ומה החידוש בעצם? ברור שיופי זה עניין של טעם. אבל עדיין יש אידיאל יופי שמי שלא עומד בו נחשב מכוער וזה לא ממש תלוי בטעם

מבוגרים, צעירים, ומכל גווני האוכלוסיה! זה לא לעבריינים בלבד הסיפור הזה.

סטטיסטית זה 40% שזה מלאאאאא.

גברים תעשו משהו עם עצמכם 

סתם. זה אחריות שני הצדדים.

מה זה אלימות מילולית? שבני זוג מתווכחים נגיד?

אני מכירה עשרות נשים ואף אחת מהן לא חווה שום אלימות ברמה כזו שתצדיק להכנס לאיזו סטטיסטיקה

אולי אצל חילונים זה שונה?

צדיקות יתר לא בהכרח תמיד מושכת. לפחות לא רק.

מצטדק הוא עסוק לההצדיק את עצמו ולכן יותר סביר שהוא יעשה דברים לא טובים כי הוא גם ירגיש איתם טוב.

בנאדם שהוא באמת צדיק - לא ירביץ.

הצורך לגבר, למישהו שיעטוף, זה טבוע באישה. לא סתם זה הקללה שהיא קיבלה.. זה קללה, קשה להיות תלוי ריגשית במישהו. בדר"כ גברים מכים יודעים איך לקנות את הלב של האישה, איך ליצור תלויתיות שלה בו, והתלות הריגשית הזו היא זו שמושכת את האישה ומכסה לה את העיניים. שלא נדע.

1. להקשיב למשפחה קרובה, הורים חברים אחים. לשמוע מה דעתם ולא להיות מסונוורים ולחשוב שאנחנו יודעים הכל.

2. אם אמרתם את המשפט "תנו לי לעשות את הטעויות שלי" כנראה אתם בדרך לקטסטרופה.

3. לא להתבייש לברר על הבחור איפה שרק אפשר,חברים שכנים וכ'

4. מי שמסונוור או עם רגש נחיתות (איך כזה גבר רוצה אותי? שאני כזאת וכזאת .. ) לא רואה את הנורות האדומות, או רואה וחושב שהם דובדבן על עוגת קצפת.

5. כמה נורות אדומות: איך הבן אדם מדבר עם ההורים שלו, עם החברים שלו, שפה לא לראויה ולא מכבדת היא בעיה.

איך הוא מגיב לסיטואציות לחוצות למשל, כשמישהו מעצבן אותו בכביש? אם הוא מאבד את זה... זה בעיה.

בכלל, שפה ואוצר ביטוים אלים שגור, גם אם אין מעשים בעקבותיהם הם סימן ברור עם מי יש לך עסק.(כמו, הייתי מפרק אותו, וכ')

רכושנות, קנאות חסרת פרופורציות כמו, אל תדברי עם החברה הזאת, או לא אהבתי איך שהבן דוד שלך אמר לך שלום.. כל הזמן רוצה לדעת איפה את ועם מי דיברת, זה בעיה.

כל זה על קצה המזלג..

שכל ישר, הקשבה והתבוננות. וקבלת החלטה מושכלת הם לא בדיוק ארגז הכלים של מישהו מאוהב שמאבד את הראש. אבל גם לו מותר להבין שיש מחיר גבוה מידי, אם מקבלים החלטה נטו מהרגש. אם אחד הסימנים שכתבתי לעיל או יותר קיימים . שווה לעצור רגע ולבדוק מחדש את הקשר הזה. 

ועדיין יתכן מצב שהכול בסדר  ונראה טוב ואחרי זה מגלים שיש בעיה. מה הפתרון ? הרבה תפילות , זה תמיד עוזר : )

צריך ללמוד איך לזהות מראש בכדי לא להיכנס. כשנמצאים בפנים זה כבר סיפור אחר.

האמת שממש קל להתאהב במישהו כזה...

מהרגע הראשון המחמאות לא מפסיקות להגיע, והן נאמרות בבטחה ולפחות אצלי התחושה הייתה שאני באמת מיוחדת מבחינתו.

כן היו סימנים שהלחיצו אותי והחלטתי להתייעץ. במקרה שלי היעוץ גרם לי להמשיך בקשר כי נראה על פניו שהוא אדם טוב ופשוט עף עלי...

אממה, ברגע שנרגעתי והוא ראה שנרגעתי הוא הרגיש יותר בנוח להמשיך להחמיא ולתכנן מולי איך הוא רוצה שהבית שלו יראה והאשה שלו תהיה. זה התפוצץ על זה שהסברתי לו שגם לי יש חלומות וגם אני רוצה להגשים את היכולות והכישרונות שה' נתן לי.

זאת הייתה פרידה כואבת אבל אני שמחה בה!

מה למדתי מזה? למדתי מזה המון...

מה נתן את אותותיו? האמת שהיו הרבה, אני אפרט כאן כמה כדי שבנות אחרות ידעו לבדוק ולהרגיש לפני שהן נקשרות ריגשית.

1. כמו שכבר כתבתי, המחמאות לא הפסיקו להגיע, כבר מהדייט הראשון וגם כשהערתי, הוא הצדיק את עצמו ('אני לא נותן מחמאות סתם') והמשיך...

2. מצד אחד הוא היה מאוד קשוב לי ומצד שני איכשהו הצליח לגרור את הדברים בצורה שהוא רוצה בלי שהייתי שמה לב (מבחינתי בראש הוא הקשיב לי והיה רגיש כלפי ולא ראיתי איך הוא סובב את הגלגל...)

3. הוא לא הפסיק לרצות להכיר אותי ישר והפוך, גם כשביקשתי שזה יהיה לאט יותר. ('יום אחד אני אקרא את כל היומנים שלך')

4. כל פעם שהתלבטתי או לא הייתה לי תשובה ברורה וכו' הוא אמר לי שזה או לבן או שחור ואין אמצע, או כן או לא. הוא לא סבל את ההתלבטויות שלי והיה מנסה להוציא ממני תשובות בכח גם כשהן לא היו בתוכי. (בכללי בן אדם שרואה את העולם כשחור או לבן זה לא בריא בכלל! אפור הוא צבע מהמם!!)

5. עשיתי משהו שפגע בו (לא רציתי לדבר איתו במשך יומיים ועניתי לו בהודעות שלא מתאים לי לדבר כרגע) הוא נעלב כ"כ וביקש ש'אקח אחראיות על המעשים שלי'. הוא לא הפסיק להוכיח אותי על זה וגם אחרי שביקשתי סליחה זה הוחזק אצלו כ'קלף' והוא שלף אותו מידי פעם להזכיר לי עד כמה הייתי לא בסדר.

(6. כן, הוא היה נראה טוובב..)

הקטע העצוב בסיפור הזה שכל הסביבה שלו תומכת בו וגם כשניסיתי לדבר עם השדכנית/קרוב משפחה שלו הם היו בעדו ולא היו מוכנים לשמוע את הגרסה שלי.

זהו. אני מתפללת שאף אחת יותר לא תצטרך לעמוד בניסיון הזה כי הוא קשה (!) ומאוד קשה לצאת מהמעגל הזה במיוחד כשנקשרים רגשית ובבקשה מכן בנות- אל תוותרו על עצמכן אף פעם! במיוחד לא תמורת אהבה/חתונה וכו'.

אם כן - הוא גבר אלים. אם לא - הוא לא גבר אלים ואת מדברת לשה"ר גמור.

אנחנו לא שפני נסיון. ב"ה שהיא קלטה את הסימנים וברחה מהקשר.

זה סימנים ברורים למדי..

בעל מכה הוא לא רק מכה פיזית, אלא גם אלימות מילולית, נפשית.. ונשמע שהיה שם עוד לפני הנישואין.

דא"ג, זה ממש לא לשון הרע. אין שום דרך לדעת מי הוא (למרות שאולי כדאי להזהיר מפניו...) וזה לתועלת בבירור.

צריך ללמוד הלכות לשה"ר לפני שמטיחים את זה סתם..

ואם "אלימות" מילולית היא אלימות זהה לאלימות אמיתית, הרי שישנן הרבה, הרבה יותר נשים אלימות מגברים אלימים.

יש המון אנשים שלא כיף לחיות איתם וגם לא כדאי להתחתן איתם, ושהיה משותפת איתם היא מתכון לסבל. אבל זו לא אלימות. הבכיינות הפמיניסטית שמנסה לרבע את המעגל ולחלוב תרנגולת - פשוט מגוחכת.

סרטון חשוב מאוד. במיוחד לבנות - לקראת נישואין וזוגיות

הייתי שם. בנישיאין אלימים 11.5 שנים. עכשיו אני רואה שהייתי תמימה ולא ראיתי את נורות האזהרה. את האנוכיות, חוסר אמפתיה. וזה גם הרבה פעמים קורה בהדרגה עד שלא מרגישים עד שהאבסורד הופך לנורמה, הבידוד "לטובתיך" הופך אותך למבודדת, והבושה שהכל באשמתך, סטיגמות, והכל... זה לאט, אבל יש נורות אזהרה, וכדאי ללמוד אותם. אפשר לבדוק גוגל על "נרקסיסם" ואל "למה הוא עושה את זה?" (בנקרפט), ו"כשאבא פוגע באמא" להבין מה הדינמיקה ומה לא לעשות. גם סופיה כהן לא מזמן הוציאה ספר על זה. כעת, כל סממן של שייחיות במריח אותי -- מריחה מקילומטרים. ידע זה כוח. בהצלחה! 

חושבות שהם גברים שלעולם לא ישאירו אותן רעבות ואילו הגברים שתמיד יבואו ויבקשו סליחהו עוד ניסיון וכול התנהגות שלהם, היא תוצאה של הבחורה אשמה. הוא נותן לה הרגשה של ניקפות מצפון.  היא שוב סולחת ושוב זה חוזר. זה בדיוק כמו הסיפור של "מיתתו של הסוחר" ספר ידוע באנגלית Death of the salesman. הנשים האילו נסחפות לעוצמה שהם מרעפים. אפשר לזהות אותם הם בד"כ גסי רוח. לא חייב להיות פראים או צעקנים, גסי רוח, אילו אנשים ששולטים באדם האחר בכול צורה שהם מצליחים עליהם..

בכל מקרה על פי כל המחקרים יש יותר גברים מוכים מאשר נשים מוכות רק שהמכות של הנשים פחות אפקטיביות.

אכן נשים נמשכות לגברים כוחניים מה שמעמיד קצת בסימן שאלה את טיבם של נשים באופן כללי.

עברה חמורה - תעשה/י תשובה דחוף

לגבי ההתחלה - להתחתן עם יהודי - מסכימה בהחלט

נשים לא נמשכות לגברים אלימים (לשה"ר על נשים) ובכלל אין כמעט תופעה של גברים שמרימים יד (לשה"ר על גברים).

מה שכן, יש תופעה של ארגונים פמיניסטיים שמשפצים את הסטטיסטיקה במאות דרכים עקלקלות.

בנוסף, יש תופעה של תלונות שווא במלחמות על כסף\משמורת. ויש תופעה שגם כשגבר מדבר מעט גבוה יותר מרחש העשב במדשאה הוא נחשב סטטיסטית לגבר אלים (גם אם זה קורה פעם ב-50 שנה). ארגונים שממומנים ע"י גלובליסטים המעוניינים להשמיד את התא המשפחתי כליל ע"י זריעת חשדנות, בוז ושנאה בין המין הנשי למין הגברי ומשפטיזציה של יחסי משפחה.

כל אימת שאתם שומעים על סטטיסטיקות מסוג זה, ארגונים מסוג הפמיניסטי וכו', יש לדעת שהגורם העומד מאחוריהם הוא אותו הגורם שמציג סטטיסטיקות משכנעות על רצח העם שעושה ישראל לפלסטינים הנדכאים.

אבל הגבר הספציפי הזה מערים עליו - הוא יותר מתוחכם

אין שום מקום להשוואה

חכה לאישה שלך, היא בוודאי תמשך אליך, מתחתנים עם אחת

הרגע סטודנטית סיפרה לי שיצא עם בחור אלים (מילולית) במשך 5 שנים. היא אהבה אותו כי ידעה שזה בא ממקום של חולשה, בטח ממנו כי סבל בילדות. אבל היא לא פיתחה בו תלות כנראה לכן הבינה שהם לא מתאימים ולכן הם נפרדו.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.