בינתיים אנחנו עדיין לא נשואים...

אני קורא לזה: הכרה, זה מקום עמוק, זו לא הרגשה ולא מחשבה

שמעתי מכמה שככה הם הרגישו כשפגשו את האיש\האשה שלהם.

עוד שמעתי שהרב דוב קוק אומר שאפשר לשמוע את הבת קול..

לא אמרתי שיש רצון להתחתן.

רק אמרתי את ההרגשה שמרגישים שיש התאמה בנשמות.. 

אם תוכל לפרט את התחושה זה יכול להיות נחמד. 

תודה... 

ושתזכה להתחתן בקרוב עם הזיווג שנועד לך מששת ימי בראשית בעז"ה! 

תחושה של בית

ריח עמום של נינוחות מוכרת

הרגשה, ידיעה, הבנה

בורידים, בציפורניים, בשערות

ומעל הכל: זה זה

שזו את והנה הוא

ומעבר למסכים אתם מצליחים לגעת האחד בשניה

וגם כשקשה, כשנסתר, כשהכל הפוך

אתם עדיין אתם, בשלוה ובסערה

אבל באמת שהכל מילים לדבר שאין לו מילה ותיאור

כי הוא עמוק יותר, זו תחושה אפילו בלי גוון

ששייכים אחד לשני? (כאילו כאילו שאין צורך בקידושין.. )

תודה,

רציתי יותר לשמוע אחרים איך זה מרגיש ומה קרה לקשר שהיה בו את זה.. 

וזה לא רגש אגב.. 

את מרגישה שאת חיה בספירה כזאת, שממש לגלות את הנשמה שלך ושל האחר ולזהות התאמה ביניהם?

אני נזהרת במילים שלי ממש שלא יובן חס ושלום משהו לא נכון

זאת תחושה פנימית חזקה שזה שייך לי. ושיש משהו זהה בנשמות. לא שאני מכירה את הנשמות. אבל הרגשה של זהות.. 

אבל מאד יכול להיות שכן.

זה כיף, זה טוב, אבל לא יודע אם זה משנה - אלא אם את מוכנה להתחתן רק בתנאי שזה קורה, שזה הימור מסוכן

נאמר זאת כך - זאת תחושה כיפית, ונפלאה, וממש מדהים שיש אותה. בערך התחושה הכי כיפית שיש בקשר לא מצד עצמה (וגם מצד עצמה זה לא רע בכלל) אלא בגלל שהיא נותנת תחושה שבאמת הפעם זה זה.

אבל:

(בהנחה שאני מבין על מה את מדברת)

לדעתי התחושה הזאת יכולה ללכת על יותר מאדם אחד. אולי אפילו בו זמנית (אולי זה רק מנפלאות יכולת פיזור הרגש הגברית....).

הרבה בנות שיצאתי איתן גרמו לי לתחושה כזאת במובן מסוים (אולי לא ל"מוכר", אבל כן ל"מיועד", "שלי"), כל אחת בדרך שלה.

רציתי לכתוב שאחת מהן במיוחד, אבל די ברור לי שאני יכול לציין לפחות ארבע (שבמיוחד!) - והמוזר זה שרובן שייכות לשנים הראשונות שלי בעולם הדייטים, כשהייתי הרבה פחות בשל מהרבה בחינות. האחת שבמיוחד פשוט הופיעה בתקופה שהייתי בשל יותר רגשית ולכן ידעתי להכיל את זה.

(אולי אני בעצם מנסה להתחבר לבנות דרך התחושה הזאת, ומה שמצליח נכנס ישר לקטגוריה הזאת? ולמה אני כותב על עצמי?)

ואני חושב שזאת לא תמיד אותה תחושה, כי כשמתחברים לאישיות זה באותם כלים שמתאימים לאישיות של מי שמתחברים.

זה לא משהו מרגש או כיף. זה כן תחושה מוזרה אולי.. וזה כן מגניב.. כי לא מרגישים את זה עם כל אחד.. 

אבל לא מעבר.. 

ואני חושבת שמה שאתה מתאר למטה זה יותר רגשות.. 

אור שמוציא מחשיכה? חוויה רוחנית? 

(אני מנסה להבין אם את רצינית חח... )

תחושה פנימית חזקה לא משהו שמעיף לשמיים, ולא משהו שגורם להתאהבות או משהו כזה.. 

ולמה זה סיבה לקיום? קיום של מי? לא הבנתי

אם חווית את זה, בכל אופן, ותרצי לפרט לי עוד בפרטי אז בשמחה.. 

צריך לשדך אותך עם @בניחותא

(אל תכעסו עליי חח)

כן היה צריך להנחית אותי לקרקע...

(בעיקרון כבר החלטתי שלא.. מקווה.)

שכן הרגשת את זה, זה לא עבד? (אם לא אכפת לך כמובן, ואפשר בפרטי..)

בקרוב אצלי.. 

זה באמת נדיר. 

That you indeed followed your heart, but you forgot your brain behind

אבל ברצינות

זה אחלה ממש!

ונגמר.

אני תמיד מרגישה בהתחלה שאין קשר בינינו ורק לאחר זמן זה משתנה.

ומי שהרגיש..איך נתת לו/ה ללכת..?

שהתחושה הזאת לא באה בהכרח עם דברים שאתה מחפש בבן זוג.

לי זה קרה פעמיים בערך שהרגשתי את זה.

פעם אחת לבחור לא היו שאיפות כמו שלי ברוחניות. והרגשתי קצת מעליו. אז לא היה שייך מבחינתי.

פעם שנייה לא מתפתח רגש. אז גם בעיה..

בקיצור.. זאת תחושה מעניינת ולא שגרתית אבל לא בהכרח מובילה לחתונה כמו שדינהדינה כתבה

ואין לי מושג מה ואיך זה רק משערת..

יכול להיות שהייתי מסיטה את השכל והולכת על זה..

נשמע נדיר ברמות. לא מבינה איך לא קושרים את מי שמרגישים את זה כלפיו כדי שלא יברח..חח

זה לא פשוט =/

אבל למה היית נלחמת על זה אם היית מרגישה ככה? 

הרגשה של שייכות עמוקה ? שבאתם מאותו שורש כאילו?

או שזאת השערה שמקורה מהשכל  , מעין החלטה פנימית שזה זה לפי נתונים, נסיבות חיים ודברים חיצוניים?

מנסה להבין..

שהוא בא מאותו מקום שאני באתי.. משהו כזה.. 

לא מהשכל בכלל.. הלוואי מהשכל.. 

אני חושבת שמאוד קשה עד בלתי אפשרי לנקות את כל המסביב ל"תחושה" הזאת

וממילא כדאי להטיל בה ספק

אני מניחה שלפעמים הלבד,הגעגוע והחוסר מעצימים אותה..

במיוחד שאנשים כאן כתבו שהם הרגישו את זה יותר מפעם ופעמיים ויותר..אז אולי מה שצריך זה לפגוש עוד אחד/ת אחרון/ה שמרגישים את זה איתו/ה ודי?

וסתם מחשבה שעולה לי- אולי אופי מסויים -בכיוון הרגיש והרגשי, האוהב והמתאהב  ירגיש את זה יותר כי זה בא יותר מהאופי שלו ופחות התאמה מבחינה אובייקטיבית אמיתית נשמתית?

באמת לא ברור מאליו!.. 

לא כל כך הבנתי את הדבר האחרון שכתבת אגב.. 

מעצימים את מה? 

אני לא חושבת שצריך להיות במצב רגשי או נפשי מסוים כדי להרגיש את זה. זה פשוט קורה וזהו. תתמודד. 

אבל נכון, פשוט לכי תדעי כמה זמן יעבור עד שפוגשים שוב את התחושה הזאת. רק תפילות תכלס..

התכוונתי לומר שלא כדאי להנעל על זה שזה כנראה זה

כי אנחנו מדברים כאן במושגים שמיימיים ואין לנו מושג בהם והתחושות שלנו-

ומה שאת מתארת..וואו הלוואי שאני ארגיש גם..לי נדמה שהרבה פעמים צריך להיות במקום רוחני/רגשי מאוד נקי ומבורר כדי לא לערבב את התחושה הזאת עם דברים נוספים שיכולים לתרום למצג השווא או שלא..אבל אני באמת לא יודעת.

אני לא הרגשתי מה שהרגשת אבל הייתי בטוחה בעבר שאיזה אחד הוא המיועד לי אבל זה בא בעיקר מהשכל בצירוף תזמון הצטלבות הדרכים בינינו, כשלמדתי משהו מאוד מסויים וכו'

הייתי כמעט בטוחה שהוא המיועד וזאת העבודה שלי..(עבודה גדולה מאוד..) ורציתי לעשות את רצון ה' (חשבתי שזה רצונו..) למרות שרגשית וגם שכלית פחדתי ולא ממש רציתי

אבל הייתי בטוחה. וכל מה שאנשים חיצוניים אמרו לי די עבר לידי כי אני הרי בתוך הסיטואציה רואה ומרגישה הכל והם לא מסוגלים להבין ואם כן אז רק באופן חלקי

עד שב"ה דיברתי על זה עם הרבנית נעמי שפירא והיא ממש עזרה לעשות סדר ולהיחלץ מהפלונטר הרגשי שהייתי בו.

אני חושבת שיש כאן מקום גדול מאוד לבחירה החופשית שלנו .

וגם תחשבי על זה שמי שאת היום היא לא מי שהיית אז וגם הוא אותו הדבר..

לא בטוח שהתחושה ההיא מפעם תהיה אותה התחושה גם היום

ובגלל זה בין היתר חושבת שכדאי להטיל בה ספק.

לקח לי הרבה זמן להבין איזה תחושות אני מרגישה.

ובהתחלה שאין שם לתחושות אז הכל מעורבב, ולא באמת יודעים מה התחושה שמדברת.. 

(ושיש רגש בכלל מאוד קשה לזהות..)

המסקנה שלי

יש זיווגים שהם שלך ולא בהכרח עם רגש

יש זיווגים שהם לא שלך ויש רגש 

ובשניהם זה ניסיון לא קל.. 

האידיאל זה כמובן שיש גם וגם.. 

נכון! מסכימה שהתחושות משתנות עם הזמן... כי אנחנו משתנים.. 

אז אם ככה את מתארת את התחושה הזאת כשהיא באה ביחד עם תחושה של חוסר התאמה.

אני במקומך הייתי נותן עוד מקום לתחושה הזאת בתוך שאר השיקולים, אבל ברור שאם השכל אומר לא אז לא.

אבל אם את מסוגלת להרגיש את התחושה, זה מגדיל את הסיכוי שלך להרגיש כך כשזה יהיה נכון, ואז זה כן יהיה הכי כיף בעולם.

התחושה הזאת היא כיף רק כשהיא באה עם ההבנה שהיא מסייעת לקשר טוב

אם זה היה בא ביחד עם שאר הדברים הטובים של הקשר, אז היה אורות ומושלם והכל.. 

מחכה לזה.. 

וטעיתי, כך נראה

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי