ולא רב איתה לפעמים .... 

על השורה האחרונה שלך: "ככל שנאהב כך יותר יתגלה הקב"ה בעולם שברא" ?

הבנתי והתחברתי מאד לכל מה שכתבת ורק לא הבנתי את האמירה האחרונה.

א:איך ? 
ב:אז מה קורה כשיש גירושים ? 
ג.מה עושים אם רבים לפעמים ואז אתה לא רוצה להשקיע
ד.אתה צודק

אכתוב בע"ה את המחברת כשנשלים

כי סתם דוג' ...... אני רוצה לעשות משהו ובעלי לא רוצה , או הפוך , גם אם אני אוהבת אותו אני עדיין רוצה לעשות את המשהו הזה . אהבה לא מכסה על כל הפשעים כי היא יכולה להתכסות בכעסים / פגיעות

לא אמרתי בשום משםט שאני מרגישה מושפלת או משהו בסגנון . להפסיד קצת כן ברור , דוג' : את רוצה ללכת לים , בעלך לא רוצה , נגיד את מוותרת אז הפסדת ללכת לים (דוגמא תיאורטית רק לשם ההסבר) 
ברור שלא התכוונתי לדוג' כאלה ... וברור שאין לי בעיה לוותר כשהכל שמח ומלבב , הבעיה מתחילה בלוותר כשרבים או שיש מועקה כזו של אחרי ריב

אכן לא טוב יות האדם לבדו , התחתנתי כי הרגשתי חוסר עצום , הרגשתי שהנישואים זה החיים האמיתיים .... אבל לא חשבתי שצריך לוותר הרבה וכו' ..... לעשות דברים שלא נח לי לעשות .. 

ואני נפגעת ממנו לפעמים ואז אני לא מרגישה את האחד הזה

אבל כשזה לא פוגע בי... וזה קשה לי ... כי לבעלי אני אמורה לתת  בלי להתחשבן לא ? אבל זה שאני נפגעת ממנו זה לפעמים מרחיק אותי מלתת לא באלי .. יצר הרע

באיזה זוגיות אוהבת כזאת בלי מהמורות ... כשחשבתי על חתונה לא חשבתי על זה ככה... 
אוף . לכולם זה ככה? 
מרגישה תינוקת אחרי תגובה כזאת חח

אני באמת רוצה זוגיות חזקה טובה ויציבה, אני באמת רוצה פרפרים בבטן כל פעם , אני באמת רוצה לוותר ולפרגן , אני באמת רוצה חיוך מאוזן לאוזן בלי ריבים , אני באמת רוצה אהבה של החיים ... אני רק רוצה שכל זה יבוא בקלות... חח לא יודעת אם לצחוק או לבכות  
אולי זה באמת קשור אליי בכלל לנפש , אולי אני צריכה לעבוד על עצמי 

אם יהיה אפשר לתקן את זה ממני מהלב שלי 

נישואים טובים ב"ה , פשוט כרגע אנחנו בתקופה קצת לא משהו ....... 

אהבה נבנית רק בנישואים . אם הם נבנים נכון . אבל בחופה עומדים 2 אגואיסטים וזה לא רע. זו ההתחלה ..

ונראה שאת מסכימה עם זה עקרונית, וזה גם עולה הרבה תגובות פה,

הבסיס הוא שנתינה מביאה לאהבה שמביאה שוב לנתינה.  כלומר כשאוהבים מישהו נותנים לו, וכשנותנים למישהו זה מגביר את האהבה אליו.

ברגע שמבינים ומפנימים את זה, קולטים גם שכמה שקשה יותר לתת - זה יותר שווה, כי זה יביא לאהבה יותר גדולה. ולכן בפרט בזמני מריבה (שמתגובותייך נראה שרק אז קשה לך לתת ולהעניק) צריך לזכור שדווקא הנתינה עכשיו כדאית מאד ומשתלמת!

כמובן שזה לא כזה פשוט וקל, ולכן צריך לעבוד וולחזור ולהפנים את הדברים האלו. ולדעת שזה בדיוק תפקידנו - לעמוד בניסיונות -ולעשות את תפקידנו בעולם הזה.

ואולי לפעמים באמת צריך הדרכה אישית יותר שיכולה לעזור מאד מאד.

בהצלחה רבה!!

קודם כל, נתינה זה תכונה שהקב''ה הטמין באדם, ולמה? אחד המטרות שלנו בחיים זה להידבק במידותיו של הקב''ה. ואצל הקב''ה מידת הנתינה היא ללא גבול....ובלי התכונה הזו שהיה טומן בנו, לא יכולנו להידבק במידותיו...

מי שנותן מעצמו, לכאורה צריך להיות לו חסר משו(לפי ההיגיון..)
אבל לא..רבותינו אמרו לנו שנתינה מולידה ואהבה, ואהבה יוצרת שלמות..

רווק רגיל לחיות עם עצמו ולמענו, כי עוד אין לו למי לתת...
אבל ברגע שנכנסת אישה לחייו, הרצון הזה מתעורר, והנתינה מולידה אהבה.. והם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה.. סתםםםםם...

הקטע הוא שאין שום הפסד, והרווח ענק...
תחשבי על זה, איפה יותר מפסידים? מתי שכל אחד חי לעצמו? או מתי שכל אחד נותן לשני...?

בקיצור, אין כמו לתת.. 
 

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

בבית, הבטן מופעלת.

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.

כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.

מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.

חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים.. 

סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה

יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2

תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.

לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה

ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט. 

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת