלס? הוא צודק. 

גבר שקורא את המאמר הזה יש לו אסוסיאציות אחרות לגמרי, ולא בכדי. הכל בסוד נפתולי הגבריות בעידן המודרני

כל זה היה ציטוט?!?!

לא אתה כתבת את זה??

אם בעינייך הבעיה היא הבנת המושג "אמא יהודייה"

יש לתהות על תפיסת האנושיות שלך באופן כללי 

את אומרת שזה נשמע לך "כמו בלה בלה אמריקאי". 

את באמת חושבת שהאמריקאים הם כל כך טיפשים? 

מה ששוב מראה, שעדיף ללכת ללמוד תורה, ולא כל מיני דברים מוזרים 

אמריקאיות=טיפשות?

כך את רואה את התרבות היהודית? כתרבות שרואה את כולם כטיפשים ורדודים?

תמיד חשבתי שאנשים ערים בלילה בגלל השקט, לא בשביל לריב..

שברת לי מיתוס.

אתה אומר שאתה נשאר ער במיוחד כדי לריב איתי? 

חוץ מדבר אחד שהוא אמר בסוף "להגיד שהסיפור לא מעניין"

שזה לא יפה... אפשר להגיד שכרגע אין זמן.

וחוזרת על זה גם פה-

לדעתי אין פה עניין של התנהגות אופיינית דווקא לגברים או נשים.

בנ"א באופן כללי מעריכים את מי שמעריך ומכבד את עצמו.

מי מעריך ומכבד את עצמו מתנהג בצורה מסויימת והסביבה קולטת מהיכן הדברים באים ומגיבה בהתאם.

שאדם יכבד את עצמו...

הבעיה היא שיש כאלה שחוששים שהתנהגות כזאת תרחיק את הבחורה לכן הוא כותב את זה

אם בנ"א מעריך את עצמו הערכה אמיתית וטובה- לא יצטרך ללמוד כל מיני  כללי "עשה" ו"לאתעשה" מפוקפקים או פחות מאחרים..

חוסר הערכה הוא חשש מתגובות של אחרים.

כשאני אגלה למישהו שלא מעריך את עצמו שדווקא כשהוא עושה את מה שהוא חשש מעריכים אותו

הוא יתחיל להעריך את עצמו..

ועל הדרך יעבוד על כל הבעיה...

לא חכמה להגיד "אם היית באמת אז היית מצליח" ולהשאיר אותו תקוע

ואולי לפעמים זה גם עניין של תפיסת עולם -לאו דווקא הערכה עצמית - שצריך להיות אובר נחמד כדי להיות בקשר.

מנסה לטפל לענפים 

כשהשורש הוא בעיית ביטחון והערכה עצמית

כשהשורש  יהיה בריא ממילא הענפים והעלים יצאו מתוקנים ומאוזנים.

ואני ממש לא מחלקת בזה בין גברים לנשים.

יתכן שיש פה דברים קצת מוגזמים או בוטים, אבל לראות עיני העקרונות הם נכונים.

ומה גם, שאנשים אמרו לי שהם באמת מרגישים שבזה בדיוק הם טעו בעבר..

לא העליתי את זה כתורה מסיני אלא כדי שקראו ואתם מוזמנים לחוות דעה או למקד את הדברים.

אגב, לא אני כתבתי את זה ולא מחייב שאני מסכים עם הכל.  מה את כועסת כל כך?

העליתי כדי שתחוו דעה..

לא מתאים לך, בדרך כלל את נחמדה..

יתכן שאפשר לקחת את העקרונות ולזרוק את השטויות מסביב..

אחרי הכל כולנו בני אדם וכולנו נמשכים לאותם דברים ומתנהגים פחות או יותר אותו דבר...

לדעתך הוא טועה בעקרונות?  הרי בחורות פה כתבו שהם מחפשות מישהו יוזם ומנהיג וכו' 

אדם שיש לו דרך משלו, עקרונות משלו, אומר כן רק כשהוא באמת רוצה ולא כמו חייל..

זה חיצוני?  מעדיפה מישהו שיקשיב לך תמיד בלי לחלוק?

לדעתי זה מצוין אפילו לפי התורה. ואולי גם הדרך להיות עובד ה' אמיתי

לא כל כך הבנתי מה הקשר לחייל... 

אז לפי זה כל מי שישמע לעצות ששמע - כמו לא להיפרד בהודעה וכו' או להתלבש יפה לפגישה- הוא חייל

רק שאתם מתווכחים עם הפרשנות שלו.  אבל את מסכימה עם העיקרון.

(לא מה ששאלת אם זה זה...אלא שגבר יחיה בהרמוניה עם הבחורה, ויזכור שיש לו חיים משלו ולא תמיד צריך לרצות אותה)

שיהיה הוא, בקיצור.

אני אענה,

אני לא לומד ממנו כתורה מסיני אלא קורא ובודק אם יש נקודות נכונות..

פסיכולוגיה לא משתנה בין דתיים לחילונים.  ותתפלאי, אבל לפעמים חילונים מבינים יותר בתחום בדברים מסויימים.

(שמעתי מרב גדול שכתוב שמי שרוצה להבין בנשים שישאל עמי ארצות.)

הוא מתכוון לעניין שכל מה שאשה אומרת הגבר אומר "אמן",  מה טוב בזה?   

אם זה היה נובע מטוב לב, זה היה כלפי כל אדם...  רק כלפי האשה זה נובע מאינטרס.

(אבל גמני לא הבנתי איך הוא הגיע למסקנה שזה נובע מחינוך. אז...)

שימי לב, הוא לא האשים את הנשים, להפך.. הוא אמר שהגבר אשם והן בתמימות חושבות שהוא אוהב לעזור.

ידעתי שהבנות פה יתעצבנו מזה 

והוא גם לא אמר שהן רוצות גבר אלים ומכה.. הוא הדגיש שזה לא נכון.

אבל אני מבקש לחזור לנקודת מוצא קריטית, והיא שבפורום הזה מתייחסים לזוגיות (שלא לומר חיי נישואין) תורנית והלכתית.
ולזוגיות כזו מגוייסים האיש והאישה לפי כל ערכי התורה ואהבת ישראל, שלא לומר החיפוש הערכי והרוחני היהדותי אחר אהבת האמת, הנשענת על מתק תורת ישראל והבית היהודי המשפחתי (אם כי לא המקראי כמובן אלא הרבני הבתר תלמודי).
לעומת זאת כל המוזכר כאן יוצא מנקודת ההנחה שה"זוגיות" נבנית במעין מערכת יחסים פסיכואנליטית מודרניסטית, שבה התשוקה והתובנות הליברליות הבלתי-דתיות הן הטון והן המכריעות (למשל שנשים עסוקות ב"הובלת גברים" שסביבן לכדי מעמד "ידיד" המקיים עימן קשר ותקשורת, ושייתכן שאפילו ידיף רומנטיקה על אף שאין זוגיות מוכרזת, מה שבוודאי בלתי מתקבל על הדעת בעולם שומר התורה והמצוות, ואם כן אינו שייך כלל לפורום ולדיונים פה).

מבחינתי טוב מאוד שמעלים נושאים לדיון, בעצמך ראית שהיה חשוב לי להתייחס לנקודה מסויימת ולעמוד עליה

החוויה שלך באמת עצובה וכמובן שנכונה (חוויה נכונה תמיד...)

אבל זה לא אובייקטיבי.

אני מסכימה עם המודרניזציה ששיגעה והרסה את שתי המינים. 

שיבשה את הטבע שלה לציית (בכיף, לא כמו הפמינאציות המגדירות את זה כדבר כל כך גרוע...) ורצחה את הטבע שלו לתת הוראות(לא מתוך בריונות וכו' אלא טבעי וטוב).

אבל זה לא עד כדי כך.... (בכל אופן אצלי)

אולי בסביבה שלך

לכן אל תתפלא שהתגובות כאן חריפות. (או שאתה בכלל לא מתפלא אלא מתרגש שנגעת בנקודה... גם כן אופציה)

עוד משהו לגבי הכתיבה, פשוט מושלם.

לגבי ההוראות איך להתנהג, אני מסכימה בכל פה.  להחזיר את הגבר השפוי למדף.

ולסיום, כן, מה שכתבת זו תחזית נכונה לעולם  (וקודם כל העולם הקטן שלנו, כי עולם גדול אנחנו לא יכולים לשנות)  אם לא נתעשת עכשיו ונוציא את הפמיניזם מחוץ לתחום. (כולי תקווה שהפמיניזם תצא מחוץ לחוק, וד"ל)

הייתי צריך לכתוב את זה. אופס...

רציתי תגובות בעניין.  כי כמה אנשים שקראו את זה אמרו שזה ממש קולע למה שהם טעו 

כי אם הבחורה רואה שעל הערכים שלך אתה לא מוותר,

היא תבין שמתי שכן וויתרת זה היה נטו מרצונך

בקיצור אתה אומר שהנשים אשמות בכל החינוך הגרוע של הגברים?

ואתה גם אומר שהגבר צריך לחשוב שהאישה היא סוג דומה לאיש רק מה שמבדיל אותה מהגבר זה שלפי דבריך הגבר הוא "גבר גבר" או "סמרטוט" והאישה היא "רעה" או "מסכנה"?

אין לי מושג מאיזה טיפש או רשע שמעת את השטויות האלה, אבל בודאי לא מאיש תורה

לך ללמוד קצת תורה, תחכים קצת, אחר כך אם עדיין תרצה להקשיב לשוטים, לפחות יהיה אפשר להסביר לך שהם שוטים

כנראה באמת הכותב לא היה צריך להשתמש במילים כל כך בוטות ולהכניס השקפות עולם עקומות...

אבל זה לא המסר שהוא רצה להעביר.

אולי הייתי צריך להעתיק לפה רק את המסר עצמו עם מילים יותר נורמליות.   טועים. קורה...

אה.. ולמרות שאני לומד תורה,  אני באמת צריך ללמוד הרבה יותר... 

אךך הלואי, הלואי עלי להיות לפחות חצי תלמיד חכם.

גם ההגשה, וגם התוכן

ובקיצור: חבר'ה תתגברו

נשמע מדבריך שאתה מרגיש מאוד מאוים מנשים ויש לך צורך גדול בלהגן על עצמך.

ההדרכה שהייתי נותנת לך, ''מבקש אמונה'' היקר היא לחזק את הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלך מול עצמך ואח''כ מול נשים.

והרבה דברים שאמרת הם רלוונטים להתנהלות כללית של בנאדם (כמו להציב גבולות וכו'),זה בכלל לא קשור דווקא מול נשים.

אני באמת מקווה שאף אחד לא ילך לפי הדברים שכתבת פה. 

העתקתי מאיזה אתר.

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים

והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.

לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.

יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..

אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן 

ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה

בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.

היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.

יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...

כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.