מה לעשות אם קיבלנו המלצה מאיש מקצוע?שםאנונימי
ואשתי לא רוצה לשמוע?

בקצרה: מנסים כבר 8 חודשים ולא מצליחים לקיים ביאה.
לאשתי כואב באזור.
יש לנו מקרה עכשיו שאמרה לנו אשת מקצוע להפסיק לקיים יחסים מלאים ורק ליהנות מהביחד.
קבענו תור אליה בעוד שבועיים.

אשתי ממש רוצה ילד כבר ומדברת איתי כל הזמן שהיא רוצה שננסה, למרות שאני מאמין ששום דבר לא ישתנה והיא תצא מתוסכלת בסוף הערב.
ניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה והיא לא מוכנה.

מה לעשות לדעתכם? :/
זוכרת אתכם. מי זאת אשת המקצוע הזו? מה המומחיות שלה? היאקרן-הפוך
בדקה אותה פיזית?
לא, רק מתיאורים שלישםאנונימי
קבענו שניפגש פעם ראשונה עוד שבועיים (יש עומס בתחום).

היא סקסולוגית, אם אני חא טועה.
משהו מארגון איט"ם
זה מה שאתם עושים פחות או יותר מאז החתונה, לא?קרן-הפוך
להינות ביחד בלי יחסים מלאים.
אז מה חדש עכשיו מבחינת הייעוץ?
בהתחלה זה היה ככהשםאנונימי
כבר כמה חודשים שכל פעם כואב לה והיא טוענת שהיא לא "עפה על זה בכלל".

ועכשיו היא מלאת מוטיבציה (בשביל להיות בהריון)
נו מה בעיה שהיא מלאת מוטיבציהסיה
אתה מעניש אותה על עכשין כי אתה פגוע שהיא לא עפה על זה בכלל?
ברור שהיא לא עפה על זה בכללסוסה אדומה
היא כנראה מעולם לא התענגה, ומאידך כן מאוד מאוד סבלה.

תנסה (עד כמה שאפשר - אם אין לה מצד עצמה הכרות מסויימת עם הגוף והעונג שהוא יכול להסב לה) ללמד אותה להתענג גם בלי זה בכלל. כשהיא מתענגת זה אמור להיות נעים לשניכם.
תגיד לה שכשהיא בלחץ היא לא משחררת, וכשהיא לא משחררת היא גם לא יכולה להנות (להגיע לאורגזמה) וגם לא מאפשרת לכם להתחבר - כי היא מכווצת את השרירים.
לא משנה ממה נובע הלחץ, היא צריכה לשחרר אותו.

עד שתגיעו לסקסולוגית, תנסה להרגיע אותה. אולי על ידי עיסוי מפנק, אווירה נכונה... לא יודעת, נרות, מגע נעים...
ובין לבין תגיד לה שזה מה שהמליצו לכם כבר מכמה וכמה כיוונים - להנות ביחד. כי רק ככה תהיה ייתכנות שתצליחו.
מגיב לשניכם:שםאנונימי
אני כבר עושה את רוב ההמלצות.

היא טוענת שהיא מעולם לא הייתה לחוצה, אבל אכן אין לה מושג בכלל (וגם לי לא, האמת) מה זו אורגזמה של אישה.

בכל מקרה השאלה הייתה אם כן לנסות ו"להיכנס" פנימה או להגיד לה שרק נהנה מבחוץ בלי להיכנס כפי הוראת הרופא.

היא מאד תתבאס על זה אם זה יהיה בלי ניסיון "חיבור", אבל מצד שני אני מעריך שיכאב לה עדיין.
מצערסוסה אדומה
שלא מלמדים נשים על העונג שהגוף שלהן יכול להסב להן כחלק מהדרכת הכלות. היה חוסך כל כך הרבה עוגמת נפש ובעיות זוגיות.

לדעתי היא לא מבינה כמה היא לחוצה בעצמה.
והלחץ שלה לילד הוא לחץ בפני עצמו.

אני שמחה שאתם הולכים לסקסולוגית, היא מן הסתם תלמד אתכם גם איך מגיעים לאורגזמה נשית.

ואפשר להיכנס להריון גם בלי להתחבר, רק שזה לא מומלץ מהרבה בחינות.
כל שכן כשלא הצלחתם להתחבר כמו שצריך לפני כן.

מה שצריך להיות בראש מעיינכם זה שאתם מתקרבים ונהנים האחד עם השניה ומגיעים לחיבור שמסב לשניכם עונג.

זה יפה שאתה הולך על פי רוב ההמלצות, חשוב שגם היא תלך על פי ההמצלות.
אבל בנחת. שום טיפה של לחץ לא תועיל לכם...


בינתיים אל תתווכח איתה,
כשתגיעו לסקסולוגית היא תשמע מה שהיא צריכה לשמוע.
משמח שהיא מוכנה שתלכו לסקסולוגית. זה לא מובן מאליו.
תודה על התגובה שםאנונימי
הגיוני שהיא באמת לא מבינה כמה היא לחוצה.

או לחילופין שהיא בכלל לחוצה, כי היא בטוחה שהיא לא.
לדעתי לנסות מה יכול להיות נזק יותר ממה שהיהסיה
זה משהוא שלומדים עם השניםסיה
קודם צריכים להצליח להכנס כמו שצריך לפחות פעם אחת!
זה לא משהו שצריך ללמוד עם השניםסוסה אדומה
בעיניי צריך לדעת להנות מההתחלה. לא נראה לי נכון פסיכולוגית שחיבור עם בן הזוג מעורר כאב וקושי - יש לזה השלכות מאוד לא בריאות.
חיבור אמור להיות נעים לשניהם מההתחלה.
לגבי הפעם הראשונה תלוי בהחלט באיזה כאב מדובר. לא תמיד מדובר בכאב חד פעמי שנובע מקריעת הביתולין.
איך אפשר להנות מההתחלה?סיה
עד שבכלל מבינים את כל התהליך מי נגד מי איך זה פועל זה לוקח זמן
אלא אם כן מדובר עם אנשים שקודם קימו יחסים וזה לא בן הזוג הראשון
כשיש בן זוג ראשון ושמרו נגיעה קודם אין מצב שמההתחלה מיד מבינים איך הכל פועל ומה עושה ומה מציק
זה כל הזמן להכיר צרכים זה גם משתנה בהתאם לגיל ולנסיון
ולדעתי אין שום בעיה שכמה פעמים ראשונות זה יכאב ולא יהנו כי כל זה למטרה לעתיד להנות אבל בדרך צריך לעבור שלב שהוא פחות נעים ויותר כואב עד שהמקום מתרחב קצת
איך אפשר?סוסה אדומה
כשאין לחץ "להצליח" להתחבר יותר ממה שיש רצון להנות מהקרבה יחד.
זה לא העיקר להתחבר.
זה העיקר להתחבר באהבה - באופן שלא ישאיר טראומות אחר כך, חיבור שהוא נעים לשניהם ככל שאפשר.
אז נכון שבהתחלה זה לא "הכי" נעים לשניהם.
אבל יש לא נעים ויש לא נעים.

אני מסכימה שלוקח קצת זמן להגיע להנאה המירבית, ואין סוף (כל החיים) למה שאפשר ללמוד ולהגיע מבחינת ההנאה והעונג, אבל חיבור גם בהתחלה לא עושים מתוך כאב בלתי נסבל.
נו איך את יודעת מה הכאב שלה?סיה
הוא צריך לבוא אליה להגיד יש סולם מאפס לעשר מה רמת הכאב? אם אומרת עשר זה בעיה . אם אומרת שלוש ארבע אז הוא סתם מתברבר ומבזבז זמן במקום לסים עם הסרט אימה הזה
כל אחת יודעת על עצמה.סוסה אדומה
ואם זה בלתי נסבל מבחינתה, אין שום מקום לוויכוח. (גם הלכתית יש מקומות שבהם למשל רופא יכול לומר על חולה שהוא יכול לצום, אם החולה אומר שהוא לא מסוגל - הלכתית חייבים להקשיב לו).
ספציפית, פה מדובר במישהי שיש לה מוטיבציה להצליח והיא עדיין לא מצליחה. לא צריך לדעת מעבר לזה כדי להבין שמדובר בכאב בלתי נסבל.
הוא כותב שהיא רוצה והוא לא רוצה לנסןתסיה
הוא צודקסוסה אדומה
כי יש הבדל בין לחץ לרצון.
רצון נמדד בשחרור בלתי תלוי. לחץ סותר אותו.
ספציפית לעניין הזה, כשיש לחץ, במיוחד בהתחלה השרירים מכווצים - מה שלא מאפשר שום מקום של חיבור.
מחוסר ידיעה בפעם ראשונה אפשר להכאיב מאודor1900
הכאיבו לך בפעם הראשונה, אור?רק להיוםאחרונה
נראה לי שנתנו לכם עיצה טובהrivki
לא יודעת איך לשכנע את אשתך שזוגיות טובה קודמת לילד. אולי יש רבנית או מדריכת כלות או מישהי אחרת שמהווה בשבילה סמכות בתחום הרוחני.
מחזק את ידך, אתה בהתמודדות מאוד מאוד לא פשוטההסטורי
תסביר לה, שהריון לא מגיע מלחץ. הריון מגיע כשלזוג טוב ונעים והוא חי בשמחה ושלווה. גם אז, בד"כ הריון לא מגיע בחודש הראשון, אלא אחרי כמה חודשים. דווקא כשלא 'מחזיקים סטופר', יש יותר סיכוי להצליח.
הצעת פשרהאמא וגם
אפשר גם בלי ביאה מלאה שיהיה סיכוי להריון.
ואכמ"ל
לא יודע איך...שםאנונימי
אם רלוונטי ולא דורש דברים רפואיים, אשמח לדעת.
לפעמים ביאה חלקית מספיקההריוןולידה2
כלומר שגם אם ברגע שכואב לה אתה יוצא יש סיכוי כלשהו להריון. סיכוי קטן יותר מביאה מלאה אבל עדיין קיים.
לא הבנתיאביול
מה ניסית להסביר לה? שלא צריך לקיים יחסים?
מצטערת, אבל זה ממש לא פיתרון.
כדאי לבדוק למה כואב לה (אולי אשת המקצוע הזאת תבדוק נ אותה פיזית) ולפתור את הבעיה.
יש פתרונות לדברים האלה.
כדי להבין, צריך לקרוא את השרשורים הקודמים שלוהסטורי
אין טעם שיתישו את עצמם באים ספור נסיונות. יש להם תור לאשת מקצוע.
השאלה אם העצה שלה טובהאביול
קראתי את השרשורים הקודמים
ועדיין אני לא חושבת שזו עצה הגיונית של בעלת מקצוע
שננו לא יודעיםהסטורי
מדובר על עד טיפול מסודר. אני לא איש מקצוע, אבל נראה לי חסר תוחלת שיתישו את עצמם אם אין ספור נסיונות עקרים, שרק מוסיפים לתסכול.
ודאי שיששםאנונימי
השאלה היא פשוט עד אז.

זה עוד שבועיים, אבל היא לא רוצה להקשיב לאותה סקסולוגית.
אלא רוצה שננסה שוב ושוב
נו אז תתרום עוד שבועים למה שהיא רוצהסיה
זה לא שהתור עוד שנתים.
סבלת עד עכשיו אז תסבול עוד שבועים
אני כנראה לא מסביר את עצמי מספיק טובשםאנונימי
אני לא רוצה לפגוע בה ולהכאיב לה.
העניין כואב לה מתוך לחץ או לא יודע מה.

השאלה היא אם להקשיב לה ו"להכאיב" לה או שלהבהיר לה שאני לא מוכן עד שלא ניפגש עם הסקסולוגית.

זה לא קשור אליי בכלל, אני מבחינתי שוב ושוב שננסה (כל עוד יש לזה פאונטה כמובן), העניין הוא שהיא מבקשת בעצם שננסה שוב וזה עלול לגרום ל"סוף הטיפול" להידחות
אולי היא מחכה שתהיה גבר?סיה
שפשוט פעם אחת זה יכאב לה אבל זה יפתח?
לא אומרת לעשות בכח ולאנוס אבל אולי היא מחפשת שתגיד זה פעם אחת קצת כמו זריקה זה קצת כואב אבל מה לעשות בשביל להתקדם צריך את זה.
כמו זריקה זה כואב כמה שניות זה מבאס אין ברירה. זה לפעם הראשונה רק . פשוט לסיים עם הסיפור הזה!!! כי כזה הרבה זמן לא הצליח זה יסורי נפש יותר משתי דקות של יסורי גוף
יש בזה משהו אבל צריך להיזהר מאודמופאסה
זה אכן כיון אבל היא זאת שצריכה להחליט אם לסבול פעם אחת או לא...
אז צריך לשאול אותהסיה
זה לא כאב שמתים ממנו. אם באמת זה משהוא טכני והיא פוחדת מכאב. מה היא תעשה בלידה היא תמות אלף פעם קודם
אם האישה עברה אולי התעללויות מיניות בעבר ויש לה בעיות זה משהוא אחר.
אבל ללכת לכוון שהיא לא נהנת מיזה זה שטויות לדעתי. לא אמורה כרגע להנות. קודם צריך להצליח בלי להנות לפחות פעם אחת פעמים ולא להפך
אישה חזקה נפשית הרבה יותר ממה שנראה לפעמים פשוט רוצה גבר חזק שיתפוס את המושכות זה לא אומר בכח אבל להגיד יעלה מסימים עכשין את הסרט אימה הזה של המריחה הזאת. שוב אם אין מאחורה בעיה של אישה שעברה התעללות אז כל הסיפור משנה כוון
זה כמו שהיה מקק בחדר והבעל היה בוכה עם אישתו ומבין אותה ומתחבק איתה ומתחבא איתה מתחת לשמיכה במקום פשוט לקום כמו גבר לתפוס את המקק ולהעיף מהחלון
זה לא נכוןסוסה אדומה
יש כאב ויש כאב.
אם מדובר למשל בוגניסימוס, זה עלול להזיק לה וליצור בעיות פיזיות שלא היו קיימות לפני כן.
באופן כללי, כשיחסים גורמים לכאב, צריכים להיבדק, אסור לעשות בכח.

והיא כן אמורה להנות גם כרגע.
זה שיש כאלה שמצליחות לעשות גם בלי להנות בהתחלה, זה לגמרי לא מלכתחילה.

כמו שאמרתי, חבל מאוד מאוד שכחלק מה"חומר" שמלמדות המדריכות, לא מלמדים אותן להנות מהגוף שלהן.
כי אין מה לללמד. החיים מלמדים!סיה
מה אמורה לעשות המדריכה ? להדגים לה?
היא אולי אמורה להגיד שתדעי שאת לא אמורה לסבול מהסיפור כל החיים אבל כן להגיד בהתחלה זה ניסוי ותהיהה אבל בהמשך אחרי שכבר תהי בענינים אז אז את צריכה ללמוד מה יעשה לך טוב. אבל כל עוד שלא קופצים למים לא יכולים להתקדם בהנאה!! מינימום זה קודם יחסים מלאין כמה פעמים אלא אם כן שוב יש מחלה כלשהיא
יש הרבה מאוד מאוד מה ללמודסוסה אדומה
אני לא רוצה להיכנס לזה כאן, אבל עקרונית, כמו שאמרת - קודם כל להגיד שזה אמור להיות נעים.
אחר כך גם היכרות בסיסית עם הגוף שלה יכולה להועיל.
מעבר לזה, יש הרבה מאוד דברים שאפשר ללמוד גם בלי התנסות לפני כן.
זה ממש שטויות.תיתי2
סליחה.
אבל ממש שטויות
אולי יש הגיון במה שאת אומרת
אבל לא במקרה של וגיניזמוס ווסטיבוליטיס.
לא כל אישה צריכה שיכאיבו לה בכוח "כמו גבר".
נורא ואיום.
יש נשים שזה יעשה להן טראומה לכל החיים, ממש כך. טראומה שיהיה קשה מאוד לרפא אחר כך, מכיון שהיא נעשתה על ידי הבעל שלה!
ואיך היא תוכל לסמוך על בעלה שהעז להכאיב לה כך.
ועכשיו כל טיעון רציונלי שתגידי, לא עוזר במקום הרגיש והאינטימי והפנימי של האישות.

חוץ מזה שבדרך כלל לא מדובר על כאב חד פעמי
והוא גם לא כאב רגיל כמו שאת הרגשת.
כנראה כואב לה יותר. פיזית או נפשית. זה לא משנה.
וכנראה היא ידעה עם מי להתחתן - עם בחור רגיש וסבלן שעושה מאמצי על להתקדם בלי לפגוע בה, בלי כוחניות, בלי "גבריות" מחורטטת.
אישות זה מקום לשיא העדינות.
אמת לאמיתהor1900
אמרתי אם זה בעיה רפואיתסיה
ברור שלא בכח. בחיים לא!
או רפואית או מקרה שעברה הטרדה מינית.
הוא לא כתב בשום מקום שהיא סובלת ממשהוא רפואי או שעברה הטרדה
עדיין זה שטויותתיתי2
אם הוא לא כתב שיש בעיה רפואית או הטרדה
את מניחה שאין בעיה רפואית ואין הטרדה
אז למה הם תקועים ככה?
למה היא מתנגדת?
למה זה לא מצליח?
כבר 8 חודשים שהם סובלים.
נראה לך שזה כזה פשוט שאפשר לזרוק עצה מהשרוול, לך על זה בכוח?

הם לא יודעים מה הבעיה
כי היא לא נבדקה אף פעם
ולא הלכה לטיפול רגשי/מיני
ושניהם לא היו בטיפול זוגי

אז לפתור בעיות באישות בכוח - זה הדבר הכי פחות חכם שיצא לי לשמוע בחיים.

סליחה.

אם את עוקבת אחרי הבחור בחודשים האחרונים - זה לא זבנג וגמרנו.קרן-הפוך
יש בעיה שורשית ויסודית.

לא נעים לפרוט כאן, למרות שבעבר הבחור כתב הרבה.
עם הכל, יכול להיות שהיא צודקת בהחלטיהודה224
הוא כותב הרבה זמן ואני עוקב אחריו ונראה לי שסיה@ צודקת בנושא הזה
מעניין מה שאת אומרת.כלה נאה
זה גם מה שהמדריך של בעלי אמר לו לעשות אז.
לדעתי תגיד לה שבינתיים אתה מקשיב להוראות שקיבלתםנשימה עמוקה
זה לא לעניין לבצע בכוח מבחינתה, בגלל שהיא רוצה להיכנס להריון.
לדעתי, זה המעשה האחראי לעשות כרגע כי היא לא לגמרי חושבת בהיגיון מתוך הלחץ שלה.
לעניות דעתי - לא, עד לפגישה עם הסקסולוגיתסודית

הלכת לאיש מקצוע, התייעצת, קבלת עצה, יש לכם תור עוד שבועיים לסקסולוגית- ואז תדע.

בשביל מה אתה צריך את הפורום,

אם תהיה פגישה עם מי שזה המקצוע שלה?

אלו ההוראות, אתם בטיפול, תנו הזדמנות לטיפול להצליח.

 

נשמה אם אישתך רוצה אז אין פה שאלה בכלל.מוש השור...
היא מודעת לעצמה ולגוף שלה... וגם להשלכות. המחיר הנפשי שיוצא מהסירוב שלך יכול להיות גדול יותר מהכאב הפיזי אם יהיה...
ברור שזה דורש ממך יותר כשתהיו ביחד. המציאות כרגע שכשאתם ביחד זה בשבילה ולא בשבילך. תיהנו מהביחד ותראו אם אפשר גם להתקדם הלאה
זה ידרוש ממך הרבה יצירתיות איפוק סבלנות עדינות קשיבות לגוף ולרצונות שלה.
קוראים לזה לעשות שיעורי בית וזה גם מה שהסקסולוגית תעשה איתכם... פגישה וש.ב משימות עד לפעם הבאה עד שתצליחו להיות ביחד בחוויה נכונה.
יש עבודה משותפת בתהליך..אין פה קסמים ופתרונות פלא ....אבל בהחלט אתה יכול להיות קוסם
דרך אגב גם אם היא תצא מתוסכלת זה בסדרמוש השור...
תהיה שם בשבילה בתסכול שלה... אל תאמר לה אמרתי לך..
אל תסביר לה פשוט תהיה איתה בחויה הפיזית בחוויה המתסכלת שוב ושוב... ככה נבנים.
זה די מה שקורה...שםאנונימי
לא יודע אם זה טוב.
התשובה הכי נורמלית פה.. אישתו רוצה אז מה השאלה?כלה נאה
מתי שילכו לסקסולוגית יתחילו דף חדש.
השאלה היא האם לצבור עוד תסכול אצל שניהם!הסטורי
היא רוצה לנסות ולנסות ולא להצליח. בהתחלה היא האשימה אותו ולא הסכימה ללכת לטפל, כשסוף סוף יש מוכנות לטפל (למה הוא צריך לקבוע ולתאם?), אין שום טעם להתיש אותו וששניהם יסבלו מעוד ועוד תסכולים של נסיונות עקרים.
טוב מאוד שהיא לא רוצה להקשיב להאביול
זו לא עצה שנותנים לזוג.
אין דבר כזה.
אפשר אולי ללכת לרופא נשים שיבדוק את המקום ייראה מה הבעיה.
אשת המקצוע הזו נשמעת לי מוזרה, סליחה
היא דווקא אמרה בעיני דבר מאד הגיוני...דולפי
בתור אחת שחוותה מקרוב.
הלחץ של להצליח לא מאפשר
סליחה, קפץ.. לא מאפשר ללמוד להנות, להיות, לשחרר.דולפי
ממה שהבנתי היא לא אמרה להם לשמור מרחק אחד מהשני אלא לא להמשיך לעשות משהו שמכאיב. להנות מעצם הלהיות ביחד. זה חלק מההיכרות והשחרור והניסיונות, בלי להמשיך את המעגל לחץ הזה.
אחר כך להשתחרר מזה- מאד לא פשוט!
טוב, אולי לא הבנתי נכוןאביול
נו בקטנה, נזרוק מילים.תיתי2
סתם, בשביל הכיף
בלי לדייק
בלי לשים לב
בלי להבין
בלי להכיר בכלל את האתגר
אופס, טעינו, לא נורא

סה"כ קורא את זה חתן צעיר במצוקה שמרגיש אבוד בתוך עולם זר לו
ומחפש קצה חוט מאנשים שהוא תופס כבעלי ניסיון בהיותם נשואים
אז קצת ערערנו לו את האמון במטפלת שהוא התאמץ בטירוף להגיע אליה עם אשתו, מה קרה? לא שמנו לב...


אמנם בתגובתי הראשונה כתבתי מיד - אחריות שלו לא להתייעץ בפורום.
ובכל זאת, מינימום כובד ראש, מינימום תשומת לב, מינימום כבוד להתמודדות שאתם לא ממש מכירים ולא ממש מבינים
מינימום כבוד לאנשי מקצוע.
קצת נסחפתאביול
הבעתי את דעתי, מתוך כוונה לעזור לו. לא הייתה לי שום כוונה רעה. יכול להיות שהייתי קצת, אז הודיתי בכך. לא זרקתי סתם מילים
כמו שנאמר: "הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות!"שלג בירושלים


לחץ בכללי לא מוסיף לזה !!!or1900
יש דבר כזה, עד שמתחילים טיפול מסודרהסטורי
כשחודשים רק צוברים תסכול. אין טעם לצבור עוד תסכולים חסרי תוחלת, רק כי 'אולי בפעם המאה ושבע עשרה, יצליח' מה שלא הצליח במאה ושש עשרה נסיונות הקודמים...
הלכת לאיש מקצוע? תקשיב לאיש מקצועתיתי2
אחרת, מה הטעם...

כאחת שעברה דבר ושניים ויותר מזה בתחילת הנישואין, יש פה עצות ממש מטופשות ומזיקות.
אנשים שבוודאות לא חוו אפילו קמצוץ ממה שאתם חווים, אומרים לך דברים נחרצים כלאחר יד. גורמים לך לפקפק בתהליך מקצועי שהצגת רק חלק קטנטן ממנו (כי אתם בתחילת הדרך)
אחריות שלך - לא להתייעץ בפורום.

תהליך זוגי לוקח זמן
ההתחלה בהחלט נראית כמו מסטיק. מרוחה.
אחרי כמה פעמים יכולה להיות קפיצת מדרגה בתהליך - כי המטפלת תבין את הנקודה וגם אתם תהיו בשלים יותר (אם כי אתה נשמע ממש ממש בשל ומסור לתהליך).

אני מציעה לך, כרגיל, לבקש ליווי של רב ממכון פועה ולהתייעץ איתו על החששות והאתגרים שעולים.
נראה לי פעם אחרונה שאני מפצירה בך לגבי זה... חכמת ההמון היא חרב פיפיות בנושאים רגישים כאלה. וחבל, יש לך מענה דיסקרטי ואנונימי וחינמי ומאוד מקצועי ובעל ניסיון.





דבר אחרון,
ילד זו אחריות גדולה. להביא ילד למערכת יחסים לא יציבה ולא ברורה (לפחות מצידך, לפי מה שכתבת, ובאופן טבעי) זו החלטה כבדת משקל בעלת המון משמעות.
לילד, קודם כל,
וגם לך ולכם.
יהיה לך יותר קשה לעבור תהליכים ולהחליט החלטות לטובת עצמך ולטובת אשתך כשיש ילד שזקוק להורים.
ואתם יכולים להכנס למערבולת של מחויבויות לילדים שתותיר אתכם עם זוגיות מרוקנת וחיים לא טבעיים ולא שמחים.
בין אם אשתך מבינה את זה, ובין אם לא,
אתה יכול לקחת את האחריות לגבי הילד העתידי שלך והחיים שלך.
מה גם שהסיכוי שתצליחו הולך ופוחת ככל שמנסים בכוח, בדרך כלל.


בהצלחה, כל טוב
תודה על התגובהשםאנונימי
אם לא היה מובן, רק דיברתי איתה טלפונית וזו העצה שהיא נתנה.
ניפגש עם הסקסולוגית בע"ה רק עוד שבוע וחצי.

הגעתי אליה דווקא ממכון פועה, אז זה לא שלא דיברתי איתם.

מבחינת ילד - זה נכון שלהביא ילד לנישואין לא יציבים זה רעיון רע, השאלה היא מה מוגדר "נישואין לא יציבים".

חוץ מהעניין הזה, מרגיש שאנחנו באמת בסדר (או לפחות בלמידה בכיוון טוב).
קודם כל רוגעתה ה
אני מכיר את המצב שלך.. ואם טיפה נסיון אני יכול להגיד לך בוודאות שלחץ בחיים לא עוזר, ובטח לא בכוח, תנסו להיכנס לראש של באמת העיקר בכל הדבר הזה שדבר ראשון יהיה לכם כייף, רגוע וממלא זה לא אמור להיות השגת מטרות, כן וכרגע גם להיכנס להריון עדיף לשים אותו בצד (כמובן שזו דעתי האישית) הכי חשוב להיכנס לאווירה שלא מנסים להשיג שום מטרה רק שיהיה כייף ומענג.
ולנו עזר להחליט שרק אם זה לא כואב אז אפשר לנסות..ואז גם אצלי ירדה במטרה הזאת של "להצליח" ורק מה שרציתי זה שיהיה כייף.
ואני יכול להגיד לך בוודאות שזה שינה אצלנו הכל מהקצה לקצה.. אבל זה לוקח זמן.. בהצלחה!
נישואים לא יציבים... זו הרגשה אישיתתיתי2
אם סה"כ טוב ביחד ויש עתיד ברור משותף ואין רכבת הרים רגשית-זוגית, אז כנראה הנישואים יציבים.
גם אם יש קשיים, אך יש תהליך והתקדמות ועבודה משותפת שבונה אמון בקשר ובטחון היכולת להביא ילד למערכת הזו - אז הנישואים יציבים.

אבל אם לא טוב, ולא ברור לאן הדברים ילכו, ואין שיתוף פעולה, ואין שיתוף רגשי, ואין תהליך זוגי מבוסס, ואין הסכמה בנוגע לסוגיות יסודיות ומהותיות בנישואין - כנראה הנישואים לא יציבים.

חוששתני, שעוד לא חוויתם בכלל יציבות
כל מה שאתם מכירים זה רכבת הרים של זוגיות
(כמו, אגב, רוב הזוגות בשנה הראשונה...)
וכאן השאלה - האם יש לך אמון בה ובתהליך שאתם עוברים
אמון שתצליחו לצלוח את רכבת ההרים ולהגיע אל המנוחה והנחלה?
האם יש לך אמון שתצליחו בתהליך גם בזמן הריון - על בחילותיו, מתחיו, חוסר החשק הקטלני שהוא יכול להביא, עייפות, כבדות, ולקינוח לידה ותינוק שמתעורר כל 3 שעות? (הריון יכול להיות גם קליל וכיף, אבל קח בחשבון שלרוב יש תופעות לוואי... חלקן הגדול משפיע לרעה מאוד על אישות)
לפי מה שאתה מתאר, מידת המוטיבציה של אשתך לתהליך עוד ממש נמוכה. יש כנראה הרבה חששות והימנעות, זה לא ששניכם הולכים באש ובמים לפתור ביחד את נושא השפיות בחיי האישות מתוך הבנה בחשיבותו ומוכנות להפתח ולעבור תהליך משמעותי ורגיש.....


לכו עם הטוב שכן יש לכם ביחד, ותעצימו אותו.
לא חושבת שתפסידו מעוד פרק זמן ביחד ללא ילדים. כנראה רק תרוויחו פרק זמן משמעותי של בניה איכותית שתאפשר לכם עוד שנים ארוכות של פוריות והורות בשמחה ובנעימים.
מבחינתי אחלהשםאנונימי
אמנם הייתי מעדיף ילד כי אני לא נהיה יותר צעיר, אבל באמת אחלה (למרות שילד דווקא מאד יכול להועיל)

מבחינתה אבל "אם אין לי ילד, למה לי חיים".
ילד יכול להועיל?תיתי2
אני מבינה אותה.
אישה שרוצה ילד, כל חודש בשבילה זה אובדן.
זה לא פשוט.
אבל זה חלק מהחיים של כמעט כל הנשים.....
בא נתחיל מהבסיס, אתה בטוח שאתה יודע את ״העבודה״?הלוי
ברור לי שלא...שםאנונימי
אין לי מושג מה צריך לעשות.
ואין לי מושג איך אחרים כן יודעים.
זוגות דתיים מתחילים את החיים באותו מכנה משותף - ללא ניסיוןקרן-הפוך
רובם המוחלט של זוגות דתיים מתחילים את חיי הנישואים ללא שום ניסיון אינטימי קודם.

איך בכל זאת מתחילים ומצליחים?

מתוך רצון הדדי ומתוך תשוקה לעשות זאת.
מנסים, טועים, מנסים אחרת, הולכים צעד אחרי צעד, לומדים תוך כדי.

במוקדם או במאוחר, כולם עושים זאת.

על הדרך יש שמתגלות בעיות שדורשות בירור וטיפול רפואי, כמו - וגיניבמוס, כאבים בחדירה, לפעמים רק בעיה של קרום בתולין שצריך להסיר על ידי רופאה בקליניקה.

אני מעריך שאנחנו ב"על הדרך" שרשמתשםאנונימי
ואין בעיה בקרום, היא נבדקה כבר ויצאה תקינה.
נו אז איו לך מושג. אז אולי אתה תלך להדרכהסיה

ואיך יכול להיות שלאדם בוגר אין מושג במיוחד משיהוא שחשוף לאיטנרטנט.. קצת תמוהה הענין

זה אל איזה צדיק נסתר שלא יצא מהחדר מאז שנולד. וגם אחד כזה שהיו שמים לידו אישה איכשהוא בסוף היה מגיע לזה

לא הבנתי מה רשמת...שםאנונימי
גם בכללי אני מקבל מההודעות שלך רושם של תקיפה עליי.

זה לא שאשתי בוכה כל הזמן כי היא מתה שאעשה את הדברים הנכונים.
לשנינו אין מושג מה צריך לעשות.

אכן, אני חשוף לאינטרנט (וגם היא) אבל בחיים לא ראיתי פורנו או בכלל את גוף האישה לפני.

לא יודע מאיפה הייתי אמור לקבל את המידע.
זה לא מורכב זה 1+1סיה

עובדה שחיות יודעות לבד

וגם אם אתה מקרה חריג אז גש למורה לחתנים ותשאל טכנית ברחל ביתך הקטנה מה עושים

ושי לי הרגשה ענקית שאתה פה מסתלבט על כולם כמו שצריך מה שילד יודע אתה נשוי כמה חודשים ולא יודע ובדיוק גם אשתך לא.

זה לא ככההריוןולידה2
גם אם יודעים עקרונית מבחינה בסיסית יש כאלה שזה קשה להם ולא בא להם טבעי למצוא ולהיכנס נכון, וזה דבר מוכר והסקסולוגית יכולה לתת עצות לעניין, בבקשה אל תתקיפי אותו.

בכל אופן זו שאלה משמעותית האם מדריך החתנים דיבר איתך ואם לא אתה צריך לדבר עם מישהו שנוח לך איתו שיסביר לך, אפשר גם לחכות שהסקסולוגית תסביר

בהצלחה
מדריך החתנים בעיקר פירטשםאנונימי
על איך להתייחס לאישה, להבין מה עובר עליה.
מה זה מחזור, מה זה גורר...

קצת הלכות על יום החתונה והערב הראשון והרושם העיקרי שקיבלתי ממנו (שבגלל זה אני חושב שאולי הוא היה הכי מתאים לי) זה שצריך מאד לא להתנפל עליה, לא להיות ילד קטן כשאסורים ולא לגרום לה לתחושה של צער בכל פעם שהיא הולכת לטבול.

אלה הדרכות נכונות לגברים מסויימים, פשוו פחות לי.

הוא אמר שבדרך כלל אומרים לבנות את ההיפך, כמה שזה נחמד וכיף וכו'.
אני יכול לפרט לך מה אני יודע:שםאנונימי
אני יודע שהגבר מכניס את האיבר שלו לאיבר שלה.

אני יודע שלאישה לוקח יותר זמן "להיכנס לזה".
ושאמור להיות איזה נוזל שמופרש משם שאמור "לקבל" ולהיות מוכן לחיבור (מה שלא יצא לי לחוות עד היום).
חוץ מזה שהאישה נדלקת ב"רגש" והגבר בדברים אחרים.

יש עוד משהו שאני צריך לדעת?


אני מבין שאת חושבת שאני מסתלבט פה על כל הפורום כבר כמה חודשים.
חוץ מזה שזו הטעייה, חילול השם וגזל זמן של אנשים, אין לי עוד מה להגיד בנושא.

הלוואי והכל היה לא נכון.
יש הדרכה יותר מעשית מזה.כלה נאה
בעלי מדריך אז אני יודעת.
אולי תבקש ממכון פועה מדריך חתנים טוב, וזה יפתור את הבעיה?
אני באמת תוהה אם כאן טמונה הבעיה...שםאנונימי
אני כמובן אוכל, אבל לא מבין איך זה יכול לפתור את הבעיה שלנו.

זה לא יזיק, זה בטוח.
אבל סתם לא הבנתי מה הקשר...
הכוונה שאם תיהיה מודרך טובכלה נאה
אתה תדע איך לגשת אליה ריגשית ומעשית. ואז יש מצב שזה ילך יותר בקלות.

אני לא יודעת אם זו הבעיה. אבל שווה שתקבל הדרכה יותר מפורטת.
הבנאדם הולך לסקסולוגית ואתם מחזירים אותו למדריך חתנים/כלות..תיתי2
דווקא בזה נראה לי שאנחנו בסדר...שםאנונימי
שוב, לא שזה רע חלילה לקבל הדרכה.

אבל לא היה נראה לי שפה הבעיה.
אבל נראה גם מה הסקסולוגית תגיד
יש אמירה ששיגעון זה לעשות שוב ושובrivki
אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות.
עזוב, אם כבר פניתם למישהי מקצועית, תקשיבו למה שהיא אומרת.
במחילה, כתבו לך הרבה שטויות בשירשור הזה. אם לאשתך יש בעיה אמיתית, העצות האלה מזיקות, כמו שיזיק לאדם חולה לקבל מאדם בריא עצות על אורח חיים על סמך ניסיונו בלבד.
אינשטיין אמר את זהשםאנונימי
אם אני לא טועה.

ניסינו הלילה וזה נגמר אכן במפח נפש.

הבעייה אבל התחילה כי היה ריב לפני שמבחינתה דפק הכל:
היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא ממש אוהב אותה ברמה גבוהה כמו שהיא רוצה, שאני לא רומנטי ועושה מחוות רומנטיות שהיא אוהבת.

בתכלס היא צודקת.
אני כן אוהב אותה, אבל המחוות שהיא רוצה מרגישות לי "לא אני" :/

ואני באמת מרגיש (אשמח לחוות דעתכם) מכיוון שיחסי האישות לא מוצלחים, אז אנחנו "רק" חברים טובים שמבלים ביחד ולא יותר מזה.
יש דברים בסיסיים שכל מדריכי החתנים והכלות אמורים לדעתהלוי
ואמורים ללמד, דברים שלא קשורים לניסיון אלה להבנה שבלי הדברים הבסיסיים האלה, אסור לחדור. לימדו אותך את זה?
אשתך עברה הדרכת כלות?אביול
כן , אצל מישהי מקצועיתשםאנונימי
שגם עם הרבה ניסיון וגם הייתה רגועה כמו שהיא צריכה.

אבל אפילו המדריכה אמרה לאשתי שהיא הייתה מאתגרת עבורה.
כולנו התחלנו את ההפלגה באותה סירה נשמהמוש השור...
בפשט מה צריך לעשות... כתבו פה וכמה פרקים בסידרה של "החיים" נראה לי יסדרו לך את הידע המינימלי לטובת העניין. תכלס זה כמו ללמוד לרקוד יש רצון משותף אוירה נעימה לומדים את הקצב הזוגי הנכון חולשות חוזקות מנסים לא לדרוך על הרגליים של השני...
אבל לא בלחץ תייצרו אוירה טובה ונעימה מה שבא לכם. לכו לצימר תשנו אוירה... קבל הדרכה נכונה מהסקסולוגית ואל תתבייש לשאול על הכול ולברר את הכול אפילו שזו סקסולוגית ולא סקסולו לא להיות ביינישים! ברוך ה כמו שכתבו יש את מכון פועה- יש מענה תורני עם כתפיים הלכתיות מאווד רחבות כדי לסייע במצבים כאלה.
לגבי הלחץ- מאמין שזה יעבור אחרי שתקבלו את ההדרכה ותייצרו ביניכם פתיחות סביב הנושאים הללו... אם צריך כדי להוריד את מפלס הלחץ קחו איזה פייסל או איזה משקה או שייק פירות ... הכי חשוב אחי לזרוווווום. אתה לא אמור להגיע עם ידע מקדים ואשריך וטוב לך שזה כך.
אישתך צריכה פשוט להדריך אותך מה עושה לה טוב. ומשם מתקדמים...אם צריך , להיעזר בתכשירים שגורמים לאיזור להיות יותר שמנוני.מחליק, זה יפתור קושי שציינת באחד מהתגובות שכתבת.
בהצלחה ובה שתראו ימים טובים בתחום והרבה ילדים שמתרוצצים סביבכם מתוך רוב נחת ובריאות


מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה לצביעהאדם פרו+אחרונה

היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
לשאול בחוות באיזור אולי5+אחרונה
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך