בחיים, אבל בחיים! אל תמתח ביקורת על חינוך של ילדים לא שלך כאשר לא נתבקשת לעשות זאת, חינוך ילדים זו מלאכה מספיק קשה גם בלי שיציקו לך, יגידו לך מה אתה לא עושה טוב כל מידי נודניקים שהכתירו את עצמם יועצים חינוכים מטעם עצמם, אין חינוך מושלם, אפשר ללמוד מכל הורה והורה על דרכו בחינוך, חרדים, דתיים, חילונים, גויים, מכולם יש מה ללמוד, בפרט כשזה נוגע לתחום שבינו לבינה- למיטב ידיעתי (ועסקתי בזה הרבה) עוד לא קם האדם שפיצח את השיטה, שהגיעה לדרך לומר"הנה, ככה תחנכו למיניות בריאה" אין, לא קיים, לכל השיטות יש חסרונות ויתרונות.

(לא אומר שלא צריך לדווח לרווחה במקרים קיצוניים אבל זה גם לא המקרה פה).

כלל מספר שתיים בחינוך ילדים:

אם אין לך ילדים, העצות שלך מעצבנות יותר.

פשוט תשתדל שלא להטיח בפני הורים את משנתך הפדגוגית כל עוד לא נתבקשת לעשות זאת, זה מטריף את השכל שמכל פינה, זה מרצה על שיטת אדלר וזה מרצה על שיטת שפר, זה על הגישה הביהביוריסטית וההוא שם בפינה בכלל חושב שצריך לחנך כמו חרדים או כמו גויים, זה לא מעניין אותנו כהורים, אם זה היה מעניין אותנו מה דעתך היינו שואלים אותך ותאמין לי שכהורה אתה בעזרת ה' עוד תחווה זאת, כל אחד יתן לך עצות פדגוגיות, גם אם את הילדים שלו הוא בכלל שלח למוסד לנערים עבריינים, לכל ישראלי יש מה להטיף לך, מתרגלים לזה כי אין דרך לנצח את התופעה.

זאת ועוד בעניינים שבינו לבינה, עד כמה שידוע לי, אין אף גישה שהצליחה להוביל את תלמידיה למיניות בריאה, אין אף שיטה שיכולה להגיד "זו הדרך, כזה ראה וקדש" נפגעים יש בכל מקום, כל שיטה ונפגעיה שלה, אולי תצליח לחדש לי אבל מעולם לא שמעתי על שיטה מסודרת למיניות בריאה, תיאור המקרה שלך נוגע לעניינים שבינו לבינה.

נכנסת לפורום הורות בהודעה "אני אומר לכם איך לחנך את ילדכם, אל תעשו טעות כמו ההורים הללו" טוב, בוא נגיד שכולנו פוגשים אנשים כמוך בערך פעמיים עד שלוש בשבוע ומתרגלים אליהם, אם היית כותב את ההודעה הזו בלנ"ו ובצמ"ע ניחא, אבל פתחת בפורום הורות, ואתה בעצמך אין לך ניסיון בחינוך ילדים אז באת ללמד אותנו איך לא לחנך את ילדינו? זה אמנם מצער מאוד לשמוע שנפגעת, באמת, לא בציניות אבל דע את מקומך.

אבל מתנהל פה שיח חרשים, אתה באת לכאן עם כוונות טובות אבל ההודעה שלך חצופה, קורה, קורה גם לי וקורה לי אפילו הרבה, זה לא אומר שזה בסדר וזה גם לא אומר שזה לא נובע מכוונות טובות או רעות, זו עדיין הודעה חצופה גם אם התכוונת לטובה.

אם אימה של ידידתך תגיב בדרמטיות לכך שתביא אותה הביתה זה חלק מחינוך מסוים, יש לך עליו ביקורת, בסדר, שמור אותה לעצמך ואל תנסה לשטוח את משנתך בפדגוגיה, זו לא אובססיה שלי לדבר על מיניות, זו אובססיה ישראלית, והמקרה הזה שהוא נוגע לנושאים שבינו לבינה בחינוך (בשפה הישראלית: מיניות), זה הכל, אתה מעדיף את הביטוי "בינו לבינה"? תפאדאל, אימה תגיב בדרמטיות ומבחינתה בצדק, ואולי טוב שכך.

לא רציתי לכתוב את המשפט הזה כהוויתו אבל הכרחת אותי.

כמה לא מתנשא מצידך רבינו זיע"א.

אם באים ומספרים סיפור מאד ספציפי עם הרבה פרטים, אפשר בהחלט ללמוד מזה משהו.

אם מניחים הודעה כללית על "דרמטיות יתר" שלא ברור בכלל מי ומה ומתי והאם זה באמת דרמטי או רק להרגשת הידידה, או שלך, ואיך אמא שלך לדעתך פגעה בך וכו וכו, אז אי אפשר ללמוד מזה כלום.

ניסוח ההודעה שלך הראשונית שלך גם בעייתי ודי מתנשא

מצד שני, התגובה האוטומטית שעולה לרב האנשים כשהם קראו אותה היא- כשתהיה הורה נדבר שוב. אבל הם לא כותבים את זה, כי זה גם מתנשא תכלס. 

לכן רב האנשים לא הגיבו להודעה הראשונית שלך.

בהחלט חשוב לבן אדם ללמוד מהטעויות של ההורים שלו, וכדאי לדעת שאין שום ספק בכלל, אבל ממש שום ספק, שכל הורה עושה טעויות. פשוט אחרות ממה שההורים שלו עשו לו. וכהורה אתה מבין את זה, ואז אתה סלחן יותר לטעויות של ההורים שלך , מתוך ההבנה הזו שכולם מתכוונים לטובה וכולם עושים טעויות. 

וכמו שאמרו פה לפני, אנשים לא אוהבים לקבל עצות ומוסר

הוא לא כתב כאן אל האמא של הבחורה..

כתב מעשה שהיה, שממחיש מה קורה כשבחורה חוששת להגיע הביתה בגלל שהדרמטיות שהאמא תקבל, תחמיר יותר את מצבה..

אפשר ללמוד מזה על החוויה הסובייקטיבית שילדים יכולים לקבל מקבלת דברים בצורה מוגזמת. וגם לרווק "מותר" לכתוב על זה. למה לא.

לא אמר כלום על האמא מצד עצמה, שאינו מכיר. לא שפט אותה שמא היא סתם חרדתית מטבעה, אולי דאגנית-מסורה שזו תוצאת לוואי אצלה. סיפר סיפור, עם  לקח בצידו, שכל אחד יכול לקחת ממנו מה שנראה לו מתאים לעצמו.

אני חושב שהערת בצורה חריפה מידי. פוגעת ללא הצדקה אמיתית (היה אפשר לכתוב בסגנון הודעתך "לעולם אל תעיר ככה"... וכו'. אבל אני חושב שאפשר להבין גם כך. בכלל, מי אני שאומר לך "לעולם"...)

[אגב, זה לא "כלל בחינוך ילדים", אלא בהערה על חינוך. ולא חייב כלל להיות שאצל האמא זו שיטת חינוך. סביר שסתם תכונה.

אגב ב': לגבי הנושא שמשום מה הבאת כדוגמה, אני לא חושב שאפשר "ללמוד מכל אחד" בזה, בין גויים בין יהודים וכו'. יש כאלה ש"מחנכים" לכך בצורה אסונית ממש. נכון שקיים מנעד סביר, שבתוכו יש חיפוש מה הכי נכון. בכל מיני נושאים]

אבל אתה בכל מקרה לא מקבל אף פעם שום דבר ממה שכותבים לך, וגם תמיד בטוח שאתה לא מפסיד מזה כלום. כל התגובות שלך בכל נושא מאד צפויות, וחוזרות על עצמן. לי בטח אין ענין שתקבל את דברי ותשתנה. אני כבר נשואה באושר עם ילדים.

ובאמת לא צפוי לקבל על כך "מיתקפה" כזו. סה"כ, אמרת דעה נורמלית, לא הבעת אותה מול האמא של הבחורה..

אולי "מצב רוח קרבי"..

מכל מקום, בכללי מדובר באנשים טובים.

תקלה מקצועית....

כתבתי תגובה על דברי ידידי אריק,

וכתבתי עליו בלשון רבים "אנשים טובים".. 

[האמת כשקראתי מה שכתבת לו אח"כ "..כל התגובות שלך בכל נושא מאד צפויות וחוזרות על עצמן".. וכו' - התפלאתי מאד, לא הבנתי מה הענין לכתוב בצורה פוגענית כזו. מילא, אם היה פוגע בך - אבל בגלל סיבה כזו? אלא שהחלטתי לא להגיב על זה, ולהסתפק במה שהגבתי לאריק, ובמה שכתבתי לבחור עצמו. לא תפקידי להעיר לכל אחד.. הענין שלי היה להתייצב לצד מי שחטף פגיעה לא מוצדקת, ללא כל סיבה נראית לעין, גם אם הפגיעה באה ממישהו שאני אוהב ומעריך.

אבל אם כבר אמרת, אני חושב שכדאי לשים לב לא לרדת לשיח כזה, שסה"כ הוא פוגעני. וגם לא להגיב "לאדם", במקרה שההודעה שהוא כתב היא נטו דעה סטרילית ללא שמץ פגיעה במישהו]

התגובה הראשונה של אריק, וגם התגובה שלי שכותרתה "תלוי" (חפש למעלה) הן תגובות ענייניות מאד. לתוכן ההודעה.

בהקשר לפגיעה לא מוצדקת- מוזמן לאסוף את שלל אמירותיו של הפותח רק מהשרשור הזה שאני לא רואה טעם להגיב עליהן. 

והסיפא - הפורומים מלאים באנשים שמחפשים לריב איתו. מענין, איך זה שהפורומים לא מלאים באנשים שמחפשים לריב איתי או איתך?

אתה ואני נמצאים מספיק שנים בתחומי חינוך ויודעים יפה מי האנשים שאומרים משפטים כאלו. אסיים את הדיון כאן. 

מה שאני חושב על הודעתו של אריק - בלי קשר ליחסי האישי הסימפטי לאדם - כבר כתבתי. אין ענין לחזור.

אני למשל, דווקא לקחתי את הודעת הפתיחה לשימת ליבי. אני חושב שהלקח שלו מעורר מחשבה, נאמר בצורה נעימה, וברור שלא כ"כ משנה האם מה שאמרה הבחורה הוא חיווי סובייקטיבי שלה את האמא, או ממשי. הלימוד הוא לימוד, למקרי שהוא שייך. כל אחד לוקח בפרופורציות שחושב לנכון לגבי עצמו. "קבל האמת ממי שאמרה".

אני באמת לא מעונין לאסוף "שלל אמירות" של מישהו. סה"כ, אני בעד להתנהל בדיונים ככל האפשר ברוח טובה, להבדיל בין התייחסות לְתוכן להתייחסות אישית לאדם, ולקבל שלכל אחד אישיות שונה, "מטען" שונה. זה יוצר אוירה נעימה יותר, לא גורם לאנשים "להתכווץ" כשרואים שמישהו הועלב, ומכבד יותר את הכותבים עצמם. 

מחריג מזה, כאשר מישהו חטף פגיעה אישית, שאז "התורה לא ציוותה להעמיד עצמנו כקיר" (ספר החינוך), וגם אז, מי שמצליח לנקוט מידת חסידות ולהתעלם, כל הכבוד.

בהיות שכתבת בסוף משהו על ידיעה, כאילו "בשיתוף" איתי - אני חייב לסייג. מנסיון חיי, יש אנשים שונים שמגיבים כך. יש כאלו שאכן יש להם תחושת "נרדפות" על לא עוול בכפם, שלא בצדק, כי הם לא חושבים שאולי גם השני לפעמים צודק, לא שוקלים תוכן שנאמר בלי פגיעה, ומגיבים בתוקפנות. ואז מתפלאים על התגובה.

אבל יש גם כאלה שסתם "מושכים אש". הסגנון שלהם מעורר "פיוזים" אצל כל מיני אנשים, גם כשאינם פוגעים במישהו. ואז הם חוטפים תגובות לא נעימות - ובצדק מלינים על זה.

אני לא מנתח כאן אנשים, בוודאי לא בחדר הניתוח הבלתי סטרילי בעליל, של בימת הפורום... במקרה זה, ראיתי הודעת פתיחה חביבה, שלא היתה אמורה, מצד עצמה, למשוך אליה שום דבר שלילי. לכל היותר - אפשרות להבעת דעה שונה.

ואם במקרה כזה, בגלל ש"מכירים את האיש" כביכול, מכתיבות קודמות, מגיבים קשה וחד ללא הצדקה נראית לעין - נו.. אפשר להבין את תחושת הפגיעה.

אגב, בנושא זה, בכללי דעתי היא, שאם אדם מרגיש שיש "מלא שמחפשים לריב איתו", אז צריך עוד יותר להיזהר בכבודו.

לפי ההלכה, "אונאת דברים" זה לפי הנפגע. כמובן, כשזה בתחומי הנורמליות הבסיסית.

כמו שבחינוך, אני נגד השיטה שאם ילד רוצה תשומת לב - אז צריך לעשות לו ההיפך... כך אני גם נגד שאם מישהו מרגיש נפגע, אז צריך "להחטיף" לא עוד קצת....

כל אחד עם חייו, עם הרקע שלו. כמו שאמר ר' שלמה קרליבך - "מה אנחנו בכלל יודעים"...

[אני ממש מבקש, שההודעות שלי בענין זה, לא תהפוכנה - משום צד - להגדלת הבעירה הזו. סה"כ, כנ"ל, באתי להציע סגנון אחר גם לתכנים שלא מסכימים איתם.. ולתכנים בלבד. ובאמת - מה נעשה.. - אני חושב שכולכם אנשים טובים. גם אני משתדל..]

העיקר, שגם כשלא מסכימים - להשתדל לבטא בצורה מכובדת.

[ואת המשפט שציטטת, לא כתבתי עלייך. אלא על העיקרון שהזכרתי: שאם מישהו הוא טיפוס שנפגע, אז עוד יותר אין ענין לפגוע בו. אולי לא ניסחתי מספיק ברור]

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.