אני משכתב משהו שכתבתי לעצמי, אין לי כוח לנסח מחדש :
"כג חשוון ובליל כד הסמוך, נתחדש בס"ד עליונה בענין המוזיקה - הלחן שמופיע עליי הוא בתור "שורש" ובאמת כשממשיכים להקשיב לו אזיי יוצא ממנו "ענף" .
עד כאן נתברר ביום כג, ובליל כד שלאחריו התווסף לנו שהשירים הקלאסיים בימנו מורכבים מפתיח, פיזמון, והכפלתם קרי אח,כ ישנו עוד פתיח ופזמון באותם הלחנים, אלא שבפתיח השני כותבים מילים חדשות, בשונה מן הפזמון השני שמקובל לחזור על אותם המילים שהיו בפיזמון הראשון - מ"מ מה שהוסיף להתחדש הוא שהפתיח הוא "הלחן המתענף" ואילו הפיזמון הוא "הלחן השורשי" הנ"ל.
עוד נתברר שהמילים מלבישות את הלחן, ועל כן הם צריכות "להתגלם" ממנו- דהיינו לצאת מתוכו ולא מן חוץ לו!!, ובשפה של מחשבת האמונה - הלחן ביחס למילים הוא "אידאליות פנימית", ובשפה פשוטה - המילים צריכים לבטא בשלמות את תכונת הלחן .
עוד נתברר שכלי המוזיקה (כמו פסתנר, גיטרה ועוד ועוד) הם "הלבשה נוספת", וגם זה אומנות גדולה להיותם מבטאים את הלחן עם המילים, ובהקשר לעבודה זו של הלבשת הלחן והמילים בכלי המוזיקה, נצרכות שני ידיעות גדולות בחכמת המוזיקה - א. תרגום הלחן לתווים, ב. תרגום המקצב שבלחן, וזאת בכדי שיתאפשר לנגן השיר בכלי הנגינה (ללא תירגמו לתווים ומקצב, א"א לנגנו בכלים).
כעת ביום כ"ד, אני מסכם זאת במבט מקיף נפלא - חזינן ארבעה מדריגות בשיר,
א. הלחן (העצם הפנימי, סוד חכמה),
ב. המילים (הלבשה ראשונה, סוד בינה),
ג. כלי הנגינה (הלבשה שניה, סוד ת"ת),
ד. שירה בפועל בפה (הגילוי השלם מן ההעלם, סוד מלכות כנודע, ובכלל בזהר איתא שמלכות נקראת פה),
והעבודה שלנו זה ליצור שיר על ארבעת מדרגותיו בשלימות, בסייעתא דשמייא, אני חושב שמורינו ורבינו הרב קוק מכוון אותנו לזה. "
מתייג - @לך דומיה תהילה,@אריאל יוסף, @אורות מאופל, @יש נשמה למדינה, @נחמיה17, @חסדי הים, @חידוש , @אדם כל שהוא, @כבתחילה, @פעם הייתי עוגי, @ק"ש, @ד., @נפש חיה., @מבשר שלום, @והוא ישמיענו, @צהרים,
