נשמע קצת תמוה ולא ברור

כל עוד לא מפריע לאחד מה שהשני עושה, זה לא צריך ככ להפריע

כל אחד נותן אמון בשני שזה מה שטוב לו, ותמצאו גם דברים משותפים שיהיו טובים לשניכם ותוכלו לעשות יחד

מי שרואה את העולם בשחור ולבן,זה או אופי או חוסר בשלות/בגרות

אם יש הכלה והערכה ובטחון בשני ובדרכו- רק אז אפשר להתקדם.גם אני הצרת אופקים ובעלי יותר פתוח..קשה לי מאוד לפעמים אבל סומכת עליו

נכון, אני לא המחנך שלה, אבל זה יכול להיות הימור לאיפה הרוח נושבת, ולאן היא רוצה להתקדם מבחינה תורנית בחיים..

לצערי על העניינים האלה כמעט ואין שיחות עומק, היא נעולה על הסגנון שלה גם כשאין לה הסברים לתת לי למה היא עושה אותם, רק שזה נותן לה יראת שמיים..

יש הפרש גילאים היא בת 20..

שלום לך, מי האיש

אני ובעלי נשואים שלוש שנים, אנחנו זוג חרדי ויש בינינו מלאא פערים ביראת שמיים.

אם זה באמונה בסיסית באלוקים,  אני אדם הרבה יותר מאמין ממנו.  

אם זה באוכל עם הכשר הרבה פחות מהודר (ברמה ש רבנות רגילה ולא מוכרת),  אני למשל בחיים לא אוכלת משהו שהוא פחות מרבנות מהדרין.

אם זה בהופעות מעורבות שהוא ממש לא רואה בזה בעייה שנלך, ואני מרגישה שזה לא ממש המקום שלנ.

אם זה לפעמים בזלזול בדברי רבנים,  שבשבילי הם הכי קדושים שיש.

אם זה בתפילות,  לדעתי כבר כמה חדשים הוא התפללל במניין פעמים בודדות (אפילו ביום כיפור לא התפלל כי לטענתו לא הרגיש טוב, אני מאמינה לו,  אבל בשבילי תפילות ביו"כ זה הרבה מעבר ללהרגיש טוב או לא- פשוט כי חייבים ללכת.  אבל שורה תחתונה הוא לא הלך).

מה שמכוון אותי בחיים בתור אשתו,  זה שעניינים רוחניים שלו לא מזיזים לי ממטר.  שיעשה מה שטוב לו.  כל אחד בעולם הבא ימסור דין וחשבון על מה שעשה. אני עושה את המקסימום שלי ביראת שמיים,  שיעשה מה בא לו.

אני כמובן מכבדת,  משתדלת לפעמים כן לגרום לו להתפלל במניין,  אבל לא לוקחת מאוד ללב אם בוחר לא לעשות את זה.

לדעתי, אתה אל תקבל קשה את מה שהיא עושה ושהיא לא תקבל קשה את מה שאתה עושה.

האמת, לפעמים מפריע לבעלי שאני יותר חזקה ממנו, במיוחד שגם הוא מפסיד מזה. וזה גם נותן לה הרגשה שהוא לא הכי בסדר מבחינה רוחנית וכו'

לנו,  בתור זוג, עזר מאוד לדבר על זה, ודווקא הוא העלה את הנושא לפניי,  כל אחד אמר את אשר על ליבו,  הבנו שאנחנו קצת שונים,  אבל מתמודדים עם זה נהדר.

לדעתי הסוד להצלחה זה התקשורת.  חשוב מאוד לדבר.  הרבה.

ברגע שהוא אומר (או שאני שמה לב) שזה מפריע לו,  אני משתדלת להראות לו שאני טיפונת מורידה הילוך לידו-  או מסבירה לו בעדינות את החשיבה מאחורי מה שאני עושה, ולעמים הוא גם מצטרף אלי.

שלום לך,

זה נראה שכל אחד חי את חייו התורניים בעולם משלו בלי שיתוף של בין הזוג.

מבחינה תורנית כל אחד חי בעולם משלו, למה את לא סומכת ולא מקבלת את היראת שמיים של בעלך ואת הקביעה שלו שהכשרים אחרים באוכל הם גם טובים? 

כתבת:

"כל אחד בעולם הבא ימסור דין וחשבון על מה שעשה. אני עושה את המקסימום שלי ביראת שמיים,  שיעשה מה בא לו."

את מכבדת, "שיעשה מה בא לו" - אבל לא אכפת לך מהעולם הבא שלו?

ובכללי בבית, בחינוך ובדרך שהבית שלכם דוגל - איך אתם מגשרים על הפער? ולמה את לא נותנת אמון ביראת שמיים של בעלך ובמה שהוא מאמין?

כתבת:

"האמת, לפעמים מפריע לבעלי שאני יותר חזקה ממנו, במיוחד שגם הוא מפסיד מזה. וזה גם נותן לה הרגשה שהוא לא הכי בסדר מבחינה רוחנית וכו'"

אני לא חושב שהיא יותר חזקה ממני, זה שהיא יותר סגורה ממני מבחינה תורנית זה לא אומר שהיא יותר חזקה. הייתי רוצה שהיא תיתן בי אמון ביראת שמיים ובדברים שאני מאמין בהם, ושהיא לא תרגיש שזה מוריד לה ביראת שמיים.

שלום,

האמת, אני קוראת שוב את מה שכתבתי בהודעה הקודמת-  טיפה הקצנתי.

לדעתי יראת שמיים - זה משהו שפחות אפשר להסביר במילים.

זה עניין של הרגשה, שהאדם שיש לו את זה,   מרגיש את זה בליבו.

אני הקצנתי בהודעה הקודמת, כדי להדגיש עד כמה אנ לא מתערבת לו. 

אני לא מתערבת מתוך מקום של דאגהלזוגיות שלנו, ולא מתוך מקום שהנושא הזה לא "מזיז" לי.

מעבר לזה,  אני חושבת שיראת שמיים זה משהו שמקבלים עם השנים, בבית שבו גדלים,  כך שאם אצל ארוסתך בבית יראת שמיים היה הדבר החשוב מכל,  אז אין מה לעשות,  אלה הם הערכים שלה.

ברגע שאני ובעלי "גילינו" אחרי החתונה שיש קצת פערים בנושא, ישבנו הרבה, ודיברנו, למרות שבהתחלה היה קשה לדבר על זה.  כי כביכול הבעל הוא זה שקובע את רמת הרוחניות בבית (כך נהוג אצלינו).

בסופוו של דבר הגענו להסכמה,  שאנו לא נעיר אחד לשני על הנושא, כי זה לא יקדם אותנו למקום כלשהו. 

ומאז,  לפעמים מפריעה שיש דברים שהוא עושה,  שאני לרוב לא עושה אותם,  מבליגה וממשיכה הלאה.

במיוחד שלדעתי, יש הרבה דברים שהם גם יראת שמיים- אם זה לכבד את האישה, אם זה לדאוג לצרכי הזולת,  אם בחסד לאחרים- ואת זה בעלי עושה המוןן.  היראת שמייפ שלו מתבטאת בדברים אחרים.

יראת שמיים, יראת שמיים.. אבל איך מגשרים על הפערים?!

לצערי היא נעולה על הסגנון שלה גם כשאין לה הסברים לתת לי למה היא עושה אותם, רק שזה נותן לה יראת שמיים.. ולאט לאט הבנתי שרק אני הולך לקראתה בעניין הזה גם כשזה פוגע בי, ובדברים שגורמים לי יראת שמיים אנחנו מוותרים.. כמובן שזה לטובת שנינו אבל זה מרגיש לי שזה חד צדדי.

יש קושי להבין ולקלוט את דפוס הפעולה של ארוסתי ביראת שמיים.

מרתיע להתקדם בצורה כזאת, אני לא יודע איפה היא תהיה סגורה / "מחמירה" כלפיי.

עניין נוסף שאנחנו שואלים את עצמנו - איך זה לא עלה עד עכשיו במשך כל הקשר שלנו?!

ורק עכשיו כשאנחנו מדברים יותר על המעשה אנחנו נחשפים להבדלים האלה..

לא צריך להיות בוחן כליות ולב, אבל בצורה כללית אפשר לראות שיש הבדלים של פתיחות וסגירות ביראת שמיים בין אנשים, אדם ש"מחמיר" יותר מהשני, יחס לדברים חדשים ועוד.

חילוקי דעות - אני לא מסכים שבעניינים כאלה היא תוביל (לא שיש לי בעיה שהיא תוביל בעניינים אחרים), פשוט יש לי חוסר אמון בדרך הזאת, אני לא מסכים לגישה הזאת.

אז כן, אני אגיד לה "כן אישתי" בדברים אחרים ואני אשמח מאוד בזה.

שזה מפריע לו בדברים אינטימיים

אולי פה קבור הכלב?

סליחה, אבל אני לא יודע מאיפה הבנת את הרמז שזה מפריע בדברים אינטימיים כי לא רמזתי ואפילו לא העלאתי על דעתי את הנושא הזה.

חוזרת בי

בכל אופן, תודה רבה על כל המעכב אחרי השרשור והניסיון לעזור.

נשמח לעוד עזרה ולעצות ממך.

אנחנו לא מדברים באותם מושגים.

יראת שמיים זה לא מתוך פחד, יראת שמיים זה היחס וההסתכלות על המציאות.

כשאומרים שהקפות שניות מביאות יראת שמיים (כמובן שכל אחד ומה שנותן לו יראת שמיים) - הכוונה שהיא נותנת חיבור לקב"ה מתוך הדברים שמופיעים במציאות.

כך שהגובות שלי למעלה לא ממש רלוונטיות

הייתי שמח לשמוע ממך איך ניתן לראות בהם השלמה והפרייה הדדית?

וכן כן כן, טוב לנו ביחד, יש נשיאת חן ויש הערכה בכל התחומים ואנחנו שמחים בהם.

אבל הבנה הדדית אין בהכל, כמו העניין של סגנון היראת שמיים שלה..

אף אחד לא חושב בדיוק כמו השני

גם ביני לבין בעלי יש פערים. זה מפריע לשנינו מאוד ולמדנו לחיות אם זה.

אני שואלת אותו שאלות שהוא אף פעם לא חשב עליהם,והוא מחפש לי תשובות בספרים והולך לשאול רבנים. ואני מקנאה המון בתמימות שלו כלפי שמיא. הלוואי עלי

תודה רבה, כיוון חשיבה מעניין מאוד!

הרצון לקרבת ה' בלימוד תורה ובחינוך הילדים הם דומים, זה עלה הרבה בקשר.

בענייני השקפה - הצד שלי היה גלוי כלפיה והיא הבינה שאני יותר פתוח ממנה, ומבחינתי תמיד קיבלתי יחס שאני איתך, ורק לאט לאט בזמן האחרון עולים הפערים בהשקפה.

חשוב לי שהיא תסמוך עליי מבחינה תורנית, שלא תחשוב שזה רמה פחות תורנית ושזה יוריד לה ביראת שמיים.

וכמו שכתבתי למעלה:

לצערי היא נעולה על הסגנון שלה גם כשאין לה הסברים לתת לי למה היא עושה אותם, רק שזה נותן לה יראת שמיים.. ולאט לאט הבנתי שרק אני הולך לקראתה בעניין הזה גם כשזה פוגע בי, ובדברים שגורמים לי יראת שמיים אנחנו מוותרים.. כמובן שזה לטובת שנינו אבל זה מרגיש לי שזה חד צדדי.

לא הבנתי למה הבאת את הפסוק: גרש את האמה הזאת ואת בנה?! ומה אתה רומז כאן?

מרגש ממש

האמת שלא כ"כ יודעת לגבי עלויות של חתונה רגילה כיום כיוון שעברו יותר מ19 שנים מאז שהייתי שם וכמו בכל דבר בארץ המחירים עלו בצורה עצומה,

אבל אולי כמה נקודות שכן יכולות להיות כיוון לבירור:

- לחפש מקומות לא הכי יוקרתיים אלא נעימים וטובים אבל במחירים הגיוניים (עד כמה שאפשר). (לי זכור לטובה אולם "גן הפקאן" בנתיבות שבו אנחנו התחתנו אבל שוב לא יודעת מה המצב שם לאחר כמעט 20 שנה ) 

אז אולי אולמות שהם כן מכובדים יפים ונעימים אבל במיקום יותר פריפרילי יכולים להוזיל עלויות?

- אולי למצוא מקום בחוץ ושם לערוך את החתונה? כמו נקודת נוף מיוחדת בארץ שללא עלות אלא להביא את הכל לשם? יכול לעבוד?

ואז יש כל מיני כיוונים שאנשים יכולים לרצות כמו נוף של הרים, ליד הים במיקום פרטי יחסית, טבע אחר שאתם מביאים מארגנים שיסדרו שם הכל מא עד ת (זה מן הסתם בתשלום אבל לפחות האולם עצמו נחסך) וכן הלאה.

- כמות המוזמנים - לראות שמזמינים בהחלט את מי שרוצים לשמוח איתו ושהוא ישמח איתנו, אבל כן לשים לב למעגלים יותר רחבים שלא עונים כ"כ להגדרה הנ"ל ואיפה כן אפשר לעשות משהו יותר חמים וקטן מהבחינה הזו.

- אחותי התחתנה בחתונת קורונה והאמת בדיעבד זה היה אחד הדברים השווים שיש! נכון שזה לא היה לכתחילה אבל בסופו של דבר הם פשוט עשו בדשא של הגינה, עם המון המון אהבה, חברים ומשפחה קרובה, ודאגו שלא יחסר דבר. והמון זוגות בגלל הקורונה עשו כך אז זה אולי קונספט שאפשר לשכפל אפילו לא בקורונה?

כלומר רק במובן האפשרי כמובן ולא לקיצון השני...

- אולי להשכיר שמלת כלה ולאו דווקא לקנות יכול להוזיל עלויות?

זה מה שעולה לי כרגע

שתהיה המון ברכה והצלחה ומזל טוב גדול

בניין עדי עד ב"ה

הייתי בחתונה כזו של חברה אהובה ובאתי בשמחה, וגם המון מהאורחים.

בטח בשבתות קיץ שנכנסות מאוחר.

ברור שיש כאלה שלא יתאים להם,

אבל אם מתארגנים מראש זה יכול להיות סבבה לגמרי.

מה גם שאם חושבים על זה גם בחתונות ערב תמיד יכול להיות מישהו שלא יתאים לו...

אז נכון ששישי צהריים יכול לא להתאים ליותר, אבל בד"כ רוב המוזמנים יכולים לסדר זאת שכן יסתדר להם.

והכי חשוב לשמוח בשמחתם,

חתונה זה פעם בחיים בעזרת ה' אז לשריין יום שישי אחד לחברים טובים או קרובים אהובים זה ממש בסדר גמור. ובטח לא לשנוא אותם חלילה (יודעת שכתבת בכוונה קיצוני ובכל זאת)

בחירה שלכם.

כמה דברים:

א. לגבי מה שכתבת "ישנא אתכם" או "בחירה שלכם" - כמובן שלא מדובר בנו (בעלי ואני) כזוג כי גם לא התחתנו בשישי בצהריים בכלל וגם זה היה לפני כמעט 20 שנה, כך שהמילים אתכם ושלכם לא רלוונטיות.

ב. והכי חשוב - לכתוב על זוג שכן החליט או יחליט בעתיד להתחתן בשישי בצהריים שהם חצופים ושצריך לשנוא אותם זה ממש קיצוניות בצורה לא ראויה כלל בעיניי.

מה יש לשנוא אנשים שזוהי הבחירה והעדפה שלהם?

מה יש לומר שהם חצופים?

הם בסך הכל בחרו במשהו שמתאים להם משיקוליהם.

האם אנחנו יכולים לדעת את השיקולים של כל אחד? ודאי שלא.

ואם כך החליטו - ודאי שזה לאחר מחשבה ומה שהכי מתאים להם וטוב להם.

והם אלה שמתחתנים

אז נשמח בשמחתם

זה היום שלהם, לא שלנו.

אז בעיניי נעשה מאמץ להגיע אם מסתדר לנו כדי לשמוח איתם

ואם לא מסתדר - זה גם בסדר גמור. רק בטח שלא להגיד שזו חוצפה או לשנוא חלילה.

זה מה שנוח לו 

אתה לא חייב לבוא

אבל מכאן ועד חוצפה?

מאיזה צד?

בשישי יש יותר תחבץ מאשר ב11 בלילה

בשישי אנשים לא עובדים

לארגן שבת אפשר מחמישי בערב אם יודעים שיש משהו למחרת

היינו כמה פעמים בחתונה בצהריים. בקיץ כמובן.  

האופי של החתונה שונה לגמרי מחתונת ערב.  

זו יותר מפגש משפחתי וחברתי קליל - לפחות בחתונות שאנחנו היינו.  

הארוע גם קצר יותר מחתונת ערב שנמשכת שעות.  

כי צריך לוודא שחתונה נגמרת בשעה סבירה

אם זה אירוע בשעון חורף, זה אומר שהחתונה מתחילה סביב 10-11 (ואז זה אומר שהכלה מתחילה להתארגן ב6 בבוקר)

בשעון קיץ זה אולי אפשרי, אבל גם לחוץ

לא כל הספקים הדתיים יסכימו לאירוע שישי בצהריים

כי להקה וצלם צריכים להשאר עד סוף האירוע, ואם הם גרים רחוק זה לא תמיד מתאפשר

הייתי בחתונות שישי בצהריים

זה נחמד כאורח, 

כבעלי השמחה זה לדעתי לחוץ

אם הקבלת פנים/החופה בחוץ

בשעון קיץ = שיא הקיץ זה בלתי אפשרי לעמוד בחוץ.

חייבים מקום מקורה וממוזג.

הייתי בחתונת שישי בצהריים סביב לג בעומר ובאמת היה מזג אוויר סביר בצל.

גם שם בשמש היה לא כיף לעמוד יותר מ3 דקות

עכשיו ביולי אוגוסט

אין מצב שהייתי מסכים להיות לא במזגן

עכשיו בדקתי ולא נראה שנסגר.  יש עליו reels וסרטונים מהימים האחרונים.  

כנראה את מתכוונת לגן אירועים אחר? 

תשימי לך יעד 60 כל צד

ניתן לעמוד בזה תתכננו היטב מראש,  

פחות מזה יצריך אקרובטיקה מרובה

אבל כמו שכתבו לפני, אם זה רלוונטי לכם אז לנסות למצוא אולם באזור הדרום

מחירים נמוכים משמעותית לאירועים נורמליים

זה יוצא חיסכון משמעותי

אם זה רלוונטי לך אני יכול לתת המלצות בפרטי

אם פחות קריטי אולם סטנדרטי אז יש ביו"ש כל מיני גני אירועים או חצי אולם חצי גן אירועים שהגיוני שיהיו מחירים יותר זולים אבל לא מספיק מכיר

כמובן גם צריך לדעת מה חשוב לכם שיהיה בחתונה, ומה שלא אז לנסות להוריד ולקבל הנחה במחיר

איפה שלא סוגרים לנסות להיכנס לקבוצות של זוגות צעירים ומאורסים

יכולים לתת לכם מידע מאוד משמעותי על חיסכון מהניסיון שלהם

יש הרבה פעמים קבוצות עם כוח קנייה יותר גדול למוצרים שזוגות צעירים צריכים

כל אולם שלא תסגרו תבדקו עליו עם אנשים שהתחתנו שם

יש נגיד קטע לאולמות שבהצעת מחיר הם לא מדברים על העיצוב

ואז פתאום זה יכולה להיות הפתעה כספית מאוד לא נעימה

וזה עוד מלא דברים שאתה לא חושב עליהם

לנסות לבוא פתוחים למגוון של אולמות או כל שירות אחר

ואז אתם יכולים יותר להתמקח כי יש לכם אלטרנטיבה

לדעת להתמקח זה ממש חשוב עם כמה שזה לא נעים

ואם אתם פחות טובים בזה אז שווה למצוא מישהו שקשור אליכם שיכול לבוא ולהתמקח בשבילכם

לא עולה לי עוד כרגע

אבל בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה

יש מנעד מאוד רחב של אפשרויות לחתונה, מחתונה ברבנות עם חבילת בורקסים לסעודת מצווה, עד לאירוע ענק של 1,000 איש עם מתנות אישיות מוקדשות באופן אישי ועיצוב של כל מרצפת בצורה מרהיבה בהתאם לקונספט מאחד. בכל אחד ואחד מהשלבים בין לבין יש המון מרווח עם מה אפשר לשחק. כמובן שזו שאלה עד כמה מוכנים לשחק עם זה ומה נחשב "התקמצנות" וקו אדום להוריד.

אני חושבת שזו צריכה להיות החלטה יותר של הכלה, כי רוב ההוצאות קשורות אליה, או בדרך כלל לכלה חשובות הוצאות כמו סידורי שולחנות ועיצוב. וזו שאלה כמה היא מוכנה להתגמש על זה.

כמובן שההוצאה הכי גדולה זה האולם. כמובן שיש גבול כמה אפשר להתפשר בזה, ואם מחליטים שלא רוצים לגרור את כולם לאזור תעשייה מטונף בקצה הארץ ללא תחב"צ, זה מובן. (אם כן לפחות תארגנו הסעה לשם, כי אז תבזבזו הרבה יותר במנות מיותרות לאנשים שלא יכולים להגיע)

אנחנו התחתנו לפני שנתיים הסיכום מול ההורים אצלינו היה שהם מתחלקים חצי חצי על האולם (אולם זול ומתחת לממוצע במחירים היום), ואנחנו משלמים על שאר הספקים כמו צלם, מאפרת, ולהקה. אז רוב החיסכון שלנו התמקד בתחומים האלו. חסכנו בדברים שלנו באופן אישי הרגישו לא משמעותיים ואפשר להוריד, אנשים אחרים זה יראה הוצאות משמעותיות מידי או ההתקמצנות מיותרת. זה באמת עניין אישי, ואין סיבה לסבול בחתונה של עצמך ולהוריד משהו שחשוב לך או לכלה רק בגלל כסף. כמובן כדאי לבדוק אם אפשר להשיג אותו דבר בזול יותר ולא לשפוך כסף סתם.

כל הספקים המדוברים בהחלט עדיין פועלים וראיתי אותם בכמה וכמה חתונות שהיינו בהן. לא נסענו לקצה הארץ לאיזה מישהו מיוחד וזול, כי היה לנו חשוב שהם יהיו איכותיים עם המלצות ומתאימים לסגנון שלנו.

ללהקה לקחנו את ההרכב הבסיסי שלהם בלי תוספות. לקחנו שמלה חינם מגמ"ח וחליפה זולה. עם הצלם הורדנו צילום וידאו ואלבום מעוצב (בעיקר בגלל שהעיצובים שהוא הראה בדוגמאות היו ממש מכוערים לדעתי, אז העדפתי אלבום כיסים נקי על פניהם).

תחשבו האם אתם מוכנים לעשות קיצוצים כאלו.

יש גם מחיר משתנה מאוד על העיצוב של האולם. צריך לברר בדיוק מה זה כולל מול כל אולם.

להכין טבלת אקסל ולהכניס שם עלות של כל דבר.

וככה יודעים לאן מגיעים.

צריך לזכור שהחתונה לא מתחילה ונגמרת במחיר מנה באולם. (שזה אכן חלק עיקרי ) יש עוד הרבה הוצאות מסביב.

כמו להקה. צלם. איפור. שמלה. תסרוקת. חליפה. נעליים.

אם לא לוקחים את זה בחשבון. זה פשוט פתאום נופל וזה עשרות אלפי שח.

ואין קסם.

ככל שעושים יותר צנוע, ככה עולה פחות

יש חתונות שעולות פחות מ1000 שח.

חופה בבית כנסת

שמלה פשוטה מגמ"ח.

כיבוד קל וכו'

ויש חתונות במיליונים

אתם כזוג (רק אתם. לא ההורים. רק אתם)

צריכים לשבת ולהבין ביחד מה התקציב שאתם מוכנים (ויכולים) להוציא ולפי זה לתכנן את החתונה שלכם.

ההורים רוצים לתת כסף? מבורך.

זה מתנה. זה לא אישור לבנות לכם את החתונה.

לעניות דעתי.

2 דברים חשובים בארגון החתונה

1. שתהיו מרוצים מהתוצאה. אתם ורק אתם חשובים. לא מה האבא יחשוב או מה הדודה תגיד. זה היום שלכם וזכותכם להחליט איך לחגוג אותו.

2. שתמשיכו להיות מרוצים גם אחרי. שלא יהיה לכם זנבות חובות שלא כיף להתחיל איתם את החיים ומצד שני שלא תתבאסו שלא עשיתם משהו שרציתם לעשות.

מוזמן להתייעץ תמיד

והמון מזל טוב!

דנים בינינו מה אנחנו רוצים

לא נראה שיש פערים גדולים ברצונות

בסוף זה האירוע של החיים שחיכיתם לו כל כך הרבה..

בתוך העצות פה תשימו לב שעדיין זה נשאר האירוע שלכם איך שדימיינתם..

לכלה בטוח יש חלומות על החתונה שלה, אז לתת להם מקום, כי זה ה- מקום להגשים אותם.

ואני מכירה גם זוגות שלקחו קצת הלוואה מההורים ואח"כ החזירו להם לאט לאט

הכל יסתדר, רק שלא תצא תחושת פספוס שזה לדעתי חבל מאוד..

חתונה תמיד תהיה יקרה, אבל ההבדל בין חתונות יכול להגיע לעשרות ואפילו מאות אלפים כך שזה באמת משמעותי.

אם אתם רוצים לעשות במקום נגיש (להקל על האורחים), אפשר להתחתן במקומות חרדיים. אנחנו התחתנו בהיכלי מלכות, היום היכלי פאר. היה זול משמעותית, ממש בסדר ונגיש מאד- בלב בני ברק. יש גם בירושלים אולמות כאלו.

אפשר לוותר על תוספות של סידורי פרחים וכאלו, בסוף זה המון כסף ולא מאד משמעותי, לא ממש זוכרים אח''כ.

תזמורת וצלם- יש גם מתחילים יחסית, שלוקחים פחות. אם תשקיע בזה זמן אתה יכול לחסוך כסף, ללכת לשמוע את התזמורת, לראות תמונות של כמה חתונות, לקבל כמה המלצות..

ריהוט- לחפש באתר יד 2 למסירה ובאגורה. זה אומר להקדיש לזה זמן, אבל יכול לחסוך הרבה מאד כסף.

מוצרי חשמל- לברר בחשמל הקרן ובחשמלית בית אל מה הם ממליצים שהכי זול וטוב שיחזיק מעמד, ולקנות מה שיותר זול. תתפללו גם על זה..

יש מכירות של כלי בית (מצעים, מגבות וכו') בזול בציבור החרדי, כדאי לנסות לברר אצל חתנים משם איפה יש זול ואיכותי.

הזמנה אולי אפשר לעצב לבד? יש מישהו אצלכם שמוכשר בתחום? ואז אפשר להדפיס בדפוס זול למי שצריך לשלוח רחוק (בשעתו דפוס הרובע היה הכי זול שמצאנו, אבל עברו הרבה מאד שנים מאז. שווה בכל אופן בדיקה)

לגבי מה של הכלה- אפשר הכל למצוא יותר זול, כדאי להשקיע ולחפש את הזולים יותר, אבל יחד עם זה כדאי להשקיע קצת שהכלה תהיה מרוצה עם איך שהיא נראית (אבל לקחת בחשבון שיש הרבה מאד מקרים שמוציאים מלא כסף ואפילו פחות מרוצים כי דווקא בגלל זה מצפים שיהיה מושלם, או סתם כי תמיד משהו מתפקשש בחתונה, זכר לחורבן.. אני אישית חושבת שאם חוסכים בדברים הלא הלא נצרכים זה מונע בעיות בדברים המשמעותיים יותר כי ממילא לא מושלם..)

זה מה שעולה לי לבנתיים. חשוב לנסות להשקיע (זמן ומחשבה יותר מכסף) שיהיה אירוע שלמרות פשטותו כן ישמח אתכם, ויחד עם זה להבין שלא יהיה מושלם ולשמוח במה שיש לא משנה מה קורה, זה הסוד של להיות שמח בחתונה ולזכור אותה כערב טוב ושמח

(ויחד עם זה חשוב להשקיע זמן בקשר, וגם להיזהר יותר כי בין האירוסין לחתונה יש הרבה פעמים התקררות כי מצד אחד כבר סגורים על הקשר וזה גורם פחות להתאמץ כמו עד אליו ומצד שני זה עדין לא נישואין שאז באמת קשורים וגרים יחד)

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

קורס שהוא אוהב (אם הוא בקטע של רכבים. יש לגיתאי מסוויץ בראש הרבה קורסים טובים. אבל כנראה פחות יתאים לך )

אפשר  גם משהו זוגי. למשל נגרות לבית.

עם הילדים? צאו לחופשה משפחתית

בני כמה הילדים?

ובגיל שלהם.

ילדים קטנים דורשים המון תשומת לב.

אבל אם הוא בן 50. כנראה שהם כבר לא כל כך קטנים ולכן זה יותר נוח

הבעיה עם מתגברים זה שיש להם מלא קיטורים ותלונות. אם הילדים שלהם לא כאלה, זה יכול להיות חופשה נחמדה מאוד.

זה שונה.

לא מתאים לכל אחד.

אבל יכול להיות אחלה חוויה

עדיף מלון

חשבנו ללכת ליום פינוק במלון בלי לינה א. בוקר מסא'ז וכו וחסר לי הפתעה באמצע...

מה התחביבים שלו?

למסיבה? חגיגה רגילה לא מספיקה? ז"א בילוי כלשהו מתנה וכו? למה צריך להגזים? מה דעתכם? איך אתם חוגגים יומולדת עגול? תודה לעונים

הגרעינית. אבל בעלי חושב שצריך לציין את זה וזה חשוב. ואני צריכה כל שנה לפחד שאני לא עומדת בציפיות (גם ביומולדת רגיל זה סיפור אצלו)

מכל מיני כיוונים ממש חשוב להם לחגוג לי ואני לא בעניין...

נראה לי שכדאי לנהל שיחה כנה עם בעלך, להבהיר שאת אוהבת אותו ורוצה לשמח אותו, אבל להפיק אירוע זה לא את.

אולי מישהו אחר יכול?

(ילדים גדולים, אחים שלו וכד')

הבנת? יעני הפלייסטיישן של היום הוא דור 5. ובעלך הוא גם דור 5.

שכחי מכל הרעיונות שנתנו לך פה. לכי על שלי. תודי לי אחר כך.

אבל לא צריך.

מה לגבי גאדג'טים של גברים? הוא אוהב? דברים לטלפון

זה תלוי בסטנדרטים שלכם.

לא לכל זוג זה היה חורה.

כנראה שגם הוא לא חושב שחצה גבול, כי הוא לא היה מספר לך אם כן.

אם זה מאוד מפריע לך, כדאי שתגדירו גבולות גזרה כי זה לגמרי לא גבול שמובן מאליו.

די בסיסי לשתף דבר כזה.

אתה

רוצה

?

היתה כאן דוגמה לכך 

החלטתי למחוק כי אולי מישהו מכיר את מי שכתבתי עליו.

אז לא משנה

זה עובד בכל סוגי מערכות היחסים,

ככל שההורה / מנהל / בן־זוג מציג תגובה קשה יותר לשיתוף בעיות/כשלים/כיו"ב

ככה קטן החשק לשתף

מחשבה של חתול זמני: כרווק, למה שארצה להתחתן אם ירתחו עליי מעצבים על סיטואציות אקראיות שהשליטה שלי עליהן נמוכה? הלך חשיבה של חתולים זמניים, אבל אני חושב שיש בזה משהו.

ומה מודיעים למפקד מראש.

מכיר את זה מהמילואים שלי.

להסביר למפקד שאתה לא מוכן לישון עם חיילת באותו הרכב

אבל זה צריך להיות מראש וברור.

כמו שאם יתנו לך אוכל לא כשר לא תאכל. ככה גם כאן.

בדרך כלל יש התחשבות בגבול האפשרי

וכן. לפעמים זה גם לא אפשרי. נדיר אבל קיים

אלא בגלל שיש חוסר באנשי רפואה בכירה (פראמדיקים ורופאים) והוכח (זה גם הגיון בסיסי) שאם יש מענה מיידי של רפואה בכירה במקרה של פציעה. זה משפר משמעותית את סיכויי ההישרדות.

איפה זה אג'נדה? שיריון/סיירות וכו'

ששם זה בדרך כלל ברור שגבר יעשה עבודה טובה יותר, כי ה' חנן את הגברים בכוח פיזי גדול יותר. ונדרש שם בעיקר כוח פיזי (כן. גם צריך מעבר. אבל בלי כוח פיזי זה פשוט לא ילך) 

את כועסת עליו? על הצבא?

אילו חלופות טובות יש לך להציע? אם הוא לא בחר בהן, אולי תשתפי אותו?

בכל־מקרה, התשובה שלי היא: כפי שהיית רוצה שיגיבו לך לוּ היית מוצאת את עצמך באותה סיטואציה.

אישית לא יכול להזדהות עם העצבים אבל OK,

עם כל התסכול שבדבר הבחירה הטובה לדעתי היא לפעול באופן פרגמטי שיועיל למערכת היחסים ולא יזיק.

לאו דווקא הבלגה והדחקה, אבל נניח לדון בזה באופן בוגר. כעס לא מוביל לשום מקום.

במהלך שירות צבאי ישנם קווים אזרחיים שזזים , בכמה תחומים,  ומכמה סיבות

למעשה זוהי אינה בדווקא עבירה, במובן של שוע יורה דעה,  למרות שאכן זהו מצב לא נעים, וזה מצב שעלול לקרות וקורה ויקרה,

לא פחות חמור,  מה ההווי היומיומי / הפרדה בתעסוקה, עם החיילות, דיבורים התנהלות התנהגות וכו . בשעות תעסוקה ובשעות הפוגה ובחדר אוכל

לגבייך שאת פגועה

א נכון. מהמשקפיים שלך זה ממש פגיעה

ב באם אתם זוג צעיר,  כנראה מגביר את ההרגשה שלך

ג תשוחחו . תראו מה נכון לכם, וכו

בהצלחה רבה, ניסיתי להאיר נקודות 

עם אווירה של חברה מעורבת, היה מטריד אותי הרבה יותר מנקודת קצה של הכרח שנגרמה.

השאלה כמובן אם זה נקודת קצה שנגרמה או שזה מעיד על כל מה שקורה שם.

קודם כל באמת מצטרף למי שאמר תעריכי שהוא סיפר. זה שהוא מספר לך הכל זה מראה שהוא שומר לך אמונים.

באמת זה אתגר מטורף. תהיי בטוחה שכל חייל שנמצא במסלולים מעורבים עובר אותו.

מציעה לך להתייעץ עם דמות תורנית אמיתית ויראת שמים [אולי אפילו ללכת ביחד איתו].

אבל אל תחכי רגע עם התחושות האלו.

בהצלחה רבה

היא עו"ס מתמחה בפריון, מומלצת של פועה, מקבלת בירושלים.

יש גם את יעל סיון פסיכולוגית היא מת"א, לא יודעת אם היא מקבלת בזום, מצוינת ממש, לא דתיה אם זה חשוב