אמ לא עולה לי,זורמת על מה שבא לך

למה הכל דברים כתובים?
למה הוא גילגל שתורה שבעפ תיכתב?
מה ההגדרה של דתי?
למה הטקסט של התפילה לא מתעדכן?

וואי וואי פרקתי פה קצת,
על חלק יש לי חצאי או תשובות מלאות.
אבל, מה את אומרת?

על חלקן מעולם לא חשבתי..

 

אם לא הכל היה כתוב,זה היה נשכח ונאבד במשך הדורות,לא?

ולכן התורה שבעפ נכתבה?

 

אוו וההגדרה של דתי זה עניין מסובך.. כי המון אנשים עם המון דעות שונות קוראים לעצמם דתיים..ולכן זה חתכת סיבוך,למרות שזה חלק מהמיוחדות,שגם מי שלא-אז מרגיש שייך וחלק,מה שלא ממש קורה אצל החרדים למשל..ולכן גם בבחירות היו את כל ההתפלגויות,כי המון אנשים מכניסים את עצמם תחת הכותרת "דתי",ואז מה מפלגה דתית מייצגת?כל אחד חושב אחרת..ועם כל ההגדרות אתה כבר לא יודע איך להגדיר את עצמך,ומי באמת נקרא דתי ומי לא,וזה לא ברור כמו אצל החרדים,ששם כדי להיות חלק צריך לעשות דברים מסוימים שישייכו אותך,מצד שני לכן אין אצלם את הפתיחות הזאת לאחרים כמו שיש אצלנו,בגלל שהכל אצלם מוגדר,אבל אצלנו יש את הפתיחות הזאת בגלל שאין איזה כלל קבוע מי דתי ומי לא..כאילו יש המון אנשים שנכנסים על הרצף של דתי,גם כאלה שהתורה היא לא ממש בראש מעייניהם,וגם כאלה שהיא מאוד בראש מעייניהם,וכאלה שבאמצע,ולאורך כל הרצף..ודתי זאת כותרת מאוד מכלילה,נראלי שכרגע לכל אחד יש הגדרה שונה למי נכנס תחת הכותרת "דתי",ואז החלו לצוץ הגדרות מסובכות לכל אחד בדרגתו כדי לתייג את עצמך.. ואז אתה לא יודע איפה לתייג אותך ברצף של ההגדרות..כלומר דתי/דוס/חרדל/כיפה סרוגה/דתי לאומי עם נטייה חסידית/דתי לאומי חזק וכו וכו וכו

לא ענית למה הקבה רוצה שנלמד תורה

חושב שתשובה מצוינת.
כנ"ל.
מהתשובה שלך אנחנו מגיעים לשאלה אחרת, למה בכלל הקבה נתן אותה בעפ אם ידע שתיכתב?

בעצם אמרת שזו שאלה מורכבת אבל לא אמרת מה דעתך...

הטקסט של התפילה הכי עדכני שיש

ממש ככה

וננצח את החמאס
וונכבוש את עזה
ושלא יירו עלינו טילים
ושארצות הברית תעזור לנו
ושבצבא תהיה צניעות
ושלא יירו עלינו טילים 
ושלא יהיו בארץ פליטים
ושהטיסות יחזרו בשלום 
וש מפלגה פלונית תנצח בבחירות.

אז, אני מסכים ודאי שאפשר להכניס הכל בתוך כל מיני ברכות אבל תכלס, זה לא כתוב, מה גם שהתפילה כתובה בלשון שאנחנו לא מדברים היום, (רוב האנשים)

(דווקא לשאלה הזאת יש לי תשובה טובה)

...

סתם סתם, חלילה,

הממ שיהיו בבחינת גרזן.

ובהכי מדוייק.
מבקשים על שלום
שלמינים לא תהיה תקווה
על בריאות גוף ונפש
שנחזור לעצמנו כעם
שהזדים כרגע יאבדו
שיסיר ממנו יגון ואנחה
שימלוך עלינו מהרה(צניעות בצבא)וכו'

בעיניי זה חלק מהקסם והסוד שבתפילה.
חיצונית היא יכולה להראות משעממת , מיושנת ובנאלית.
אבל מי שנכנס לתוכה מגלה אינסוף עולמות בה ובתוכו-ע"י הכוונה האישית שמייחדת ומקדשת את זה לכל אחד.

והוו אשרייך!
רמב"ם רמבם רמבם

 

הלכה א[עריכה]

מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדתם את ה' אלהיכם מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה ואין מנין התפלות מן התורה ואין משנה התפלה הזאת מן התורה ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה.

הלכה ב[עריכה]

ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא אלא חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואח"כ שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו.

הלכה ג[עריכה]

אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה ואם היה ערל שפתים מדבר כפי יכלתו (זא שאפשר להוסיף מעצמי, הלכה מהרמ לשעבר אפשר אחרי כל ברכה מעין הברה ואם מתפללים במנין עדיף להוסף לפני יהיו לרצון האחרון כדי שאפשר יהיה לענות אמן על חזרת השץ) ובכל עת שירצה וכן מנין התפלות כל אחד כפי יכלתו יש מתפלל פעם אחת ביום ויש מתפללין פעמים הרבה והכל יהיו מתפללין נכח המקדש בכ"מ שיהיה וכן היה הדבר תמיד ממשה רבינו ועד עזרא.

הלכה ד[עריכה]

כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגוים ואותן הבנים נתבלבלו שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון אחת אלא בשיבוש שנאמר ובניהם חצי מדבר אשדודית וגו' ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקדש עד שיערבו עמה לשונות אחרות וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר שלש ראשונות שבח לה' ושלש אחרונות הודיה ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור כולן כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל כדי שיהא ענין כל ברכה ערוך בפי העלג.

הלכה ה[עריכה]

וכן תקנו שיהא מנין התפלות כמנין הקרבנות שתי תפלות בכל יום כנגד שני תמידין וכל יום שיש קרבן מוסף תקנו בו תפלה שלישית כנגד קרבן מוסף ותפלה שהיא כנגד תמיד של בקר היא הנקראת תפלת השחר ותפלה שכנגד תמיד של בין הערבים היא הנקראת תפלת מנחה ותפלה שכנגד המוספין היא נקראת תפלת המוספין.

הלכה ו[עריכה]

וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפלה אחת בלילה שהרי איברי תמיד של בין הערבים מתעכלין והולכין כל הלילה שנאמר היא העולה וגו' כענין שנאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה ואף ע"פ כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה.

הלכה ז[עריכה]

וכן תקנו תפלה אחר תפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה ביום התענית בלבד כדי להוסיף תחנה ובקשה מפני התענית וזו היא התפלה הנקראת תפלת נעילה כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה לפי שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה.

הלכה ח[עריכה]

נמצאו התפלות בכל יום שלש ערבית ושחרית ומנחה ובשבתות ובמועדים ובראשי חדשים ארבע שלש של כל יום ותפלת המוספין וביום הכיפורים חמש ארבע אלו ותפלת נעילה.

הלכה ט[עריכה]

תפלות אלו אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהם אם רצה אדם להתפלל כל היום כולו הרשות בידו וכל אותן התפלות שיוסיף כמו מקריב נדבות לפיכך צריך שיחדש דבר בכל ברכה וברכה מן האמצעיות מעין הברכות ואם חידש אפילו בברכה אחת דיו כדי להודיע שהיא נדבה ולא חובה ושלש ראשונות ושלש אחרונות לעולם אין מוסיפין בהן ולא פוחתין מהן ואין משנין בהן דבר.

הרמ לשעבר עשה פה הסקה מכל הרמבם שחלק ממטרת התפילה שאדם לא יהיה אגואיסט ויהיה חלק מכלל ישראל ויתחבר לכלל הציבור גם אותו נוסח שכותב הרמבם שכולל את כל הבקשות הפרטיות והכלליות של האדם והציבור, כפי שציינו, גם אותו זמן, גם במנין, 
שאלנו למה שלוש ביום, ענה כמו שאוכלים שלוש סעודות,
קיצור אשרייך שכיוונת.

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)