תעשו טובה ותקראו עד הסוף, בשביל להבין את כל ההקשר
פעם העולם היה שוביניסטי, כלומר הוא לא העריך את היכולות והכוחות הנשיים
לדוגמה הרגש שהוא תכונה יותר נשית, ובעולם של פעם שהיה מאוד גברי כוחני ומלחמתי רגש היה חולשה, ולא החשיבו אותו ולכן גם מאוד זלזלו בנשים... והן היו מוגבלות לתחומים מסוימים, ולכן מהות הנשים הסתכמה בלהיות כלי למימוש רצונות הגברים
ואז בא הפמינזם(זה כמובן חלק מאוד מסוים, וממש לא הכל או כולם) ואומר אם לא מכבדים אותנו כמו שאנחנו, אז בוא נהיה כמו הגברים ואז יכבדו אותנו
ומאז יש אנשים ונשים שמנסים להוכיח שגם בנות יכולות להיות גבריות כביכול ולהצליח בעולם של הגברים, ודוחפות נשים להצליח בעולם גם אם זה לא בהכרח דברים שמתאימים להן
כלומר במקום לטפל בבעית השורש של השובינזם, שהיא חוסר הבנת מעלת האישה וכוחותיה, הפמינזם הזה נכנע למציאות השובינסטית ודואגת דרכה לכבוד לא אמיתי לנשים, לא מעריכים אותן מעריכים את החיקוי הגברי שהן עושות.
הערת אגב, כל זה רק בפמינזם המודרני,
הפוסט מודרניזם תיקן ברובד מסוים את הבעיה הזאת כי הוא טוען שאין אמת,(וגם אין באמת דבר כזה גברים ונשים) אז ממילא היא לא יכולה להיות אמת/עליונות גברית, אבל כמובן הכניס בעיה אחרת של טשטוש זהויות
והמצב הנכון צריך להיות שיעריכו את הכוחות והיכולות הנשיים, ויתנו להן להתעסק במה שהן רוצות, אבל שלא ידחפו אותן למקומות שלא מתאימים להן
זהו בכללי



שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 
