הילד בן 7, כתה ב, יש לו אחות גדולה ושתיים קטנות. כבר בגן התחבר יותר עם בנות ונטה למשחקי דמיון יותר מאשר למשחקי חצר.
בסוף כתה א אובחן עם היפוטוניה קלה, אנחנו מחפשים לו עכשיו חוג מתאים.
בבית הספר נשאר לרוב בכתה בהפסקות. לפעמים משחק עם חברים, לפעמים מצייר לבד. כשנשאל לא נשמע בודד. כששאלתי את המורה היא אמרה שהוא לא נראה בודד. ושהיא מאד מקפידה לעזור לילד שאין לו עם מי לשחק.
אמא של הילד (=אני
) היתה כזו.אבא של הילד שיחק תמיד בחוץ עם הבנים.
אמא של הילד יותר מופנמת.
האבא סופר חברתי.
הוא רוצה לשלוח את הילד לחוג כדורגל במתנס, כדי שיוכל לשחק עם הילדים בחוץ בהפסקה. כי הוא חושב שיש לו בעיה.
אני רוצה לשלוח אותו לחוג מצומצם עם אופי יותר פרטני ולא תחרותי.
הוא חושב שיש בעיה.
אני חושבת שאין.
הילד לא מזמין אליו כמעט חברים וגם לא מוזמן. הולך לכל ימי ההולדת.
הגדולה שלי התחילה להיפגש יותר באינטנסיביות רק בכתה ג, ורק השנה, בכתה ד, היא כבר קובעת מפגשים עצמאית.
מה דעתכן.
יש בעיה?


