1 זה מאד מורכב, משתנה מאדם לאדם ומקשר לקשר. אומרים שהיו מקרים של אנשים (לא מכיר אישית, אבל אני מניח שאתה מתעניין בנושא יותר ממני ואולי שמעת) בעלי נטיות הפוכות שלא היו מודעים לזה והקימו משפחות, וגילו את הנטיה ההפוכה. אז כנראה זה לא היה מספיק כדי לשים לב. השאלה היא לאיזה רמה אתה כן מסוגל.

3 השאלה היא עד כמה זה משפיע. לדעתי, השאלה החשובה האמיתית היא אחת - האם יש לך האפשרות להקים משפחה עם מישהי באופן שהיא לא תסבול מזה שיש לך נטיה הפוכה. אם ההערכה שלך - וכדי שתוודא את זה עם אנשי מקצוע, וכמה מהם - היא שהיא לא תסבול מזה ואולי אפילו לא תשים לב, או כאשר תצליח להגיע למצב שבו לא יחסר לה כלום, לדעתי אין חובה לספר.

מצד שני, אם הקשר יהיה כזה שיחסרו לה אלמנטים שונים שהיא יכולה לצפות להם בנישואים סבירים, אתה חייב לספר לה על זה.

כמובן התשובה שלי היא תיאורטית - אני לא באמת יכול לדעת מה המצב שלך, אוין לי הבנה מספיקה של נישואין כדי לדעת מה יכול להיות חסר.

בשני ההקשרים, לדעתי כדאי לשים דגש על השאלות של "מה אני רוצה לעשות ובאיזה אופן אהיה מסוגל לזה", ולאו דוקא להתייחס לעצם הנטיה (שסביר מאד שאם יש לך דרך לעבוד על זה זה כדאי, אבל זה כמובן לא כל כך פשוט)

מוזמן לש"א, אולי אוכל לעזור קצת

חיי אחרים.

אין טעם לטעון נגד מישהו, שלשעתך היה מפלה את הבן/הנכדה שלו, על אף שכל הסיטואציה מעולם לא קרתה.

השאלה איך הוא היה מגיב אם זה היה הנכדות שלו, רלוונטית רק אם לדעתך זה המדד לקבוע מה נכון לעשות. מאחר שכפי מה שצהריים כתב זה לא המדד, זה בעצם לתקוף את הרב מלמד על צורה שבה הוא לדעתך היה מגיב במקרה דמיוני.

אם לדעתך בחשבון רציונלי ענייני צריך לנהוג אחרת, אתה יכול לכתוב את זה, בלי האשמות כלפי הרב מלמד שהוא היה נוהג אחרת לו היה מדובר בנכדותיו.

אם אני אכתוב "אני רק תוהה האם אורות הכתובה ישקר ויטעה אנשים אחרים, כאשר הוא יוכל להרוויח מזה כסף רב, ומסופקני" - האם זה לגיטימי?

מאותה סיבה אני לא חושב שלגיטימי 'להעלות תהיות', האם הרב מלמד היה נוהג בסטנדרטים אחרים, אילו היה מדובר בבנותיו ונכדותיו.

לגביו. על סמך מה שלטענתך ראית אצל רבנים אחרים.

באותה במידה, אני יכול להעלות נגדך כל מיני תהיות והאשמות [גם בלשון של 'מסופקני' ו'אני תוהה', בדיוק כמו שעשית], איך היית נוהג במקרים מסויימים, על סמך מה שראיתי אצל אנשים אחרים.

אתה גם חושב שלא חובה לספר

אז לא הבנתי על מה הדיון..

תזכור שצריך לחשוב על שני הצדדים.

כי אם באמת אין לזה השפעה גדולה, אז עדיף אולי שלא יספר כדי שלא יפסלו אותו סתם.

עדיף במקרים האלה לשאול רב ישירות על מקרה ספציפי שהוא מכיר ולא לסמוך על תשובה באינטרנט, ולכן הרב לא ענה כאן תשובה חד משמעית..

"אם המטפל סבור שהבעיה חלפה אין צורך להודיע. אבל יתכן שבכל זאת לפני ההחלטה יש מקום להודיע."

הנקודה היא שלא כל דבר צריך לשתף על ההתחלה, לפעמים זה יגרום לשני הצדדים ליותר נזק מתועלת, אבל לפני ההחלטה בהחלט יכול להיות שכן צריך לשתף דבר כזה, ובגלל שזה משתנה מאחד לשני הרב הוסיף את המשפט השני שהוא ממש לא תשובה חד משמעית שאפשר לסמוך עליה.

לא יודע מה קרה בדיוק אצל הפסיכולוג, והאם היה טעם להמשיך אצלו, אבל בעיקרון, לא נראה לי שצפוי שינוי משמעותי תוך פגישות בודדות. טיפול פסיכולוגי עשוי להיות תהליך ממושך.

כדאי לבחון את הכיוון של טיפול אצל מטפל מקצועי, ירא שמיים, מבין בתחום ורגיש, ששיטת העבודה שלו מתאימה לך.

אני לא מכיר קרוב, אבל אפשר לנסות לדבר עם הרב ארל'ה הראל, ואולי אפשר גם עם מכון פועה, ולשאול אותם האם יש להם המלצות. [אם תוכל למקד מה לא התאים לך בדרך הטיפול של הפסיכולוג ההוא, אולי זה גם יעזור לכוון אותם להפנות אותך לכתובת הנכונה].

אפשר כמובן גם להתייעץ איתם האם להערכתם במצב הנוכחי נכון לנסות שוב לטפל. 

[וגם על השאלות ששאלת פה בשרשור].

אם יש לך נכונות לנסות להשתנות, נראה לי שאין לך סיבה כבר להתייאש.

יש כל מיני שיטות טיפול בפסיכולוגיה, ולכל מטפל יש גם אישיות משלו שמשפיעה על הטיפול, וחוסר הצלחה בשיטה אחת לא תמיד מעיד. [זה נכון בכללי על טיפול פסיכולוגי, וזה כנראה נכון גם בתחום הזה].

בהצלחה!

תמיד יהיו דברים שעדיף לא לספר. אנחנו לא אמורים להגיד לכולם כל מה שאנחנו חושבים.

הרי בדיוק כמו שלגבר מסוים יש נטיות הפוכות ולכן הוא נמשך לגברים, לגבר אחר יש נטיות לא-הפוכות ולכן הוא נמשך לנשים. לא רק לאשתו. זה טבע העולם. אני לא יכול לדבר על זה כנשוי, כי אני לא נשוי, אבל היצר קיים, אולי חלש אבל קיים. את מצפה מגבר שיספר לאשתו "היום ראיתי ברחוב אשה יפה"? ממש לא, אני מקווה. אז אותו דבר, אם הוא נמשך לגברים לא אמור לעניין אותה. מה שמעניין אותה זה היחס שלו אליה ואליה בלבד. כל השאר היא יכולה לנחש, אולי היא תנחש נכון ואולי לא.

ברור שאם זה פוגם בחיי הנישואין שלה, הוא חייב להודיע מראש. אבל עצם הנטיה היא לא דבר פסול

זה סיפור מאד מורכב, כל מקרה הוא סיפור שונה. ברור שיש גם מקרים דומים אחד לשני...

אני יודע שיש סיפורים על אנשים שהתחתנו בלי להיות מודעים לזה שהם כאלה.

יכול להיות שטיפול כן יכול לעזור לחלק הזה גם אם לא לשנות את הנטיה.

יכול להיות הרבה דברים. 

אם זה המצב, ואני מאמין שיש מקרים כאלה, ואולי עם מאמץ אפשר להגיע למקרים נוספים כאלה, על זה דיברתי

לא יודע למה "שלילת הבחירה" - אם תרחיבי אשמח להבין

ולא, אני מוכן להתחתן עם מישהי שיש לה מגוון חריגויות שלא מפריעות לחיי נישואין וחיי חברה תקינים, היא אפילו לא צריכה לספר לי על זה אלא אם יש לזה השלכות שעשויות לעניין אותי (מחלה תורשתית, תיק פלילי, חוב בשוק האפור)

על האנשים שהם בחרו בהם.

אני אישית הייתי מוכן לוותר על הבחירה (זה בונוס נחמד אבל לא חושב שבלי בחירה השמחה שלי היתה נפגמת), אבל אולי בזה אני חריג, ואולי זאת הסיבה לדעה שלי שהיא כנראה קצת חריגה כאן בנוף

ולדעתי במצב שתיארתי הפרט הזה הוא לא מהותי, לא משנה את הבחירה, ולא חשוב

"נמשך" זאת הגדרה מאד לא חד משמעית.

השאלה מה צריך ומה הוא. אם הוא עובר סף שמאפשר לו בוודאות לנהל את כל חיי המשפחה בצורה תקינה, אין שום בעיה והוא לא צריך לספר שהוא נמשך לגברים יותר מאשר לנשים. אם אין לנו וודאות כזאת, יש כאן בעיה, ולכן הוא חייב להודיע. זה מה שכתבתי מההודעה הראשונה וחזרתי וכתבתי

ש"להחמיר" זאת הגישה הנכונה כאן

כמו שציינתי, יש כאלה שעבורן עדיף לא לספר, והסיפור דוקא יגרום נזק

האם שווה לגרום את הנזק הזה כי אולי על זה היא תבטל?

לא בטוח בכלל. שאלה קשה, ואני לא בטוח שיש לי תשובה. אבל אני שולל את הוודאות

כתבתי מה לדעתי נכון במצב א ומה לדעתי נכון במצב ב. כל קורא נבון יחליט לבד באיזה מצב הוא נמצא. זה החלק שלו. אני לא רוצה שמישהו יעשה משהו כי ככה כתבתי בלי לחשוב מה נכון במקרה שלו.

כל נושא? לא יודע. לדעתי בהרבה מקרים יכול להזיק.

אם בעלך סיפר לך משהו שכבר לא משפיע על החיים שלו בכלל אבל את לא באמת מסוגלת להבין מה עובר עליו ואת כל הזמן בספקות אם הוא אוהב אותך?

בפסקה השניה הבעת עמדה חשובה מאד.

אין לי וודאות שכל אשה תרגיש כך, לדעתי זה נושא לאנשי מקצוע שתחומם שתפקידם להעריך מה הבעיה ומה חומרתה ומה ההתנהלות הנכונה בתחום.

אנשי מקצוע בהקשר הזה הם אנשים שעבדו עם כמות גדולה של מטופלים ולכן יש להם נסיון לגבי סיכויים, סיכונים, ודרכים נכונות לפעול

אני מניח שתהיי בזוגיות לא מושלמת ולכן את צריכה לקחת בחשבון שיקולים כאלה.

אם הבחור יגיד "הייתי מספר לך אבל הרגשתי שאת לא תביני ולכן עדיף שלא תדעי בכלל כדי שתהיי רגועה" או "התייעצתי עם אנשי מקצוע שאמרו לי שבדרך כלל זוגות שלא מספרים חיים טוב וזוגות שכן מספרים יש להם סיכוי גבוה להתגרש" (לא טוען שזה נכון, מעלה טיעון לצורך הדיון) - אם גם במקרה כזה תכעסי על הבחור זה לדעתי חמור מאד.

ברור לי שיש נשים שחושבות ככה, גם אם אני לא מסכים עם העמדה שלהן

אמרתי שיכול להיות שיש מיעוט גדול ואפילו רוב דומם שבעצם היו מעדיפות לא לדעת על בעיות שלא מפריעות להן

הטענה שזה בגלל שאני לא נשוי היא טענה שאני עוד יכול להבין, על אף שברור לי שזוגות שונים מנהלים זוגיות שונה

ולא אמרתי "בחור יכול להתחתן עם מישהי שהוא לא נמשך אליה, ופשוט שישקר לה ויגיד שהוא כן". ברור שזה רעיון גרוע.

מה שאמרתי היה:

1 זה שמישהו נמשך לגברים לא אמור להיות רלוונטי לגבי אשתו. ולכן גם אין צורך לספר לה (כמובן, אם זה גורם לו לעשות דברים שיפריעו לה אז זאת בעיה, אבל אם הוא בסך הכל נמשך לגברים באותה מידה שגבר רגיל נמשך לנשים - לא ברור לי מה הבעיה איתו. שהוא לא רוצה נשים אחרות?)

2 אם מישהו לא נמשך לנשים אבל לאשתו כן  - ברמה מספיקה (ואני לא המומחה לענייני נישואין לקבוע מה רמת המשיכה הנדרשת כדי להתחתן), לדעתי אין בעיה מבחינת היכולת לנהל זוגיות טובה. פשוט כי כל זוג מתנהל על בסיס משיכה "ברמה מספיקה" - הרי ברור שיש זוגות שהמשיכה ביניהם היא יותר ויש כאלה שאצלם זה פחות. לא נראה לי שצריך להבדק במעבדה בשביל לדעת כמה משיכה יש. אם למישהו יש ספקות, שילך להיבדק.

את מניחה הנחות, ועל סמך זה את אומרת שאני טועה ושהוא צריך לנהוג בצורה מסוימת.

אני העליתי אפשרויות, וטענתי שצריך להתחשב באפשרויות מסוימות לפני קבלת החלטה.

להעלות אפשרויות זה תמיד בסדר ונכון, להכני עוד שיקולים לחשבון זה תמיד בסדר ונכון.

אבל להחליט שאם הוא נמשך לגברים לא יכול להיות שהוא יוכל לנהל חיי משפחה תקינים, זה קפיצה די משמעותית.

יש שאלה אחת חשובה, והיא השאלה אם אפשר לנהל חיי משפחה תקינים, ואז השאלות המשניות הן רק על מה שנצרך לזה.

אני מסכים - וכבר כתבתי את זה - שאני לא מבין לעומק עד כמה זה חשוב בגלל שאני לא נשוי.

אני מרשה לעצמי לומר שיכול להיות שיש גם נשואים שלא יבינו כמה זה חשוב לאחרים.

באותה מידה שהיה חשוב לך לציין שמשיכה היא דבר חשוב בקשר

היה חשוב לי להדגיש שלא כל אדם שיש לו נטיות הפוכות לא מסוגל לנהל חיי משפחה תקינים כולל הכל. ולא צריך לשנות את הנטיה, מספיק לוודא שהוא מסוגל לזה.

והתגובות שלך רק הראו שיש קושי מנטלי לנתק את השאלות (כי בדרך כלל הן באות ביחד, אבל הן לא חייבות להישאר ביחד)

וזאת הסיבה שהיה לי חשוב לדייק ולהסביר את העמדה שלי.

אכתוב שוב את שתי הטענות שלי, בקצרה, פשוט כדי שיהיה ברור בדיוק מה אמרתי, אני אפילו לא חושב שאת באמת חולקת על זה

1 מה שחשוב לקשר זאת רמה מסוימת של משיכה של הבעל לאשה והאשה לבעל (אני לא יודע מה המינימום הנדרש, משאיר ליועצים מקצועיים).

יש דברים שיכולים לפגוע אבל לא חייבים לפגוע, והם המשיכה לאנשים אחרים בני אותו מין או לא, ועוצמה לא תקינה של המשיכה בין בני הזוג. אם יש חשש, כדאי להתייעץ עם אדם מקצועי. אבל זאת שאלה נפרדת וחשוב לא להתבלבל בין שתי השאלות

2 כל דבר שלא רלוונטי לקשר, אבל דיבור עליו יכול להזיק לקשר, יתכן שעדיף לא לומר. אני מניח שיש אנשים חכמים ממני שיוכלו לשמוע את פרטי המקרה ולייעץ

עמותת כמוך - הומואים דתיים אורתודוקסים

בהצלחה!

מאד ממליץ לך לא לקבל על עצמך את "ההגדרה העצמית" הזו.

היום נהייתה אג'נדה כזו, כאילו יש כאלה ויש כאלה. וזה עצמו יכול לגרום לאנשים לקבל כנתון ש"זה הם".

זה לא נכון. אפשר לומר שיש איזשהם משיכות לכיוונים שונים, אלו דברים שניתן לעבוד עליהם.

[רק כעת ראיתי שאיזה מכון בפינלנד דומני, בדק אצל חצי מליון אנשים, ע"י שאלונים ובדיקות גנטיות. גילה שרק אצל אחוז מהם יש התאמה בין חמישה דברים ששייכים לגנום האנושי, לבין נטיה כזו, וגם אצלם זה לא הגורם העיקרי. משמע, ניתן לעבוד על דברים. לא לקחת כ"נתון" סגור. הן ביחס למה שנראה שיש משיכה, הן ביחס למה שנראה שאין]

להגיד ש"אהבה תלוה במשיכה" זה לא נכון. לאהוב זה לאהוב. לאהוב את האדם. והשונות בין בחור לבחורה, יכולה ליצור, כשמתאימים, אהבה מההשלמה ההדדית.  נכון שהצד של ה"משיכה", נותן איזשהו "דלק" מאחרי הקלעים.  מלבד מה שזו תופעה שקיימת בפני עצמה, במידות כאלה ואחרות. אין זהות בין המושגים; הם יכולים מפעם לפעם לעורר זה את זה.

ובדרך כלל, אין דבר כזה ש"מיד כשרואים את השני", אוהבים אותו..  

ומי שמה שיש אצלו זו רק "משיכה", על זה נאמר, "אהבה התלויה בדבר - בטל דבר בטלה אהבה".. וזה יכול לקרות תוך זמן לא רב..

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.