ראשית, אני מאוד אוהב לקרוא את הטור שלך. אתה מַחכים ורואה את התמונה באור בהיר וישר.
אולם, עכשיו קראתי את הטור האחרון שפרסמת, ובו העלת את האפשרות (אותה העלו עוד רבים וטובים כמו הרב חיים נבון) שיש להחליף את ביבי נתניהו בעבור חנינה. הרשה לי לחלוק עליך. בעיניי, האפשרות הזו הא פשוט בלתי נסבלת. מכמה סיבות.\
דבר ראשון, כמו שבכירי הליכוד אומרים, זה לא יעלה על הדעת שאנשי השמאל יתערבו בענייננו ויקבעו מי יהיה המנהיג שלנו. מדוע עלינו להרכין את ראשנו ולהחליף את מנהיג הימין בגלל הילדותיות של לפיד ודומיו? זו הבעיה שלהם.
(הרי בינינו, זה לא שבאמת כתבי האישום כ"כ מפריעים להם. הרי המגעים נכשלו עוד טרם הגשת כתבי האישום. ומלבד זאת, אני מאמין לגרסתו של זאב אלקין שהאשמה היא שלהם, כמו שנאמר כאן- https://www.inn.co.il/News/News.aspx/418850)
נכון, אני לא אומר שהמצב פשוט, אבל במקום להתכופף ולהראות לשמאל כאילו יש איזשהו צדק בדבריהם, צריך לפקוח לציבור את העיניים, שיבין היטב שאשמת הבחירות הנוספות צריכה להיות מוטלת על כחול לבן, ועליהם בלבד.
אבל חלקו השני של המשפט קומם אותי אפילו יותר מהחלק הראשון- להחליף אותו בתמורה לחנינה? זה המשך ישיר של דברי אמנון אברמוביץ' והמתארגים למינהם. זה לתת להם את מה שהם רוצים על מגש של כסף. אמנם לא מדובר פה על עקירת ישובים חס ושלום, אבל זה אותו עיקרון – הבחירה נתונה בידי משפטני השמאל, והם יעניקו חנינה אם יינתן להם מבוקשם – לסלק מועמד ימין מרכזי.
מלבד זאת, אני בהחלט חושב שיש כאן גם בעיה מוסרית. לא שיש לי אמון גדול במערכת המשפט... אבל מראש להגיד שראש הממשלה יפנה את מקומו רק בגלל שהוא לא בא לשמאל טוב בעיניים... זה ממשיך לצייר אותנו באור שלילי ולא ממלכתי. זה לא נראה טוב. הרי לא מדובר בחוק החסינות שנועד להגן על בחירת רוב העם. העם בחר בנתניהו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים (זה שהשמאל מתנהג כמו ילד קטן זה עניין אחר). מה שאתה מציע מבטא בדיוק את ההיפך מהרעיון של ההליך הדמוקרטי, ונותן יד להפיכה שלטונית.
הרי ממה נפשך – אם בחירת העם היא הקובעת, הרעיון שלך לא בא בחשבון ובמקומו יש להעניק לביבי חסינות. ואם בית המשפט קובע, על בנימין נתניהו לילך ולהישפט, גם אם אין לי אמון במשפטני שמאל שיעניקו לו משפט הגון.
אין לי הצעה אחרת, אבל תן לי לסיים בווארט. דיברנו כמה חברים על לוט שהציע את בנותיו לאנשי סדום. ולא הבנו את הביקורת שמופנית כלפיו. הרי מה הוא יכל לעשות? אנשי סדום נגשו לשבור הדלת. כלום הוא יכל לעשות משהו?
עד שקם אחד החברים ואמר. אני לא יודע מה הוא היה צריך לעשות, אבל להציע הצעות גרועות – זה לא בא בחשבון.