את נשואה כבר הרבה שנים ומניחה שהדעות והדבר הזה לא חדשים, אלא שכנראה הם הולכים ומסלימים.
לי נראה ככה;
א. הנקודה כאן היא לא מי יכבס או יבשל, כי בפועל לכאורה אפשר שתביאי עוזרת,
אלא היחס אלייך כאל מי שבזה מסתכם תפקידה וחוסר ההרגשה של שותפות.
אני מבינה אותך לגמרי, זה באמת לא נעים בעליל.
ב. מניחה שהמחלוקת ביניכם גם מונעת מדברים טובים, הערכה ואהבה שאני מקווה שיש וגרמו לכם
להנשא ולהיות יחד עד כה, שזה גם חבל.
ג. מה הוא חשב לפני החתונה ? זה פתאום צץ? לא ידעת שאלה הדעות שלו?
ד. עם כל הצער הרב, נראה לי שצריך להכיר במציאות. כרגע לא סביר שתצליחי לשנות את דעתו. ולא בטוח שזה גם דבר נכון לעשות, הגם אם אני ועוד אנשים פה מסכימים שחלוקת התפקידים הנכונה והראויה יותר היא זו שאת מכוונת אליה.
המטרה היא לא לשנות אותו אלא קודם כל שאת תרגישי במקום טוב ובטוח בזוגיות, ושתגיעו מתוך שיתוף למטווה משפחתי שנכון *בשבילכם* ולא מתוך כיפופי ידיים.
את כרגע נשואה אליו. את מנסה לשנות אותו וזה בדרך כלל לא עובד ולא כיוון נכון כדי לשפר מצב זוגי.
שניכם על העצים וזה רק מתדרדר...
ה. אני מציעה לך לעשות שינוי פנימי. לאוורר את המקום הזה בתוכך שמזדעק על היחס הזה שלו, כי זה נוגע במשהו שכואב ואמיתי אצלך בנפש. כשזה ירפא הדברים לא ירגשו אותך כל כך, אני מקווה. וגם הוא לא יראה בזה עניין.
אני ממליצה לך לקרוא את הספר לדעת להכנע, ולעבוד על פי העצות שם.
וגם ללכת לטיפול והעצמה אישיים.
לגבי המצב והסיטואציה שאתם נמצאים בה עכשיו, מציעה לך לעצור את זה ולהיות הבוגרת.
זה קשה מאד- אבל גבורה עצומה.
תחשבי על הילדים שלכם שנחשפים לזה.
תשקיעי בלשנות את המצב בצורה אמיתית ולא במלחמות אגו.
תגידי לו שכתוב סוכת שלום ואת לא רוצה להכניס מחלוקת לסוכה וגם לא לפגוע בילדים.
שאת לא מסכימה עם התפיסה שלו, ועוד תצטרכו להבהיר את הדברים ביניכם ולהגיע להסכמה, אבל בדרך בוגרת ומכובדת.
תני לו לאכול מהאוכל שלך ולהזדקק לשירותייך, קחי עוזרת בכיף שלך וצאי להנות.
במקביל תעבדי על שינוי משמעותי ופנימי, שמניחה שיעזור וישליך על כל התמונה.
שיהיה חג שמח ושנה נפלאה וטובה.