ומה אם הוא חתם אותי למוות?אנונימי (פותח)
אני מאמינה שהוא עושה הטוב ביותר, שהוא רואה את התמונה במלואה ויודע בדיוק למה היא עושה כל דבר
אני מאמינה באמונה שלימה שהוא עושה הכל טוב

אז אם הוא חתם למוות- זה טוב.
וחס וחלילה


אני רוצה לחיות
וללמוד תורה, ולעשות טוב בעולם, ולהתחתן ולהקים בית בעזרת ה'
אני רוצה לחיות.

וכל מאמינים שהוא אל אמונה, דין אמת, טוב ומטיב וכו'
אני מאמינה. באמת ובתמים.

תחתום אותי בספר של חיים
ולא סתם חיים
חיים טובים.
ואם תתן לי מכות פה ושם וסטירות של כאב ואכזבה
אני אמשיך להאמין.
ולדבוק במצוותיך.
אני אראה לך שאני ראויה אליך, שאפילו שאתה נותן לי נסיונות אני עומדת בהם. אתה בודק אותי עד כמה אני נאמנה, עד כמה אני רוצה ואני אראה לך שאני רוצה בכל ליבי. אני אתאמץ ואעמוד בכל נסיון, אבלה אני אראה לך שאני ראויה להיות הבת שלך, הבת של המלך
יותר מכךאנונימי (פותח)אחרונה
אני רוצה להמליך אותך!
מלוך על כל העולם בכבודך!
וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצירתו ויאמר כל אשר נשמה באפו- ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה

תן לי את הזכות הזאת
ועוד פורום.מקפיצים נטושים

שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה - 
בכבוד!

אני מעדיפה לכתוב בעט כשאני פורקת רגשותעשב לימון

אבל תודה על ההצעה בכל אופן!

משום מה הרבה מעדיפים פורומים גלוייםמקפיצים נטושים

מודה שלא הבנתי את ההעדפה.

אולי רצון שמישהו ישמעעשב לימון

בקשת עזרה בצורה עקיפה

😁טויוטהאחרונה

יש לי חלום:

שמישהו יכין לי ארוחת צהרייםאנונימי (פותח)

בסיר אחד. קצת פתיתים קצת רוטב

לא אכפת לי.

רק שמישהו יבוא וילטף לי את הפנים ויגיד יהיה בסדר, הכנתי לך ארוחת צהריים תרימי את הראש מהכרית.

כפית אחר כפית.

{}אנונימי (פותח)

חשבתי שיש לי איפה לכתוב.

חשבתי שאני נותנת אמון.

חשבתי שאני קצת יותר בטוחה.


בסוף זה דמעות כל הזמן

אין לי כלום

אין לי בית.אנונימי (פותח)אחרונה
()אנונימי (פותח)

אני מתגעגעת לפה

אולי נחזור לכתוב

האיןשגרה הזה סוחט אותי.

אין לי מקום.

כל יוםאנונימי (פותח)
אני מאבדת
[]אנונימי (פותח)

תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי

מה איבדתי

מה היה לי

מה כאב לי, מה העלה בי אושר

אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח

ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות

משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות

לחבר זונדה, חמצן, משקפיים

לחבק לחבק לחבק.

 

 

מה היה לי

ומה אין 

מה קיבלתי ומה הפסדתי

וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.

 

 

(אי אפשר להגיב האחרון כבר, אבל תודה לך. התגעגעתי.)אנונימי (פותח)
אני מתגעגעת לפה.אנונימי (פותח)

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד. 

לב.אנונימי (3)אחרונה
חושבת עלייך.

אולי יעניין אותך