לי אישית הרבה יותר קל ללמוד מהתנ"ך שלי, ורמת הידיעה שלי משתפרת פלאים כאשר אני לומדת ממנו ולא מאחר. אבל כאשר אני במקום שבו אין לי גישה א-ליו, א-לא לתנ"ך אחר/ ספרים בודדים וכו', זה לא ימנע ממני ללמוד מהם...
בנוסף- יש סוגי לימוד שלוקחים יותר זמן, ויש שפחות. לימוד שמטרתו לעבור את השלב הבית ספרי שיש מחר (לדוג') י'הי'ה אחר מזה שטווח הזמן שלו ארוך יותר וכיוצא בזה. חלוקה נוספת שקיימת, שמן הסתם רבים כאן יחלקו עלי'ה - לימוד לחיים, או לחידון ומה שיצא אח"כ יצא.
מה לעשות בפועל? לענ"ד, אאכ את בפער גדול מאוד בזמן (וכרגע את לא, מן הסתם), ראוי ללמוד בפעם הראשונה 'כמו שצריך', בצורה שתגרום לך להבין במידה המרבית, בד בבד עם חזרות (שהן, לרוב, המובילות לזיכרון) בזמן שבו אי אפשר לכתוב (ובכללי, מומלץ לקבוע סדר קבוע לחזרות. נראה לי ש@חידניסטית כתבה פעם שמתמודד ממוצע בארצי עובר על החומר 50 - 100 פעם- בצדק)
בהצלחה רבה