שאלת תחזוקת בית + פריקההריוניסטית
בס"ד
פשוט לא מצליחה להבין איך שומרים על בית נקי?
איך למען השם??
תינוקת שצריכה אותי,
פעוטה שובבה בטירוווווף שעושה לי סדר כל היום כל יום,
בעל יקר שהרגלי הניקיון שלו מסתכמים באו בלתי נראים או לא קיימים.
ואצל השכנה שלי....
מגדלת תינוקת פיצקה ועוד תינוקת לא גדולה
והבית מצוחצח לתפארת!

רק אני לא מצליחה?
איך מתחזקים? Help!

יצא יותר פריקה מאשר שאלה 😅
לא רק אתריבוזום

גם אצלנו לא משהו... מרשה לעצמי לנחש שאפילו פחות טוב מאצלך ואצל השכנים מבריק. אבל אולי אני יותר משקיעה בלשחק אתם ולשיר להם ולרקוד אתם? עדיף לא להשוות. לכל אחד סדרי עדיפויות, כוחות ואופי שונים. פשוט לעשות מה שאנחנו יכולים בלי להתיש את עצמינו פיזית או מנטלית. אולי יעזור לקבוע זמנים קבועים פחות או יותר למטלות. ואם המצב כזה שעדיין מפריע - לחשוב על פתרונות כמו עזרה בתשלום או איירובוט או מדיח או מה שרלוונטי ויוכל לעזור.

זה הקטע שלא... הילדים שלה מושקעים בטירוףהריוניסטית
אולי אפילו יותר משלי

המשוואה כאן יוצאת לא משהו 😅😅
מושקעים בפן שאת רואהברכת ה
זה לא אומר מה קורה בבית.
וחס וחלילה לא שאני רוצה לומר או להניח שהיא לא משקיעה בילדים שלה!
אבל כמאמר הביטוי- הדשא של השכן ירוק יותר. מה שאנחנו רואים כלפי חוץ אצל אחרים זה רק חלקיק קטן ממכלול החיים שלהם. אז אין מה להשוות או לקנא.
כל אחד עם החבילה שלו- אופי, אישיות, עומסים, סדרי עדיפויות, יכולות וכוחות, צרכים נפשיים רגשיים ופיזיים ועוד ועוד..
אפשר לנסות להתייעל בנקודות שלך לא טוב איתם מול עצמך, אבל לא כדאי בהשוואה לאחרים.
בהצלחה!
יש אנשים שמוצלחים יותר מאיתנו בדברים מסוימים. לא בושה ולא רעמיואשת******

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

מסכימה עם כל מילה.ושוב אתכם
גם אני כמוךחדשה דנדשה
תהיה בטוחה שאצל מי שנקי הוא משלם על מחיר , זאת אומרת זה עבודה קשה , אולי שכנה שלך מתקתקת את הבית בשעות הלילה ,היה תופה שעד 2 בלילה הייתי מנקה וכו'

כרגע בכל אופן הבית שלי מתבלגן בתדירות גבוה
וגם לא פשוט בכלל יש דברים שצריך ממש יסודי כבר כמו פסח
הצטבר לי
נכון לכל דבר יש מחירמעין אהבה
וילדים זה דבר 'מבלגן וכמה שהם גדלים- עוד יותר ועוד יותר
ומי שנקי אצלה כל הזמן
או שמונעת מהילדים לשחק ומאוד מצמצמת אותם..או יוצאת הרבה החוצה והם לא הרבה בבית
או
שמתבלגן אצלה אותו דבר אבל היא עובדת מאוד קשה כדי לסדר ולנקות כל יום..
שזה אולי נראה משהו לקנא בו. ובאמת אולי.אבל את מבינה לבד שזה בא על חשבון הכוחות בגוף,המרחב לעצמך בערב,הזמן הזוגי..ובכלל זה לחיות בנרוץ תובעני ונוקה
אני לא אומרת לא לעשות את זה- אבל לא לחקות את השכנה ולא חייב כל יום בית מצוחצח. אפר ללכת לישון גם כשיש בלגן ועלים בכיור וכביסות -אם זה מגיע מתוך הקשבה לכוחות לשלך.
לא להתמכר לנקיון ולשכוח שבגללו מפספסים דברים חשובים אחרים
לדעת לאפשר לעצמך להרפות ולשחרר ולא לעבוד בלי הפסקה או מעבר לכוחות

ואפשר כדי להתחזק לשים לב

מה בעיקר יוצר בלגן- מה הכי מפריע לך?
ולנסות לחשוב על דרכים לייעל את זה מראש

וגם להציב מטרות קטנות
לא בתובעניות
נגיד

אצלי בחדר ילדים נוצר ממש ערימות בגדים על המיטה מבגדים שהוציאו ולא לבשו בסוף וחלק התערבב בגדים צשריכים כביסה או נלבשו קצת ונשארו נקיים וצריכים קיפול
והבנתי שלדמיין שזה לא יצטבר מעצמו זה טעות
אבל
אם אני אקפיד לזרוק מייד לכביסה ואחת ליומיים לפנות את הערימה אפילו אוטומט לכביסה אם דחוקה בזמן העיקר שלא יצטבר
זה ממ ש עוזר
וזה יעד קטן ובכלים ךשךי

משהו בסדר גודל כזה

מסכימה כל מילה^^חדשה דנדשה
לדעתי זה נורא תלוי בבעלמיואשת******

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

ייאשת אותי מיואשת הריוניסטית
גם אני לא מצליחה וגם לי יש שכנות מתוקתקות להשוואהבתי 123
אני הגעתי למסקנה שחשוב ליאנונימית לרגע1
שהבית יהיה נקי
ולגבי הסדר- אני מרפה. כי גם ככה יש ילדים שמשחקים ומשתוללים כל רגע.
אז לא תמיד הבית מסודר, אבל על ניקיון אני משתדלת כן לשמור. לא חייב שיהיה ממש מצוחצח בכל רגע ורגע.. אבל בסוף יום או בתחילתו מנקה טוב.

שירותים, כיורי מטבח וכו : משתמשת בחברתי האקונומיקה נכון שהיא פחות מומלצת אבל עושה את העבודה ובלי הרבה מאמץ
מטאטא הרבה את הבית, כמה פעמים ביום
מלמדת את הילדים להחזיר למקום אחרי משחק
ולגילאים הגדולים לעזור איפה שאפשר
גם הקטן עוזר- זורק טיטולים לפח ומרגיע את אחיו התינוק ;) אל דאגה הכל בהשגחה
הילדים אוכלים רק סביב שולחן
לגדולים לפעמים מרשה לאכול על הספה דברים קטנים
הקטנים אוכלים בישיבה בכסא
מפנים אחריהם את כלי האוכל


כשהם קטנטנים זה באמת יותר מורכב לשמור על הכל.. אבל כל ילד קטן גדל בסוף וזה ממש מקל

אבל חוסר סדר מוביל לחוסר ניקיון...הריוניסטית
וגם לי יש חוקים מסוימים לגבי אוכל ואיפה וכמה ולמה ואיך וכ'ו, אבל בעלי ואני לא מסונכרנים אז זה לא מחזיק מים ורק מביא לי עוד עצבים.
דוגמא מאתמןל:
אני מרשה לאכול רק בכסא אוכל,
ופתאום אני מגלה שהגדולה (2+) אוכלת פנקייק במיטה
ברשות בעלי....

הרשות האוכפת והרשות המחוקקת אצלנו לא משיקות 😅

כל יום את עושה שירותים/אמבטיה וכ'ו?
אשת חיל את
ממש לא כל יום...אנונימית לרגע1
וחוסר סדר לא מוביל בהכרח לחוסר נקיון..
בלאגן שנוצר תוך כדי משחק בצעצועים לא קשור לחוסר נקיון..

נשמע שהעניין הוא סנכרון עם בעלך אם ככה
כי זה באמת משהו שהייתם יכולים לחסוך מראש אם רק הייתם מסונכרנים
אני חושבת שהכוונה היא שאם למשל הרצפה מבולגנתריבוזום

אי אפשר פשוט לטאטא וזהו.

אם השולחן מבולגן, אי אפשר לנער פירורים ולטאטא.

וכן הלאה

אז בעניינים האלה יש אחריות גם על הילדים כמו שכתבתי,אנונימית לרגע1
אם הם הורגלו לפנות צעצועים אחרי משחק, אז הרצפה תהיה מפונה ויהיה קל לנקות
ואם הם הורגלו לפנות אחריהם, יהיה קל לנקות את השולחן

אגב הם יכולים גם לנקות זה לא תפקיד שהוא רק שלי, אם הובן כך..
אז איפה בחוסר סדר את מרפה? ריבוזום

כל הכבוד!

זה לא מפריע לי כשזה כךאנונימית לרגע1
בסוף יום או בתחילתו מנקה טוב אחרי שהכל מסודר
נקיון יותר משמעותי בעיניי.
ויש גם כיון הפוך
כשהרצפה נקייה יותר נעים לפזר עליה צעצועים
וכשהשולחן נקי יותר נעים לאכול עליו ולהשאיר בלאגן 😝
לא רק את. חחח את בחברה טובה מותקאורוש3
לא כדאי להשוות לאחרות. לכל אחת יש את התיק שלה בחיים. לי למשל יש חברה זריזה ותקתקנית. זו מתנת שמיים. גם היא אומרת. חח אני חושבת מה להכין ותוקעת סתם עוף מעפן בתנור היא כבר סיימה שבת שלמה ומושקעת. אז מה? יש לה קשיים אחרים. ביחס לעצמך תנסי לחשוב יצירתי על מסגרת שתעזור לכם, נגיד זמן קבוע וכו' אולי יש פה לבנות רעיונות... ותנסי בהחלט לשתף את בעלך. הרגלים נקנים לאט ובהדרגה. איך אפשר לשרוד לאורך זמן כשהכל עליך? אי אפשר! בינתיים פשוט תני לו הוראות מדוייקות מה לעשות. שיהיה שותף
...הריוניסטית
קצת משגע אותי לתת הוראות מדויקות ומפורטות מאוד כל שניה, וזה גם לא נשמע טוב. אבל כנראה שזה הדבר היחיד שיאפשר לי באמת את הקצת עזרה הזו בניקיונות...

זה נשמע כאילו הוא שייח, אז אדייק: הוא נסיך ומשתדל אבל הוא בראש של "מה שאני לא יודע אני לא יודע ואל תנסי ללמד אותי". הוא עוזר בכלים ותיתן בבישול ועוזר גם ה מ ו ן עם הבנות.. שלא יצא שהוצאתי לו שם רע 😅
אז על זה צריך לדבר מתישהו בנחתאורוש3
שכן. מותר ללמד אותו דברים. מה קורה כשאת יולדת? חייבת לנסוע? לא מרגישה טוב? בהחלט צריך ללמוד. אבל כשהוא מתנסה אל תבקרי אותו מדי ואל תצפי שיצא כמו שאת עושה
גם בעלי כזה. השלמתי עם זהמיואשת******
במה שהוא כן מוכן לעשות, אני מעבירה את כל האחריות עליו וזהו.
וסהכ אם נהיה כנות, יש גם דברים שהוא עושה ואת לא תרצי לעשות בחיים כנראה, נגיד מי עושה קניות, טסט לאוטו, חשבונות בנק, כל מיני כאלו? אצלינו זה הוא. ואני ממש לא בא לי ללמוד איך לעשות טסו לאוטו ולבלות במוסך. אז הפנמתי את זה שיש לנו תחומי אחריות שונים וכל אחד עושה במיטב יכולתו
מה שחשוב בעיני זה שאין מצב שאחד מאיתנו טובע בעבודה והשני יושב וקורא ספר. לא קורה .
ובמשך השנים הוא כן למד לשים כביסה אי לעשות ספונזה אבל בצורה נקודתית כשאני חייבת אותו
משתדלת להזכיר לעצמי שאני לא מושלמת בעצמי, יש לי תחומים שאני לא אוהבת ולא רוצה ללמוד, אפשר עוזרת רם זה משהו ששנינו לא רוצים, וכן, מדי פעם מבקשת דברים נקודתיים
ולפעמים נושמת עמוק
זוגיות... 🙂
היאני זה א
קודם כל כל אחת טובה במשהו אחר. זה לא אומר שאת צריכה לחפש במה אחרים פחות טובים.
תנסי להתמקד במה את כן יכולה.
לפעמים זה עניין של הרגל, של מודעות או אופי מסויים אבל אם את רוצה לעשות שינוי זה אפשרי, זה נרכש רק קחי בחשבון שלוקח זמן. אני יכולה להגיד לך על עצמי שיש לי ימים קבועים (פחות או יותר) למטלות מסוימות כי באמת אי אפשר להספיק הכל(ואני עוד בבית ולא עובדת בחוץ) ויש גם סדרי עדיפויות. פעם למשל הייתי מנקה חלונות פעם בשבועיים היום אולי פעם בחודשיים כי הבנתי שהזמן שזה לוקח לי לא מצדיק את זה. במה אני כן משקיעה?
משתדלת כל ערב לאפס את הבית מספיק לטאטא ולהחזיר את המשחקים שהילדים םיסםסו למקום כמובן משתדלת במהלך היום לא להוציא משחקים בלי סוף ומחזירים לפני שמוציאים משהו חדש. אבל את יודעת זה בכל זאת ילדים אז נשארים מספיק דברים גם בשבילי..
אני מחלקת את הניקיון על פני השבוע ואם לדוגמא לא הספקתי משהו אז לפעמים אבחר לדלג ולדחות לזמן אחר שיותר רגוע.
זה באמת לא קל להיות גם אמא וגם אישה וגם לדאוג לתחזוקת הבית. בעניין הבעל אני חושבת שבאמת לשנות ולהפוך אותו למשהו אחר לא תצליחי אבל לרתום אותו להיות יותר מודע זה אפשרי. הרבה עבודה וייקח זמן אבל יכולה להעיד על בעלי שהגיע מבית שהוא לא נגע בכלום ובטח לא ידע מה זה לנקות היום אחרי קצת יותר מעשור של נישואים השתפר מאוד מאוד.
חלונות כל שבועיים ???!!!!!תפוחים ותמרים
אני מסירה את הכובע (ולא מגלה לך כמה פעמים בשבוע אני מנקה חלונות... )
זה היה מזמן מאוד מאזאני זה א
החלונות שלי זוכים ליחס הרבה פחות מסור חחח
גם פעם בחודשיים זה מלאאאefraim37
אצלי פעם בשנה זה האידיאל
גן אני לגמריאביול
ואני כל הזמן בלחץ מחמותי שלא תראה את הבלאגן... אצלנו ממש מבולגן, וזה מתסכל כי כל הזמן מתעסקים בזה ם ועדיין הבית נראה מטונף . (זה לא בעיה של הבית. פשוט עושים כביסה, אבל הסלון עדיין נראה זוועה... שוטפים כלים, אבל החדר נראה נורא ואיום...)
אני רוצה ללמוד לשמוח במה שאני מצליחה , וכמובן לא להשוות
מחמותך? שחררי את הלחץ, זה לא בריא כי לעולם חסדו
את מה שאת עושה את עושה בשבילך ובשביל הבית שלך.
לקח לי 15 שנה לשחרר מחמותי... זה עבודה קשה מאד מיואשת******


חחחבת 30
אני גם הייתי ככה.
עד שפעם אחת הבית היה הפוך ברמות מתקדמות, הגז מ-ט-ו-נ-ף, הרצפה מלוכלכת, ואני יושבת לי בנחת ומדברת עם הילדים.
ופתאום , בעלי וחמותי נכנסים!!
ווווווווואאאאאא!
ומאז זה עבר לי. היא ראתה את הגרוע מכל...מכאן אפשר רק להשתפר...
חחחחח יואו,שגרה ברוכה
לגמרי מכאן אפשר לעלות
וואי... חמות זה באמת עניין. כמה כבר היא מגיעה אלייך?חדשה ישנה
אצלי כשהיא באה אני מתקתקת לפני... וגם אז זה לא מושלם.
אני מתםדחת שהיא תבוא ותראה למשל את הגז והמקרר שאני לא מנקה את זה כל יום... בלשון המעטה.
היא מקסימה ובחיים לא תתן לי ביקורת... אבל בלב פנימה... לא נעיםםם...
האמת שהיא לא באה הרבה כ"כאביול

אבל היא כ"כ ביקורתית על הקטע הזה אז אני כל הזמן חושבת עליה ומסדרת...

תכלס זה טוב לי כי זה מדרבן אותי לסדר...

וואי וואינפשי חמדה
מזל שחמותי בחיים לא הגיעה אלינו
חמותך אף פעם לא הייתה אצלך..?וואוו


אכן. רק הבן שלה מעניין אותה, ולא שום דבר שקשור גם בי.נפשי חמדה
איפה נרשמים לכזו חמות?מיואשת******


חחחחנפשי חמדה
לא ממליצה, מעבר לזה היא חמות נוראית ..
חמותיאפונה
יודעת שנקיון הבית לא עומד בראש מעייני (בלשון המעטה..) והיא אולי האשה הכי חרוצה ונהיה שראיתי מעודי.
כשהיא באה אני משתדלת לאפס קצת שיהיה לה יותר נעים אבל אין סיכוי שאצליח להגיע למינימום של הסטנדרטים שלה - אין לי זמן או כח להשקיע בזה.
כשהיא מגיעה אלינו לשבת היא מביאה איתה כפפות חד"פ מהבית (כי לי אין) ומבקשת רשות לנקות עם האקונומיקה. אני הייתי מעדיפה שתשב בכיף על הספה עם הילדים אבל אין לי בעיה עקרונית שהנקה אם היא רוצה, אז זה מה שהיא עושה.
שתינו היינו שמחות אם הייתי יותר חרוצה ונקיה אבל זה לא הכל בחיים, והיא מעריכה אותי לפי מה שאני טובה בו ועל זה שאני יולדת ומגדלת את הנכדים שלה.
נשמע קשר מדהים..כל הכבוד לכןבאורות
זכיתבת 30
יאוו חחבשורות משמחות
אני יותר בלחץ מאמא שלי מאשר מחמותי בקטע של הסדר והניקיון
וואי גם את זה היה לי...מיואשת******

איזה כיף זה לגדול עם השנים, להירגע , לשחרר. 

בשלב מסוים אמרתי לאמא שלי שאני ממש מבינה שמפריע לה, אבל ככה זה אצלינו, והיא יכולה לבוא פחות.

זה מאד עזר

גם אני כבר פחות מתרגשת מאמא שליתפוחים ותמרים
שלוטשת עיני עגל המומות בהר של הברדק שאני מטאטא למרכז החדר..... ומוסיפה - כל פעם - שאנחנו היינו מסדרות בעצמנו הילדות....
ובאמת עשיתן את זה?מיואשת******
כי אני ממש לא
הייתי עורכת שולחן שבת מעצמי, ומורידה מהשולחן ועוד דברים כאלו אבל לסדר את הבית? מעצמי? בחיים לא
את החדר התחלתי לסדר בגיל 15, ואני רואה שהגדולה שלי גם בדרך לזה. זה ענין של גיל. אבל כל שאר בבית ממש לא מענין אותה (אלא אם כן היא מזמינה חברה ואז פתאום פסח )
וכשאני מתעצבנת עליהן אני נושמת עמוק ומזכירה לעצמי שגם אני הייתי ככה
יש לי שכנהסיה

שישה ילדים צפופים.

חלום חלום חלום הכי בעולם שיכול להיות. הילדים נראים מליון דולר לבושים. גם היא.

יש להם את כל הצעצועים החדשים.

הילדים מחונכים להשתגע. היא גם אומרת פעם אחת וזהו שומעים לה. גם הכל בנחת.

הבית מתוקתק . התריסים מבריקים. אין דבר על הריצפה.

כל הזמן מתחדשים בביגוד נעלים. בחיים לא אמצא את הבנות עם שיער פזור . בנים כיפה מלוכלת. בכל פיק פוקס במקום.

היא פעם אחת קוראת בנחת מהחלון תעלו הביתה. עולים.

ואני רואה אותם תשע בערב יושבים בספה. מדברים.

כאילו למען השם איפה הם איפה אנחנו בהכל!!!!. אני אצרח מאתים פעם מהחלון לעלות ויש מצב שאני גם אצטרך לרדת לגרור אותם הביתה. ביקצור הרשימה אדירה.

במקרה לפני איזה חודש בגינה פגשתי חברה טובה שעובדת עם הבעל. ומה נודע לי שהוא פלרטטן ברמות עם בנות בעבודה והרבה מעבר . ממש הרבה מעבר.

קיצור אני בהלם אימה. אני חודש קשה לי בכלל להסתכל עליהם. בא לי לצעוק לה. כאילו מי את כל החיים מרגישה מעצמך ומסתכלת עלי מלמעלה ללמטה. כי היא מרגישה מעצמה שהילדים שלה מחונכים היא לא נותנת להם להתקרב לילדים שלי.

הכל מושלם שם למראית עין. ממש הכל בכל מכל. אבל הבעל??????? ולהיות בטוחה אני ביררתי את זה היטב וזה בטוח. כי היה לי קשה מאוד מאוד לקבל את זה

למה שהוא יחפש מישהיא? כשהכל כל כך מושלם. מילא מישהיא שכאילו יש תרוץ הבית האישה הכל מוזנח.

קיצר זהו נשבר לי מיטוס

 

באמת באמת שאי אפשר אף פעם אף פעםחדשה ישנה
לדעת מה קורה בין בני זוג.
אני הכרתי מקרוב מאוד (קרובי משפחה שלי), זוג,
שבאמת נראה שהכל מושלם ביניהם.
האישה כ''כ מכבדת את בעלה, נראית מעריצה, כל יום מכינה אוכל טעים וחם,בית מתוקתק, ילדים (כבר מבוגרים) מדהימים אחד אחד... בקיצור , ניסיתי לדמיין אותם רבים ולא הצלחתי ... ממש זוג משמיים.
אבל, מה שהתברר לי לאט לאט שהגבר הזה שתלטן ברמות שלא תאמינו. אני לא אכתוב דוגמאות בגלל אאוטינג, אבל תאמינו לי שלא ישנתי בלילה מרב צמרמורות.
אחרי שנים של סבל מצידה הם התגרשו היא כל הזמן מספרת לי איך היא שיקשקה ממנו, איך היא הייתה חייבת תמיד לחייך, להכין מבושל, שהבית יהיה נקי , היא הייתה פשוט שפחה חרופה.לא הרשה לה לקנות דברים בלי רשותו, ואני לא מדברת על בזבוזים.. העיר לה על דברים הזויים.. משהו באמת נורא. והקטע שכשהם התגרשו אף אף אחד לא האמין! כי הם באמת היו נראים פצצה ביחד. אבל היא מאוד הסתירה ולא הראיתה כלום כי פחדה מאוד מאוד.

ומהסיפור הזה למדתי לקחחדשה ישנה
לא לקנא באף אחת.
ב''ה על מה שיש לי וזהו. אין מה להשוות כי אין משוואה בין בני אדם, זאת יותר ככה וזה יותר כך, הם מקבלים כסף מההורים אבל לא יחס, והם מקבלים גם כסף וגם יחס אבל אין להם בריאות, אלה בלי בריאות אבל אחלה של שלום בית. אין לזה סוף.
זה לא קנאה קנאתית, יותר כמו קנאת סופרים תרבה חכמה 😅הריוניסטית
עושה לי חשק להשקיע ולהשתפר.
דיברתי על עצמי על הקנאה... 😜חדשה ישנה
אולי...בת 30
מרוב השקעה בבית ובילדים שכחה להשקיע בבעלה????
זה לא נראה ככהסיה
להפך תמיד מדברת אליו ממש יפה גם הוא אליה ממש בכבוד
וגם רואה אותם בערב יושבים בספה בכיף
אי אפשר לדעת תמיד מי מחסיר משהוא ממי אבל על פניו נראה שתמיד אני שומעת יכול לקרוא לה בשם חיבה או מותק וגם היא ותמיד אני אומרת שזה נשמע כזה טוב
דברים שרואים משם לא רואים מכאןאביול
לצערנו יש הרבה סיפורים על אנשים שהכל נראה אצלם דבש אבל בפועל לא .
זה שהיא קוראת לה מותק לא אומר שהכל טוב שם. הז יכול דווקא להעיד על זה שהיא מצליחה להסתיר את זה טוב טוב
😮 ואולי הוא היה סתם מגעיל?מיואשת******
זה שאולי היא שכחה להשקיע בו לא מתיר את ההתנהגות שלו בכל מקרה!
יכול להיות שאת צודקת, אבל למה את ישר חושבת שזו אשמתה?
מספרים סיפור שבו אשה מתנהגת מדהים וגבר זוועה וישר חושבים שאולי זו אשמת האשה?
סליחה שזה מפריע לי אבל זה מזכיר לי את הגישה של אמא שלי שכל פעם שיש וירוס לאחד הילדים זה כנראה כי לא ניקיתי מספיק את המטבח לפני שבישלתי ובאו חיידקים
וכל פעם שהיא שומעת על זוג שהתגרש היא חושבת שזו אשמת האשה שלא ״היתה אשה חכמה ובנתה את ביתה והתעלמה מהשגיאות שלו כי זה אחריות של האשה לשלמות הבית״
הגישה הזו שהכל מונח על האשה מאד חורה לי
הכל בסדר?סיה
להפך היא הכי מטומטמת שאפשר אני הכי לועגת לה
שבעלה זבל והיא ממשיכה לכבד
עכשיו אני רואה שלא הגבת אלי...
אולי היא לא יודעתמיואשת******
יש מצב שלא יודעתסיה
או שהיא טומנת ראשה בחול
או שיודעת וסולחת
באמת כל אחד מגיב שונה
סתם מהצד לי זה נראה הזוי
איך את יכולה בכלל לשפוט אותה?אפונה
מה היית עושה במקומה?
שהקב"ה לעולם לא ינסה אותך בניסיון כזה.
זאת בכלל לא הגישהבת 30
וברור שיש אחריות על הבעל.
רק שכשאני שומעת על אישה כזאת ''מושלמת'' בחינוך הילדים, בסדר ונקיון, בבישולים וכו', שבעלה עושה מה שעושה מאחורי הגב, אני תוהה לעצמי - ששה ילדים זאת עבודה שלא נגמרת בתחזוקת הבית. אז אולי התחזוקה המושלמת הזאת באה על חשבון הקשר עם בעלה.
בסדר, אולי לא...
אבל זה לא קשור ל'לזרוק את האשמה'' עליה,
זה קשור לעובדה שתחזוקת בית היא דבר שרובינו נשאבות אליו ו הוא לא נגמר, ו מאוד בקלות יכול לבוא על חשבון דברים אחרים.
אין כאן בכלל גישה...
יש הבנה של מציאות שקיימת בהרבה משפחות ברוכות ילדים.
יש פה הרבה נשות חיל בפורוםסיה
שטוענות שהם מסוגלות להכל
ומתנפלות עלי כשאני אומרת שיש משהוא על חשבון משהוא. הם מצליחות הכל
כולן כאן בשרשורבת 30
כתבו שהן לא מצליחות הכל.
אז תקראי שוב את השרשוריםסיה
עבר עריכה על ידי סיה בתאריך י"ט בחשון תש"פ 14:58


זה לא הרבה זה אחת ויחידהחדשה ישנה
וגם היא לא בפורום הזהחדשה ישנה
באמת להעריץאפונה
בגלל שבעלה זבל היא לא ראויה להערכה? להיפך, כל ההשקעה בבית ובילדים ועוד כשאין לה גב של בעל שנאמן לה!
תאמיני לי גם בלי הסיפור עם הבעלefraim37
זה שהיא מרגישה מעצמה ומסתכלת עלייך מלמעלה כבר אומר שהיא רחוקה מלהיות מושלמת
רק לי נשמע מוזרl666
שאת יודעת מה היא עושה עם בעלה בשעה תשע ( טוב שלא בחצות הלילה ), עושה בירורים על התנהגות של בעלה שעובד דווקא עם שכנות שיודעות מאה אחוז מה עושה אחרי עבודה ועם מי ( שכרו חוקר פרטי?)
היית רוצה שילדייך יתקרבו לילדים של מישהי שמלכלכת עליך בכל השכונה מאחורי הגב? ומתעצבנת שסידרת את הבית?
ולצורך הפרוטוקול, בית שלי מאוד מבולגן , בנים שלי אוהבים ללכת מכות ושברו כל התריסים בבית. אבל מה זה צרם לי....
לא הבנתי מה מוזרסיה
כי מה לעשות המרפסת שלהם צמודה . ויש שם ספה. ואני רואה אותם יושבים שם בערב . לא צריכה משקפת עבור זה. זה צמוד.
בעלה עובד במקום ששני חברות עובדות מה בעיה. קחי למשל סוכנות ביטוח כדוגמא. רואים איך הגבר מתנהל שם זועה עם הנשים.
היא שנים לא מרשה להם לדבר עם הילדים שלי כי אצלינן הבית מתנהל יותר ברעש בבלאגן וזה לא נאה לה. כמו שאמרתי היא חושבת שהילדים שלה מחונכים היא פעם אחת קוראת ועולים ןאני מלא פעמים . היא לא אוהבת שאני צעקנית.
ושנינו אותה עדה. עבודתי מכובדת כמוה. בקיצור אנחנו מאוד דומים מבחינת הכל. חוץ מיזה שהיא חןשבת שהם משפחה יותר מנומסת אז לא רוצה שהילדים שלה יתקלקלו חס ושלום. ולכן היא עושה לי פרצוף שהיא מעלי.
אני עכשיו הולכת להגיד משהוא מאוד מגעיל אני יודעת.
באמת שנים אני רואה אותם יושבים בספה. והיא אפילו יכולה לשכב עליו לשים רגליו עליו וכאילן היה מןזר לי. היא שוכבת הוא יושב ושמה רגלים עליו במקום אסטרגטי וכאילו ככה יושבים שעה תמיד חשבתי קצת מוזר שהוא נשאר ככה אדיש . קשה להסביר אבל בטןח תבינו. כאילו אנחנו לא נשב בספה שעה ונצליח לא לגעת. אם אני אשכב על בעלי או אניח עליו רגלים הוא לא ישאר אדיש.
קיצור הסיפור עכשין מסתדר לי. יש מצב עם כל היופי הזה שאולי לא הכי נמשך אליה. סתם חושבת.
האמת זה רוע להגיד אבל היתה לי הקלה כשלהיא כששמעתי את זה כי תמיד אמרתי איך זה יתכן והיא מסתכלת עלי מלמעלה זה מאוד פגע בי
.
סתם נקודה קטנה כי לא כולם יודעיםבתי 123
לפי ההלכה ממש אסור להביט לחלון /דלת של בית אחר גם אם הוא פתוח ומש אור .. לפעמים רואים אין מה לעשות אבל צריך לעשות השתדלות להסיט את המבט
זהו שהם לא עושים כלוםסיה
נשמעת מוזרה, באמתl666
מה אכפת לה איך את מדברת לבעלך? ולמה את חושבת שהיא קוראת לו מותק דווקא בשבילך ?זה צריך לעניין אותך איך היא קוראת לו?
ולמה דוסית תתחבק עם בעלה לעיניי כל במרפסת פתוחה? היא רוצה שכולם ידברו עליה?
בקשר לילדים, גם נשמע לי מוזר. בדרך כלל דבר כזה קורה אחרי ריב רציני, מכות בין הילדים, או משפחה בסיכון...
ואם אתן לא מדברות איך את יודעת שהיא מסודרת? אולי היא מסדרת רק סלון ורק לקראת אורחים?
בקשר לשער אסוף אז זה חובה בבית ספר , כל בוקר כולן מסתרקות ועודות קוקו או צמה.
בקשר לחיבוקים, לפני חצי שנה כולן פה בפורום כתבו שחיבוק לא חייב להביא לשום המשך כך שזה כנראה לא כזה נדיר שמתחבקים וזהו...
הצילו. את חטטנית ברמות דוחות.הריון ולידה2
סיה, אני חושבת שלא היה אכפת לך בכלל מה היא חושבת עלייךתפוחים ותמרים
אם לא היית רוצה להשתפר במקום הזה בעצמך.

אני צעקנית ורגזנית ושונאת את זה בעצמי.
ומקנאת בשכנה שלי שהיא אדם רגוע יותר. ברור לי שזה רק בגללי ולא בגללה. ואני אוהבת אותה ואנחנו מאד מיודדות. ואם היא מסתכלת עלי מלמעלה בהקשר של הרגזנות זה בסדר מבחינתי, כי אני ממילא מסתכלת עליה מלמטה במקום הזה..... אבל זה ממש לא אומר שאני חושבת שהיא באופן כללי "שווה" יותר ממני.

אני עובדת על זה המון, כבר שנים, אבל לא יכולה ולא מצליחה לאלף את עצמי להיות אחרת. רק מצליחה להפחית את התדירות, לנשום, לשאול את עצמי אם זה שווה לי. אבל כמובן לא תמיד ולא בכל מצב. וזו תישאר עבודה פנימית שלי להמשך החיים.השתפרתי מאד, ויש לי לאן להמשיך ולהתקדם.

ולגבי הבית - אם את קוראת אותי ורואה את הכנת השבת שלי, בטח תשימי לב שהמטןטלת הפנימית שלי זזה מהחיצוניות (האוכל, הארגון של הבית) אל הפנימיות (החוויה שלי ושל המשפחה שלי בשבת) והרבה יותר חשוב לי לקבל את השבת בנחת מאשר לשטוף את המטבח. בטח עכשיו כשאני כזה לווייתן והכוחות ככ מוגבלים.
אין עלייך!!אביול
כל תגובה שלך רק גורמת לי להעריץ אותך יותר ...
וואו, תודה, ריגשת אותי!תפוחים ותמרים
א. נשמע שההתעסקות מולה לא בהכרח בריאהבאורות
משהו שם במערכת היחסים שלכן נשמע מוזר, דוגרי..בחיים לא הייתי חושבת להסתכל ולבלוש ככה אחרי שכנה. במקומך הייתי ממש משחררת עליה ולא שמה על מה שהיא כביכול חושבת עליך.
ב. רק בנוגע לעניין הספה(קצת קריפי שראית ושמת לב לזה ברמת הפרטים ככה...) אנחנו זוג סהכ בריא נראה לי ואנחנו לגמרי יכולים בערב לשבת שעות אחד על השני מרוחים על הספה בלי שיהיה לזה שום הקשר מיני או שזה יוביל למשהו. לא הייתי ממהרת לכתוב כאלה פסיקות שזוג שיושבים אחד ליד השני עם רגליים זה על זה ושזה לא מוביל למשהו זה אומר שהבעל לא נמשך לאישה, צריך להזהר בדברים כאלה.
טובסיה

האמת אני לא הולכת להוסיף עוד פרטים.

זה היה טעות על החשיפה הזאת. ולא יכולה למחוק.

העיקר שאני יודעת את האמת!! ואני יודעת על מה מדובר!! וזה העיקר. קשה לי להסביר את המכלול

רק רציתי לתת דוגמא למשהוא שחשבתי שהכל שם מושלם. ןאז התברר שלבעל יש נשים מהצד זה הכל

ואני לא אנסה עכשיו להסביר את ענין הספה, אם היית רואה היית מבינה מה מדובר. ולא אני לא משועממת לעקוב ולראות כפי שזה נשמע. ואם אני אומרת כנראה שאני יודעת על מה אני מדברת מספיק פירטתי זה היה גם מיותר. ומי שנראה לה שזה מוזר שזה חטטנות זה בעיה שלה. לא אתנצל על זה


יועצים לי בפרטי שאני יכולה למחוק. אז לא ניתן למחוק אחרי פרק זמן מסוים
אפשר לערוךפי5


לא נותן ליסיה

תנסי לערוך משהוא שכתבת לפני כמה ימים זה לא נותן

זו דווקא גישה לא נכונה בכלל לדעתי.לא כרגע
כן, יש אנשים מוצלחים יותר ממני.
כן, יש אנשים שהכל אצלם טוב ומושלם.
כן, יש אנשים מדהימים והם לא אני.
ומותר שיהיה מצב מושלם אצל אחרים. לא צריך לחפש איפה בכל זאת רע להם, ואז להירגע ולהרגיש טוב עם עצמי. זה רע להתנהל ככה.
אני זאת אני, והמשפחה שלי היא שלי, והשאר לא אמורים לעניין אותי כל כך.
חכמינו זכרם לברכה כל כך צדקו כשאמרו שהקנאה מוציאה את האדם מן העולם.
אני יודעת כמה זה קשה לא לקנא, וכשרואים מצבים מושלמים זה עלול להיות שורף ממש לפעמים.
אבל כשמתמקדים רק בעצמנו, החיים הרבה יותר שלווים. הרבה יותר נקיים.
מאד מסכימה איתךמיואשת******
גם אני.ושוב אתכם

מזעזע!כלה נאהאחרונה
אני הייתי מספרת לרב של הישוב או השכונה שיעשה משהו עם חצוף שכזה.
ליפני שיהיה מאוחר. האמת לא הייתי יכולה יראות את אישתו שככה הוא עובד עליה.
ה' ישמור.

את רוצה להגיד לי שהיא לא מרגישה כלום??
אומרים שתמיד האישה מגלה אחרונה.
כולם ידבר אחרי הגב שלה והיא ..
יש אנשים ש*לא מסוגלים* לראות את הבית לא נקי ומתוקתק,כי לעולם חסדו
אבל אל תחשבי שהכל דבש...
זה בא על חשבון דברים אחרים. הרבה פעמים גם על חשבון כוח ושלווה

מה שיכול אולי לעזור זה פשוט להחליט שבכל יום עושים קצת.
לא הכלללל בבת אחת כי אז זה נראה כמו הר שאין כוח אפילו להתחיל לטפס עליו.
יום אחד כביסה, יום שני מנקים כיורים ושיש, ארונות, אבק, שטיפה וככה מחלקים את העבודה על פני השבוע
ומותר גם לנוח לפעמים

כותבת גם לך וגם לעצמי.
איך אומרים? שנזכה
וואי לגמרי!!רסיס אמונה
אחרי שהבנתי שעבורי סדר וניקיון זה צורך קיומי,דינהדינה
ושלבעלי אין זמן להיות אחראי על זה וגם לי לא, וגם שלכלים כביסה בלגן לא אכפת מי מטפל בהם בניגוד לילדים שדווקא כן אכפת להם הבנתי שזה משהו שאנחנו נצטרך להשקיע בו כסף. זאת איכות חיים בסיסית מבחינתי ולא פינוק אבל אני לא רוצה שילדיי ישלמו את מחיר האמא הלחוצה על סדר וניקיון.
אני ממש אוהבת את התגובות שלךמיואשת******
הן תמיד מתמצתות ממש טוב את מה שאני חושבת והראיה שלך ישרה וברורה

אבל שאלה, איך את משלמת על סדר? אני משלמת על נקיון אבל סדר איך מישהי יודעת איך לסדר לך?
האמת שהיתה לנו סיעתא דישמיא בזה דינהדינה
כשהתאומים שלי היו יותר קטנים נעזרנו הרבה פעמים בנערות מהשכונה בתור זוג ידיים. אחת מהן שגרה בדירה מתחתנו התגלתה כמסדרת בחסד עליון. מאז כבר שנתיים אנחנו משלמים לה להגיע פעמיים בשבוע למשך שעה וחצי והיא מאד מאד מסייעת לנו, גם בשוטף כלים וכביסה וגם בפרוייקטים כמו החלפת ארונות וכו. היא גם מכירה כבר אותנו ואת הבית והיא גם ממש טובה בזה, מהירה ותקתקנית ומפנה אותי (ואת בעלי אם במקרה הוא בבית) לילדים וסתם לנוח על הספה (אני בסוף תשיעי...) חוצמזה יש לנו רובוט שואב. בעלי מנקה שירותים כמה פעמים בשבוע (יש לנו בן 3...) ופעם בשבוע שוטף הכל, וכשהבית מסודר והרצפה יחסית נקיה זה לוקח לו חצי שעה.
טוב, אפשר לקבל בבקשה את הבחורה+השואב+הבעל? מיואשת******


זה בא עם שלושה פעוטות וצירים, תהני דינהדינה
אבל ברצינות, רובוט שואב שווה כל שקל, ממליצה בחום.
אבל בשבילו צריך לסדר את הבית🙈יעל מהדרום
יש בזה משהו. כפי שכתבתי אנחנו משקיעים גם בסדר כסףדינהדינה
זה באמת הופך אותי לאמא פנויה וחביבה יותר
רובוט שואב שווה כל שקל לבית מסודרמעין אהבה
לא לבית עם רצפה שיש עליה אוסףפריטים שונים..כן גם אחרי שמסדרים כל ערב..למחרת שוב
אני כל הזמן חושבת על זהמיואשת******

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

חחח לגמריאביול
פעם הייתי מזדהה איתך מאודefraim37
היום אני מבינה שלכל אחד יש יכולות אחרות וכל אחד נותן חשיבות אחרת לכל דבר, בטוח יש דברים שאת יותר "מוצלחת" בהם מהשכנה שלך
והתשובה לשאלה היא- כנראה שזה מאוד חשוב לה וכנראה שהיא משקיעה בזה השקעה שלך לא שווה את התוצאה, וזה לגמרי לגמרי בסדר
בנוסף, כנראה שזה גם בא לה יותר בקלות (האמת שזאת אולי התשובה העיקרית)
אני היום הגעתי למצב של קבלה עצמית בתחום הזה ואפילו לפעמים שמחה בזה שאני ככה כי ככה אני לא צריכה לנקות ולסדר כל הזמן.... תכלס כל אלה שיש להם סטנדרטים גבוהים עובדים יותר קשה, נכון שהבית שלהם מסודר אבל מי אמר שזה שווה את זה
(הניק של בעלי)
אפשריבשורות משמחות
איך שאנחנו קמים בבוקר אני סוגרת את הדלתות של כל החדרים המקלחת השירותים, בקיצור הפעוט משחק רק בסלון או בחדר שלו, אז אין לי בלאגן מידי ברוב הבית.
מה שכן בעלי גם היה ככה מבחינת נקיון, עכשיו שאני בחופשת לידה אני לא מתאמצת, אז אין לו ברירה הוא מנקה ומסדר אני משתדלת לסדר אחרי הפעוט.
ושוב לא בית מוזיאון, אבל מינימום הסלון בערך מאורגן ליום המחרת.
כמה טיפים שיכולים לעזורהריון ולידה2
סדר וניקיון זה שני דברים שונים:
בית יכול להיות מאוד מסודר אך לא נקי,ולא ירגישו כלכך.
לעומת זאת בית מבולגן ,גם אם הוא נקי ,מבריק.. לא יראה כך

לכן מתחילים לדאוג לארגון וסדר בבית
מציעה להתפטר מדברים מיותרים, משחקים שבורים לפח, כל מה שסתם תופס מקום ואין לו שימוש.. לפנות מהבית

לאוורר את הבית מחפצים מיותרים.

ומשם לדאוג שלכל דבר יהיה מקום מוגדר וקבוע ,
לפנות זמן בערב שהקטנה ישנה ,
ולסדר את הבית ,

כלים מלוכלכים אני תמיד מרכזת בגיגית עם מים וסבוו ואת השיש מנקה כך זה נראה טוב בעין.

כביסות אני שמה בשקיות כאשר הן כבר ממוינות וכל שקית לוקחת לחדר המתאים ומקפלת בחדר

כדאי לנהל טבלה עם משימות
ולהכניס ללו"ז ניקיון וסדר בימים מסויימים
ולצ'פר את עצמך בעמידה ביעדים.

ניקיון למשל אני עושה יסודי אחת לשבוע, לוקח לי 4 שעות והבית מתוקתק ,שומרים על זה שבוע שלם
סדר וארגון אצלנו הוא על בסיס יומי.

בגדול זה עניין של תרגול..
לאט לאט זה יכנס לאוטומוט
מצטרפת, וממליצה עלפיג'מה
בת אל אליאב.
יש לה קבוצות ווצאפ (שרק היא כותבת בהן, אז הן לא חופרות) עם טיפים פעם/פעמיים בשבוע לסדר בבית. טיפים יעילים וממוקדים.
חוצמזה, היא כם עושה הדרכות אישות וכו'.
לא לגמרי בקיאה בפרטים, אבל אני באחת הקבוצות שלה, וזה בהחלט מועיל מידי פעם... ממליצה!
איך מצטרפים לקבוצה הזאת?רימון א"י
אשמח לקישור...
אני גם ממליצהאביול
הבעיה שלי עם זה שאני פשוט לא מצליחה לנהל את הזמן וליישם את הטיפים ..
אני כרגע בעיצומו של מבצע אוורור הבית מחפצים לא נחוציםתפוחים ותמרים
אבל גם כשהבית שלדי יותר -
כל הזמן מצטברות לי פינות 'כלבו' מעיקות.

נניח מישהו שם עפרון על השולחן, ואז כוס, וצעצוע, וספר לימוד, ודיאודורנט, ודף מילים, וחשבון מהסופר........ אני לא רודפת אחרי כל אחד לשים כל דבר במקום כל שניה (כן מארגנים בערב, יש מקום לתיקים, לטושים, לנעליים, לכביסה) - אבל מה עם כל ה"יתר" ???
יש לך עצה?
יש לי קופסא (לא מידי גדולה..) וכל יום אני או אחד הגדולים11אמא

אחראי על "פיזורים" - למדתי את זה כשעמדתי יום אחד בסופר והקופאית הראשית צעקה :"של מי התור לעשות פיזורים היום?" 

לרוב זה אני שעושה, ואני לא אשקר ואגיד שזה קורה כל כל יום כמו שהייתי רוצה... אבל לפחות זה קורה!

טיפ מבת אל אליאבאביול
לעשות קופסא שבה שמים את כל הדברים שלא יודעיםאיפה לשים, ופעם-םעמיים בשבוע לרוקן אותה
כמו שכתבוהריון ולידה2
לשים בקופסא קטנה ,ולפזר כשיש זמן.

אם יש לך עוד שאלות ,בכייף
כשהם ישנים... או בכניסת שבת, הכל פיקס.וואוו
עד אז, קטסטרופה,.. חחח
לקרוא לנערה בת 15 שתבוא לסדר לך את הביתזוהרת בטורקיז
אפילו בת 13, מיטות, משחקים למקום,שולחן מבולגן לשים כלים בכיור וכ'ו.
חשוב להדגיש בפני הנערה שזה לא ניקיון כי ספק אם היא תבוא אם תבין שזה ניקיון.
כשהבית מסודר זה מוריד ממך,ואז אולי יהיה לך יותר פניות ללנקות.
או ההיפך, מישהי שתנקה לך את הבית,אפילו ברמת ספונג'ה
זה מפוצץ אותי, אז תסלחו לי שלא קשור לפורוםytrewq

מעצבן אותי שכל פעם שיש ביקורת על דברים שהמדינה מסבסדת לאנשים עם הכנסה נמוכה, ישר קופצים ואומרים שהמדינה מעודדת אבטלה.

לדוגמה ראיתי עכשיו בפייסבוק מישהו שהתעצבן על מחיר מלא שהוא משלם במעון כי הוא לא זכאי לדרגה, והתעצבן שהמדינה מעודדת אבטלה וכמובן שרוב התגובות לכלכו על הממשלה וההתנהלות שלה.

עכשיו כמו שכולן יודעות, הלוואי והיה אפשר להישאר בבית ולקבל דרגה במעון. אפילו הארכת חופשת לידה שמגיעה לנו על פי חוק!! אנחנו לא יכולות להינות ממנה כי נשלם דרגה מלאה...

אני בחרתי להרוויח כמה שאני מרוויחה?? כולם חייבים לעבוד בהייטק ולהרוויח 40-50 אשח כדי שלא תבכו למה רק לכם מורידים הרבה מס מהמשכורת? תגידו תודה על מה שנשאר לכם אחרי המיסוי כי אנחנו גם את זה לא מרוויחים.

אתם חושבים שאנחנו מביאים ילדים רק כדי להנות מעוד 400 שקל בחודש של נקודות זיכוי?

לא בחרתי את המקצוע שלי, ולא את כמות הילדים שלי רק בגלל שיקולים של הטבות מהמדינה! כאילו זה בכלל משתלם פחחח...

זהו, שחררתי 😁

יש עוד נתונים לבדוקנעמי28

מי חרדי, ולא רק לפי אזור מגורים.

למשל לפי בדיקה של מוסד לימודים אחרון בו למד. ישיבה/ סמינר וכו

זה מצמצם את ההטיות משמעותית

ובנוסף סקרים שנעשים כל הזמן שבו כל אחד מגדיר את עצמו.

הטענה על על הטיות שולית מאוד.

דווקא את הנתונים האלה הכי קל לבדוק ויש הכי פחות הטיות, מי שיכול לעשות את ההטיה הם אלה שעובדים בשחור שנפוצים יותר במגזר הזה.

והבנתי לגמרי את הטענה על הגיוס, את מדברת על גורמים וסיבות ללמה הם לא עובדים.

לחלוטין יכול להיות שהאשמה לא רק על החרדים, אני לגמרי חושבת שזה מורכב יותר, ואין לי אצבע מאשימה רק על צד אחד, באמת, זה לא שחור או לבן,

אבל את הנתונים הפשוטים של כמה מיסים נכנסים מהמגזר, זה לא משנה.

אם יש בעיה שמונעת מהם לעבוד למרות שהם רוצים, ברור צריך לפטור.

אולי באמת הפיתרון הוא לא רק בתקציבים. אולי הם נדחקים לפינה, צריך לקחת הכל בחשבון.

כל השרשור נפתח על כעס שמישהו ממורמר, והוא צודק, משהו במדינה הזאת חייבת להשתנות, בין יתר הדברים גם הנושא הזה.

אמא תקני לישמחה כפרוייקט

הייתי שמחה לשמוע אם משהו לא תקין אצלי או שיש מזדהות.

אז ברור שאנחנו חיים בעידן של שפע וחד פעמי, אבל מרגיש לי שהצרכים של הילדים פשוט לא נגמרים.

כאילו כל היום אני סביב לקנות להם מה שהם צריכים וזה רק ממשיך ומתעדכן כל הזמן.

סתם דוגמאות: הגדולה מבקשת גוזיות כי הן בלויות, לאחת נשבר הבקבוק בביצפר, לשני חורים בגרביים, לקטנה צריך צעד ראשון דחוף, המורה ביקשה מחשבון מדעי, משקפיים מחכים בתור, מתנה ליומולדת שעדיין לא קניתי, לגברת שוב נעלם עגיל….. שלא נדבר על חגים שעכשיו וקולקציית חורף לרענן. בקיצור, הם כל הזמן צריכים.

עכשיו עזבו כסף, זה מתיש אותי. ויותר מזה, לא נשאר לי כח ופניות לקנות לעצמי (וגם אני מרגישה שכבר צריכה לחדש מלא דברים כמו חזיות, קרם פנים, סניקרס…)

אני מנסה להבין אם הלופ הזה נורמלי ועל מה לוותר.

פליז תעשו לי סדר בראש

כשקראתי את הכותרתהשם שלי

חשבתי שתכתבי על ילדים שכל הזמן מבקשים מותרות. צעצועים, ממתקים, דברים שקנו לחברים וכד'.

אבל את כותבת על דברים שבאמת נצרכים.

צריך למצוא את הדרך לנהל את הקניות האלה בצורה שהכי נוחה לך.

אם זה לקנות דרך האינטרנט ולא להסתובב פיזית בחנויות.

אולי לנסות להיערך מראש ולא להיתקע עם משהו דחוף שחייבים לקנות. (למשל לקנות כמה בקבוקים, ואם נשבר מייד יש חדש).

אפשר לעשות רשימה של דברים שצריך לקנות, ולקנות באופן מרוכז.

זה תלוי גם אם אתם גרים במקום עם חנויות נגישות, או שכל קנייה זה לצאת במיוחד.

ודברים שאת צריכה לעצמך, תשלבי עם הקניות לילדים.

אפשר גם לבדוק כל דבר עד כמה הוא נצרך ודחוף, ועל חלק מהדברים לוותר או לדחות את הקנייה.

וואי זה קטע, גמני כל הזמן סולקת😅המקורית

הנה הילדון קרע מכנסיים, הנה מדי בית ספר לילדה,הנה נקרע לה הרוכסן בחצאית שהיא הכי אוהבת

כיפות ציציות גרביונים קולקציית חורף טרנינגים פיגמות

ואצלי יש רק 2 ב"ה, אבל בן ובת ואין ירושות אז הכל חדש כל פעם וכן זו התעסקות

וזה עוד בלי העונה של הקלפים, גולות כי לכולם יש, ספרי קריאה.. ב"ה אין לזה סוף

אני עושה ככה: ביגוד זה עליי, כולל ציוד לימודי

כל השאר - בעלי כי זה בנוסף.לתחזוק של הבית באוםן בלעדי שלי כמעט

אבל אני לא מוותרת על עצמי האמת.

יש תקופות של הכנותאמאשוני

כמו לפני חגים, כמו לפני חופשים ולפני חזרה לבית הספר.

אין סיבה חודש אחרי תחילת הלימודים להיזכר שחסר בגדים או בקבוקים או נעלי צעד ראשון או מחשבון מדעי.

לדעתי את צריכה ליזום בתקופות של קניות הצטיידות מקיפה ולא רק חולצות סמל נגיד.

נכון שאין קשר בין נעלי צעד ראשון לתחילת הלימודים,

אבל זאת הזדמנות לעשות יישור קו על כל מה שצריך בתקופה הקרובה.

אם נשבר בקבוק חדש פתאומי שתיקח בקבוק מי עדן עד שתהיה הזדמנות לקנות, לא דחוף. אם נשברה קופסת האוכל שיקחו בשקית אוכל לבינתיים.

אם זה דברים קטנים כמו מתנה ליום הולדת של חבר או חטיף למחר או קרם לשיער שפתאום נגמר, אני שולחת אותם לבד לקנות בסופר הקרוב.

יש כרטיס אשראי אצלם ופירוט אשראי אני רואה מה סליקה עם כרטיס ומה בגוגל פיי ואז יש לי מעקב רציף אחרי החיובים שהם משתמשים.

לעצמי אני לוקחת יום חופש מרוכז מדי פעם וקונה.

זה מזכיר לי שב1.9 הלכתי לקנות משקפי שמש ובכל בחנויות נגמרו מבצעי הקיץ עד 31.8

והייתי בשוק מי מסיים מבצעים עד שסוף סוף אפשר ללכת לקנות בלי ילדים סביבי כל היום..

מרובים צורכי עמךשמחה כפרוייקט

לא יודעת, זה מרגיש לי שזה לא נגמר.

מדובר בשישה ילדים, גילאים שונים.

פשוט לא מצליחה לרכז את זה!

וברור שקנית הכל ללימודים והצטיידנו מעל ומעבר אבל כל הזמן צצים עוד ועוד

וכמה שנראה לי שעשיתי להם קניות הם שוב צריכים דברים

מרגישה שזה לא סביר כל היום להזמין ולהזמין לקפוץ לפה לקפוץ לשם

(וכן, בכוונה לא התייחסתי למותרות. אבל הם אוכלים את הראש עם הבקשות האלו)

וואי גם אני מרגישה ככה!אוהבת את השבת

מאוד עזור לי לקפוץ מדי פעם לחנות יד2

וגם לבקש דברים בקבוצות מסירה ולא אוגרות בסביבה...

אני גם לא טובה בקניות בצורה די קיצונית

והייתי רוצה יותר להצליח לקנות מה שהם צריכים בזמן

אבל גם זה כן נראלי עוזר להרגיל אותם קצת לצרכנות יותר מווסתת...

השנקל שלי-קנמון

קונה מראש ובזול.

בדר'כ בסופי עונה, המבצעים, עושה קניות של ביגוד לשנה הבאה. יכול לצאת לי זול ברמת עשרה שקלים לחולצה/מכנס/חצאית (תמנון, קיווי, גולף, פוקס). עושה ככה גם עם בגדי שבת.

יש לי בארון למעלה ארגזי בד של איקאה ובהם אני מכניסה את הביגוד החדש, לרוב כבר מכובס, מקופל ומוכן,(וגם את הבגדים שעוברים מאחד לשני ויהיו רלוונטים בשנה הבאה).

כך כשמגיעה עונה חדשה, אני פותחת את הארגזים ומגלה שפע. לרוב כמעט ולא צריכה השלמות.

היה לי לא מזמן מקרה שהיינו צריכים לצאת לאירוע, ובדיוק מכנסי השבת של אחד הבנים הוכתמו קשות והזוג השני נקרע. שניה לפני שנכנסתי לפאניקה נזכרתי בארגז, פתחתי והיו שם 3 זוגות חדשים.. אחד לקחנו ואת השאר השארנו לחדש בחגים.

עכשיו למשל, לראש השנה, היו לי לכל אחד מהילדים בגד חגיגי חדש, שאף לא אחד מהם נקנה עכשיו ולא הצריך אותי להתרוצץ ערב חג..

המינוסים שעלולים להיות:

  • צריך טיפה מקום אחסון (כי אם ראיתי מכופתרות חגיגיות לשבת שבדר'כ עולות 60₪ יורד במבצע ל10 או 20, אקנה כבר כמה מידות הלאה ואשמור לשנה-שנתיים הבאות)

  • עלולה להיות טעות בהערכה של המידה. כמעט כבר לא קורה לי.

  • יצא לי שלא זכרתי שכבר קניתי וראיתי פריט במבצע וקניתי עוד מאותו סוג. (עדיין, שווה מבחינה כלכלית ומבחינתם הלחץ)

מתנהלת ככה גם לגבי פריטים אחרים. השנה למשל לא הייתי צריכה בכלל לקנות עטיפות שקופות לספרים ולמחברות, גם לא צבעים, טושים, מחקים, מחדדים וכדומה.. כי בשנה שעברה קניתי כמה סוגים ונשארה כמות. הציוד לבית הספר מאוחסן לי בארון פתוח במחסן, בקופסאות שקופות לפי נושאים, ופשוט שולפים כשצריך.

היום בבוקר, שניה לפני שיצא לתלמוד תורה, הבן שלי פתאום אומר לי שצריך מחברת 14 שורות.. אין בעיה חמוד שלי, לך למחסן, תוודא שהוצאת את קופסת המחברות הנכונה וקח מחברת. (וקח גם עטיפה שקופה מהקופסה ליד(;)

אגב, בן אחר היה צריך מחברת 14 שורות לפני שבוע ולא היה, כי קניתי בטעות חבילות של סוג אחר. אז נכון שהייתי צריכה לקנות. אבל כשכבר קניתי, קניתי חבילה של כמה וכמה. וכשייגמר, בע'ה מקווה לשים לב ולמלא מלאי ולא לחכות שהם יצטרכו.

כשקניתי בקבוקים לבית הספר, קניתי עוד אחד ספייר. כדי שאם יישבר/ יאבד/ או כל בעיה אחרת- יהיה לי לתת בשלוף.

(בקבוק פשוט של 5 שקלים מהסטוק).

אפילו מתנות לימי הולדת של חברים יש לי כמה במלאי לעת הצורך. השבוע היה יום הולדת לחברה מהגן של הבת שלי- פתחנו את הקופסה של המתנות, בחרנו מתנה, עטפנו, ברכה וביי.

אני מוצאת שהשיטה הזו אומנם תופסת קצת מקום בבית או במחסן,

אבל:

א. מוזילה לי עלויות בצורה דרסטית

ב. מאפשרת לי להיות מאובזרת מראש להרבה צרכים ולחסוך לי התרוצצות ברגע האמת.

אם קראת עד פה- סחטיין עליך.

הצלחה ושמחה!

רק לגבי החיסרון השלישיברונזה

אני השנה מצאתי פיתרון, פתחתי קבוצת ווצאפ עם עצמי וכתבתי לכל ילד מה יש, איזה צבע, איזה חברה

ככה שגם אם אני מסתובבת בקניות ואני רואה שיש מספיק חולצות לדוגמא, אז אני לא קונה

תודה(:קנמון

כןoo

שישה ילדים זה פרויקט גדול

גם מבחינת צריכה

זה הרבה עבודה

לי יש ארבעה

וברור לי שכל הזמן צריך לקנות ולעשות דברים שצריך

נראה לי האישו הוא הציפייה שלך שזה יהיה אחרת

כשברור מראש שזה סיזיפי

וואו איך אני מזדהה, אני גם ממש לא אוהבת לקנותשמשית123

לא בגדים, לא ספרים, כלום, גם פחות מוצלחת בזה ותמיד מבזבזת יותר משרציתי רק כדי לסיים.

עכשיו יש לי שני גדולים שיכולים לקפוץ פה לחנויות קרובות לעשות לי השלמות והם סבבה עם זה וכיף להם הסיבוב הזה.

אבל בגדים לחגים או מלתחות חדשות זה עוד לא מצאתי פיתרון

אולי שיין זה פתרון לפחות לחלק מהדבריםשמעונה

לא מוצאת את עצמי שםשמשית123אחרונה

עם קשקושים ללימודים או בגדי בסיס אני מסתדרת שם, אבל בגדים לגדולים או לעצמי לא מצליחה למצוא (גילוי נאות, גם בחנויות פיזיות לא מוצאת🤦‍♀️)

מזדהה ממש... כרגע בחופשת לידה אז פחות נוראytrewq

אבל אם זה בשגרה, אני צריכה לסנכרן עם זה שבעלי בבית והרבה פעמים יש לי זמן קצוב ואז אני צריכה בלחץ לרוץ ולקנות מה שיש....

משתדלת לרשום לעצמי את הדברים שצריך לקנות. לתעדף את הדחופים, ומה שלא דחוף יחכה כמה ימים.

וכן, לפעמים לוקחת יום חופש בשביל לעשות את זה בנחת. אין ברירה.

נראה לי יש תקופות כאלו שפתאום כולם צריכים ביחדשיפור

מזדהה מאוד!יראת גאולה

בפרט כשאני חושבת איזה כיף שסיימתי עם כל הציוד הלימודי, ופתאום בתחילת השנה מבקשים גם חוצצים, צבעי מים, טושים מחיקים ודפדפת חשבון...

באמת למי שיש חנות קרובה וילדים שמסוגלים ללכת לבד - זה ממש מקל. נכון שזה עולה שקל שניים שלושה יותר, אבל גם להתאמץ לנסוע בשביל פריט בודד עולה מאמץ ודלק. הכי מתסכל אלו פריטים ספציפיים שאין בחנויות מכולת. רק בתחילת השנה קלטתי שיש לנו שני ילדים שצריכים את אותו חומש (וכשבדקתי וקניתי ספרי לימוד - ראיתי שיש בבית חומש וחשבתי שאין צורך לקנות).

זה לא רק לילדים, גם פתאום נשבר הקולפן, והתינוק הגיע לגיל שצריך כוס אימון, ונגמר לי הויטמינים...

מה שאני עושה בפועל,

עושה לעצמי רשימות, ופעם בכמה שבועות עושה סיבוב בקניון. ביגוד אני קונה הרבה אונליין. ואם אני בתקופה עמוסה מחפשת אונליין גם פריטים אחרים כמו ציוד לימודי או ציוד תינוקות.

לי עוזר לרכז רשימה על המקרר,ד' הוא האלוקים

ופעם בשבוע בערך, לדאוג לקנות את מה שכתוב.

רב הדברים זה לא פיקוח נפש, וברגע שהילדים רואים שזה כתוב, הם יודעים שנדאג לזה.

זה מוריד מראש את הנידנודים: נו מתי כבר תקנו לי...

ובשבילך, זה ירכז את הכל לפעם בשבוע, ולא כל יום, כל היום..

תודה על הנרמולשמחה כפרוייקט

רשימות מרוכזות זה רעיון מעולה. אאמץ.

לגבי קניות מראש - יותר קשוח כי הבית פיצי וזה באמת לא רק סביב בגדים אלא המון חפצים שהם צריכים כמו שאחרות גם ציינו פה.

מוכר. סורי שאין לי עצותממתקית

קחי לך יום ותצאי לקנות רק לךלקטנים קונה רק ביד 2...

גם ככה מתלכלך מהר

מזדההרק טוב!

עם 7 ילדים ב"ה.

אין לי פתרונות קסם כי כאמור אני באותה סירה.

אבל כמה דברים להתייעלות:

  1. יש לי רשימה בפלאפון (בפתקים) שהיא רשימת קניות סופר ומתחתיה רשימת קניות לבית/לילדים. לפעמים כשאני מרגישה שעמוס אני אומרת להם תכתבו לי ברשימה כי מה שלא כתוב אני לא זוכרת.

  2. אני לא קונה מיד כשמבקשים. אם הלכתי עם הבנות לפני שבוע וחצי לקניות, אז הקניה הבאה תיהיה עוד שבועיים כנראה. אלא אם יש צורך דחוף. ואז לפני שיוצאים מבקשת מהן להכין לי פתק עם כל מה שהן צריכות. ואז אני עושה סדר עדיפויות. איזה חנויות הולכים קודם. איפה יש גם דברים לי או לקטנים, או מה מיותר בעייני וצריך להזכיר להן שקנינו בסוף העונה הקודמת או אפשר בלי.

  3. אתרים מחו"ל בעיקר. אני לבית מזמינה הרבה מאלי אקספרס. גם הילדים כל מיני חפצים קטנים כמו קליפסים, תיק רחצה, בקבוקים, ציוד כושר של הבן, משחקים קטנים, דברים לתינוקת ועוד. הבנות אוהבות את שיין אז הן לפעמים מחפשות שם. אחרי זה אני עושה להן סינון מה לא נצרך או מה הן לא שמו לב לפרטים של בגד מסוים וכו.

  4. אם הם מספיק גדולים (אצלי הגדולים בני 12-14.5) הם יכולים לפעמים ללכת לבד עם פלאפון ולקנות בעצמם. את יכולה לבקש שיעדכנו אותך מהחנות לפני כל קניה. וגם עוד אופציה לשלוח אותם עם חבר/ה שאת סומכת עליהם או עם דוד. במיוחד אם יש דוד/ה רווק/ה שקצת יותר פנוי/ה ורוצה קשר עם האחיינים הגדולים ומתאים להם להסתובב ביחד, יכול לחסוך לך.

  5. התייעלות בקניה עצמה- אני הולכת איתן לאזור מסחרי. אני הולכת לחנות אחת לקנות משהו שאני צריכה והילד/ה נכנסים בנתיים לחנות אחרת לחפש את מה שהם צריכים אם יש שם. ואז או שהם משלמים בעצמם ממני או שאני באה מאשרת ומשלמת.

חזרה לעבודה אחרי 3 חודשים בחל"דניק חדש אנונימי

איך עושים את זה?? חייבת לחזור מסיבה כלכלית

בילדה הראשונה חזרתי אחרי 8 חודשים

אשמח לכל טיפ שעזר לכן להסתגל לעבודה ולשגרה מהר

ומי שהניקה איך עשיתן את זה עם שילוב תמל?

מתכננת לתת תמל למעון ושאחזור ב4+ להניק וגם בלילה הנקה

מפחדת שיהיה גודש איך עושים את זה

קחי בחשבון שלא תמיד עובד החצי חציאונמר

אני חזרתי גם אחרי 4 חודשים,

וכן ניסיתי בתקופה הראשונה שאיבות תוך כדי ואם היה צריך היה גם תמל.

אחרי 9 חודשים נשברתי והפסקתי שאיבות והמשכתי עוד קצת הנקה אחרי ובלילה אבל זה מחזיק מעמד הרבה פחות טוב ודיי מהר הפסקתי פשוט לגמרי.

אז קחי בחשבון שלפעמים כשלא שואבים בעבודה זה משפיע גם על האחרי...

בהצלחה!!!

זהו אני לא רוצה לשאוב אצל הגדולה היתי שואבתניק חדש אנונימי

בעבודה וזה גמר אותי פיזית

חוסרת אחרי החגים משלבת מעכשיו תמל בבית

בלילה זה הספיק לך רק הנקה? או הבאת גם בקבוקניק חדש אנונימי

ח

בלילה תקופה היה רק הנקהאונמראחרונה

ואחרי זה רק בקבוק.

לשלב גם וגם לא הצלחתי. ברגע שעברתי לבקבוק עברתי לגמרי

אני חזרתי ושאבתי ולא הבאתי תמלעדיין טרייה

אם את רוצה להביא תמל הייתי כן שואבת בהתחלה ומורידה שאיבות לאט לאט שלא יהיה גודש.

כן כדאי שאקח איתי משאבה לעבודהניק חדש אנונימי

ממש לא קשור לפורוםעוד מעט פסח

אבל בא לי עצה של הנשים החכמות שיש כאן.

אני עובדת במקום חילוני-שמאלני.

ואני מרגישה איך ככל שהבחירות מתקרבות, אנשים יותר ויותר מדברים פוליטיקה, והאמת- מה שהכי מטריד אותי בזה שזה גורם לי הרבה פחות להעריך אנשים.

ברמה הטכנית אני פשוט מתחמקת משיחות כאלו, אבל ככל שהבחירות מתקרבות זה הולך ונהיה קשה, ואני ממש שמרגישה איך יש אנשים שכבר לא בא לי להיות לידם בגלל הדעות שלהם, ואני מבואסת על עצמי בגלל זה.

נגיד, מישהי שאמרה לי כמה מסכנים הפלסטינים שהחוות מנשלות אותן מאדמותיהם, כשמבחינתה הגירוש מגוש קטיף היה 'מחיר כואב שחשוב לשלם בשביל השלום' ומאז כל פעם שאני מדברת איתה תקועה לי בראש מחשבה של 'איזה צבועה את!' או 'לא מאמינה שיש אנשים שפויים שאשכרה חושבים ככה', וכל ההערכה שלי אליה ירדה בטירוף.

אני אגיד משהו בוטה- אם עד המלחמה הייתי מסוגלת להסתכל על המציאות גם דרך עיניים של אנשים אחרים, היום יש תפיסות עולם שנראות לי פשוט כמחלת נפש של שנאה עצמית. כבר לא רואה שם את ההגיון ואת הערכים היפים שהייתי יכולה להתמקד בהם לפני.

וכמובן שממש לא מדובר על כולם. אפילו לא על הרוב. אבל השמאל הקיצוני, אנשים שמזדעזעים מהרצון 'לסתום את חופש הביטוי' ליוצרי הסרט מכפיש-ישראל שמדברים עליו עכשיו- איך אפשר להמשיך להיות חברים שלהם???

ואני מבואסת על עצמי שזה ככה משפיע עלי.

אשמח לעצות מכמות ומנוסות.

לא יודעת אם זאת עצה טובהכורסא ירוקה.

אני פשוט מנתקת את זה.

היו לי גם מקרים שחברים מאד טובים אמרו לי אישית דברים מאד מכוערים בקטע פוליטי, מבחינתם זה היה סוג של בדיחה מבחינתי זה הבהיר לי איך הם רואים את הסביבה שלי וכמה הם מנותקים מהמציאות. אבל היה לי חשוב הקשר איתם ופשוט אחסנתי את זה במקום אחר במוח ו"שכחתי".

נראה לי שזה יכול לקרות עם כל מיני אנשים בכל מיני תחומים שפתאום חברה נגיד תגיד משהו ממש מעליב או ממש חסר טקט. ואנחנו מחליקים ומתעלמים.. אז כזה.

משתדלת ממש פיזית לא לשמוע את השיחות האלה. לא רוצה לדעת מה אומרים.

משתפת מאצליאפרסקה

יש לי מישהי ממש חמודה בעבודה שאני מעריכה מאוד והיא שמאלנית, אמנם לא כזה מדברים אצלנו פוליטיקה אבל לפעמים זה עולה ואני שומעת את הדעות הנחרצות שלה (והיא את שלי חח).

יש דברים שאלה טענות לגיטימיות שאני מבינה ומכבדת אם כי לא מסכימה, ויש כל מיני טענות הזויות כאלה כמו שסיפרת, נגיד היא אמרה לי פעם ברצינות תהומית שהאיראנים התקיפו אותנו בגלל ביבי, ואם היה ראש ממשלה אחר הם לא היו יורים עלינו כי הם סבבה עם הישראלים רק לא עם ביבי.

עכשיו איך אמורים להגיב לדברים האלה? והיא משוכנעת שזה נכון! אני מסתכלת על אנשים כאלה בעיקר שהם מאוד מאוד תמימים ומאמינים לכל מה שמאכילים אותם, והתקשורת מאכילה אותם המון.

זהoo

לא קורה מצד אחד של המפה הפוליטית

זה קורה מכל הצדדים

ובקצוות זה בולט העיוורון של אנשים אחר האידאולוגיה

משמאל ומימין

אני דווקא רואה שיש נטייה לאנשים מהשמאל לשפוךממשיכה

את קיטונם ודעתם ברבים. כי אצלנו במשרד יש גם שמאלנים וגם ימניים ומי שכל הזמן מדבר נגד (באופן מסריח) זה השמאלניים.

כנראה תלוי בראיהoo

סובייקטיבית או אובייקטיבית

אם את ימנית את לא יכולה לראות את התמונה המלאה

מסתבר שאני כן.ממשיכה

כי אני יודעת להגיד את כמות היחס של דיבורים לכאן ולכאן. ובתור אחת שלא משתתפת בשיחות האלה אני אומרת מהצד.

כן ימנית או כן רואה את התמונה?oo

גם אצלי ככה…חמדמדה

ואני גם הדתייה היחידה בערך (יש אחד חופש כיפה אבל הןא לא תמיד מגיע)

ובאמת לפעמים הם גם מקשרים דברים לא קשורים ואומרים שזה 'החרדים' או דיבורים על ילודה או באמת דברים שאני משתגעת

אז אני פשוט או לא משתתפת בשיחה אאכ פונים אליי ישרות ואז אענה משו ציני או מצחיק או מוגזם (מה הם לא מונעות נו הנה חמדמדה מותר לכם למנוע הריון?? אני: מפתאוםםםםםם אנחנו לכולנו יש עשרה ילדים פקל ילד בשנה אין ברירה חייב לגדל את אוכלוסיית החרדים!! סתם דוגמא)

אישית אני מעדיפה את זה מאשר להיכנס לדיונים עקרים סתם

הרי לא ייצא מזה כלום

אני שומרת על גזרה ניטרלית, ואם מישו (היה פעמיים כאלו רק) אומר משו לא במקום, אני סןתמת… אין לי עניין לענות לאנשים שלא יקשיבו…

לא מתייחסת לזה כאיך אהיה מולו בפן המקצועי, ולא משליכה על איך אני נתפסת בעינהם, זו אני. זה הם. הם יודעים שאנחנן שונים כמו שאני יודעת את זה…

באמת היחס אמור להיות כמו למחלהאונמר

זה זוועה של חשיבה והם ברדיפה עצמית.

לא חושבת שההסתכלות שלך צריכה להיות אחרת עליה.

רחמים זה המקסימום המתאפשר.

תשמחי שהגעת להבנה שהם קיצוניים בקצה הקצה ולא שאת חיה באשליה שכל אחד לדעתו שלו. זה אשליה.

זה באמת קשה ומורכבוהרי החדשה

אני משתדלת להפריד בין כמה דברים

שמאל/אנטי ביבי שחושב אחרת ממני בכל מיני דרכים אבל במהות הוא ציוני - יש לי איתו שיח. יכולה לא להסכים איתו, להשתדל לא לדבר איתו על פוליטיקה, אבל עדיין פשוט חושבים אחרת ומסכימים לא להסכים.

לעומת שמאל פרוגרסיבי עם מחשבות שממש אנטי ישראליות והרסניות - זה לא מקובל עלי. אני מתרחקת מאנשים כאלו. לשמחתי לא עובדת אבל כמובן שיש בין החברים, אני מבחינתי פשוט התרחקתי. לא ברעש וצלצולים אבל לא רוצה להכיל מי שבפועל מעדיף את אויבינו על פנינו.

דבר שני חשוב להפריד בין אנשים שמכירים את מה שקורה באמת ביהודה ושומרון או בכללי מודעים למצב, לבין אלו שניזונים מהתקשורת - לדוגמא מה שקורה ביהודה ושומרון מוצג בתקשורת באור מאוד מסויים שאם לא הייתי יודעת דברים אחרים גם אני הייתי מזדעזעת מאוד. לאנשים כאלה אני אמנם אתבאס מהם אבל אם יהיה לי כוח אנהל איתם דיון ואציג להם נתונים אחרים ואם לא פשוט אצטער על שטיפת המוח אבל אבין שהם פשוט לא מודעים למציאות.

בסוף אני חושבת שטוב מאוד לבחור חברים שיודעים להבחין בין טוב לרע, ואין סיבה להעריך את מי שבוחר בשם כל מיני ערכים הרסניים וזרים להשתלח במדינה שלנו

הרוב הגדול של הציבור, גם השמאל. אוהב את ארץ ישראל ועם ישראל ורוצה פה בניין יחד.

ניסחת יפה ממש. מצטרפת.אונמר

אמרת שעד המלחמה היית מסוגלת להסתכלשיפור

על המציאות דרך העיניים שלהם. אבל אחרי המלחמה זה כבר לא הגיוני.

אז עוזר לי להבין שמאוד קשה לשנות תפיסת עולם, גם כשהמציאות מראה משהו אחר המוח מנסה למצוא איך בכל זאת תפיסת העולם המבוססת במוח יכולה להמשיך להתקיים ולהסתדר עם הנתונים בפועל. במקרה הזה הספיצפי גם התקשורת ממשיכה לבסס ולתמוך אז זה עוד יותר מעודד להמשיך את אותה תפיסת עולם.

בעיניי מי ששינה תפיסת עולם בעקבות המלחמה ראוי להתפעלות, ומי שלא הוא לא חולה או טיפש. הוא פשוט תקוע בתפיסת עולם מעוותת שלמד וממשיכים לספר לו ולא בחן באופן מחושב מול מבחן המציאות.

אני חושבתרקאני

שאין לך מה להתבאס שזה משפיע עלייך

כן לנסות לשחרר כי לא כיף לעבוד ככה

אבל להבין שבעצם זה משפיע עלייך כי אכפת לך

אכפת לך מהעם שלך ולכן נוגע בך לשמוע כאלה דעות

זה טוב שאכפת לך...

אולי פשוט להגיד להם "בואו לא נדבר על פוליטיקה"?רינת 24

זה ממש לגיטימי ואפשר לעשות את זה בצורה נעימה ואפילו חמודה…

יש לי רקורד ארוך של עבודה במקומות כאלההמקוריתאחרונה

(בעצם רק כאלה)

העצה הכי טובה שיש לי לתת לך - לא חייב לדבר על כל דבר. בשביל מה בעצם?

יצא לי לשמוע אמירות צדדיות, לנכוח בשיחות ודיונים סוערים, מה שתרצי.. ויש לי גם מה לענות. אבל אם זה ממילא ויכוח לשם הויכוח, אז למה להשקיע בזה אנרגיות? מה יוצא מזה?

אגיד יותר מכך אפילו - אני כמעט ולא מתערבבת רגשית בעבודה. אני נחמדה,אני עושה מה שצריך והכל, אבל יש גבול מסוים לחברות הזאת ומי שכבר כן הופכת להיות בגדר חברה - אז מראש אני לא מאמינה שחברות יכולה להתקיים כשיש פיל מפלג באמצע החדר, אלא רק כשמפנים אותו הצידה לטובת המכנים המשותפים שכן יש כי החברות נמצאת מעל זה.

בת שנה ועשר התחילה להתעורר בלילה🫪חמדמדה

קמה בערך בשבע

שנץ בגן 12-2

מתארגנים לשנת לילה סביב שש וחצי

שבע במיטות

בדרך כלל נרדמת מהר

אממה

העברנו לפני חודשיים בערך למיטת מעבר (וגם עברנו דירה אז היא בחדר ממש שלה, עד עכשיו היתה בחדרון שיוצא מהחדר שלנו)

בקיצור מתעוררת בערך ב12 אבל לפעמים גל לפני (היום נגיד, בעשר) ולאאאא חוזרתתתת לישוןןןן

שעות יכולה להחזיר אותה למיטה להיות לידה כמה דקית יותאים אחרי שנייה היא באה

לא עוזר כלום!!!

מה עושיםםם

להשכיב מאוחר יותר לא ניראלי יעשה טוב היא עייפה כבר ממש ברבע לשבע- שבע…

אופ…

שוקלת לסגור את הדלת של החדר שלה (היא לא מגיעה לידית) כדי שתתרגל שלא יוצאים, אבל מרגיש לי התעללות מה זה כלא

מקפיצה למשמרת בוקר 😂חמדמדה

מוכרקל"ת

קשיי המעבר למיטת מעבר😉

גם אצלי בגיל שנתיים העברתי למיטת מעבר וכמובן קם ממנה עצמאי, אך היה מגיע אלינו לחדר ונרדם בחזרה על המיטה שלנו..לאט לאט הם מתרגלים..

לא הייתי סוגרת דלת דל חדרלב לבן

יכול להיות חוויה מאד לא נעימה

אולי הייתי מתיישבת לידההבמיטה כשהיר קמה. מתעקשת שאי אפשר לקום מהמיטה

לא מניסיון ממשכנה שנטעה

אבל ללוחשת לתינוקות יש פרק על מעבר למיטת מעבר ושיטות איך לעזור לילד לישון לילה שלם. אני משתמשת בעקרונות שלה אבל שלי עוד בלול. הוא היה קם בלילות ומתלונן שרוצה לצאת, השתמשנו בהורד - נמצאים ליד ופשוט מורידים שוב ושוב לשכיבה (אני אומרת לו 'ראש על הכרית' עד שהוא חוזר לישון). העיקרון שלה בגדול זה בהדרגתיות ובעקשנות - לשבת ליד ולהחזיר למיטה, עד שלומדים ואז בהדרגה לצאת מהחדר (כל שלושה לילות נגיד יושבת קצת יותר רחוק ממנה עד שיוצאת לגמרי וילדה לומדת להישאר במיטה לבד). ממליצה לך לבדוק בספר שלה, יש שם ממש סיפור כזה על ילד שהיה קם מהמיטה כל הזמן להורים

מקווה שיעזור לך❤️

כן אבל אפשר לשבת לידה שעה וחצי וכל חמש דק להגיד להחמדמדה

היא שתהיה בריאה

בלול- אם היינו לידה לא היתה נרדמת. רק כשהיינו אומרים לילה טוב נשיקה והולכים תוך שנייה בום

כאילו אם אנחנו שם רןצה לשחק

גם עכשיו אם יש לה יותר כוח אז בהרדמה הראשונה היא לא נרדמת ראשונה, אחותה קודם, אנחנו אומרים לה לילה טוב יוצאים ושתי דק אחר כך רדומה

את לא רוצה שהיא תעבור אליכם לחדר?Sheela

אני לא בנויה לפרויקטים באמצע הלילה והרבה יותר קל לי שהם פשוט באים לישון במזרון לידי

מבינה את הצורך שלהם בביטחון ובקרבה

וזה לא דורש ממני לקום ולהרדים באמצע הלילה..

עד היום למעשה הבן שלי ישן איתנו משלב מסויים בלילה וזה לא מפריע לי בכלל

היא לא אוהבת לישון איתנוחמדמדה

אני גם לא

אבל עם הגדולה תקופה ארוכה פשוט באה כי באמת אין כול למלחמות

זאת אם מתעוררת כשאנחנו ישנים- לרוב לא תהיה לה בעיה לחזןר למיטה נשב לידה קצת ושלום

אבל אם אנחנן עוד ערים (וזה נפוץ ב12…) זה הסיוט

היא גם לא רוצה את המיטה שלנו

היא מסכימה להיות במיטה רק אם יושבים לידה וגם אז לא תמיד עם ראש על הכרית

ויכול לקחת לה המון זמן להרדם

ואם יותאים מהחדר היא באה

אז אולי לדאוג להחשיך את הבית, לדבר בלחשיראת גאולהאחרונה

ככה שתהיה אווירה של אמצע הלילה

נדיר שאני כותבת זאת נראה ליקופצת רגע

כי באמת לרוב בעיני הרבה מבעיות השינה נובעות מעייפות יתר, אבל

אולי להשכיב אותה לישון יותר מאוחר?

את בטוחה שבמעון ישנים רק מ 12-14? המעונות אצלנו לרוב מתחו יותר את השינה, השכבו לפני 12 והעירו אחרי 14:00...אז אולי באמת כבר ישנה מספיק?

לא יודעת האמת מאחלת לך שכן תחזור לשעות השינה הרגילות שלה בלי להתעורר, כי נשמע ממש טוב

ממה שאנחנו רואים כן…חמדמדה

וגם היא באמת עייפה בשבע

עייפה עעיניים אדומות בכיינית עצבנית

מקווה שזו תקופה שתעבור מהר והיא תחזור לישון טוב 🙏קופצת רגע

מה עושים עם זה שהמטפחת כל הזמן מחליקה?????אנונימית בהו"ל

ניסיתי הכל

כותבת מאנונימי מחשש לאאוטינג כי שאלתי מלא

יש לי שיער יחסית חלק והכל גולש

סרטים, בובו.... הבובו בדרך כלל יש לו גם גבעה מוזרה כזו למעלה וזה מכוער

יש למישהי רעיון???

קיבלתי הצעהמישהי חדשה:)

לשים ספריי לשיער, כזה של תסרוקות, על סרט נגד החלקה. לא ניסיתי בעצמי אבל.

אם השיער שלך בשבילרק רגע קט

תסרקי אותו לאחור (לי נגיד יש פוני עם שביל בצד, ואחריו אני מסרקת לאחור), ככה הסרט יותר נעצר.

ועוברים לכובעים עם סרט מובנה.

יש לאביה ששוןשואלת12

פטנט לבובו עם סרט סילקון.

לדעת כדאי לנסות

שמה סיכות שחורות בצדדים ולא זזשירה_11

זז הכי עם סיכות אצליאנונימית בהו"ל

יותר מבלי כלום

זה נמשך אחורה

איזה מוזר, אצלי אין תזוזהשירה_11

ספריי תסרוקותואני שר

על השיער ואז שמה את הבובו

זה מה שאני עושה רק באירועים מיוחדים ועבד לי מושלם בפעמים שניסיתי.

לא עושה את זה בשוטף כי זה מגעיל 😅

וגם יש שיטה של להשאיר כמו פוני כזה מקדימה ולשים אותו אחורה אחרי שקושרים צד אחד של הבובו. לא יודעת אם זה מובן ככה, ואם זה רלוונטי כי נשמע שאת לא בקטע של בובו.

אני שמה ספוג עם חור על קוקס ומחזקת בסיכןת סבתאבוקר אור

על זה מגלגלת מטפחת ומוסיפה סרט החלקה

נשמע מסובך אבל זה שתי דקות

בובו פשוט לא החזיק לי.. עכשיו לא קורה שעפה לי המטפחת

גם לי תמיד מחליק, מצאתי סיכות מיוחדות שלא זז איתןכורסא ירוקה.

מהסופר פארם. חזקות מאד

תחפשי כובע או סרט של חברת "גם וגם" נשמרים יפה !נפש חיה.

קניתי רק פעם אחת - בינתיים עברו יותר מ 4 שנים ומאד מרוצה

חפשי בחנויות פינק ליידי ובקמיליון.

ראיתי שהם התעדכנו ויש להם גם כמו בובואים כאלו

יש סיכות כמו של פאהנופנופ

אפשר לקנות גם בביוטיקר, עולות כמה שקלים להרבה סיכות

אלו סיכות שאם את מחברת לשיער אין שום סיכוי בעולם שזה מחליק

זה חזק ממש, אם כבר החשש איתן שלא יתלשו שערות

לי פעם אמרו לחפש סרט לפאות, ולדעתי זה מה שיש לי עדנפש חיה.

היום

אם את עושה קשירות נמוכותהשקט הזה

שמעתי דברים טובים על בובו של תאיר סול

בובו Archives - תאיר סול - TAIR SOL

כרגע המלאי אזל אבל אמור להתחדש

יש לי גם סרט לפאות זה לא עוזר לצעריאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ו' בתשרי תשפ"ז 12:09

אני מקווה שיחזור למלאי

אולי תנסי להבריש את הסרט שיש לךנפש חיה.

אולי נתפס עליו אבק וכד וככה הוא פחות יחליק לך.

אמי מכבסת אותו מפעם לפעם

יצא לי לכתוב פה כבר, לפעמים צריך לשנות את הכיווןכתבתנואחרונה

של הסרט. יש לו ארבע אפשרויות איך שיהיה מונח על הראש. יש שני צדדים של הקטיפה (עליון ותחתון) וכל צד אפשר גם לסובב שנגיד החלק שעומד עכשיו קרוב יותר למצח יעמוד לכיוון הרחוק מהמצח.

אני אנסה להסביר, אם יש על הסרט פתק של היצרנית, אז הפתק יכול לעמוד צמוד לשיער כשהאותיות בכיוון הנכון, או צמוד לשיער כשהאותיות שלו הפוכות, או שבכלל הפתק יהיה בצד של הסרט שלא נוגע בשיער ושוב- האותיות בכיוון הנכון או שלא.

תנסי כל אחת מצורות ההנחה האלו, אמור להיות שיש 1 שעובדת, מרגישים את זה, והאחרות מחליקות. בהצלחה.

זה לגיטימיאנונימית בהו"ל

להיות בלחץ מעכשו מתאריך משוער של 3 ימים לפני פסח?😂

לא ולא!!!שמעונה

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

הכל לגיטמיאםאני

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

כן לגיטימי, אבל עדיף להניח לזהדיאן ד.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

חישבתי לפי התאריך הלועזיאנונימית בהו"ל

אז זה כן ערב פסח...

להוסיף ללחץ?קנמון

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

בר מצוה בשבת הגדול עוד סבירשיפור

בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...

תחשבי מהצד של למצוא דירות של שכנים לאירוחקנמון

מי תביא דירה לשבת הגדול?

אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.

אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..

אבל באמת הרחקתי ממש(;

והכל שטויות

הכי חשוב בבריאות בע'ה

היינו שםשומשומונית

ברית בשבת הגדול (יומיים לפני החג) ואחכ בר מצוה שבוע וחצי לפני פסח. היה מאתגר, אבל מוצלח ביותר. לא השגנו דירות לכולם אז לפי הדירות- הגיעו האורחים.

ולא ידעתי בהריון שזה בן, אז לא הייתי לחוצה כל ההריון.

וואו, מאתגר! ואיזה כיף שלא היית בלחץ..קנמון

אנחנו עשינו, היתה בר מצווה נדירה והאוכל הכי טעיםאמהלה

ביקום

(גילוי נאות, אני הייתי השפית )

לשניה הייתי בשוק שבישלת לברית.. חח..קנמון

אלופה!

בטח היתה חוויה מיוחדת..

חכי עם הבר מצווהאנונימית בהו"ל

אני חושבת על האופציה של ברית בפסח😂 אנחנו לא אוכלים בפסח מחוץ לבית (שזה אגב חלק ממה שמלחיץ אותי באופציה של להיות מאושפזת בפסח) אז זה יהיה מורכב ממש

אני חושבת שאני רוצה בת רק כדי לחסוך לי את הלחץ מזה😂

הייתי פעם בברית שהיתה בערב חג,קנמון

כשאסור עדיין לאכול מצות וכבר אי אפשר חמץ. אכלו שם בערך גפילטע פיש וזהו. אבל זה היה לפני המון שנים.

כיום באמת שיש כ''כ הרבה דברים שאפשר לקנות בכשרויות הכי גבוהות ובלי שרויה ובלי כל מיני בעיות.. בע'ה שיעבור בשלום ובטוב!

גם אני הייתי בברית בערב פסחעוד מעט פסח

אבל אצלנו קבעו אותה בשחרית של ותיקין כדי שיהיה אפשר עדיין לעשות המוציא על חמץ.

היה ערב חג מטורף אפילו יותר משנה רגילה...

וואי לאאא!!יהלומה..

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

טוב זה גם נכוןאנונימית בהו"ל

יום הולדת בפסח זה מיוחד, אז יש במה להתעודד😅

ילדתי פעמיים בפסח😊Doughnut

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

האמת שאני ישמח לשמוע ממך איך היה ללדת בפסחאנונימית בהו"ל

סתם כדי להירגע🙂

יואו זה היה התל"מ שלי. אבל היה כימי בסוף דיליה

הספקתי להילחץ ולהתחיל לנקות לפסח.

חחחח......

משוגעת

עכשיו רק עצוב לי שלא זכיתי.

בעיני לא להילחץ אבל כן לחשוב על זה בשעשוע ואתגר במובן החיובי,

חלק מהחוויה של הריון, להיות במחשה על התלמ ועל המשמעות שלו (היה לי תלמ ביום כיפור לפני 8 שנים, חוויה עצומה היה להתלהב מזה.)

אני ילדתי בפסחבוקר אור

היה בסדר גמור. ממש דאגתי מהאוכל בבית חולים האמת (והייתי שם ארבעה ימים) והיה ממש לא נורא

היו לי שתי חוויות שונות לגמריDoughnut

אחת במעייני הישועה והיה סיוט כי לא נתנו שם בפסח להכניס אוכל, ואני איסטניסטית ולא נוגעת באוכל של הבית חולים אז היו צריכים לעבוד קשה להכניס לי אוכל🤦🏻‍♀️ היה סיוט. הייתי מאושפזת מלמחרת החג הראשון וילדתי רק בערב שביעי של פסח אחרי שבת חול המועד בבי"ח... אז השתחררתי רק אחרי החג. זה היה לפני הרבה שנים והמחלקה היתה ישנה והיתה לי חוויה על הפנים.

הלידה האחרונה שוב היתה בפסח אבל הפעם ילדתי באיכילוב והיה מושלם! זה חדרים פרטיים אז לא היה כ"כ משנה לי מבחינת האוכל וכו כי בכל מקרה כל אחת אוכלת בחדר שלה ואני אכלתי אוכל מהבית בנחת בלי להחביא😉.

מבחינת התארגנות לחג- רק הוצאתי חמץ מינימום בלי פרויקטים של ארגון ומיון שלא קשורים לחמץ, הכל בנחת ורגוע. דווקא היה נוח שחול המועד וכולם בחופש ועזרו עם הילדים בבית בשמחה, אבל יש לי משפחה מדהימה שגרים קרוב אז זה באמת מאד הקל. אחרי החג בעלי טיפל בכלי פסח והחמץ (ואחרי שהתאוששתי מהלידה סידרתי את הארונות מחדש😉). אם יש לך עוד שאלות- בכיף.

ילדתי 3 ימים לפני פסחזריחה123

הייתי בטוחה שאלד בחג ראשון ואז הברית תהיה בחג שני שהיה יומיים ופחדתי מזה ממש

בסוף ילדתי לפני וככ שמחתי שלא היה לי אכפת מכלום חח

הברית הייתה בחול המועד, עשינו בבית הכנסת, הזמנו קייטרינג, היה מעולה.

חייבים להתחיל לחסוך לשבת בר מצווה באיזה מקום כי אף אחד לא ייתן את הבית שלו בשבת הגדול חח

כן. מותר להלחץנופנופ

ואולי השנה מראש תקפידו יותר בנושא חמץ כדי שיהיה יותר קל לנקות

לדוגמה לא לאכול חמץ בחדרים

כי לנקות בית עם בטן של חודש 9 לא סימפטי גם בלי קשר לתל"מ שניה לפני פסח

ברור שלגיטימיהשקט הזה

אני חששתי הריון שלם מברית בתשעה באב בלי לדעת בכלל מה מין העובר.

בסוף יצאה ברית בשבת והיה יותר כאב ראש אפילו😂

לא...בשורות משמחות

אל תחשבי על זה ככה

תהיי בראש שאת לא קובעת את המציאות והכל יסתדר לטובה גם אם זה בתוך החג וכו' זה כבר מוריד מהלחץ

גם הייתי בתקופה הזו לקראת לידה ואנשים יותר נלחצו ואמרו לי שלא תלדי ביום הזה ולא ביום הזה...

כאילו מי אנחנו ומה הבחירה שלנו בדברים האלה בכלל??

ב"ה ותודה על מה שיש מתי אני אלד זה לא משנה העיקר שהחוויה תהיה טובה בבריאות ובידיים מלאות

לגיטימי להצטרף אליך כשהתל"מ הוא בדיוק ערב החג? ;)שפע ברכה

תכלס אי אפשר לצפות כלום.. ובעז"ה ה' יתן לנו חוויה שמחה וטובה וידיים מלאות

זה ממש רחוק ואת בטח תתכונני מראשעדינה אבל בשטחאחרונה

אבל רק אומרת שגם אני באחת הלידות הייתי צריכה ללדת בסביבות פסח, בסוף ילדתי חודשיים לפני , אז תשמחי, תנשמי, וכשתגיעי לגשר תחצי אותו ותעשי אך ורק מה שצריך מבחינת הלכה ..

באסת חוגים-שאלה מפגרת קצתאובדת חצות

היינו אמורים לקחת לחוג "רובוטיקה" אבל טעינו והגענו לחוג "אלקטרוניקה" והילד אותו אנחנו מייעדים לגדולות (כיתה א') נכנס לזה ואהב (אוהב לחקור ולהבין איך דברים עובדים) ואבא שלו דיי טוען שהילד מתלהב ורוצה, אבל הרובוטיקה יותר עדיף בעיני (יותר נחשב, יותר מתקשר לי עם הייטק ושכר גבוה ופיתוח בעוד שאלקטרוניקה נראה לי מעשי ופחות זוהר כמו איזה איש כפיים בצבא או פחות מכגיס) וגם לרשום לשני חוגים זה טו מאצ'.

סתם יודעת שזו דילמה סופר מטופשת, אבל קצת מבאס, הילד התלהב אבל בעיני זה אפרורי ולא מושך. יודעת שאלוהים גדול וזו רק התחלה.

הוא בכיתה א שקדי מרק

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

מדויקריבוזום

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

וואו... הוא קטנצ'יק! את יודעת עוד כמה פעמים בחייםמתואמת

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

הממ את זוכרת בן כמה הוא נכון? ;)חילזון 123

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

צודקות;) במיוחד האשה של…אובדת חצות

שאלתי את בעלי אחר כך על זהמתואמת

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

הילד התלהב- זה העיקר מבחינתישיפור

רובוטיקה אלקטרוניקה נשמע אותו דברממתקית

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

יעזרו לך עוד תגובות באותו סגנון? 😅ואני שר

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

הכי חשוב שהוא יאהב את זה ואז את תראי

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

אין שום קשר לחוג שהוא יעשה עכשיועדיין טרייה

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

רק אומרת שכר מהנדסי אלקטרוניקה הוא הטופ שבמשקמקרמה

אל דאגה...

תני לילד להנותשלומית.

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

חוג היום לא בהכרח יעיד על תחום עיסוק בהמשך.קנמון

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

אם זה היה קורה ליאפונה

לא הייתי שמה לב לטעות.

חח... לגמרי...שיפור

חח טובבבאונמר

בואי נגיד שעד שהוא יהיה בגיל של שוק העובדהנופנופ

שוק העבודה יראה שונה לגמרי

דווקא חשמלאים (כן אלה שעובדים עם הידיים) כנראה ירוויחו יותר ממנהדסי תוכנה

אבל יש עוד לפחות 20 שנה עד שהוא יגיע לשם

והחוג לא באמת ישפיע על מה שהוא יהיה בעתיד

בגילו הייתי בחוג התעמלותחושבת לעצמיאחרונה

קרקע.

היום אין קשר ביני לבין התעמלות ;)

אבל ברצינות, זו אמורה להיות שעה של כיף בלי דרישות לוחצות, בלי הסללה לכיוון מסוים, פשוט לעשות משהו כיף לשם הכיף...

לקריירה יש עוד מספיק זמן לדאוג בעיני...

אולי יעניין אותך