בינתיים אנחנו עדיין לא נשואים...

אני קורא לזה: הכרה, זה מקום עמוק, זו לא הרגשה ולא מחשבה

שמעתי מכמה שככה הם הרגישו כשפגשו את האיש\האשה שלהם.

עוד שמעתי שהרב דוב קוק אומר שאפשר לשמוע את הבת קול..

לא אמרתי שיש רצון להתחתן.

רק אמרתי את ההרגשה שמרגישים שיש התאמה בנשמות.. 

אם תוכל לפרט את התחושה זה יכול להיות נחמד. 

תודה... 

ושתזכה להתחתן בקרוב עם הזיווג שנועד לך מששת ימי בראשית בעז"ה! 

תחושה של בית

ריח עמום של נינוחות מוכרת

הרגשה, ידיעה, הבנה

בורידים, בציפורניים, בשערות

ומעל הכל: זה זה

שזו את והנה הוא

ומעבר למסכים אתם מצליחים לגעת האחד בשניה

וגם כשקשה, כשנסתר, כשהכל הפוך

אתם עדיין אתם, בשלוה ובסערה

אבל באמת שהכל מילים לדבר שאין לו מילה ותיאור

כי הוא עמוק יותר, זו תחושה אפילו בלי גוון

ששייכים אחד לשני? (כאילו כאילו שאין צורך בקידושין.. )

תודה,

רציתי יותר לשמוע אחרים איך זה מרגיש ומה קרה לקשר שהיה בו את זה.. 

וזה לא רגש אגב.. 

את מרגישה שאת חיה בספירה כזאת, שממש לגלות את הנשמה שלך ושל האחר ולזהות התאמה ביניהם?

אני נזהרת במילים שלי ממש שלא יובן חס ושלום משהו לא נכון

זאת תחושה פנימית חזקה שזה שייך לי. ושיש משהו זהה בנשמות. לא שאני מכירה את הנשמות. אבל הרגשה של זהות.. 

אבל מאד יכול להיות שכן.

זה כיף, זה טוב, אבל לא יודע אם זה משנה - אלא אם את מוכנה להתחתן רק בתנאי שזה קורה, שזה הימור מסוכן

נאמר זאת כך - זאת תחושה כיפית, ונפלאה, וממש מדהים שיש אותה. בערך התחושה הכי כיפית שיש בקשר לא מצד עצמה (וגם מצד עצמה זה לא רע בכלל) אלא בגלל שהיא נותנת תחושה שבאמת הפעם זה זה.

אבל:

(בהנחה שאני מבין על מה את מדברת)

לדעתי התחושה הזאת יכולה ללכת על יותר מאדם אחד. אולי אפילו בו זמנית (אולי זה רק מנפלאות יכולת פיזור הרגש הגברית....).

הרבה בנות שיצאתי איתן גרמו לי לתחושה כזאת במובן מסוים (אולי לא ל"מוכר", אבל כן ל"מיועד", "שלי"), כל אחת בדרך שלה.

רציתי לכתוב שאחת מהן במיוחד, אבל די ברור לי שאני יכול לציין לפחות ארבע (שבמיוחד!) - והמוזר זה שרובן שייכות לשנים הראשונות שלי בעולם הדייטים, כשהייתי הרבה פחות בשל מהרבה בחינות. האחת שבמיוחד פשוט הופיעה בתקופה שהייתי בשל יותר רגשית ולכן ידעתי להכיל את זה.

(אולי אני בעצם מנסה להתחבר לבנות דרך התחושה הזאת, ומה שמצליח נכנס ישר לקטגוריה הזאת? ולמה אני כותב על עצמי?)

ואני חושב שזאת לא תמיד אותה תחושה, כי כשמתחברים לאישיות זה באותם כלים שמתאימים לאישיות של מי שמתחברים.

זה לא משהו מרגש או כיף. זה כן תחושה מוזרה אולי.. וזה כן מגניב.. כי לא מרגישים את זה עם כל אחד.. 

אבל לא מעבר.. 

ואני חושבת שמה שאתה מתאר למטה זה יותר רגשות.. 

אור שמוציא מחשיכה? חוויה רוחנית? 

(אני מנסה להבין אם את רצינית חח... )

תחושה פנימית חזקה לא משהו שמעיף לשמיים, ולא משהו שגורם להתאהבות או משהו כזה.. 

ולמה זה סיבה לקיום? קיום של מי? לא הבנתי

אם חווית את זה, בכל אופן, ותרצי לפרט לי עוד בפרטי אז בשמחה.. 

צריך לשדך אותך עם @בניחותא

(אל תכעסו עליי חח)

כן היה צריך להנחית אותי לקרקע...

(בעיקרון כבר החלטתי שלא.. מקווה.)

שכן הרגשת את זה, זה לא עבד? (אם לא אכפת לך כמובן, ואפשר בפרטי..)

בקרוב אצלי.. 

זה באמת נדיר. 

That you indeed followed your heart, but you forgot your brain behind

אבל ברצינות

זה אחלה ממש!

ונגמר.

אני תמיד מרגישה בהתחלה שאין קשר בינינו ורק לאחר זמן זה משתנה.

ומי שהרגיש..איך נתת לו/ה ללכת..?

שהתחושה הזאת לא באה בהכרח עם דברים שאתה מחפש בבן זוג.

לי זה קרה פעמיים בערך שהרגשתי את זה.

פעם אחת לבחור לא היו שאיפות כמו שלי ברוחניות. והרגשתי קצת מעליו. אז לא היה שייך מבחינתי.

פעם שנייה לא מתפתח רגש. אז גם בעיה..

בקיצור.. זאת תחושה מעניינת ולא שגרתית אבל לא בהכרח מובילה לחתונה כמו שדינהדינה כתבה

ואין לי מושג מה ואיך זה רק משערת..

יכול להיות שהייתי מסיטה את השכל והולכת על זה..

נשמע נדיר ברמות. לא מבינה איך לא קושרים את מי שמרגישים את זה כלפיו כדי שלא יברח..חח

זה לא פשוט =/

אבל למה היית נלחמת על זה אם היית מרגישה ככה? 

הרגשה של שייכות עמוקה ? שבאתם מאותו שורש כאילו?

או שזאת השערה שמקורה מהשכל  , מעין החלטה פנימית שזה זה לפי נתונים, נסיבות חיים ודברים חיצוניים?

מנסה להבין..

שהוא בא מאותו מקום שאני באתי.. משהו כזה.. 

לא מהשכל בכלל.. הלוואי מהשכל.. 

אני חושבת שמאוד קשה עד בלתי אפשרי לנקות את כל המסביב ל"תחושה" הזאת

וממילא כדאי להטיל בה ספק

אני מניחה שלפעמים הלבד,הגעגוע והחוסר מעצימים אותה..

במיוחד שאנשים כאן כתבו שהם הרגישו את זה יותר מפעם ופעמיים ויותר..אז אולי מה שצריך זה לפגוש עוד אחד/ת אחרון/ה שמרגישים את זה איתו/ה ודי?

וסתם מחשבה שעולה לי- אולי אופי מסויים -בכיוון הרגיש והרגשי, האוהב והמתאהב  ירגיש את זה יותר כי זה בא יותר מהאופי שלו ופחות התאמה מבחינה אובייקטיבית אמיתית נשמתית?

באמת לא ברור מאליו!.. 

לא כל כך הבנתי את הדבר האחרון שכתבת אגב.. 

מעצימים את מה? 

אני לא חושבת שצריך להיות במצב רגשי או נפשי מסוים כדי להרגיש את זה. זה פשוט קורה וזהו. תתמודד. 

אבל נכון, פשוט לכי תדעי כמה זמן יעבור עד שפוגשים שוב את התחושה הזאת. רק תפילות תכלס..

התכוונתי לומר שלא כדאי להנעל על זה שזה כנראה זה

כי אנחנו מדברים כאן במושגים שמיימיים ואין לנו מושג בהם והתחושות שלנו-

ומה שאת מתארת..וואו הלוואי שאני ארגיש גם..לי נדמה שהרבה פעמים צריך להיות במקום רוחני/רגשי מאוד נקי ומבורר כדי לא לערבב את התחושה הזאת עם דברים נוספים שיכולים לתרום למצג השווא או שלא..אבל אני באמת לא יודעת.

אני לא הרגשתי מה שהרגשת אבל הייתי בטוחה בעבר שאיזה אחד הוא המיועד לי אבל זה בא בעיקר מהשכל בצירוף תזמון הצטלבות הדרכים בינינו, כשלמדתי משהו מאוד מסויים וכו'

הייתי כמעט בטוחה שהוא המיועד וזאת העבודה שלי..(עבודה גדולה מאוד..) ורציתי לעשות את רצון ה' (חשבתי שזה רצונו..) למרות שרגשית וגם שכלית פחדתי ולא ממש רציתי

אבל הייתי בטוחה. וכל מה שאנשים חיצוניים אמרו לי די עבר לידי כי אני הרי בתוך הסיטואציה רואה ומרגישה הכל והם לא מסוגלים להבין ואם כן אז רק באופן חלקי

עד שב"ה דיברתי על זה עם הרבנית נעמי שפירא והיא ממש עזרה לעשות סדר ולהיחלץ מהפלונטר הרגשי שהייתי בו.

אני חושבת שיש כאן מקום גדול מאוד לבחירה החופשית שלנו .

וגם תחשבי על זה שמי שאת היום היא לא מי שהיית אז וגם הוא אותו הדבר..

לא בטוח שהתחושה ההיא מפעם תהיה אותה התחושה גם היום

ובגלל זה בין היתר חושבת שכדאי להטיל בה ספק.

לקח לי הרבה זמן להבין איזה תחושות אני מרגישה.

ובהתחלה שאין שם לתחושות אז הכל מעורבב, ולא באמת יודעים מה התחושה שמדברת.. 

(ושיש רגש בכלל מאוד קשה לזהות..)

המסקנה שלי

יש זיווגים שהם שלך ולא בהכרח עם רגש

יש זיווגים שהם לא שלך ויש רגש 

ובשניהם זה ניסיון לא קל.. 

האידיאל זה כמובן שיש גם וגם.. 

נכון! מסכימה שהתחושות משתנות עם הזמן... כי אנחנו משתנים.. 

אז אם ככה את מתארת את התחושה הזאת כשהיא באה ביחד עם תחושה של חוסר התאמה.

אני במקומך הייתי נותן עוד מקום לתחושה הזאת בתוך שאר השיקולים, אבל ברור שאם השכל אומר לא אז לא.

אבל אם את מסוגלת להרגיש את התחושה, זה מגדיל את הסיכוי שלך להרגיש כך כשזה יהיה נכון, ואז זה כן יהיה הכי כיף בעולם.

התחושה הזאת היא כיף רק כשהיא באה עם ההבנה שהיא מסייעת לקשר טוב

אם זה היה בא ביחד עם שאר הדברים הטובים של הקשר, אז היה אורות ומושלם והכל.. 

מחכה לזה.. 

וטעיתי, כך נראה

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לא הייתי חושש מזה לשניה

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.