בציבור שלנו הדתי ולו קהילה גדולה (סוג של חסידות)
הוא מבין בחכמת הפרצוף ( דבר שאסור עפ"י ההלכה)
ובאתר של החסידות רשום שלרב אין תעודת רבנות אבל הוא מייעץ בנושאים כמו :פרנסה, זיווג, וכו'
בקהילה כולם גרים באותו אזור .
היה אחד שהצליח להוציא את אשתו ו7 ילדיו מהכת הזו,
והוא מפרסם בקרוב ספר על זה

אשמח למקורות לזה

.דעת האוסרים
הג''ר נתן געשטטנר זצ''ל )שו''ת להורות נתן חלק
ו' סימן ע"ט(, מתייחס לספק שהעלה הג''ר יעקב
משה הלל שליט"א, האם בהגדת עתידות על ידי
הכרת פנים וסדרי השרטוטין עובר על עשה של
תמים תהיה?
וקובע בפשיטות שכל אופן של חקירת עתידות כגון
דרך כף יד והכרת הפנים, אסור מדאוריתא משום
עשה של תמים תהיה ועצם חקירת העתיד הוא
היפוך התמימות. ורק באורים ותומים מותר לשאול
עתידות. כפי שכתב הרמב''ן )ספר המצוות מצוה ח(,
שיסוד המצוה של תמים תהיה הוא לייחד הלב רק
להקב''ה, ולהאמין שהוא עשה הכל, ויודע כל עתיד,
וממנו נדרוש מה שעתיד לבוא עלינו, על ידי הנביאים
או אורים ותומים, ולא לדרוש בהוברי שמים וזולתם.
ולא נירא מדברי מגידי עתידות וזולתם. וכן משמעות
לשון רש"י )שופטים י"ח י"ג( "תמים תהיה עם ה'
אלקיך, התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור
אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל
בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".
האיסור בתוקפו, למרות שיש ממשות בהכרת פנים וכף היד, כמו שאסור לדרוש בהוברי שמים
ומעוננים אף שיש בהם ממש לדעת הרמב''ן. ובאמת חכמה זו נמסרה לישראל לא לשם חקירת
העתידות, אלא כמבואר בזהר הקדוש, להכיר מי ראוי להתמנות להיות שר על הציבור.
כך גם הובא בשם הרמ"ק בספר אור החמה )על הזהר ריש פרשת יתרו(, אפשר שהם ידעו הגדרים
והאופנים והתנאים שמותר להשתמש בו, כגון כדי למנות אדם על הציבור, או לדעת אם ראוי ללמדו
חכמה, או להתחבר עמו לאיזה עסק וכדומה.
בספר כרם שלמה להר"ש גראס ז"ל )יו"ד סימן קע"ט( הביא בשם הלחם משנה )פרק י"א מהלכות ע"ז
הלכה ט'( שכתב שמי שאומר 'אני אראה אותך בפס יד, דברים העתידים לבוא עליך', אסור משום
מעונן. והעתיקו בזבחי צדק שם. ובלחם משנה )שם( כתב שלוקה על זה, שהרי עשה מעשה. ועדיין
צריך עיון לעת הפנאי".
ועיין בכרם שלמה )ס"ק ז' אות ב'( שכתב – "וכן אין לברר עתידות ע"י חכמת היד והפרצוף". עכ''ד.
ועיין שם בכרם שלמה )הערה כ"ט ב( בדעת הגרי''ש אלישיב זצ"ל.
5 .דעת המקילים
מותר אבל אינו ראוי: מאידך לדעת הג"ר משה שטרנבוך שליט''א )בספרו תשובות והנהגות חלק א'
סימן תנד( מותר לשאול בכף היד על ההווה והעתיד, שכל האיסור של תמים תהיה הוא רק אם 'בוטח
בהם'. אבל כשאינו בוטח בהם ורק 'רוצה לדעת מזלו כדי להתחזק בתשובה ומעשים טובים, אינו אסור
מן הדין', אבל מכל מקום לא ראוי לעסוק בזה.
ומוכיח כן ממה שכתב הרמ"א )או"ח סי' תרס"ד( ואינו ראוי לדרוש ולחקור אחר העתידות כלל,
ומשמע שאינו איסור תורה אלא הוא בגדר אינו ראוי, וכן משמע בספר חסידים )תר"ה( שאינו איסור
גמור ורק שומר נפשו ירחק מזה.
מכל מקום נראה דאף שאין איסור לשאול ולחקור אצל המסתכל בכף היד, מכל מקום יש לדעת
שאצל ישראל הכל תלוי בתפילה ומעשים טובים. וגם המסתכלים בכף יד אינם יודעים ומבינים בבירור,
ומבלבלים אמת ושקר יחד, וראוי שלא לשאול בהן כלל על עתידות, רק לסמוך על הקדוש ברוך הוא,
וברבוי תפלה צדקה ומעשים טובים ירחם עלינו בעולם הזה בבני חיי ומזוני ונזכה לחיי עולם הבא.

לא כדאי לפסול ישר כל רב שלא עומד בצורה מוחלטת באחד הקריטריונים.

רבנים גדולים שהם לא כ"כ נגישים. 

יש אילוצים די מובנים שגורמים את זה. 

ויש עוד דברים, רובם קשורים לזה שגם רבנים הם בני אדם, ויכולים להיות להם חסרונות.

ותפרט לגבי השאר, אתה מתכוון לזה שהגיוני שרב ייכשל בהלכה מסוימת כי הוא בן אדם? אם כן אז תלוי באיזה רמה, וגם שאין מצב שהוא יודה שעבר עבירה בלי להתבייש בזה, אם הוא רב צדיק באמת

לאיזה רבנים אאמין עכשיו?

רב שלוקח כסף הוא רשע.. ואם הוא רשע כנראה שאין לו בושה שזה אומר שהוא עושה עוד דברים שבשביל לעשות אותם צריך לדעת מה עושה בושה .. 

שכוייח למי שהבין מה רשמתי (:

שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 

למה באמת