תקופת ההתאהבות והפרפרים בבטן נמשכת אצל זוגות מסוימים חודשים ארוכים ואפילו שנה, בעוד אצל אחרים היא מסתיימת בתוך זמן קצר בהרבה.
ואין כל קשר בין אהבה להתהאהבות מלבד האותיות הזהות פחות או יותר. להתאהבות משך חיים ותפקיד מוגדר, התפקיד שלה הוא לגרום לקשר להמריא, כמו הטיל המשלח את החללית לחלל, אחרי שהחללית המריאה בהצלחה, הטיל נופל ומאבד את כל ערכו, נעשה חסר משמעות. כך ההתאהבות, גורמת לקשר להמריא, נותנת למאוהבים את התחושה השמיימית שהם ורק הם זכו להרגיש אהבת נצח אמיתית וכו' וכו'.
למה תמיד ההתאהבות נגמרת ואז יש צורך לבנות ביחד אהבה בוגרת ועמידה?
מאוד נעים וחשוב להתחתן בשלב ההתאהבות, אבל אח"כ נדרשים כל הזוגות לעבודה ולבניה של קשר יציב ובוגר. אבל מכיוון שתחושת הפרפרים הזו היא בכ"ז נעימה ונהדרת, השאירה התורה "מזכרת" קטנה וחכמה: מצוות הטהרה. ההפסקה גורמת שוב כל פעם מחדש
להתרוממות הרוח הזו, ולשכרון המתוק כ"כ.
זה לזוגות צעירים וטריים.
לזוגות ותיקים יותר, כבר כמשפחה עם ילדים - יש פרפרים והתרגשויות באופנים נוספים: יוצאים לחופשה זוגית לבד בלי הילדים, צימר רומנטי, בריכת שחיה זוגית פרטית, כל דבר ששובר את השגרה והיום יום.
שיהיה לה במזל טוב!!