אנשים שמזלזלים באלו שקונים סופגניות ישר אחרי סוכות,*אור קטן*
אז אמנם אני לא אחת מהם
אבל אני לגמרי מבינה אותם
מדובר באנשים אומללים
שתקופת אחרי החגים מפרקת אותם מרוב דכאון

אז:
א. הם מנסים להתעודד בעזרת פחמימות
ב. מנסים להתעודד בזה שחנוכה יבוא עוד לא המון זמן.

ממ
אז אל תשפטו אותם


אני מזלזלת במי שקונה סופגניות בכלליReminder
כי זה מגעיל🤷‍♀️

או בעצם במי שאוכל
לקנות זה כיף זה מכניס לאווירה
ואז לאכול ביס וישר לזרוק
אני לא מבינה אנשים שאומרים שהם השמינו מכל הסופגניות
איך אתם מצליחים בכלל לגמור אותןן
כןכן זה ממש מגעיל בעיני*אור קטן*
כילו
מה הקטע להרעיל את עצמינו?!
הגוף שלנו הוא לא פח זבל.



אני מתחברת למה שכתבתי בעצם באווירה, כמו שאמרת.
בדיוקReminder
אני הכי בעד לקנות סופגניות מיני פיציות כאלו חמודות
אבל ממש מיני
לא כמו של רולדין גם אותם אני לא גומרת
*אור קטן*אחרונה
סופגניות קטנטנות זה כיפי בלי קשר,
אני מסוגלת לגמור סופגניה ענקית מגעילה כזרת של רולדין
אבל להתחרט על זה אחכ לתמיד
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך